בתחילת ינואר, 2022, הורשעה יזמית ההיי-טק האמריקאית אליזבט הולמס בשורה של עבירות פליליות הקשורות להונאת משקיעים בחברה הסטרטאפ אותה יזמה וניהלה במשך שנים, ואשר גייסה, בניצוחה, מאות מיליוני דולרים. פרשת הולמס עוד תמלא עמודים רבים של טקסט אבל בשאלה אחת מעניינת אנו רוצים לדבר כאן, באיזה שלב הופכים מצגים שאפתניים שנועדו להביא משקיעים לתרמית?
למשל, במקרה שהגיע לבית המשפט העליון של ישראל ב2019 דובר בחברת יזמות נדל"ן קפריסאית גייסה משקיעים למספר פרויקטים של נדל"ן במזרח אירופה, ובכלל זה במיזם בנייה של כ- 410 יחידות דיור בעיר ריגה בירת לטביה. הפרויקט כשל, המשקיעים איבדו את כספם ודרשו פיצוי בגין הסתמכותם על המצגות שהוצגו להם. בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי מצג שווא הוא מצג לגבי המציאות שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות בפועל, גם אם הוא הוצג ברשלנות וגם אם הוא לא הוצג בכוונה להטעות. הוא יכול להתייחס לעובדות בהווה ובעבר, אולם מצג לגבי העתיד הינו דבר שברור שאינו התחייבות.
אך האם כל מצג לגבי העתיד אינו מהווה מצג שווא? כאן בתי המשפט בישראל קבעו, כי ככל שמדובר בהצהרה לגבי העתיד, היא עשויה להיחשב כמצג שווא אם מי שהציג את המצג אודות התחייבותו העתידית לא התכוון מלכתחילה לקיימה. כך, למשל, בית המשפט העליון בישראל דחה בשנת 1997 טענה של מצג שווא בתשקיף, כאשר בתשקיף נרשמה כוונה למזג את החברה עם חברה אחרת בתוך שלושה חודשים, וקבע כי ההצהרה הייתה הצהרת כוונות ולא מצג של עובדה. כדי להצביע על מצג שווא המקנה עילת תביעה של הטעיה ובמירמה, קבע בית המשפט, יש להראות שלמציג לא הייתה כוונה לקיים את ההבטחה שנתן בעת שניתנה, וכי הבטחת שווא זו הייתה מיועדת להניע את האחר לפעול על-פיה.
כך, חברת סטרטאפ, המגייסת כסף ומצהירה אודות כוונותיה ואודות הפוטנציאל של הטכנולוגיה שלה, או אפילו חברה המנפיקה בבורסה ומפרטת בתשקיף את כוונותיה העתידיות, אינה נחשבת לכזו המרמה משקיעים, אם התחזיות העתידיות לא התקיימו או אם בסופו של דבר שינתה את כוונותיה, אלא אם בעת שניתנו המצגים לא הייתה לה כל כוונה לעמוד בהצהרות העתידיות או, היינו הולכים צעד אחד הלאה, אם ידעה באותו שלב שאין סיכוי כי אלה יתקיימו.
בעוד שעל משקיעים הקוראים מצגים להבין שכל מצג לגבי העתיד אינו מחייב, מובן שחברה הנותנת מצגים למשקיעים חייבת לוודא שכל המצגים מדויקים, בין מצגים לגבי העבר, ובין מצגים לגבי כוונות החברה בעתיד. הגבול ביניהם אינו תמיד ברור מכיוון שמצגים לגבי מוצר או טכנולוגיה, למשל, עשויים להיות מצגים מוחלטים – אם הם עוסקים ביכולות המוצר במועד המצג או דברים שכבר ידוע באותו שלב שלא יתממשו. מסיבה זו חשוב מאוד שכל מצג שניתן ייבדק היטב. כך, למשל, כשאנו מלווים בימים אלה הנפקה של חברת הסטרטאפ הישראלית מריס-טק בע"מ בנאסד"ק, כל מילה המופיעה בתשקיף עברה בדיקה דקדקנית הן מהפן העסקי, הן מהצד החשבונאי והן מהצד המשפטי, הן על פי הדין הישראלי והן על פי הדין בניו יורק. ללא קשר לחשיפה לתביעות בעתיד, מצגים לא מדויקים פוגעים גם באמינות החברה ויכולתה לגייס כספים בעתיד וביחוד בחברת סטרט-אפ, עשויים להשפיע מהותית על חיי החברה.