כן. יש הבדל בין חתימה על מסמך נוטריוני בשכיבה או בישיבה
מאמרים מקצועיים

כן. יש הבדל בין חתימה על מסמך נוטריוני בשכיבה או בישיבה

דורון אפיק, עו"ד

נכתב על ידי

דורון אפיק, עו"ד
21 אוגוסט 2022
הדפסה
PDF

אדם שוכב בבית החולים ומזמן אליו נוטריון כדי לחתום על צוואה נוטריונית או להעביר עוד בחייו נכסים שלו לאחרים באמצעות ייפוי כוח. הנוטריון מגיע, מתרשם שאותו אדם כשיר לחתום על המסמך ומחתים אותו. האם יש תוקף למסמך הנוטריוני? לאו דווקא.

לאימות חתימה של אדם בידי נוטריון קיימת משמעות משפטית מעבר לאימות חתימה רגיל. כדי להחתים אדם חתימה נוטריונית מחויב הנוטריון לוודא שהאדם כשיר לחתום על המסמך, כי הוא שוכנע שאותו אדם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה ואם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, נדרש הנוטריון לקבל לידיו תעודה רפואית בפורמט שנקבע על פי החוק ושהוצאה ביום עשיית הפעולה. בהתאם לכך, מסמך שנחתם בפני נוטריון גם בדרך כלל יקבל תוקף חזק ביותר ויכובד על ידי בתי המשפט ורשויות מדינה אחרות.

אך מה קורה כאשר הנוטריון אינו פועל בהתאם לנדרש? כך, למשל, בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בינואר, 2005, דובר באדם מבוגר שהיה מאושפז בבית החולים איכילוב וששה ימים לפני מותו חתם בפני נוטריון על מסמך, שכותרתו "ייפוי כוח כללי בלתי חוזר" בו הוא ייפה את כוחה של אחותו לבצע בשמו ובמקומו, שורה ארוכה של פעולות משפטיות. לאחר מותו העבירה האחות דירה וחנות לבעלותה. בית המשפט העליון קבע, כי ייפוי הכוח משולל תוקף והעברת הבעלות אינה תקפה.

להבדיל, כאשר מדובר בצוואה נוטריונית, קבע בית המשפט העליון שכשמדובר בצוואה שאושרה על-ידי נוטריון בלי שהוצגה לפניו תעודה רפואית אי-הצגתה של התעודה אינה מביאה כשלעצמה לבטלות הצוואה, אלא אך מטילה על הצד המבקש להסתמך על הצוואה חובה להוכיח שהמנוח אכן התכוון שהמסמך ישמש כצוואה בדבר חלוקת רכושו לאחר מותו. באותו מקרה דובר באדם אשר היה מאושפז בית החולים תל השומר ושבוע לאחר שחתם על צוואה נוטריונית נתן מנהל המחלקה הנוירולוגית בתל השומר, בה שהה המנוח בעת שחתם על הצוואה, אישור לפיו אותו אדם היה מאושפז במחלקה והוא מאשר "שהוא בהכרה מלאה ובדעה צלולה וזאת כבר לפחות במשך שבועיים". הנוטריון, באותו מקרה, הגיע לבית החולים, החתים את האדם על הצוואה, וכשלא ראה תעודה רפואית ביקש כי כזאת תימסר לו והיא נמסרה לו רק לאחר שבוע. בית המשפט קבע, כי החתימה הנוטריונית לכן הייתה פגומה ובעוד שהצוואה לא נפסלת רק בשל כך, אין החתימה הנוטריונית מוכיחה עוד, שהאדם חתם על המסמך בגמירות דעת לחתום על צוואה.

נציין, כי הפסיקה הרחיבה את המונח "מרותק למיטתו" כך שגם כשמדובר באדם המתקשה להתנייד או באדם מבוגר שמחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו, יש צורך בקבלת תעודה רפואית בטרם עריכת צוואה. עם זאת, אין צורך בתעודת רופא כאשר מדובר באדם מבוגר שמגיע למשרדו של הנוטריון ובשיחה של הנוטריון איתו התרשם הנוטריון שאותו אדם מבין את מעשיו והוא צלול בדעתו.

כך, הואיל ומסמכים נוטריוניים נועדו כדי לייצר וודאות משפטית, ובוודאי כשמדובר באדם מבוגר או אדם חולה, חשוב לוודא עמידה בכללים כדי לחסוך בעתיד סכסוכים משפחתיים, אשר עשויים לעתים לגרום להרס המשפחה ולתוצאה הפוכה לחלוטין ממה שהתכוון אותו אדם בחייו.