זוג צעיר מעוניין לרכוש דירה במרכז העיר. מצוידים בעורך דין, מתחיל הזוג לנהל משא ומתן לסגירת התנאים המסחריים עם המוכרים. לאחר יום אחד בלבד מגיעים הצדדים להבנות בקשר לרוב הנושאים המרכזיים והעיקריים, קובעים מועד לחתימה ומסכמים שדברים טכניים שנשארו פתוחים יסגרו "באותו רגע". יום לפני מועד החתימה המיוחל, הם מודיעים שהתחרטו ומבקשים "לפרוש" מהמשא ומתן. האם בנסיבות שנוצרו ניתן לכפות על הזוג את רכישת הדירה או לדרוש מהם לפצות את המוכרים? היכן עובר הגבול בין "טיוטה" לבין חוזה מחייב?
חוזה מחייב נכרת ברגע שהתהווה מצב של גמירת דעת הדדית בקשר להצעה מסוימת בין מציע לבין הניצע. המבחן העיקרי הוא האם קיים מפגש רצונות בין הצדדים והסכמה הדדית לייסד את מערכת היחסים בחוזה מחייב. כדי שחוזה ייחשב כמחייב הוא צריך גם לכלול את הפרטים העיקריים החיוניים להתקשרות (כגון: פרטי הנכס, מהות העסקה, התמורה, מועדי התשלום ומסירת החזקה, חלוקת אחריות לתשלום היטלים ומיסים). כשמדובר במכר מקרקעין החוק דורש גם שהחוזה יהיה בכתב כתנאי לתוקפו. עם זאת, היעדר חתימת הצדדים או חתימת אחד מהם, אינה תנאי הכרחי ובמקרים מסוימים אף ניתן להתגבר על כך.
ככלל, כל עוד לא נחתם הסכם מחייב רשאי כל צד לפרוש מהמשא ומתן בכל שלב. עם זאת, החובה לנהוג במשא ומתן בדרך מקובלת ובתום לב, חלה גם על אופן הפרישה ממנו. התשובה לשאלה אם הפרישה מהמשא ומתן נעשתה ב'תום לב' או לא, היא דינמית ומשתנה ממקרה למקרה, בין היתר בהתחשב בשלב בו מצוי המשא ומתן והטעמים לכך. ככל שהצדדים קרובים יותר לחתימה על החוזה עלולה להיווצר ציפייה אצל צד אחד לביצוע ההתקשרות ולכן נדרש להציג סיבה מוצדקת יותר לפרישה מן המשא ומתן. כך, למשל, במקרה שנדון בספטמבר, 2017, נקבע כי למרות שהפרישה מהסכם המכר נעשתה כשעתיים בלבד לפני המועד שנקבע לחתימת החוזה, היא לגיטימית מאחר שנבעה משיקולים ענייניים הנוגעים לאובדן אמון בצד האחר ובשל התרשמות מהיעדר רצינותו.
לעיתים עלול צד "מאוכזב" לדרוש לראות בטיוטה הסופית שנשלחה כחוזה לכל דבר על אף שלא נחתמה. כך, למשל, במקרה שנדון ביולי, 2019, קבע בית המשפט שנכרת הסכם למכר דירה ברמת גן למרות שהוא לא נחתם על ידי המוכרים. באותו מקרה הוחלפו בין הצדדים לא פחות מתשע טיוטות הסכם ונקבעו מספר מועדים לחתימת ההסכם שנדחו שוב ושוב על ידי המוכרים. בנוסף, במהלך המשא ומתן עורך דינם של המוכרים אישר במייל "הכל מוכן" לחתימה ובטיוטה האחרונה שהוחלפה בין הצדדים לא צוין כי מדובר ב"טיוטה לצרכי מו"מ בלבד רק חוזה חתום יחייב את הצדדים".
לעומת זאת, במקרה אחר שנדון ביולי, 2013, שגם בו נעדרה חתימת הצדדים על חוזה המכר קבע בית המשפט שלא הוכחה כוונת הצדדים לראות בטיוטת החוזה כחוזה מחייב. באותו מקרה צוין על גבי הטיוטה "ברחל בתך הקטנה", כי בהעדר חתימה על החוזה הוא לא יחייב את הצדדים וייחשב כ"טיוטת חוזה לצורכי משא ומתן בלבד". במקרה נוסף מינואר, 2023, נקבע שלמרות שהסכם המכר היה מפורט וכלל את כל הנושאים המרכזיים והמהותיים להתקשרות, שלב המשא ומתן עדיין לא הסתיים. באותו מקרה התנהל משא ומתן בן יום אחד בלבד וגם במקרה זה צוין על הטיוטה כי היא כפופה לאישור (שלא ניתן).
ככלל, הסעד שיינתן במקרה של הפרת החובה לנהוג בתום לב במשא ומתן הוא "פיצויים בעד הנזק שנגרם עקב המשא ומתן". עם זאת, במקרים חריגים עשוי בית המשפט להעניק פיצוי בגובה הרווח שהיה נגרם אילו נאכף ההסכם או אף לראות בטיוטת החוזה כחוזה מחייב ולהורות על אכיפתו. לאור כך, מומלץ להיזהר מקבלת החלטות פזיזות ללא קבלת ייעוץ של עורך דין המתמחה בתחום החוזים וניהול משא ומתן ורצוי שגורם מקצועי ינהל באופן בלעדי את ההתכתבויות עם הצד למשא ומתן כדי למזער ככל הניתן "תאונות משפטיות" מסוג כזה או אחר.