49. טענת האכיפה הבררנית; טענה זו נטענה ביחס להעמדתו לדין של פרץ, שנטען בעניינו כי מערכת הראיות שעמדה לחובתו היתה דומה לזו שעמדה נגד עו"ד גוטגליק, שערך את ההסכמים שעליהם חתומים גדליה וגיל, כאשר המשיבה נמנעה מלהעמיד את עו"ד גוטגליק לדין. גם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט בהנמקה מפורטת ומשכנעת, ראו פסקה 207 להכרעת הדין, שתמציתה היא כי אין מקום להשוואת עניינו של פרץ לעניינו של עו"ד גוטגליק, כאשר החובה לנהוג בשוויון היא כלפי אלה המצויים בקבוצת השוויון וכי קיים שוני במידת המעורבות, המודעות והמניע שניתן ליחס לפרץ לעומת עו"ד גוטגליק. השונות בולטת במיוחד בהתייחס להיקף טובת ההנאה שצמחה לעו"ד גוטגליק – קבלת שכר טרחת עו"ד של כ-6,000 ₪ עבור עריכת ההסכמים – לעומת פרץ, שזכה במכרז על כל טובות ההנאה הכספיות שנלוו לזכייה זו – מכרז בשווי שנתי של כ-3 מיליון ש"ח כשתקופת המכרז היא 3 שנים, כשהתקבולים הצפויים מביצוע העבודות במכרז עמדו על כ-9 מיליון ש"ח. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט, שאין מתקיימת בעניינו של פרץ אכיפה בררנית. אשר לטענתם של האחים קופר לגבי אכיפה בררנית בשל ראשוניות העמדתם לדין בעבירות של הלבנת הון (שנובעות מעבירת המרמה), זו נדונה בפרק (א)(2) לחוות דעתו של השופט פוגלמן, אליה אני מצטרף.
50. נימוק נוסף שהעלו האחים קופר לביטול הרשעתם בעבירה על חוק איסור הלבנת הון היה כי בגין הרשעתם עלול להיגרם נזק חמור לפעילות העסקית של חברת ורד בר בשווקים בחו"ל. בהנחה ואכן כך הם פני הדברים, אין בטענה כדי לשמש כמגן מפני העמדה לדין בהתקיים ראיות שמצדיקות זאת בהינתן אופי המעשים, היקפם, חומרתם והנזק לאינטרס הציבורי שנלווה אליהם.
51. האחים קופר טענו כי לא היה מקום להרשיעם בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. לטענתם, בעניינם לא התקיימה "שיטתיות", משיוחסה להם מעורבות בתיאומו של מכרז בודד אחד, בשונה מעניינם של המעורבים האחרים בפרשה. עוד טענו, כי עובדת היותו של המכרז הנדון "מכרז ציבורי" אינה נסיבה המצדיקה כשלעצמה קביעה כי העבירה נעברה בנסיבות מחמירות. בטענה זו לא מצאתי ממש.
כפי שציין השופט פוגלמן במסגרת הדיון הכללי ברכיב הנסיבות המחמירות, אלו יכולות להילמד ממגוון שיקולים, ובהם גם השיטתיות במעשים אולם לא רק (פסקאות 11-10, 32-22 לחוות דעתו). מלשון סעיף 47א' – ניתן ללמוד כי די בקיומה של אחת הנסיבות המחמירות מאלה המנויות בו, כדי לקבוע שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות. כך שגם לו תתקבל הטענה כי בעניינם של האחים קופר לא התקיימה "שיטתיות", משיוחס להם תיאום של מכרז אחד בודד, אין בכך כדי להושיע, משבעניינם התקיימה יותר מנסיבה מחמירה אחת שהצדיקה את הרשעתם כצד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. המכרז בו עסקינן היה בהיקף כספי של כשלושה מיליון ש"ח לשנה לתקופה של שלוש שנים, כך שהשווי הצפוי הכולל של המכרז עמד על כתשעה מיליון ש"ח. נסיבת חומרא נוספת נבעה מעצם היותו של המכרז שבו עסקינן "מכרז ציבורי". אף שבפרשת מדי המים קבענו "כי העובדה שמדובר בתיאום בהקשר של מכרז ציבורי אינה מעלה ב'אופן אוטומטי' את העבירה למסגרת הפורמלית של עבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות ...", הרי שבנסיבות ענייננו ניתן לקבוע, לאור חומרת הפגיעה באינטרס הציבורי, כי נסיבת חומרא זו מתקיימת ולא רק בפוטנציה, כי אם בפועל, משבעקבות הפרשה הנדונה גילוי הקרטל וכאמצעי להילחם בתופעה של תיאום מכרזים, פיצלה חברת החשמל את המכרז ל- 4 אזורים, מה שייקר את עלות המכרז. נסיבת חומרא נוספת נובעת מהגשת הצעות גיבוי פיקטיביות, שהביאה לפגיעה ביושרת ההליך המכרזי.
כלל נסיבות החומרא שפורטו לעיל בהצטרפן אחת לשנייה יוצרות אפקט חומרא סינרגטי שהצדיק את הרשעת האחים קופר בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, על פי סעיף 47א לחוק.
הרשעת האחים קופר בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון
52. משנדחתה טענת האחים קופר כי הכספים שתשלומם הוסדר במסגרת ההסכמים עם גדליה וגיל הם עבור שירותי יעוץ ופיקוח, ונקבע כי מדובר בכספי "אי תחרות", הרי שכספים אלה הם "רכוש אסור" כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון. בענייננו, ההסכמים עם גדליה וגיל איפשרו למערערים להציג מצג שווא כוזב לוועדת המכרזים, ובכך לקבל את הדבר – הנחת דעתה של הוועדה לגבי תקינות המכרז וזכייתם במכרז והכספים שהתקבלו ממנו. כפי שציין השופט פוגלמן בחוות דעתו (פסקה 47), עבירת הלבנת ההון שבה הורשעו המערערים באישום זה נוגעת לרכוש ששימש לביצוע עבירת המקור – קבלת דבר במרמה – או אפשר את ביצועה (לפי סעיפים 3(א)(2)-(3)). הצגתם כתמורה עבור שירותי ייעוץ ופיקוח נועדה להסתיר את העובדה כי אלה שימשו בפועל לביצוע עבירת קבלת דבר במרמה או איפשרו את ביצועה. לפיכך, לאור האמור, המסקנה המרשיעה שהסיק בית המשפט, לפיה ביצעו האחים קופר עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בדין יסודה ולא מצאתי מקום להתערב בה.
לאור האמור, אציע לחבריי כי ערעורם של האחים קופר על הרשעתם יידחה.
דיון והכרעה בע"פ 6339/18 ערעור ירון בלווא וחב' בלווא
53. בפתח הדברים אציין, באשר לטענת האכיפה הבררנית, שבאי העמדתם לדין של מעורבים אחרים באותה פרשה, מקובלים עליי הסברי המדינה כי קיימת שונות בין עניינו של ירון והאחים קופר לבין האחרים שלא הועמדו לדין בעבירות על חוק איסור הלבנת הון. בעניינם של ירון והאחים קופר, סכום הכסף שנקבע בהסכמים כדמי אי התחרות עמד על סך של כמיליון ו-392 אלף ש"ח אל מול סכומים קטנים בהרבה אצל אותם אחרים, כך עמד הסכום על חמישה עשר אלף ש"ח אצל גולשני ומסילתי וחמשת אלפים ש"ח בעניינו של עופר לוי (וראו גם חוות הדעת של השופט פוגלמן, פסקה 64).
54. לא מצאתי מקום לקבל את טענתו של ירון כי אין בסיס להרשעתו בעבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות. לאור כל מה שנכתב בעניינם של האחים קופר, הרי שדינו של ירון להיות מורשע בעבירה זו הינו מקל וחומר. ירון, תיאם מכרזים באופן שיטתי וסדרתי. כך תיאם את מכרזי ירושלים 2004 ,2007 ו-2010. עוד תיאם את חמשת מכרזי הדרום המיוחסים לו באישום החמישי. היקפי המכרזים הם גדולים מאד, היקף סכום אי התחרות שנקבע באישום הראשון היה למעלה ממיליון ש"ח ובאישומים השני והשלישי, סכומי אי התחרות שהוסכם עליהם עמדו על סכומים דומים לאלה שבאישום הראשון. אם אלה לא נסיבות מחמירות, לא ידעתי נסיבות מחמירות מה הן. משאלה הם פני הדברים, הרשעתו של ירון ברכיב הנסיבות המחמירות בקשר למכרז 2004 תעמוד בעינה, ועל כן אין צורך להידרש לטענותיו בדבר התיישנותה של עבירת ההסדר הכובל באישום זה.
לאור האמור אציע, כי ערעורו של ירון, ככל שמתייחס להרשעתו בעבירות של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות ובעבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון (בהמשך גם לקביעות בפסקאות 65-49 לחוות הדעת של השופט פוגלמן), יידחה.
ש ו פ ט
השופט ע' פוגלמן:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' שטיין:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' שטיין:
ע"פ 6454/18 רמי ברזלאי ומנהרת אשקלון
1. חלק זה של פסק הדין מתייחס לערעורם של מר רמי ברזלאי (להלן: ברזלאי) ושל החברה שבבעלותו ובניהולו, מנהרת אשקלון בע"מ (להלן: מנהרת אשקלון). אחריותם של שני אלו בפלילים נקבעה על ידי בית משפט קמא בגדרי האישומים 1, 4, 5, 7 ו-9. כפי שציין השופט ע' פוגלמן, ערעורו של ברזלאי לאחר מתן פסק הדין החלקי נסב על הרשעתו ברכיב הנסיבות המחמירות של עבירת ההסדר הכובל (באישומים הראשון, הרביעי והחמישי) וכן על הרשעתו בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון), בגדרי האישום השביעי והתשיעי. אדון כעת בערעור על ההרשעה ברכיב הנסיבות המחמירות וכן בטענות הפרטניות שהעלה ברזלאי נגד הרשעתו בעבירת הלבנת ההון בגדר האישום השביעי. ליתר טענותיו של ברזלאי נדרש השופט פוגלמן בחוות דעתו, לה אני מסכים כאמור.
האישום הראשון
הנאשמים ומעורבים נוספים
2. אישום זה מתייחס למעשי עבירה שלפי הנטען בוצעו על ידי ברזלאי ומנהרת אשקלון עם כל אלו: ירון בלווא, והחברה אותה ניהל ואשר היתה בבעלותו בתקופה הרלבנטית – ירון בלווא בע"מ (להלן: בלווא בע"מ); ארז מיארה (להלן: ארז) והחברה אותה ניהל – מוקה גיזום והעתקת עצים בע"מ (להלן: מוקה גיזום); האחים פרץ ואסא קופר (להלן בהתאמה: פרץ ואסא) והחברה שבבעלותם ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ (להלן: ורד בר); גיל מיארה (אחיו של ארז; להלן: גיל); זוהר כץ והחברה שהלה שימש בה מנהל בכיר ואחראי על תחום הגיזום והגינון – ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ (להלן: ראז חקלאות), אף הם היו מעורבים באירועים מושא אישום זה והועמדו לדין בכתבי אישום מקבילים; נוריאל גדליה (להלן: גדליה), שכאמור לאור שיתוף הפעולה שלו עם רשות התחרות (להלן: הרשות) זכה לחסינות מפני העמדה לדין ומסר את עדותו נגד ברזלאי, מנהרת אשקלון והנאשמים האחרים בפרשה כעד מדינה, כמשמעו בסעיף 54א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; ושמואל זילבר ז"ל (להלן: זילבר) שנפטר בזמן שחלף מאז ביצוע מעשי העבירה המתוארים באישום זה ועד להגשת כתב האישום.
רקע כללי ועיקרי כתב האישום המתוקן
3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביוני 2010 פרסמה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: חברת החשמל) מכרז לעבודות גיזום במחוז ירושלים (להלן: מכרז ירושלים), כאשר המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ליום 8.7.2010, שעה 16:00. בטרם הגיע המועד להגשת ההצעות, ירון בלווא, אסא, פרץ, ארז, ברזלאי, זילבר, גיל, זוהר כץ וגדליה גיבשו ביניהם הסדר כובל, במסגרתו ורד בר הייתה אמורה לזכות במכרז ירושלים, כאשר על פי התכנית היא תעסיק את בלווא בע"מ בקבלנות משנה בביצוע העבודות מושא המכרז. לשם גיבוש ההסדר ויישומו, קיימו ביניהם המעורבים מגעים בהרכבים שונים שכללו, בין היתר, סיכום בין ירון בלווא, ארז וברזלאי לפיו מנהרת אשקלון תגיש הצעת גיבוי למכרז. במסגרת הסיכום, רכש ארז עבור מנהרת אשקלון את מסמכי מכרז ירושלים במהלך סיור הקבלנים שהתקיים ביום 1.7.2010. לאחר מכן, ברזלאי מסר את טופס ההצעה למכרז, כשהוא חתום וריק ממחירים, לארז, שמילא בעצמו את המחירים.
4. ביום 8.7.2010, מספר שעות לפני המועד להגשת ההצעות, נפגשו במושב בית זית, ליד משרדי חברת החשמל במחוז ירושלים, ירון בלווא, ארז, גיל, זילבר וגדליה, בשעה שאסא ממתין במכוניתו סמוך למקום (להלן: הפגישה בבית זית). במהלך הפגישה, מילאו ירון בלווא וגיל את טופס ההצעה למכרז ירושלים של ראז חקלאות. באותו מעמד, הראה ארז לגדליה את טופס ההצעה של מנהרת אשקלון, לאחר שמילא אותו בעצמו. עם סיום הפגישה, פנו המתכנסים למשרדי חברת החשמל והגישו את טפסי ההצעות למכרז ירושלים באופן הבא: ארז הגיש את הצעתה של מנהרת אשקלון; גיל הגיש את טופס ההצעה של ראז חקלאות; ירון או אסא (עובדה שאינה ידועה במדויק) הגישו את טופס ההצעה של ורד בר; וגדליה, בליוויו של זילבר, הגיש את טופס ההצעה שלו.
5. בעקבות המצג הכוזב שהוצג לה במסגרת ההסדר הכובל, בחרה ועדת המכרזים בהצעתה של ורד בר כהצעה הזוכה במכרז ירושלים, לפי מחיר בסיס של כשלושה מיליון ₪. בהתאם לסיכום בין ירון בלווא לבין אסא ופרץ, העסיקה ורד בר את בלווא בע"מ בקבלנות משנה בביצוע העבודות מושא מכרז ירושלים.
פסק הדין קמא
6. בית משפט קמא קבע כי המעטפה של מנהרת אשקלון למכרז ירושלים לא הייתה בידיו של ארז – שנרשם בסיור הקבלנים כנציגה של מנהרת אשקלון – לפני הפגישה בבית זית; כי במהלך הפגישה בבית זית עסקו ארז וירון במילוי ההצעה של מנהרת אשקלון למכרז ירושלים, וכי ההצעה מולאה בכתב ידו של ארז; וכן שהמעטפה של מנהרת אשקלון, אשר הכילה את כל המסמכים הנדרשים לשם הגשת הצעה במסגרת מכרז ירושלים למעט הצעת המחיר שנותרה ריקה, הועברה מברזלאי לידיו של ירון בלווא באמצעות אחיו עמירם. עוד קבע בית המשפט כי במהלך הפגישה שהתקיימה ביום 25.3.2010 ליד מחלף מסובים (להלן: פגישת מסובים; הפגישה תדון בהרחבה בדיון העוסק באישום החמישי), נשמע ברזלאי מצהיר כי הוא יבטיח לירון בלווא, שלא נכח בפגישה, שלא יפריעו לו בירושלים, כדי שהלה לא יפריע לתכניתם של הצדדים המעורבים בהסדר הכובל מושא האישום החמישי.
7. לאור קביעות אלה, הרשיע בית המשפט את ברזלאי ואת מנהרת אשקלון בעבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות. בית המשפט קבע כי הנסיבות המחמירות ביחס לברזלאי ולמנהרת אשקלון כוללות את כל אלו: העובדה שמדובר במכרז ציבורי; שיטתיות התיאום; ההיקף הכספי; הנזק שנגרם או היה צפוי להיגרם לחברת החשמל ולציבור בכללותו; וכן ריבוי הצדדים לעבירה.
טענות הצדדים
8. בערעור לגבי התקיימותן של נסיבות מחמירות בקשר לאישום זה, טוען ברזלאי כי ביחס למעורבים האחרים בהסדר הכובל מעורבותו היא הנמוכה והקלה ביותר. את טענתו מבסס ברזלאי על קביעותיו של בית משפט קמא מהן עולה כי הוא לא נטל חלק בכל התיאומים והמפגשים שהתקיימו בין המעורבים באישום; הוא לא היה מעורב בתיאום הסדר כובל עם צדדים שלישיים; הוא לא היה מיועד לזכות במכרז ולא זכה בו בפועל; וכן הוא לא זכה לביצוע עבודה בקבלנות משנה ואף לא קיבל כסף במסגרת ההסדר הכובל. המדינה טוענת מנגד, כי חלקו של ברזלאי בתיאום ההסדר הכובל היה חשוב ומשמעותי עוד מתחילתו וכי יש לזקוף לחובתו של ברזלאי את תיאום המכרז עם ירון בלווא; את וויתורו על התחרות במסגרת ההסדר הכובל; את הקשר שעשה במהלך פגישת מסובים בין מכרז ירושלים לבין חמשת מכרזי הדרום שאליהם מתייחס האישום החמישי; וכן את העובדה שהגיש הצעת גיבוי למכרז ירושלים.
דיון והכרעה
9. כפי שציין חברי השופט פוגלמן בחוות דעתו, סעיף 47(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, הנקרא היום חוק התחרות הכלכלית (להלן: חוק ההגבלים העסקיים או החוק) (כנוסחו לפני תיקון מס' 21) קובע כי העונש המרבי בגין הפרת האיסור להיות צד להסדר כובל – הקבוע בסעיף 4 לחוק – הינו מאסר שלוש שנים או קנס. סעיף 47א (כנוסחו לפני תיקון מס' 21) קובע, בין היתר, כי הפרת איסור זה בנסיבות מחמירות הינה עבירה מסוג פשע שעונשה המרבי הוא חמש שנות מאסר או קנס. הסעיף מוסיף ומפרט אילו נסיבות תיחשבנה למחמירות: