16. ביום 10.6.2013 הגישה יקום כתב תביעה שכנגד ובו תבעה מהיפו תשלום דמי שכירות מיום 1.12.12 עד ליום 30.4.2013.
17. בד בבד הגישה יקום הודעת צד ג' נגד חברת הוט, וזו הגישה הודעת צד ד' נגד שולץ ונגד מר עופר אינגלר.
טענות היפו - התובעת והנתבעת שכנגד
18. היפו חתמה את הסכם השכירות עם יקום אך ורק בהסתמך על התחייבות יקום, כי חדרי האוכל של הוט ייסגרו בפני כלל עובדי ומבקרי הפארק, למעט עובדיה של הוט. התחייבות זו נדרשה לאור העובדה, שמחירי קייטרינג שולץ מסובסדים ונמוכים משמעותית ממחירי השוק, ולהיפו אין כל אפשרות להתחרות בהם.
19. באשר לסיפא של ס' 34.2 להסכם השכירות (צוטט לעיל), היפו טוענת כי יקום הבהירה לה בעל פה שאין באמירה זו כדי לגרוע מהתחייבותה למנוע מהוט פתיחת חדרי האוכל לקהל הרחב. כמו כן, לא נכתב באותו סעיף כי יקום תיפטר מאחריות כלפי התובעת על נזקים שייגרמו לה כתוצאה מהפרת הסעיף. את ההסכם בין הצדדים יש לפרש לפי אומד דעתם וכוונתם האמיתית בעת כריתת ההסכם – התחייבות יקום לסגירת חדרי האוכל של הוט.
20. מעדויות עדי יקום עולה, כי גם היא לא סברה שאכן היא יצאה ידי חובתה עם משלוח המכתב להוט.
21. המכתבים ששלחה יקום להוט ואלו ששלחה הוט לשולץ היו למראית עין בלבד, ואלו פעלו באופן מודע בניגוד להסכמים.
22. במשך כל התקופה היו חדרי האוכל פתוחים לכלל מבקרי הפארק, שכן לטענת הוט, יקום בעצמה ביקשה ממנה לאפשר גם לאלו שאינם עובדי הוט לסעוד בחדרי האוכל, וזאת בניגוד מוחלט למוסכם.
23. מכתב הגנתה של שולץ ניתן ללמוד, כי לא רק שהוט לא פעלה כדי למנוע את הפעילות האסורה של שולץ, אלא שהיא אף קיבלה משולץ עמלות, בגין מכירת המזון לעובדי חברת פז וחברות נוספות שפועלות במתחם יורופארק. בכך יש כדי לסתור את טענת הוט כי אין לה כל אינטרס ששירותי ההסעדה ישמשו גורמים נוספים מלבד עובדיה.
24. בכל השיחות שהתנהלו בין היפו ליקום, לא התכחשה יקום להתחייבותה כי חדרי האוכל ימכרו מזון רק לעובדי הוט והבטיחה שוב ושוב כי המצב ישתנה.
25. בשלב כלשהו יקום הודיעה להיפו, כי עתידים להיכנס לעבודה במתחם יורופארק כ-400 עובדים נוספים של חברת פז וחברת לוג'יק, אשר יסעדו באופן בלעדי אצל היפו. היפו התארגנה בהתאם ושכרה חברת ייעוץ מיוחדת שתסייע לה בהיערכות. אולם בניגוד להבטחות יקום, עובדי לוג'יק ופז רכשו אף הם מזון במתחמי ההסעדה של הוט בצורה מאורגנת ובאמצעות הסכמים ותלושים.
26. התובעת מצידה ניסתה במשך כל השנים להתמודד עם הפרת ההסכם מצד יקום ולהקטין את נזקה באמצעות הגברת הפעילות ופרסום המסעדה. חשוב לציין, כי אילו טענה יקום כבר בשנת 2008 שהמצב לא ישתנה והיא יצאה ידי חובת קיום ההסכם עם משלוח המכתב, הרי שהתביעה הייתה מוגשת כבר אז, ואולם היפו סמכה על הבטחות יקום כי קרוב היום בו האיסור על מכירת מזון ליתר עובדי הפארק ומבקריו ייאכף.
27. בניגוד לטענות יקום, הסיכום לפיו עובדי פז ולוג'יק יסעדו בחדרי האוכל של הוט, נכפה על התובעת ללא הסכמתה.
28. בשלב כלשהו וכשהתחלף מנכ"ל יקום, הודיעה יקום להיפו כי היא דורשת ממנה להתחיל לשלם דמי שכירות מופרכים וגבוהים לאין ערוך מן המוסכם בין הצדדים; יקום דרשה סך של 175 ₪ למ"ר, בעוד לפי המוסכם, היפו צריכה הייתה לשלם בשנת 2013 סך של 63.37 ₪ למ"ר עבור המסעדה ו33.78 ₪ למ"ר עבור המחסן והממ"ד.
29. לאחר מכן, המשיכה יקום במסע ההתנכלות כלפי היפו: יקום מנעה מהיפו הקמת קירוי חורף בחזית המסעדה, בניגוד להסכם השכירות ולנהוג בין הצדדים במשך כל השנים. לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, המשיכה יקום להערים קשיים על היפו, ובכלל זה הופסקו שירותי מיזוג האוויר והמנדף בשעות הערב ונמנעה מאורחי היפו החנייה בחניון. לנוכח צעדים אלו, לא הייתה להיפו ברירה, אלא להפסיק את פעילות המסעדה ולאבד באופן כמעט מוחלט את הסכום שהשקיעה בהקמת המסעדה.