פסק דין
עניינו של הערעור דנן הינו בשני נושאים עיקריים:
א. ערעור על הודעת כפל מס שהוציא המשיב, מנהל מס ערך מוסף רחובות (להלן: "המשיב") למערערת, חברת הרודיון הפיסגה של עולם בע"מ (להלן: "המערערת"), לפי סמכותו מכוח סעיף 50(א1) לחוק ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") בסך של 647,128 ₪. הערעור בנושא זה מתייחס לקביעת המשיב לפיה המערערת ניכתה מס תשומות בגין חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין בין השנים 2010-2013 (ר' נספח א' לכתב הערעור).
ב. ערעור על החלטת המשיב לפסול את ספרי המערערת לשנים 2010-2013 מכוח סעיף 77(ב) לחוק מע"מ ולהשית עליה קנס בשיעור של 1% מסך עסקאותיה מכוח סעיף 95 לחוק מע"מ, וזאת בהתבסס על החלטת המשיב כי המערערת קיזזה מס תשומות בגין חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין בין השנים 2010-2013 (ר' נספח ב' לכתב הערעור).
רקע
1. המערערת הינה חברה בעלת אולם אירועים המנוהלת על ידי מר שמעון בלולו (להלן: "בלולו"). מניות המערערת מוחזקות על ידי אשתו של מר בלולו ועל ידי מר יגאל מואס (להלן: "יגאל") בשיעורים של 75% ו-25% בהתאמה.
2. הערעור דנן מתמקד ב-62 חשבוניות מס שהוצאו למערערת על ידי מהדי עבודות ניקיון ואספקת פועלים כח אדם אשר בבעלות מהדי אבו ג'אנם ת.ז xxxxxxxxxx(להלן: "מהדי") אשר בגינן ניכתה המערערת בדוחותיה התקופתיים מינואר 2010 ועד לדצמבר 2013 מס תשומות בסך כולל של 323,654 ₪. כפי שיפורט להלן, המשיב קבע שהמערערת לא קיבלה שירותי כוח אדם ממהדי, ואף לא הוכיחה כי לא ידעה על כך. ביום 16.4.2015 נערך למערערת שימוע (נספח ג' לתצהיר המשיב) ולאחר מכן הוצאו החלטות המשיב נושאות הערעור דנן אשר פורטו לעיל (נספחים א' ו-ב' לתצהיר המשיב).
תמצית טענות המערערת
3. המערערת טוענת כי שגה המשיב כאשר קבע כי חשבוניות המס שהוצאו למערערת על ידי מהדי הוצאו שלא כדין. לטענת המערערת, הוכח כי מהדי סיפק עובדים למערערת ולעוסקים נוספים, לרבות לאולמות אירועים אחרים, ולפיכך אין ממש בטענת המשיב לפיה מהדי לא סיפק למערערת בפועל עובדים. המערערת מוסיפה וטוענת כי הוכח שהמע"מ ששולם בגין חשבוניות המס נושא ערעור זה לא נותר בידיה, אלא המערערת שילמה ישירות למהדי את מלוא תמורת חשבוניות המס, לרבות את רכיב המע"מ.
4. לטענת המערערת, רק החל מאמצע שנת 2012, בשל תלונות מצד העובדים כי מהדי לא שילם להם במועד את משכורתם, נאלצה המערערת להתחיל לשלם בעצמה לעובדים על מנת לוודא כי לא יפגעו זכויותיהם. לפיכך החל משנת 2012 הייתה מוציאה המערערת שני שיקים בגין כל חשבונית שהופקה לה על ידי מהדי: (1) שיק אחד הכולל את שכר העובדים נטו, אשר היה נפרט למזומן. סכום זה היה חוזר לידי המערערת והיא הייתה משלמת בפועל לעובדים את שכרם, וזאת על מנת לוודא שזכויותיהם של העובדים לא יקופחו; וכן (2) שיק שני הכולל את סך המע"מ אשר לא הוחזר למערערת, לרבות לא במזומן.