--- סוף עמוד 13 ---
והשתק פלוגתא בהם אדון בהמשך הדברים – אך היא נובעת גם משיקולים של תום לב ומניעת שימוש לרעה בהליכים ונתמכת לצדם ברציונל להעדפת מתן אפשרות לתבוע תביעה אחת – התביעה הנגזרת – מקום בו הנזק שנגרם הוא נזקה של החברה.
41. לאור האמור לעיל, נראה כי יש לדחות את התביעה מן הטעם כי ההליך הראוי במקרה זה הינו הליך התביעה הנגזרת, ומשהלך התובע בדרך זו ונכשל, אין מקום לאישור הליך תביעה אישית נוסף – שהוא במהותו הליך לפיצוי בעל מניות על נזק אישי ולא על נזקי החברה.
השתק פלוגתא
42. הטענה המקדמית הנוספת שבפי הנתבע נוגעת לקיום מעשה בית דין בקשר להליך. הנתבע מבקש כאמור לראות בקביעות שניתנו במסגרת הדיון בתביעה הנגזרת ככאלה היוצרות השתק עילה ולחלופין השתק פלוגתא, ומונעות מהתובע לשוב ולהעלות את אותן טענות. לטענת הנתבע מדובר בתביעה שהיא "העתקה, כמעט מילה במילה של בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת" ויש להחיל לגביה את הכלל בדבר מעשה בית דין המונע התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק. לשיטתו על פי מבחן זהות העילות, כפי שפורש בפסיקה, יש לבחון האם הזכות שנפגעה או האינטרס המוגן זהים בשתי התביעות ומהי מידת הדמיון בין התשתית העובדתית העומדת בבסיס שני ההליכים. הנתבע משיב לשאלות אלה וטוען כי התביעה התנהלה בדיוק בין מי שהיו הצדדים בבקשה לאישור תביעה נגזרת כאשר האינטרסים של התובע, כמי שביקש לתבוע בשם החברה וכמי שתבע באופן ישיר, הם אינטרסים זהים. כך גם לגבי העילות. בשתי התביעות מדובר בזהות מוחלטת של עילות התביעה והאינטרסים המוגנים להם טוען התובע והתשתית העובדתית, שאותה פרש התובע במסגרת התביעה, היא זהה לחלוטין מהבחינה המהותית ומהבחינה המילולית. לפיכך, כך סבור הנתבע, יש לדחות את התביעה בשל הכלל בדבר השתק עילה.
43. לחלופין טוען הנתבע לקיומו של השתק פלוגתא. הנתבע מפנה בסיכומיו לתנאים לקביעתו של השתק פלוגתא כפי שנקבעו בע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נד (1) 642, 650 (2000) (להלן: "סררו"), והם כי בשתי ההתדיינויות עולה אותה פלוגתא; התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא; ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי וכי ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין בתובענה הראשונה. הנתבע מסביר בסיכומיו כי כל ארבעת התנאים מתקיימים: מדובר בתביעות זהות שהפלוגתאות בהן הן זהות; בית המשפט קיים בירור יסודי בפלוגתאות שהעלה התובע בעת
--- סוף עמוד 14 ---
הדיון בתביעה הנגזרת; ניתנה הכרעה מהותית שכללה ממצא פוזיטיבי בכל אחת מהמחלוקות ונעשו קביעות ברורות לגביהן וההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה. מכאן למד הנתבע על כך שיש לדחות את התביעה גם בשל השתק פלוגתא החל על שתי הפלוגתאות שעומדות להכרעה בהליך זה.
44. התובע סבור כי כל שנדון בהליך התביעה הנגזרת הוא רק הבקשה לאישורה של אותה בקשה, ואף שזו נדחתה – התביעה עצמה נמחקה. עוד סבור התובע כי מדובר בעילות תביעה שונות: בתביעה כאן עילת התביעה האישית שלו ובתביעה הנגזרת עילת התביעה של החברה על הנזק שהסב לה הנתבע. לשיטתו אין בדחיית הבקשה שם כדי לפגוע בו ובעילות התביעה האישיות שלו או לחסום אותו מלהתדיין. בנוסף מפנה התובע לכך שרק בהליך זה נשמעה עדותו של החוקר הפרטי ז'וז'ולו; רק בהליך זה נדונה משמעותה של מעורבות החברות השונות, כפי שאתאר להלן; וכן כי בהליך אישור התביעה הנגזרת לא בוצעו כלל הליכים מקדמיים. לשיטתו עד להליך זה לא נבחנו טענות כתב התביעה ופסק הדין שניתן במסגרת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת כלל רק "בחינה שטחית ביותר של חלק מסוים ביותר, אשר היה דרוש לצורך הכרעה בבקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת מטעם החברה בלבד." נוכח השוני בהן מתבררות תביעה נגזרת ותביעה רגילה לא ניתן לראות בקביעות שנעשו שם כיוצרות השתק פלוגתא בהליך זה. בעניין זה הפנה התובע למגן וקשת (עמ' 324) ולספרה של חביב-סגל, עמ' 680-681. התובע מוסיף ומפנה לכך שעמדת הנתבע נטענה בתחילת ההליך בפני כב' השופט שפירא ונדחתה ואף בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה.
45. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענתו החלופית של הנתבע ולפיה קם השתק פלוגתא ביחס לשתי הסוגיות שהועמדו להכרעה: הפסקת הקשר עם גזפרום ומשמעות המכתב וכספי קורפלנדס.
46. השתק העילה והשתק הפלוגתא הינם ענפים של דוקטרינת מעשה בית דין. מאחורי דוקטרינה זו עומד הרעיון של סופיות הדיון, וככזה, אין הוא כלל טכני פורמאלי, אלא כלל שימושי המיועד לשים קץ לדיונים משפטיים ולמנוע הטרדה של בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק. השיקולים העיקריים המעצבים את תוכנו של כלל ההשתק, ותוחמים את גבולות חלותו, הם האינטרס הציבורי כי יהיה סוף להתדיינויות, והאינטרס הפרטי של בעל הדין, שלא יהיה מוטרד מספר פעמים בשל אותה עילה או אותה פלוגתא. שיקולים אלו שלובים יחדיו, ומהווים תמריץ ראוי לבעלי הדין לרכז ולמצות את זכויותיהם הדיוניות במסגרת התדיינות אחת (נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991), 12-15 (להלן: "זלצמן").
--- סוף עמוד 15 ---
47. עם השנים עיצבה הפסיקה מספר תנאים על מנת לבחון את קיומו של השתק הפלוגתא: הראשון, כי הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. השני, כי התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא, ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא. השלישי, כי ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל ממצא הנובע מהעדר הוכחה; והאחרון, כי ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה ( סררו, 650, כן ראו זלצמן 141, וכן אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, התשס"ט-2009), 112, 114).
48. בניגוד לטענתו של התובע, דן פסק הדין שניתן בתביעה הנגזרת במכלול הטענות בהרחבה. בית המשפט שמע ראיות הכוללות את תצהירי הצדדים ותצהירים נוספים, ולמעט עדות החוקר הפרטי ז'זולו, שקשה לראות אותה כתורמת תרומה מכרעת למחלוקת, הונחה בפניו אותה תשתית עובדתית ממש. בית המשפט הסיק ממנה את המסקנות שהסיק ולמעשה המדובר כעת ב'מקצה שיפורים' של אותו הליך עצמו. עתה כשאנו נמצאים לאחר שמיעת הראיות התמונה העולה היא כי מדובר בהליכים זהים שבהם הובאו ראיות כמעט זהות; נשמעו טענות זהות והתובע מבקש שתינתן הכרעה שונה. מהותית נוהלה התביעה האישית ללא שוני מההליך הקודם, למעט עדותו של החוקר הפרטי, שמידת החשיבות שיש למה שנלמד ממנה נראית בעיני שולית. זאת ועוד, אותו חוקר פרטי זומן לעדות גם בהליך הקודם, אך הבקשה לזמנו נדחתה, בין בשל הגשת התצהיר באיחור ובין משום שבית המשפט מצא את התצהיר לא רלוונטי למחלוקת בין הצדדים (ר' החלטה מיום 4.12.2010). מכאן שאותה עדות הייתה יכולה, לו הייתה מוגשת כדין ובזמן, לעמוד בפני בית המשפט בעת שדן בתביעה הנגזרת.
49. בחינת התנאים האמורים לקיומו של השתק פלוגתא – מעלה כי אלה מתקיימים בענייננו: בשתי ההתדיינויות עלו אותן שתי פלוגתאות ממש; התקיים דיון כמעט זהה בתביעה הנגזרת במסגרת ההתדיינות הראשונה באותן שתי שאלות; לתובע ניתן יומו בבית המשפט ביחד לשתיהן ובית המשפט הכריע הכרעה מפורשת או מכללא באותן פלוגתאות, וקבע במסגרת פסק דינו ממצאים פוזיטיביים לגבי שתי הטענות, תוך שקביעה זו הייתה חיונית לצורך הכרעתו.
50. אף שיתכן ומבחינה פורמאלית בדק בית המשפט את הדברים בתביעה הנגזרת בבחינה לכאורית, לא ניתן לקבל את טענתו של התובע בסיכומיו כי פסק הדין כלל רק "בחינה שטחית ביותר של חלק מסוים", שהרי מהותית עיון בפסק הדין, בפרוטוקולים ובראיות שהוגשו מתוך התביעה הנגזרת מעלה כי שני הצדדים ובית המשפט נכנסו לעובי הקורה ולמעשה ניהלו את ההליך בשלמותו; הביאו את כל הראיות; טענו את כל הטענות
--- סוף עמוד 16 ---
וניתנה הכרעה. האופי השונה בין הליך התביעה הנגזרת והתביעה האישית עליו הצביע התובע בסיכומיו, אינו יכול לסייע שכן אין המדובר בהחלטת ביניים אלא בפסק דין חלוט. אף אם נראה בהליך אישור הבקשה להגיש תביעה נגזרת כהליך מקדמי – אין הדבר שולל קיומו של השתק גם מכוחם של הליכים כאלה כאשר ההכרעה נעשית על בסיס ראיות מלאות וקרובה באופן מהותי יותר לפסק דין (על אף שבאותה פרשה לא הוכרע הדבר, ראו ע"א 199/82 יעקב סניטובסקי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד לט(1) 225, 239-240 (1985), זלצמן 262-268). לפיכך, אף מטעם זה של קיום השתק פלוגתא – דין התביעה להידחות.
שימוש הנתבע בכספי קורפלנדס
51. אף שלכאורה די היה בכל שנכתב לעיל כדי להביא לדחיית התביעה, מצאתי לנכון לבחון את הטענות עצמן לגופן וזאת בהינתן כי התקיים דיון בשאלות אלה, הובאו ראיות ונשמעו סיכומים. כאמור, התביעה נשענה על שתי טענות עיקריות: האחת עניינה התרשלות הנתבע בכל הנוגע למכתב גזפרום ובכל הנוגע להפסקת הקשר עם גזפרום והשנייה עניינה כספי קורפלנדס. סיכומי התובע עסקו בעיקר בטענה השנייה ולכן תידון זו תחילה.
52. מתוך הראיות ומסיכומי הצדדים עולה כי המחלוקת באשר לכספי קורפלנדס היא מצומצמת יחסית. אין למעשה מחלוקת ממשית על כך שהחברה שילמה לקורפלנדס סכומים נכבדים העולים כדי 12 מיליון דולר. אין גם מחלוקת על כך שקורפלנדס קיבלה את הכספים. עוד מוסכם כי לנתבע יש זיקה כזו או אחרת לקורפלנדס. השאלה שעולה היא מה הייתה הסכמתם של הצדדים באשר לייעודם של כספים אלה: האם יצר הנתבע כלפי התובע מצג לפיו הכספים נועדו למטרה מוגדרת – מתן תמריצים לאנשי גזפרום לצורך שימור הקשר עם החברה, והאם התחייבו הנתבע או קורפלנדס לכך שזה ייעודם הבלעדי של הכספים – או שמא נשמרה לקורפלנדס ולנתבע החירות לעשות בכספים כפי הבנתם ובכלל זה לדאוג לתשלום התמריצים לאנשי גזפרום לפי שיקול דעתם ולפי הצורך. בחינת המחלוקת מחייבת סקירה של המסמכים הרלוונטיים ושל עדויות הצדדים באשר להסכמות ביניהם ולהתנהלותם.
ההסכם בין החברה לבין קורפלנדס
53. מערכת היחסים שבין החברה לבין קורפלנדס הוסדרה בהסכם שנערך בכתב ביום 12.12.1996. ההסכם, שנחתם על ידי התובע בשם החברה ועל ידי מר שורינוב בשם קורפלנדס, קובע את ההוראות הבאות:
--- סוף עמוד 17 ---
"AGREEMENT No. 1
Dated 12th December 1996
Between Messrs "Double K. Oil Products 1996 Ltd., … Israel (DKOP) and Messrs. "Corplands Ltd."… Bahamas
1. The parties have agreed about the following:
DKOP entrust Messrs. "Corplands Ltd." with finding a Seller of Stable Gas Condensate and Naphta. It is understood that Messrs ""Corplands Ltd." have in mind first of all "Gazprom" and its filias. Messrs "Corplands Ltd." are also entitled to carry on perliminary negociations so that contracts betweeen DKOP and the Seller will be signed on the basis of monthly deliveries of the goods. The contracts have to be fulfilled in 1997.
2. To cover all expenditures which Messrs "Corplands Ltd." can bear as a result of realization of p. 1 for example, expenditures for market analysis, transport charges. Direct expenditures for marketing with the purpose to conclude and fulfil the agreements named in p. 1 DKOP will pay Messrs "Corplands Ltd." compensation for these expenditures. The amount of the compensation in connection with the signed contracts calculated for one actually delivered m/t, are determined in Appendix No. 1 to this agrement.
3. In accordance with p. 2 this compensation is to be paid from the moment of realization of the contract between DKOP and Gazprom or Gazprom fillias, for each partial delivery and against invoices of Messrs. "Corplands Ltd.", issued to DKOP on the basis of RWB's copies issued by the Sender of the goods under the contracts between DKOP and Gazprom or Gazprom fillias (Appendix N 1).
This agreement is confidential and cannot be divulged in the third party. All judicial persons, which are not the parties in this agreement and DKOP's companies and filias, are understood as the third party.
This agreement comes into force from the moment when the contract (Or contracts) between DKOP or Supplier (suppliers)/ Messrs. Gazprom come into force."
54. לפני הסכם זה, שנכרת כאמור בין החברה לבין קורפלנדס, נכרת הסכם קודם שהיה בין קורפלנדס לבין חברת דאבל קיי סחר בינלאומי בע"מ, שהייתה חברה בבעלות התובע
--- סוף עמוד 18 ---
ואדם נוסף. במסגרת אותו הסכם, שנערך ביום 19.2.1996, שעליו חתומים התובע בשם חברת דאבל קיי והנתבע בשם קורפלנדס הוסכם כדלקמן:
"It is agreed that the parties are partners for the period of 1996 year in business operations not only the territory of Russia but also out of the CIS boundaries on purchase, delivery and sale of crude oil, stable gas condensate, liquid gas and other oil products but also in other fields of business activity as the partners agree and that all profits shall be devided the following proportions namely the firm "Double K International Trade & Commerce LTD." (50%) and the firm of "Corplands LTD." (50%) as to the capital invested into the business operations dealt with the firm " Double K International Trade & Commerce LTD." is to be due to the absolute and unconditional reimbursement of amounts 210,000 …USD not later than the period 31 December 1996."