14. אף באשר לרכיב השני של הטענה הנוגעת למכתב מנתח בית המשפט את הראיות ומוצא כי אלה אינן תומכות בגרסת התובע. גם בעניין זה מציין בית המשפט כי מאחר והתובע הוא שניהל את הליכי הבוררות של החברה מול נסטה, הרי שהוא היה מודע למסמכים שהוצגו שם. אחד מהם הוא מכתב התשובה של גזפרום אל הנתבע מיום 19.9.2007 ובו מאשרת גזפרום אקספורט כי הספקות הגז תימשכנה כסדרן. הצהרת התובע כי לא היה מודע לכך אינה מתיישבת עם אזכור המסמך בפסק הבורר וכך הדבר גם לגבי
--- סוף עמוד 6 ---
אסופת מסמכים שמוזכרת בפסק הבורר ולא הוצגה, ממנה ניתן ללמוד על הצהרת גזפרום אקספורט על נכונותה להמשיך בקשרים עם החברה.
15. בית המשפט נפנה לדון בטענה ולפיה הסיבה להפסקת הקשר עם גזפרום הייתה סירוב התובע לשלם לגזפרום סכום של 5,000,000 יורו. בהקשר זה מציין בית המשפט כי טענה זו נתמכה במכתב מיום 7.10.2008 שהוציאה החברה ואשר נדון בעמ' 53 לפסק הבורר, ובו מוזכרת הצעת גזפרום פררבוטוקה לפירעון החוב וחידוש האספקה וכן כי הדברים נתמכים גם בפסק דין של בית המשפט לסכסוכים כלכליים במוסקבה, אשר פסק בהליך שהתנהל בין החברה לבין חברות גזפרום.
16. מסקנת פסק הדין באשר לטענה הראשונה הייתה אפוא כי "המבקש [התובע] לא עמד בנטל להציג ראיה ראשונית לכך שאי הודעת המשיב [הנתבע] למבקש אודות המכתב, כנטען, היא אשר גרמה לסיום היחסים ולסיום החוזה לאספקת גז, שממנו הניבה החברה הכנסות". בית המשפט מגיע למסקנה לפיה "הטעם המעשי לסיום היחסים בין החברה לבין גזפרום היה שונה לחלוטין ונבע מסירוב החברה לסלק יתרת חוב עבר לסוור גזפרום, בגין גז שסופק" (סעיף 30 לפסק הדין).
17. באשר לחלק השני של התביעה – שעניינו כספי קורפלנדס – מצא בית המשפט בהסתמך על עדויות שני הצדדים כי המחלקות ביניהם מצומצמת לשאלה האם קורפלנדס התחייבה להעביר את הכספים לאנשי גזפרום כ"תמריצים" לשימור הקשר עם החברה אם לאו. בית המשפט מציין בפסק דינו כי עמדתו של התובע הייתה שהכספים יועדו ל"שוחד או לתמריצים" בעוד שהנתבע טען כי הכספים שולמו כעמלה לקורפלנדס בגין קשריה עם גזפרום אשר הועמדו לרשות החברה וכהחזר הוצאות לצרכי המשרד שנוהל במוסקבה, ללא כל התחייבות מצד קורפלנדס להעברתם לגורם זה או אחר, וכי בפועל קורפלנדס עשתה בכספים לצרכיה.
18. באשר למחלוקת זו קבע בית המשפט כי מסקירת החומר שבפניו נראה כי התובע לא עמד בנטל להבאת ראיה ראשונית לכך שהנתבע או קורפלנדס התחייבו להעביר את כספי קורפלנדס לאנשי גזפרום כתמריצים ומשכך אין להתיר הגשת תביעה נגזרת בשם החברה כנגד הנתבע. הנימוק לקביעה זו הוא כי התובע לא תמך את טענתו בדבר הסכמה להעברת כספי קורפלנדס כתמריצים לאנשי גזפרום אלא בעדותו שלו ולא הציג כל מסמך או ראיה חיצונית אחרת התומכת בכך. התנהלות הצדדים משך השנים אף היא איננה מלמדת על הסכמה כזו, שכן לא נמסר כל דיווח על העברת כספים אלה במהלך השנים או התחשבנות בהתאם למה שהועבר או לא הועבר כתמריצים.