עדות התובע
55. בתצהירו מתאר התובע כי משך שנים רבות עסק בתחום הדלק והכיר את הנתבע לראשונה בשנת 1995 בעת שנזקק לכמויות גדולות של גז לשינוע למרחקים ארוכים באמצעות קרונות רכבת. הנתבע תיווך בינו לבין חברה בעלת קרונות מתאימים וכך הכירו. במהלך חודש אוגוסט 1996 לאחר כחצי שנה של פעילות שבהן פעל הנתבע כמתווך התברר כי השותף הקודם של התובע מתכוון לעקור לארה"ב והנתבע עמד על כך שייכנס בנעליו של אותו שותף כתנאי להמשך הפעילות.
56. על פי ההסכמה בין התובע לבין הנתבע התובע עתיד היה לדאוג לכל העניינים הפיננסיים של החברה לרבות טיפול בכל סוגיה עסקית מחוץ לגבולות רוסיה, בעוד שהנתבע אמור היה לדאוג לכל הסוגיות העסקיות בתוך גבולות רוסיה לרבות שינוע הסחורה בתוכה.
57. לאחר התאגדות החברה השקיע התובע סכומים ניכרים בחברה החדשה ופתח על חשבונו סניף של החברה בווינה. הוא עבד דרך קבע מהנציגות של החברה בווינה ואילו הנתבע אמור היה לעבוד עבור החברה ממוסקבה ומצפון רוסיה וסיביר. התקשורת נעשתה באופן יומיומי באמצעות טלפון ופקס.
58. כחלק מתפקידו של התובע כאחראי הבלעדי על העניינים הפיננסיים של החברה עסק התובע בסידור ערבויות בנקאיות, מכתבי אשראי, העברות שונות, תשלומי משכורת, שמירת הקשר עם הלקוח העיקרי של החברה בפינלנד, וכן טיפל בכל המגעים עם לקוחות החברה, בנקים וגורמי חוץ. לצורך פעילות החברה נפתח חשבון בנק בבנק בג'נבה שזכות החתימה בו הייתה של התובע ובשלב מאוחר יותר הועברה הפעילות לבנק אחר, בציריך,
--- סוף עמוד 19 ---
באותה מתכונת. התובע מתאר בתצהירו שעד לשנת 2000 התנהלו העניינים על מי מנוחות כאשר שני הצדדים מושכים משכורות מהחברה והנתבע מקבל דרך קבע דו"חות מהבנק ודו"ח רואה חשבון מבקר ישראלי.
59. בשנת 2000 נחתם חוזה אסטרטגי בין החברה לבין גזפרום וזאת לתקופה של 10 שנים על פי החוזה סיפקה החברה גז שנקנה מגזפרום לנסטה בהיקף של 150,000 טון בשנה. בהתבסס על אותו חוזה קיבלה גזפרום הלוואת ענק מבנק צ'כי לחידוש הציוד שלה. התובע מבהיר כי בשל היות החוזה בין החברה לגזפרום בטוחה להלוואה שנטלה מהבנק הצ'כי לא היה צורך אמיתי בתשלום תמריצים למאן דהוא בגזפרום או ל"מחקר שווקים" שעבורם דרש הנתבע כספים באמצעות חברת קורפלנדס, אלא המדובר היה בהתחייבות מעוגנת ובטוחה לחלוטין.
60. לפי האמור בתצהיר התובע כבר מתחילת השותפות בשנת 1996 פנה הנתבע אליו ביוזמתו וטען כי לצורך פעילות החברה ברוסיה יש לשלם עמלות שונות הכוללות קידום של עסקי החברה ומתן תמריצים מיוחדים לאישים על מנת לקדם את עסקי החברה. הנתבע טען כי אם לא יינתנו התמריצים יפסיק תאגיד גזפרום לעבוד מול החברה. לצורך כך הוסכם בין הצדדים כי החברה תעביר לידי הנתבע לצורך תשלום לצדדים שלישיים ופעילויות כאמור סכומים שנעו בממוצע בין 4.5 ל- 7 דולר לטון גז דחוס. התובע מסביר כי האמין לשותפו בעיניים עצומות לאחר שהסביר לו כי הסכומים קריטיים לצורך הפעילות ברוסיה ומועברים ישירות לאנשי מפתח בגזפרום כדי להבטיח את המשך פעילות החברה ברוסיה.
61. לצורך העברת הכספים, כך כותב התובע בתצהירו, הציג הנתבע את חב' קורפלנדס שרשומה באיי באהמה אליה ביקש להעביר את הסכומים מעת לעת. קורפלנדס היא חברה שהנתבע הוא בעלים והמחזיק הבלעדי בה, על אף שהוא רשום כמחזיק של 10% ממניותיה.
62. לאחר הקמת החברה נערך הסכם בין החברה לבין קורפלנדס שבו עוגנה העברת הכספים. בהסכם נרשם כי אלה משולמים עבור "מחקר שווקים" והוצאות שיווק, אך לאמיתו של דבר הוסכם כי הכסף מועבר אך ורק לצורך העברתו כתמריצים בתוך חב' גזפרום. ההסכם נוסח כך כדי לאפשר את העברת הכספים על ידי הבנק.
63. התובע מדגיש כי לא היה לו שמץ של ידיעה כי הכספים המשולמים לקורפלנדס עוברים לכיסו הפרטי של הנתבע, ומשמשים אותו לצורך הקמת חברות שונות ועסקים שונים בבעלותו ובבעלות בני משפחתו ושותפים אחרים, כפי שגילה מאוחר יותר בחקירה של חוקר פרטי.
--- סוף עמוד 20 ---
64. בהמשך התצהיר מתאר התובע כי הנתבע פנה אליו "בחמדנותו" בשנת 2005, בתואנה כי ההוצאות הכוללות קידום עסקי החברה, מתן תמריצים מיוחדים לאישים הפועלים לקידום עסקיה גדלו ויש להעמיד את הסכום על סך ממוצע של 6 דולר לטון. הוא מדגיש כי רכישות הלקוח העיקרי של החברה, נסטה, עמדו על 150,000 טון ומדובר בסכום שנתי של כמיליון דולר. עוד הוא מזכיר כי באותה עת היה חוזה חתום בין החברה לבין גזפרום ל- 10 שנים, שאף שימש כבטוחה להלוואה שנטלה גזפרום, ולכן לא היה נדרש כלל קידום עסקי החברה בדרך של תשלומים. הוא תהה על כך, אך הנתבע הודיע לו נחרצות כי ההוצאות הן קריטיות ובלעדיהן החברה צפויה לאבד את החוזה שלה מול גזפרום. מתוך אמון מלא בנתבע המשיך להעביר את התשלומים עם קבלת דרישה מהנתבע ובדייקנות.
65. לדבריו מאוחר יותר התברר לו מבדיקת חוקר מיוחד ששכר, כי הנתבע שלשל כספים אלה לכיסו לשם הקמת שלל עסקים אחרים בבעלותו הפרטית בתחום הדיג, הקירור, מסחר בעצים וכו' כאשר עסקים אלה רשומים על שמו, על שם בני משפחה או אנשי קש. במהלך כל התקופה גרף הנתבע במרמה לכיסו סכום של 12 מיליון דולר מתוך כספי החברה שלא כדין.
66. התובע מתאר בתצהיר שהגיש כי אחד האישים המרכזיים בגזפרום שלגביו הוצג לו כי נדרש לתת לו תמריצים הוא אדם בשם ריז'קוב. הוא מציין כי בבדיקה שערך למד כי ריזקוב נפטר ששה חודשים בטרם שילם כספים שיועדו עבורו והדבר מעיד על המעילה והתרמית.
67. נושא אחר שהתובע נדרש לו בתצהירו נוגע לחברת Dertell (להלן: "דרטל"). התובע טוען כי גילה שהנתבע וקורפלנדס עושים שימוש בתאגיד זה, אשר נחשד כמכבסת כספים ומסלקה של כסף שחור. הוא למד מתוך תלונה שקיבל ממשטרת לטביה על כך שבין החברה לבין מר מולקנוב, נציג חב' דרטל, נכרת חוזה תוך זיוף חתימה של אותו מולקנוב ולאחר מכן ביקש ממנו הנתבע להעביר כספים לדרטל במקום לקורפלנדס ואף לכרות הסכם בין החברה לבין דרטל במקום ההסכם בינה לבין קורפלנדס, צעד שהתובע סרב לעשותו.
68. בחקירה הנגדית נשאל התובע לגבי ההסכם מיום 12.12.1996 בין החברה לבין גזפרום. הוא השיב:
"לפי בקשתו. לא רק בקשתו, זה היה תנאי ואנחנו נפגשנו והוא ביקש, הוא אמר לי במפורש, אני חייב לתת לאנשים בגזפרום תמריץ, בלי זה לא יהיה לנו חוזה ותבין. אמרתי לו אתה שותף שלי ב- 50 אחוז, אני עונה בכל הכבוד ובכל הצדק. הוא אמר לי שאם הוא לא מקבל את התמריץ וכך זה ברוסיה, לא ישמרו על החוזה. אמרתי לו שאני מאמין לו שהוא שותף שלי ב- 50 אחוז, אין בעיה. הוא אמר שכדי שנוכל להעביר דרך הבנק, לאן שניתן לך את הפרטים להעביר את הכספים
--- סוף עמוד 21 ---
צריך הסכם וזה ההסכם שנולד ולפניו זה ברגע שהקמנו את החברה באוקטובר 96 וההסכם הוא מדצמבר 96..." (עמ' 28, ש' 9-15).
69. הוא הבהיר כי מטרת אותו הסכם הייתה לדאוג לכך שגזפרום תמשיך לספק מוצרי גז לחברה (עמ' 28, ש' 21-22) ואישר כי כך אכן היה עד לחודש אוגוסט 2007 (עמ' 28, ש' 23-24) תוך שפעילות זו הניבה לחברה רווחים בהיקפים של מיליוני דולרים (עמ' 28, ש' 26-28). בנוסף הוא הבהיר כי תשלומי העמלות ששולמו על ידי החברה לקורפלנדס נעשו לאחר אספקת הגז לחברה (עמ' 44, ש' 20-21). התובע הוא זה שביצע את ההעברות לפי חישוב שעשה הנתבע (עמ' 44, ש' 27-28). עוד אישר התובע כי החברה שילמה עמלות גם עבור מכירת הגז לחברת ארנה לרסן (עמ' 45, ש' 5-6).
70. בחקירה הנגדית התבקש התובע להסביר מדוע הסכים להעביר כספים לקורפלנדס לצורך מתן תמריצים לאנשי גזפרום למרות שידע שאין כל צורך בתמרוץ גורם כלשהו בגזפרום כאשר מלכתחילה נחתם הסכם ל- 10 שנים. הוא נשאל בנוסף מדוע במשך עשר שנים תמימות לא ביקש דין וחשבון למי משלמים תמריצים או למה משלמים. הוא השיב כי החוזה נכנס לתוקף רק בשנת 2003 והיה למשך שבע שנים, וכבר בשנת 2004 התעוררו אצלו חשדות והוא פנה לחוקר פרטי (עמ' 46, ש' 9-14). הוא ציין בעדותו כי הנתבע מסר לו שמות של אלו שקיבלו תמריצים וציין חלק משמותיהם (עמ' 46, ש' 22-25). בנוסף אישר התובע כי המשיך לשלם שכר לנתבע גם לאחר שנודע לו כי הכספים אינם משולמים וזאת עד לחודש דצמבר 2009.
עדות החוקר
71. מטעם התובע הובא לעדות חוקר פרטי, ולדימיר ז'וז'ולו. בתצהיר שהגיש החוקר הפרטי התייחס לפעולות שביצע עבור התובע תוך שהוא מצביע על כך שהנתבע מחזיק בבעלות על כל מניותיה של קורפלנדס וכי הכספים ששולמו לקורפלנדס נותבו לידיו של הנתבע. עוד נלמד מהתצהיר על הבדיקות שעשה בכל הנוגע לגניבת זהותו של מר אולג מולוקנוב, מי שנחזה להיות חתום בשם דרטל על טיוטת ההסכם (נספח 27 לתיק המוצגים מטעם התובע).
עדות הנתבע
72. הנתבע מתאר בתצהירו כי הקים את קורפלנדס בשנת 1993 עם אחרים והוא מחזיק ב- 10% מההון המונפק שלה. הוא רשום במרשמי החברה ב- BVI כמחזיק במלוא הבעלות מטעמים השמורים עם בעלי המניות בקורפלנדס. קורפלנדס עוסקת במגוון תחומים ובהם סחר בגז ועסקים בתחום הדיג.
--- סוף עמוד 22 ---
73. במהלך השנים 1994-1995 רקמה קורפלנדס קשרים עסקיים עם תאגיד גזפרום ובמסגרת זו נחתם בין הצדדים הסכם לאספקת גז לקורפלנדס על ידי גזפרום. בשנת 1995 פנה התובע אל הנתבע כדי שיעזור לו בארגון הובלת גז מרוסיה. בהמשך לכך ולאור היתרון שהיה לקורפלנדס שבא לידי ביטוי במוניטין טוב ויציב אצל גזפרום והניסיון שלה בתחום הייעוץ והתיווך בעסקאות בתחום הגז ברוסיה, החליטו הוא והתובע לפעול בשיתוף פעולה והסכימו כי קורפלנדס תתווך בין החברה הקודמת שהייתה בשליטת התובע עם שותף אחר, לבין גזפרום. בהמשך לכך הוסכם בין קורפלנדס לבין אותה חברה כי מחצית מהרווחים כתוצאה מהשותפות תשולם לקורפלנדס ומחצית אחרת לאותה חברה.
74. בסוף שנת 1996 הוא פנה לתובע והציע לו להקים שותפות עסקית שתעסוק בסחר במוצרי גז ותהא רשומה מחוץ לרוסיה. פנייה זו נעשתה על רקע שינויים במדיניות מכירת מוצרי הגז על ידי גזפרום ורצונו של אותו תאגיד לצמצם את הפעילות עם חברות הרשומות ב- BVI. בהמשך לכך נוסדה החברה בבעלות משותפת של התובע והנתבע, תוך שהוסכם על חלוקת עבודה ולפיה הנתבע יהיה אחראי למציאת מקורות מהם ניתן לרכוש מוצרי גז ברוסיה והתובע יהיה אחראי למציאת לקוחות שירכשו מהחברה את מוצרי הגז וינהל את ענייניה הכספיים.
75. מאחר והחברה שהוקמה הייתה חדשה, התובע והנתבע היו מעוניינים להשתמש בקשרים העסקיים שהיו לקורפלנדס בתאגיד גזפרום בכדי למנף אותם לתועלת כל הצדדים. לפיכך סוכם ביניהם כי קורפלנדס תעביר לחברה את החוזים שיש לה עם גזפרום ותהיה מעורבת בעסקיה של החברה בהתאם למתווה שסוכם. עוד הוסכם כי קורפלנדס תקבל מהחברה עמלה מכל רכישה שתיעשה מתאגיד גזפרום ותפעל לשמר את ההסכמים והקשרים בין גזפרום לבין החברה. הוצאות תחזוק ושימור הקשר בין החברה לבין גזפרום ישולמו מתוך אותה עמלה. עוד סוכם, כך טענת הנתבע, כי קורפלנדס תעזור לחברה בהתנהלות השוטפת ותהיה אחראית למימון משרדי החברה, סגל עובדיה ויועציה במוסקבה.
76. הנתבע מדגיש כי לא נקבע שהכספים המשולמים לקורפלנדס מיועדים למטרה מסוימת אלא מדובר בתמורה חוזית שקורפלנדס הייתה זכאית לקבל, והשימוש של קורפלנדס בתמורה זו לא היה מוגבל. היקף ההוצאות שקורפלנדס אמורה להוציא על שימור ההסכם עם גזפרום היה נתון לשיקול דעתה והיא לא התחייבה להעביר את כספי העמלה כ"תמריצים" לגורמים בגזפרום או לשלם סכום כלשהו לצורך כך. עוד מדגיש הנתבע כי סכומי הכסף ששולמו לקורפלנדס שולמו לה במנותק מהסכומים שקיבל כשכר וזאת בהתאם להסכם בין החברה לקורפלנדס.
--- סוף עמוד 23 ---
77. בחקירתו הנגדית נשאל הנתבע באשר לחוזה שהוא טען לקיומו בין קורפלנדס לבין גזפרום והתבקש להסביר מדוע לא צרף אותו. הוא השיב כי החוזה היה של קורפלנדס ולא שייך לחברה אך הבהיר כי היה חתום עוד לפני שהכיר את קלוגר ולפני שהחברה הוקמה (עמ' 61, ש' 24-30).
78. באשר לשאלה מדוע נזקק לשותפות עם התובע. הוא השיב כי באותו זמן החליטה גזפרום שלא לעשות הסכמים עם חברות Off-Shore ולכן ביקשו להתקשר עם חברה שתהיה רשומה במקום אחר. התובע הופיע וטען שיש לו קשרים עם בנקים וכן חברה שרשומה בישראל ולכן החל בעסקים עמו (עמ' 62, ש' 10-13). לאחר שהעסק הלך טוב, כלשונו, החליטו להקים חברה משותפת (עמ' 62, ש' 17-18). בהמשך לכך נשאל הנתבע באשר לתרומתו של התובע לעסק המשותף:
"ש. קלוגר הביא לעסק שני דברים: הביא חברה לא אוף-שור והביא בנק איכותי.
ת. נכון.
ש. ברוסיה אפשר לרשום חברה, יש חברות רוסיות?
ת. כמובן.
ש. לא לא פתחת לבד חברה רוסית?
ת. בשביל לענות על השאלה זאת אתה חייב לדעת חוקים רוסיים, אני מרגיש שאתה לא מכיר ואני מוכן להסביר לך.
ש. אשמח ללמוד.
ת. חברה מרוסיה לא יכולה לעשות מכירת ייצוא לעוד חברה של רוסיה, חייבים חברה מחו"ל.
ש. למה לא נסעת לאיזו מדינה קרובה ליד רוסיה לטביה, פולין, למה נסעת לישראל ורשמת חברה?
ת. כי קלוגר בא וזה היה מאוד נוח ולא הייתי צריך לנסוע לשום מקום.
ש. בשביל לחסוך נסיעה ממוסקבה לפולין, של יום יומיים, נתת 50% מהעסק למישהו.
ת. בעסק אין משהו שאתה עושה לבד, עסק חייב שותפים..."