(עמ' 62, ש' 19 – עמ' 63, ש' 2).
79. באשר לזהות בעלי המניות של קורפלנדס ציין הנתבע כי אף שהוא רשום כבעלים של כל המניות הרי שרק 10% מהן הוא בבעלותו. הוא סרב להשיב לשאלה מי הם בעלי המניות האחרים (עמ' 63, ש' 27). הנתבע אישר בתשובותיו בחקירה כי לצד חלקו בבעלות על מניות החברה קיבל מהחברה משכורת חודשית בסכום של 15,000 דולר (עמ' 64, ש' 10-11) אך שלל את הטענה כי קיבל מימון של מיליון דולר לבניית בית במוסקבה (עמ' 64, ש' 12-13).
80. הסיבה לעריכת ההסכם בין החברה לבין קורפלנדס לדברי הנתבע הייתה כי שותפיו בקורפלנדס רצו פיצוי על העברת החוזים שלהם עם גזפרום לחברה (עמ' 64, ש' 7). באשר
--- סוף עמוד 24 ---
לסכום שקיבלה קורפלנדס לא ידע הנתבע להשיב במדויק אך הוא אישר כי הסכום הוא בערך 12 מיליון דולר (עמ' 64, ש' 27-28).
81. באשר לשימוש בכספים שהועברו לקורפלנדס עבור "תמרוץ" גורמים שונים בגזפרום העיד הנתבע באופן הבא:
"ש. אני אומר לך שאתה כבר העדת בביהמ"ש שקיבלתם 12 מיליון דולר, אולי אתה לא זוכר.
ת. אני לא מכחיש שקורפלנדס קיבלה כסף, אני לא זוכר סכום מדויק, יכול להיות 12 מיליון חמש מאות.
ש. בערך 12 מיליון.
ת. כן.
ש. האם זה נכון שאמרת לקלוגר שקורפלנדס צריכה לקבל את הכסף כדי לתחזק או לתמרץ אנשים מגזפרום?
ת. לא.
ש. מעולם לא לקחת כסף מקורפלנדס והעברת למישהו מגזפרום.
ת. לסוף זה היה למר ריג'קוב.
ש. העברת לריג'קוב 600 אלף דולר?
ת. אם אני יכול לגשת לספרי קלוגר, אגיד בדיוק כמה העברתי לריג'קוב, יש את הרשימות אצל קלוגר. אני שותף בחברה של קלוגר כמוהו, אבל אני לא יכול לראות את הספרים.
ש. מי העביר כסף לריג'קוב קורפלנדס או דאבל קיי?
ת. לריג'קוב שילמו חברת דאבל קיי. מר קלוגר חייב להודות בזה שהוא חתם על העברת כספים דרך קורפלנדס.
...
ש. על סמך מה אמרת שקלוגר נתן 600 אלף דולר לריג'קוב?
ת. אמרתי על דאבל קיי. דאבל קיי שייכת לא רק לקלוגר.
ש. ס' 89 לתצהירך, שורה אחרונה, שם אותה אומר שקורפלנדס שילמה לריג'קוב.
ת. אם חברת קורפלנדס הייתה משלמת לריגקוב אז לקורפלנדס לא היה נשאר שום רווח מהעמלות.
ש. לאורך השנים מ- 12 מיליון דולר, כמה נתת לאנשים בגזפרום, רק 600 אלף דולר.
ת. כן."
(עמ' 64, ש' 24 – עמ' 66, ש' 6).
82. אף שמתוך דברים אלה של הנתבע עלה כי מתוך סכום של 12 מיליון דולר ששילמה החברה לקורפלנדס הועבר לגורמים בגזפרום רק סכום קטן של 600,000 דולר (שגם הוא למעשה שולם על ידי החברה ולא על ידי קורפלנדס) בהמשך עדותו אמר הנתבע דברים שונים, שמהם השתמעה מציאות אחרת ולפיה קורפלנדס העבירה את הכספים לאנשי גזפרום לשם תחזוקת הקשרים עמה:
"ש. בוא נעבור לדבר על מאי 2005. במאי 2005 ביקשת להפסיק לעבוד דרך קורפלנדס.
ת. כן.
ש. אתה רצית שהעמלות ישולמו במקום לקורפלנדס לחברה אחרת.
--- סוף עמוד 25 ---
ת. כן.
ש. למה?
ת. בגלל שמה שביקש גזפרום היה מעבר לעמלות של קורפלנדס. לקבל את הכסף ולהעביר ישירות לגזפרום לא היה שום טעם.
ש. מה ביקש גזפרום?
ת. ביקש עמלות גדולות, גבוהות מאוד.
ש. אנשים בתוך גזפרום ביקשו עמלות גבוהות כדי להמשיך ולספק?
ת. כן.
ש. למה אי אפשר היה להמשיך לעבוד עם קורפלנדס שהיא תטפל בזה.
ת. מה האינטרס לחברת קורפלנדס להעביר כסף ישירות.
ש. מ – 1996 עד 2005, דאבל קיי נתנה עמלה לקורפלנדס בגלל שקורפלנדס בזמנו הביאה את גזפרום.
ת. בגלל שקורפלנדס המשיכה לתחזק בקשרים האלה.
ש. מה קרה ב- 2005 שהיה צריך להחליף את השם של קורפלנדס בחברה אחרת? מ- 96 עד 05 דאבל קיי שילמה עמלות לקורפלנדס.
ת. נכון.
ש. בגלל שקורפלנדס תחזקה את החוזה עם גזפרום.
ת. כן.
ש. מה קרה ב- 2005 שהיה צריך להחליף את החברה מקורפלנדס לחברה אחרת?
ת. לגזפרום באו אנשים אחרים ושותפים שלי בחברה לא היו מצליחים לתקשר עם אנשים חדשים בגזפרום."
(עמ' 66, ש' 7 – 30).
83. בהמשך חקירתו הנגדית שוב עלה נושא התשלום לריז'קוב. הנתבע ציין כי "קורפלנדס קיבלה עמלות והעבירה את כולם לריז'קוב ואחרי שהוא נפטר היו חובות שאנחנו כיסינו" (עמ' 70, ש' 11-12).
84. עניין אחר שעלה בחקירה הנגדית הוא הרצון שהיה להעברת היעד לקבלת כספי קורפלנדס לגופים אחרים. הנתבע הופנה בחקירתו למסמכים (נספחים 27-28-29 לתיק המוצגים). המדובר בנוסח הסכם שיועד להיחתם בין החברה לבין חברה בשםDertell Investment Ltd., אשר חתימתה על ההסכם כללה חותמת וכן חתימה של אדם בשם מולוקנוב (נספח 27); מייל שבו נמסרו על ידי הנתבע לתובע פרטיו של מר אולג מולוקנוב (נספח 28); טיוטת הסכם בין החברה לבין חברה בשם Britenlite Limited (נספח 29). הוא אישר כי הוא זה ששלח את המייל לתובע (עמ' 67. ש' 4-5) וכן כי הציע לו שהעמלות ישולמו לחברת דרטל במקום לקורפלנדס וכי הוא זה שרשם לו את פרטי מולוקנוב (עמ' 67, ש' 6-9). בהמשך הדברים הוא הבהיר כי שלח את המסמכים לתובע כדי שילמד אותם ויתייעץ עם הבנק אך התובע מסר לו שהבנק מסרב לאשר (עמ' 68, ש' 1-2).
85. תאגיד אחר שנזכר בחקרה היה תאגיד בשם Bowline Maritime. הנתבע טען בחקירתו כי את החוזה שאמור היה להחתם בין החברה לבין דרטל, כשהוא חתום לכאורה על ידי אותו מולוקנוב הוא קיבל מחברת באוליין (עמ' 68, ש' 4). בתשובה לשאלה מה הקשר
--- סוף עמוד 26 ---
של באוליין לחברה או לקניית גז מגזפרום הוא השיב שאין שום קשר (עמ' 68, ש' 7-8). באותו שלב נשאל הנתבע מדוע מישהו, שכלל אינו קשור (באוליין) שולח עבורו חוזה שמיועד להיחתם בין דרטל לבין החברה כאשר בשם דרטל חותם מולוקנוב. הנתבע השיב:
"שלחתי לחברת באוליין טיוטה של חוזה וביקשתי להגיע להסכמה, להתייעץ, בחברת דרטל. חייב להסביר את הקשר בין באוליין לדרטל. חברת קורפלנדס היו לה חוזים עם באוליין לקניית דגים. באוליין ביקשה מידי פעם לפעם לשלם את החשבון לחברות אחרות. זה קשור למה שצריך לתדלק אוניות וצריך לתקן אותם. תחזוקה של האוניות בעסק של דגים מקובל לשלם מקדמות כדי לקבל אח"כ. שילמנו כמה חשבונות עבור דגים ישירות לדרטל מקורפלנדס. כשמר קלוגר אמר שלא ישלם עמלות, קורפלנדס לא רצתה להעביר כספים, בוא נשלם לחברה שלישית, יש חברת דרטל שאנחנו ממילא משלמים לה עבוד דגים, נשלם שם עמלות ורג'קוב יקבל את העמלה שלו ואני אקבל את הדגים." (עמ' 68, ש' 10-17).
86. הנתבע אישר בהמשך הדברים כי החוזה שהיה מיועד להיחתם בין דרטל לבין החברה (נספח 27) נועד לתשלום עמלות לגזפרום ובלשונו "כן, זה אומר שדאבל קיי ישלם עמלות לסברגזפרום דרך דרטל" (עמ' 68, ש' 27). בנוסף הוא אישר כי את החוזה עצמו קיבל מבאוליין (עמ' 68, ש' 30-31). כאשר הוא התבקש להסביר מדוע באוליין,שהיא חברה שעוסקת במכירת דגים שולחת לו נוסח חוזה לתשלום עמלות נפט בין החברה לבין דרטל, שהיא כלל אינו צד לו הוא השיב כי "לא היו לי קשרים עם דרטל בכלל. היו לי קשרים עם באוליין והם התעסקו עם דרטל" (עמ' 69, ש' 1-3). עם זאת מעדותו עלה כי הוא זה שניסח את החוזה (עמ' 69, ש' 5) ושלח טיוטה שלו לבאוליין שהחזירה אותו עליו עם החתימה (עמ' 69, ש' 9). לדבריו לא ידע שחתימת מולוקנוב מזויפת (עמ' 69, ש' 12-13).
87. לעומת זאת, אמר הנתבע במהלך החקירה כאשר נשאל באשר להפסקת התשלומים לקורפלנדס ולהחלפתה כמי שמקבלת את העמלות כי את האפשרות להעברת הכספים לבריטנלייט הוא קיבל ממחליפיו של ריז'קוב בגזפרום:
"ש. קודם הסברת שב- 2005 גזפרום לא הסכימה יותר שהכספים יעברו לקורפלנדס ולכן היה צריך למצוא חברה אחרת.
ת. זה לא גזפרום לא הסכים אלא קורפלנדס לא הסכים להעביר אותם לגזפרום. לכן מופיעות טיוטות של החוזים האלה.
ש. ב- 2005 קורפלנדס לא הסכימה לקבל כספים, למה?
ת. עניתי כבר.
ש. הבאת את דרטל.
ת. כשקלוגר אמר שהבנק לא מקבל את ההצעה...
ש. הבאת את בריטנלייט? למי היא שייכת?
ת. כן, כשרג'קוב נפטר הופיעו אחריו מחליפים, אנשים אחרים והם נתנו לי את החברה.
ש. מי בעל הבית של בריטנלייט?
ת. לא יודע. נתנו לי את זה אנשי קורפלנדס.
--- סוף עמוד 27 ---
ש. לך יש חברה קורפלנדס שקיבלה עד 2005 עשרה מיליון דולר, שמונה, תשע מיליון וב- 2005 אתה אומר שלא ישלמו לחברה שלך קורפלנדס אלא לחברה אחרת שאתה לא יודע למי היא שייכת.
ת. אמרתי לקלוגר שאני מוכן לעזוב את העסק. לא רוצה להתעסק בזה יותר.
ש. נכון שלבריטנלייט יש חשבון בנק בבנק מרפין בניקוסיה.
ת. ייתכן שיש.
...
ש. נכון לך באופן פרטי יש גם חשבון בבנק מרטין פופולר בקפריסין.
...
ת. יש לי שם חשבון"
(עמ' 70, ש' 15 – עמ' 71, ש' 19).
88. בסיום החקירה שב הנתבע ונשאל אודות הצורך טיב הקשר עם גזפרום. תשובתו לשאלה "האם נכון שאתה אמרת לקלוגר שאנשים בגזפרום חיים על משכורות נמוכות ולכן צריך לשמן אותם?" הייתה "יתכן שבתוך הקונטקסט נאמר". הוא גם אישר כי השתמש בביטוי "מי שמשלם מזמין לרקוד" וכן הבהיר כי אמר לקלוגר שאם לא ישלמו תמריצים לגזפרום זו תמצא מישהו אחר לסחורה במקום נסטה (עמ' 76, ש' 8-17).
עדות אלכסנדר רודין
89. העד היה מנהל תובלה בקורפלנדס ובמסגרת תפקידו עקב אחר הגז היוצא מגזפרום כדי להבטיח את העברתו הסדורה ליעדו. הוא מתאר את הקשרים שהיו בין קורפלנדס לבין גזפרום ומתאר באופן דומה לנתבע את טיבם של קשרים אלו. מר רודין התייחס בחקירה הנגדית ליחסים שבין הצדדים. לדבריו הנתבע סיפק לשותפות את חומרי הגלם ובלשונו "מי שרוצה לקנות יש המון ולמצוא מי שימכור זה קשה מאד" (עמ' 60, ש ' 3-4). בתשובה לשאלה בשביל מה היה צריך הנתבע את התובע הוא השיב "היה צריך יציאה לבנקים בגלל שקלוגר היה איש פיננסי וציפיות שינהל את העסק מבחינה פיננסית." (עמ' 60, ש' 6-7) ובהמשך הוא אמר "מר קלוגר הבטיח שיש לו יציאה לבנקים טובים והוא יכול לספק עבודה טובה עם הבנקים, מוניטין טוב. אם לא היה מר קלוגר, עוד חודש היה מופיע מישהו אחר כמוהו" (עמ' 60, ש' 11-13).
הערכת הראיות והמסקנות
90. התובע מנתח בסיכומיו את העדויות השונות ובעיקר את עדויותיהם של הנתבע ושל רודין. באשר לנתבע הוא מגדיר את עדותו כזלזול באינטליגנציה של הנוכחים באולם בית המשפט וכן כי העלה גרסאות שלא ייאמנו אף בנוגע לעניינים טריוויאליים. בהקשר זה מפנה התובע לכך שבעדותו הציג אותו הנתבע כ"אפס מאופס שלא תרם מאום לחברה, אחד מני אלפים שניתן היה למצוא אחר כמוהו בקלות" עד כי לא ניתן להבין מדוע הפכו השניים לשותפים בשיעור של 50% כל אחד.
--- סוף עמוד 28 ---
91. עוד מפנה התובע לכך שהנתבע לא הציג כל תימוכין לחוזה שכביכול היה לקורפלנדס עם גזפרום עד לפני שנת 1996.
92. בנוסף מדגיש התובע את הזלזול באינטליגנציה, לשיטתו, הנלמד מגרסתו של הנתבע, באשר להקמת השותפות ולבחירתו למסור 50% מרווחי העסק כתחליף לנסיעה ברכבת ממוסקבה לפולין ופתיחת חברה וחשבון בנק שם. לצד גרסה מופרכת זו מפנה התובע לסתירות שנפלו בעדותו של הנתבע באשר לייעודם של כספי קורפלנדס. בעוד שבתחילה טען בחקירה הנגדית כי אלו לא שולמו לגורמים שונים בגזפרום בהמשך הוא אמר את ההיפך ולמעשה אישר את גרסתו של התובע ולפיה קורפלנדס השתמשה בכספים כדי לתמרץ ולתחזק את מי מאנשי גזפרום. בסיכומיו מפנה התובע לתמורות שחלו בגרסת הנתבע והוא למד מהן על המסקנה החד משמעית כי הנתבע הודה בכך שהפעיל לחץ על התובע להעביר את העמלות לקורפלנדס לצורך תשלום תמריצים לאנשים בגזפרום וכי אם הדבר לא ייעשה גזפרום ימצאו קונה אחר לגז. התובע סבור כי בהודאתו זו של הנתבע הוא סתם את הגולל על הגנתו שכן ביסס אותה על הטענה כי לא היה קשר בין התמריצים לגזפרום לבין העמלות ששולמו לקורפלנדס.
93. התובע אף מצביע על כך שהנתבע, בעת שניסה לגרום לתובע להעביר את הכספים לחב' דרטל במקום לקורפלנדס, השתמש בזהותו המזויפת של מולוקנוב וזייף את חתימתו של האחרון כמיופה כוחה של דרטל תוך שהוא גונב את זהותו. בהקשר זה טוען התובע כי בקשתו של הנתבע להעברת הכספים לדרטל או לבאוליין הייתה בקשר עם עסקי דגים וכחלק מהתחשבנות על מקדמות הינה תזה מופרכת. התובע מצביע על כך שלא יתכן כי חבות קורפלנדס בגין רכישות הדגים תואמות במדויק את משלוחי הגז שנשלחו מגזפרום לנסטה הן מבחינת מועדי המשלוח והן מבחינת ההיקף הכספי של העמלות.
94. הנתבע נסמך בעיקר על ההסכם שנחתם בין החברה לבין קורפלנדס ועמדתו היא כי טענות התובע הן בגדר טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב. הוא מפנה לכך כי לפי ההסכם קורפלנדס זכאית לקבל עמלות; נקבעה נוסחה לתשלום עמלות וכך נהגו הצדדים משך שנים. תשלום העמלות, כפי שנקבע בהסכם, מבוצע כנגד ולאחר אספקת מוצרי גז לחברה מתאגיד גזפרום. טענת התובע, כך טוען הנתבע, מנוגדת להסכם הכתוב ולדרך ביצועו.
95. טענה נוספת שמעלה הנתבע היא כי טענות התובע כלפיו הן טענות תרמית ולכן הנטל להוכיחן גבוה יותר מהנטל הרגיל במשפט האזרחי. התובע, כך סבור הנתבע, לא עמד בנטל זה ואף לא בנטל הקל יותר, כאשר הוא בא לטעון כי ההסכם בין החברה לבין קורפלנדס היה חוזה למראית עין בלבד כשכל תכליתו לשרת מטרות בלתי חוקיות. עוד