כעבור מספר חודשים, התובע מסר לעופרה סכום נוסף של 11,000 ₪ במזומן (ס' 13 לתצהירו), והכל מחשש שאם הוא לא ימשיך להעביר כספים, העסק המשפחתי יקרוס והוא לא יקבל שום החזר (ס' 16-15 לתצהירו).
32. עופרה שללה את טענות התובע. לדבריה הסך הנטען של 100,000 ₪ מורכב מההלוואות הקודמות ומחובות ריבית, משמע שהתובע כלל לא נטל הלוואה מבנק (ס' 40-38 לתצהירה). עופרה טענה בנוסף שהסיכום המקורי כלל החזר תוך שנה של 57,000 ₪
--- סוף עמוד 12 ---
בלבד, ואכן 50,000 ₪ הוחזרו לתובע מחשבון הבנק של בתה יפעת זיידמן-גביש (ס' 25 ו- 27 לתצהירה).
יש לציין כי התובע עומת בחקירתו הנגדית עם דף חשבון הבנק נספח ו' לתצהירה של עופרה, המעיד על החזר בסך של 50,000 ₪ ביום 24/12/14, אך בחר להכחיש וטען שאינו זוכר (עמ' 15, ש' 30-17).
ג'3 - ההלוואה השלישית
33. נספח א' לתצהירו של התובע הוא מסמך "הסכם החזר הלוואה" מיום 5/8/16, אשר נחתם בין התובע לבין עופרה. שפיר חתם על כתב הערבות הנספח להסכם.
34. המבוא להסכם מציג את הנתונים הבאים:
א. בחודש פברואר 2015 התובע הלווה לעופרה סך מזומן של 300,000 ₪, שהיא התחייבה להחזיר בתוספת ריבית בשיעור של 1.5% ובתשלומים חודשיים בסך של 3,500 ₪ כ"א.
ב. עופרה התחייבה להחזיר את יתרת ההלוואה בתוספת ריבית בשיעור של 1%, הן בשנת 2016 והן בשנת 2017.
ג. בשנת 2015 עופרה שילמה סך של 35,000 ₪, שהם רביעית ההלוואה לאותה שנה ובשנת 2016 היא לא החזירה דבר מתוך קרן ההלוואה 300,000 ₪.
ד. בחודש פברואר 2016 התובע העביר לעופרה סך נוסף של 100,000 ₪, שאותו הוא נטל כהלוואה לבקשתה של עופרה, המשלמת את החזרי ההלוואה בתשלומים חודשיים בסך של 2,500 ₪ כ"א.
35. יצוין שחלק מן הנתונים אינו תואם את העובדות שהוכחו לפניי. לדוגמא, אין עוד מחלוקת שהתובע לא הלווה לעופרה סך מזומן של 300,000 ₪ בחודש פברואר 2015, אלא סך מצטבר העולה על סכום זה החל משנת 2013, שרובו הועבר בהעברות בנקאיות, כעולה מתצהירה של עופרה ומדפי חשבון הבנק שצורפו אליו.
בכל הנוגע לשיעורי הריבית, טענתה של עופרה כי סוכם על ריבית בשיעור של 1% סבירה יותר ותואמת את נתוני ההחזר בפועל, אל מול טענתו התמוהה משהו של התובע, שבמשך תקופה ארוכה שני הצדדים טעו בחישובי החזר הריבית החודשי.
--- סוף עמוד 13 ---
גם טענת התובע שהוא נטל בשנת 2016 הלוואה מבנק לא הוכחה, שכן התובע לא הציג מסמכים רלוונטיים כגון הסכם הלוואה ולוח סילוקין, שיכלו להוכיח את טענותיו (התובע נשאל על כך על ידי בית המשפט ולא השיב - בעמ' 12, ש' 12-5).