39. כפי שכבר נכתב לעיל, בהליך זה מתבררת תביעתו של התובע נגד הנתבעת בלבד ולא נגד מי מהוריה. נוכח דחיית עילות התביעה נגד הנתבעת, אין עוד צורך להכריע מה היו תנאי ההסכמים ולחשב את סכומי החוב.
40. יצוין עוד, שנכון להיום קטנה חשיבות ההבדלים שבין שתי הגרסאות של ההסכם, שכן יום 1/1/20, שהוא מועד ההחזר הנטען על ידי עופרה, כבר חלף וההלוואה לא הוחזרה. עופרה טענה שהיא שילמה החזרים עד ליום הגשת התביעה (ס' 58 לתצהירה) והודתה בעדותה שאין לה יכולת להחזיר את חובה (הדיון בבר"ל בעמ' 3, ש' 28-21). התובע טען מנגד שההסכם הופר ולכן הוא נאלץ לדבריו לבטלו ולהגיש תביעה (ס' 22-20 לתצהירו).
ג'4 - ניכיון צ'קים
41. עניין נוסף המעורר ספקות לגבי הסכום שבמחלוקת בין התובע לבין עופרה, הוא המסמכים המעידים על פעולות של ניכיון צ'קים ולא של מתן הלוואות.
42. במסגרת סכומי ההלוואות, התובע כלל בסעיף 2.1.3 לתצהיר גילוי המסמכים המשלים מטעמו העברה בנקאית בסך של 55,000 ₪, שהועברה ביום 19/11/14 לחשבון הבנק של הנתבעת.
לתובע הוצג מסמך נ/1 מחשבון הבנק שלו בבנק דיסקונט מיום 19/11/14, המעיד על כך שבחשבונו הופקדו שני צ'קים בסך של 30,000 ₪ כ"א לתאריכי הפירעון 20/2/15 ו- 1/3/15. התובע עומת עם הטענה שהמסמכים מעידים על כך שהוא ניכה את שני הצ'קים תמורת עמלה בסך של 5,000 ₪ ומכאן שסך ההעברה 55,000 ₪ כלל אינו בגדר הלוואה. תשובותיו של התובע בהקשר זה לא היו מספקות והוא טען שאינו זוכר כי הצ'קים הופקדו בחשבונו (עמ' 10, ש' 30-11).
43. כמו כן, בסעיף 2.1.5 לתצהיר גילוי המסמכים המשלים מטעמו, התובע כלל בסך ההלוואות העברה בנקאית בסך של 43,700 ₪, שהועברה ביום 4/3/15 לחשבון הבנק של הנתבעת.
התובע עומת עם העובדה שדף החשבון שהוא צירף להוכחת ההעברה, נספח ה' לתצהירו המשלים, מציג מתחת לתנועות ההעברה תנועה נגדית של הפקדת שני צ'קים בסכום מצטבר של 43,700 ₪. התובע שלל את הנטען (עמ' 12, ש' 15-6).
--- סוף עמוד 15 ---
עיון בדף החשבון של התובע, נספח ה' הנ"ל, מעלה כי בוצעו בו מספר פעולות שבוטלו. בשורה התחתונה, בוצעו שתי העברות בנקאיות לחשבונה של הנתבעת בסך מצטבר של 43,700 ₪ ומנגד הופקדו בחשבון התובע שני צ'קים באותו סכום, אשר בוטלו בהמשך.
44. עופרה טענה כי הכספים שהועברו במהלך שנת 2015 היו כולם כספי ניכיון צ'קים, שהיא הפקידה בחשבון הבנק של התובע (עמ' 21, ש' 33-27).