ב. לדברי עופרה, חשבון הבנק שלה עוקל לסירוגין מאז שנת 2009 ועד שפתחה בהליכי פשיטת רגל. על רקע זה היא קיבלה את רשותה של הנתבעת להשתמש בחשבון הבנק שלה בבנק דיסקונט לצרכיה ומסרה את פרטיו לתובע (הדיון בבר"ל מיום 6/12/17 בעמ' 2, ש' 32-26; עמ' 28, ש' 23-13; עמ' 29, ש' 30-17).
הנתבעת אישרה שלעופרה לא היה חשבון בנק פעיל בגלל חובות ועיקולים, ועל כן היא השתמשה בחשבון של הנתבעת כדי לתעד את הוצאותיה ולקבל משכורת (ס' 14 ו- 17 לתצהירה; עמ' 18, ש' 26-23; עמ' 19, ש' 32-20; עמ' 20, ש' 4-1).
ג. עופרה העידה שהשימוש בחשבון נעשה באמצעות האינטרנט על בסיס ייפוי כוח נוטריוני ולא על בסיס ייפוי כוח בחשבון (ס' 31 לתצהירה; הדיון בבר"ל בעמ' 3, ש' 7-1; עמ' 4, ש' 17-13; עמ' 28, ש' 26-24).
--- סוף עמוד 8 ---
הנתבעת העידה שלעופרה היה ייפוי כוח כללי לפעול בשמה, מאחר שהיא עצמה נעדרה מישראל תקופות ארוכות נוכח מצבה הבריאותי, ובין היתר ייפוי כוח לפעול בחשבון הבנק, גם כדי שהפעולות לא ייחשבו כהלבנת הון (ס' 16-15 לתצהירה).
ד. עופרה העידה שהנתבעת ידעה רק בדיעבד ולאחר קבלת כתב התביעה, שהכספים בחשבון שלה התקבלו מהתובע (הדיון בבר"ל בעמ' 5, ש' 28 - עמ' 6, ש' 2; עמ' 29, ש' 16-13). בניגוד מסוים לדברים, עופרה העידה שהנתבעת ידעה על כך שהתובע מסייע ומעביר כספים לחשבון הבנק, אך לא ידעה מהם הסכומים ומתי הם התקבלו (הדיון בבר"ל בעמ' 4, ש' 31-30; עמ' 29, ש' 31 - עמ' 30, ש' 5).
הנתבעת העידה שעם חזרתה מהודו בתחילת שנת 2014 היא שמעה מאמה על קיומו של חבר בשם יוסי (עמ' 26, ש' 13-10), אך בזמן אמת היא לא ידעה על כך שהוא העביר כספים לחשבון הבנק שלה (עמ' 18, ש' 32-23), אלא רק בדיעבד ובלי פרטים (עמ' 20, ש' 22-10).
20. המסקנה היא שמרבית כספי ההלוואה הועברו לחשבון הבנק של הנתבעת בבנק דיסקונט, שאמה עופרה עשתה בו כבשלה. אין בעצם העברת הכספים לחשבון הרשום על שמה של הנתבעת, כדי להוכיח שהיא זו שנהנתה מהם. גם אם הנתבעת הייתה מודעת לקבלת הכספים לחשבון בזמן כזה או אחר, ידיעותיה היו כלליות והיא לא נדרשה לתת אישורים להעברות בזמן אמת.
ב'2 - השימוש בכספי ההלוואות
21. עופרה העידה שהיא הוציאה את כספי ההלוואות מהחשבון של הנתבעת במשיכות של כסף מזומן, בצ'קים ובהעברות בנקאיות, לצורך הוצאותיה ולצורך פירעון חובות לאחרים (עמ' 28, ש' 31 - עמ' 29, ש' 4; הדיון בבר"ל בעמ' 3, ש' 20-8).