18. על מנת לקבוע כי מדובר בלשון הרע, אין צורך להשתכנע שנגרמה השפלה או ביזיון לתובע. די בכך שיקבע כי הפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו.
ע"ע (ארצי) 46548-09-12 לירן אבידן – פלאפון תקשורת ואח', מיום 31.3.15. (להלן: עניין אבידן).
19. באשר לאופן הפרסום נקבע בסעיף 2 לחוק:
"(א) פרסום לעניין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל, וכל אמצעי אחר.
(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות :
(1) אם הייתה מיודעת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2) אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע".
20. בסעיפים 14-16 לחוק מפורטות הגנות אשר בהתקיימן יקבע שאין מדובר בלשון הרע המזכה בפיצוי.
בסעיף 14 לחוק נקבע:
"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש".
באשר למידת ההוכחה הנדרשת להוכחת "אמת בפרסום" נקבע:
"מידת ההוכחה הנדרשת לצורך הוכחת טענת אמת בפרסום, נלמדת ביחס מתאים לרצינותו וחריפותו של תוכן הפרסום".
ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, מיום 4.10.08.
באשר לשאלה האם קיים עניין ציבורי בפרסום נקבע כי מדובר בשאלה ערכית:
"הבוחנת האם קיים אינטרס חברתי המצדיק הכשרת פרסום פוגעני שיש בו לשון הרע... שאלה זו מושפעת ממדיניות שיפוטית, ועניינה הוא נורמטיבי, בעל מימד אובייקטיבי, הנבחן על רקע נסיבות המקרה".
עניין אבידן ועניין נודלמן הנ"ל.
21. בסעיף 15 לחוק נקבע:
"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
...
(2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;
(3) הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר".
...
(7) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בעניין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור;
(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם אליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחוב בעניין המשמש "נושא התלונה ...".
(9) ...
(10) הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן;