17. ביום 16.12.15 הגישה העובדת הודעת עדכון שלפיה בהכרעת החוב בעניינה נקבע שהיא זכאית לקבל תשלומים כדלקמן: בגין הודעה מוקדמת סך של 10,000 ₪; פדיון חופשה בסך של 849 ₪; דמי הבראה בסך של 5,312 ₪; פיצויי פיטורים בסך של 34,439 ₪. מסכומים אלה נוכה סכום הפיצויים הצבור בקופת הגמל בסך 22,904 ₪ וכן סכומים בגין מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות בסך של 2,451 ₪. בסך הכול שולם סך נטו של 25,245 ₪. נוכח האמור עתרה העובדת לתקן את סכום התביעה בגין הרכיבים שלא שולמו במסגרת הליך הפירוק, כך שיעמדו על סך של 110,330 ₪ בתוספת פיצויי הלנה, הפרשי הצמדה וריבית ושכ"ט עו"ד.
במסגרת הודעה זו טענה עוד העובדת כי ראוי לחייב את הנתבעים באופן אישי הן מכוח דוקטרינת הרמת המסך, והן מכוח אחריותם כנושאי משרה. כן ציינה כי במסגרת הכרעות החוב בתיק הפירוק העדיפו המפרקים את גרסתה וקבעו כי אכן פוטרה על ידי המכון (אך יצוין בקשר לכך כבר כעת כי בסעיף 59 לרשימת הכרעות החוב שצורפה להודעה נאמר כי להבנת המנהלים המיוחדים אין בהכרעתם בכדי לקבוע ממצא עובדתי או להקים השתק פלוגתא בין המשיבה לבין מנהלי העמותה, ככל שיימשכו ההליכים ביניהם).
העובדת הוסיפה כי במסגרת הליך הפירוק נודע לה שהנתבעים קיבלו על עצמם את מלוא חובותיה של המכללה באופן אישי למעט חובות העובדים. לתמיכה בכך הפנתה למסמך כתוב באנגלית, החתום על ידי מר אפשטיין ומר חיים דוד, הנושא תאריך 3 בינואר 2013 וכותרתו: "Machon Lander" (להלן: המסמך מיום 3.1.13). בקשת הנתבעים להוצאת מסמך זה מתיק בית הדין נדחתה בהחלטה מיום 30.10.16, תוך מתן האפשרות להעלות טענות ביחס למשקלו במסגרת הסיכומים.
18. מטעם העובדת הוגשו תצהירי עדות ראשית שלה עצמה וכן של גב' שירלי בן-גיאת-יוסוב ששימשה מנכ"לית המכון לתקופה קצרה במהלך שנת 2013 (להלן: גב' בן-גיאת). מטעם הנתבעים הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון מר אפשטיין בלבד. הרב שון ומר חיים דוד לא הגישו תצהירים מטעמם ולא התייצבו לדיון ההוכחות. נוכח האמור ביקשה העובדת בפתח דיון ההוכחות ליתן פסק דין כנגדם תוך חיובם בהוצאות. בית הדין שמע את הצדדים וקבע כי ההחלטה לעניין זה תינתן בנפרד. ביום 30.10.16 ניתנה החלטה שהתייחסה למספר בקשות, ולעניין אי ההתייצבות נקבע כדלקמן (להלן: ההחלטה מיום 30.10.16; ההדגשות במקור):
בקשת התובעת למתן פסק דין נגד הנתבעים 2 ו-4 בגין אי התייצבותם לישיבת ההוכחות, מיום 7.7.16:
1. ב"כ התובעת עתרה למתן פסק דין כנגד הנתבעים 2 ו-4 בגין אי התייצבותם לישיבת ההוכחות, תוך חיובם בהוצאות לדוגמא, נוכח התנהלות מתמשכת שלהם במהלך ההליך וזלזול בתובעת ובבית הדין.
2. ב"כ הנתבעים 2 ו- 4 התנגד לבקשה וטען כי לא היו חייבים להתייצב לישיבת ההוכחות, כיוון שלא הגישו תצהיר וכי אינם חייבים להגיש תצהיר.
3. על מנת שלא לעכב את שמיעת ההוכחות, נקבע כי החלטה בעניין תינתן בנפרד.
4. במסגרת ישיבת קדם המשפט מיום 17.12.15 נקבע:
" 5. תצהירים יוגשו כלהלן:
1. הצדדים יגישו את העדויות של בעלי הדין וכל יתר העדים בתצהירים...
2. תצהירי הצדדים יתייחסו לכל אחת מהפלוגתאות שנקבעו...
3. הצדדים יצרפו לתצהיריהם את כל המסמכים אשר הם מבקשים שיהיו בפני ביה"ד...
4. א. בעל דין שלא מסר פרט בתצהירו, והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, ישקול ביה"ד לראותו כמודה בפרט שמסר לביה"ד בעל הדין שכנגד בעניין הנדון ולעניין זה לא די הכחשה סתמית.
ב. בעל הדין שלא צרף לתצהיריו מסמך שהיה עליו לצרפו, לא יורשה להביא מסמך זה בפני ביה"ד בעת הדיון, אף לא בחקירה נגדית של עדי הצד שכנגד, אלא באישור בית הדין על פי שיקול דעתו.
...
6. למועד שנקבע לדיון להוכחות, ידאג כל צד כי מצהיריו יתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם, אלא אם כן יודיע הצד שכנגד שאין בדעתו לחקור את העד." דגש שלי ש.ש.)
5. נוכח החלטת בית הדין, במעמד ב"כ הצדדים, כמפורט לעיל, היה על הנתבעים 2 ו-4 שהם בעלי דין וצדדים בהליך- חד משמעית, להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם, וכן להתייצב לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 7.7.16.
6. חרף האמור, הנתבעים 2 ו-4 לא הגישו תצהירים מטעמם ולא התייצבו לישיבת ההוכחות. אין לקבל את ה"פרשנות" שניתנה להחלטה מטעם הנתבעים.
7. נוכח אי הגשת תצהירי הנתבעים 2 ו-4 ואי התייצבותם לישיבת ההוכחות, בניגוד ללשון ההחלטה, על הנתבעים 2 ו-4 לשלם הוצאות התובעת בסך 1,500 ₪ כל אחד, וכן לשלם שכ"ט עו"ד התובעת בסך 2,500 ₪ כל אחד. זאת ללא קשר לתוצאות ההליך, וזאת עד 23/11/16. לא ישולם סכום או מקצתו במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום החלטה זו ועד לתשלום בפועל.
8. יחד עם זאת, היות שנשמעו הוכחות בהליך, לא מצאתי מקום להורות, בשלב זה, על מתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 2 ו-4.
9. סיכומי תובעת יוגשו תוך 30 יום, ממועד קבלת החלטה זו. סיכומי נתבעים יוגשו תוך 30 יום מקבלת סיכומי תובעת.