--- סוף עמוד 27 ---
זכות מסוימת מוחל עליה - באופן שפסיקתה על ידי בית הדין עולה כדי טעות בזיהוי הזכויות המהותיות.
ו. אוסיף, כי ניתן לראות בדברים אלה פן נוסף של המאמץ ליצור דרך הוגנת לבירור סכסוכים. יהא מי שיכנה אותה "כלי יעיל לבירור סכסוכים" (כדברי המלומד ד' שוורץ, סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז) 40), אך לדידי יש לכך גם מימד ערכי של צדק דיוני, כדברי השופט נ' סולברג שהביאה חברתי: "דעת לנבון נקל, כי סופיות הדיון איננה 'לעומתית' לצדק... כי סופיות הדיון משרתת את הצדק" (ת"א (ירושלים) 4582/03 ידיעות תקשורת בע"מ נ' צימרמן [פורסם בנבו]; ראו גם רע"א 194/07 פור נ' המועצה המקומית פרדס חנה כרכור [פורסם בנבו]; רע"א 2620/07 מדינת ישראל נ' ארלזוב [פורסם בנבו]). ודוק: ניתן לדבוק בצדק דיוני, שכן שני צדדים הם למשפט, וההגינות מחויבת כלפי שניהם. בשעתו כתב השופט עציוני - אל מול דבריו הנודעים של השופט ברנזון בהלכת ששון (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו(3) 477, 479) כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום" - כהאי לישנא: "אמנם אין הפרוצדורה מיטת סדום, אך גם מזרן סתם אין היא, שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 325; על פרוצדורה אזרחית בכלל, ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט)).
ז. בשעתו נזדמן לי לכתוב, ברשימה לכבוד פרישתו של השופט ש' לוין, "על דין אמת וסדר דין אמת, דברים לכבוד המשנה לנשיא בבית המשפט העליון, השופט ד"ר שלמה לוין עם פרישתו" (המשפט ט' (תשס"ד) 501, עמ' 502-501):
"אכן, יש המקלים ראש במידת מה בסדרי הדין מתוך תפיסת עולם שלפיה מסגרות 'פורמליסטיות' מכבידות על עשיית הצדק. אך הצדק צריך להיעשות לכל הצדדים, לא רק למי שסדרי הדין אינם נוחים לו, וסדרי הדין הם המרכבה לכך. המקל ראש בהם טועה. אכן, אולי אין הם במהותם משוש כל לב ואין בהם ניחוח של שיח הרבים... בבוא רש"י לאפיין את המשפט (בדונו בחושן המשפט שעל לב הכהן הגדול, שמות כ"ח, ט"ו - א"ר), מזכיר הוא את סדרי הדין: "שהמשפט משמש ג' לשונות, דברי טענות בעלי הדין, וגמר הדין ועונש הדין", קרי, למשפט שלבים סדורים, ומנהגו מנהג של שופי".
--- סוף עמוד 28 ---
דברים אלה קרובים ברוחם לנושא ההשתק השיפוטי שהוטעם בפסיקתנו בעת האחרונה (ראו בין השאר רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625).