79. במבט צופה פני העתיד, וככל שבפי התובעים טענות הנוגעות לזכויות החזקה והשימוש בדירות לאחר העברת הזכויות, פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבית המשפט המחוזי ולתקוף 'החלטת 2018', וכן לעתור לביטולה.
80. לא נעלמה מעיני טענת התובעים בסעיף 3 לסיכומי התשובה שלהם: "מדוע לא נרשמו דירות המנוחים על שם היורשים? משום שהתנאי אותו הציב הקיבוץ לרישום הזכויות הוא העמדת דירת מגורים לשימושו של הקיבוץ, לצורך השכרתה, עד ליום 31.12.2028, כלומר המשך שלילת זכויות היורשים למשך עשור נוסף, וזאת לאחר שחלף עשור של שלילת זכויות".
אלא שבניגוד לטענה זו, הנתבע הודה בסיכומיו באפשרות הנתונה לתובעים לרשום זכויותיהם בדירות, תוך שמירת טענותיהם כנגד תוקף 'החלטת 2018', וללא שהתנה זאת בהודאת התובעים בזכות הקיבוץ להמשיך להחזיק בדירות ואף ליהנות מפירותיהן (ראו סעיף 30 לסיכומי הנתבע).
סוף דבר
80. התביעה נדחית.
בנסיבות אלו, מצאתי להשית על התובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד מתונים, בסך של 7,500 ₪.
סכום זה יחול בין התובעים כדלקמן: התובעים 1-3 ישאו בסך -.1,500 ₪; התובעים 4-6 ישאו בסך של -.1,500 ₪; התובעים 7-9 ישאו בסך של -.1,500 ₪; התובע 10 ישא בסך של -.1,500 ₪; התובעים 11-13 ישאו בסך של -.1,500 ₪.
הסכומים הנ"ל ישולמו לנתבע באמצעות בא-כוחו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
זכות ערעור תוך 45 ימים.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתן היום, כ"ג כסלו תשפ"א, 09 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
יוסף סוהיל