בהמשך החליטה הוועדה לאשר את הצעת המשיבה מס' 3.
3. מכאן העתירה שבמסגרתה נטען בין היתר, כדלקמן:
העותרת טענה כי החלטת ועדת השלושה לבחור בהצעת המשיבה מס' 3, על אף שהיתה יקרה מהצעת העותרת התקבלה בניגוד לאישור שניתן למכרז שלפיו היה על המועצה לבחור "... בהצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך בקשת הצעת מחיר, והיא רשאית שלא לבחור בהצעה כלשהי".
העותרת טענה, כי הקריטריון היחיד שהיתה רשאית ועדת השלושה לשקול בבחירת הזוכה, בהתייחס להצעות המחיר הכשרות, היה "...מחיר ההצעה, ובהתאם לכך על הרשות לבחור את ההצעה הזולה ביותר (או לא לבחור כלל)".
נטען, כי הרשות לא היתה רשאית לבחון קריטריונים שלא פורטו במכרז או בבל"מ, ו"... לקיים 'בחינת איכות' נוספת שבמסגרתה ועל בסיסה 'דורגו' הצעת העותרת אל מול הצעת המשיבה 3", דהיינו, הרווחיות, ההון העצמי, מחזור המכירות או הניסיון במגזר הבדואי, מה גם שכל המציעות אושרו מתחילה על ידי המשכ"ל, כזוכות במכרז המסגרת.
לסברתה, "... כל שהמועצה יכולה/צריכה היתה לעשות בשלב בחינת הצעות המחיר הוא לבחון את כשירות ההצעות מבחינה תמחירית (שהיא אינה גירעונית/ הפסדית ו/או שהיא תכסיסנית ו/או שהיא תאפשר למציע לקיים את הוראות דיני העבודה וכיוצ"ב) ואת כשרותה (שלא חסרים מסמכים, ערבות, ניסיון רע קודם עם מציע וכיוצ"ב), ומתוך ההצעות הכשרות/הכשירות לבחור את ההצעה הכשירה ביותר. הא ותו לא".
העותרת טענה, כי גם אם נניח שוועדת השלושה היתה מוסמכת לשקול שיקולים נוספים מעבר למחיר, הרי שהחלטתה לוקה בפגמים, באשר העותרת לא ידעה על כך מראש ולא ניתנה לה הזדמנות נאותה לטעון בעניין שיקולים כאלה, טרם קבלת ההחלטה בעניינה, וכן טענה, כי המסקנות שהסיקה ועדת השלושה מן המסמכים, הן שגויות.
יצוין, כי יחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני, אשר נדחתה לאחר דיון במעמד הצדדים, בין היתר נוכח הסכמת ב"כ העותרת, ומשנמצא, כי הסעד הזמני המבוקש, אינו דרוש למניעת היווצרות מצב בלתי הפיך.
4. המועצה טענה, בין היתר, טענות אלה:
לטענתה "... ההחלטה של ועדת השלושה לבקשת ממשכ"ל להעביר בדיקה על המשיבה 3 נבעה מסיבה אחת ויחידה כי ההפרש בין העותרת למשיבה 3, הינו הסך 91 ₪ לחודש!, המהווה 0.00022394... ז"א הפרש זניח ביותר ומן הדין והצדק לעשות מהלך כזה".
המועצה טענה, כי נוכח ההפרש הזניח לסברתה, "... התקיים הליך הבהרה והתרשמות...", שבמסגרתו התבקשה העותרת להמציא מסמכים להשלמת הבירור. ובהמשך נבחנו ההצעות לגופן והבחירה בהצעת המשיבה מס' 3, נעשתה כדין, תוך הפעלת שיקול הדעת המסור לוועדת השלושה, על רקע תמורות שחלו לטענתה בגישת המחוקק לפגיעה בזכויות עובדים, אשר, לסברתה "...מחיבות את המועצה לא לקחת שום סיכון במכרזים עתירי כח אדם, במיוחד כאשר מדובר בחברה הפסדית בשנים האחרונות כדוגמת העותרת". המועצה טענה, כי "ועדת השלושה אינה נתפסת כגוף המקבל החלטות באופן אוטומטי ללא שיקול דעת ויש לה סמכות לשקול שיקולים אחרים גם מעבר לשיקולים הכלכליים".