22. בשנת 1996, החלה ד"ר ניצן, ששימשה בעת ההיא כממלאת מקום מנהל המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, בקידום המיזם של סקר מצב בריאות ותזונה לאומי (להלן: "סקר מב"ת"). מדובר בהצעה לסקר ארבע-שנתי שהיה מיועד להתבצע משנת 1997 עד לשנת 2001, כמפורט בהצעה מיום 1.6.1996 (מוצג ל"ד לתיק המוצגים מטעם המדינה). בישיבה מיום 5.8.1996, הוחל בגיבוש צוותי עבודה והצעת תקציב, כמפורט בהצעה לדיון מיום 1.7.1996 (מוצג ל"א לתיק המוצגים מטעם המדינה).
המחלקה לתזונה במשרד הבריאות עבדה בשיתוף פעולה עם מומחים מהאקדמיה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במטרה להתאים את סקר מב"ת ואת הכלים לעריכתו לנסיבות בישראל. בתום עבודת ההכנה הוחלט להתחיל בסקר מב"ת, בחודש ינואר 1998 (מוצג ל"ז לתיק המוצגים מטעם המדינה).
ביום 27.9.1998, ד"ר ניצן פרסמה תכנית הסדרה ויחסי ציבור לסקר מב"ת שתוכנן להתקיים מחודש אוקטובר 1998 ועד חודש יולי 2000 (מוצג ל"ט בתיק המוצגים מטעם המדינה). סקר מב"ת החל כ"פיילוט" שהושלם בשנת 1999. לאחר מכן נמשך הסקר עד שנת 2001 וממצאיו פורסמו בשנים 2003 ו - 2004 (מוצג מ' בתיק המוצגים מטעם המדינה).
23. הצורך בקיומו של סקר תזונתי תאם גם את המלצות וועדת בארי שדנה בנושא העשרת מזונות והגישה את מסקנותיה בחודש מאי 1996 (להלן: "וועדת בארי"). המלצות וועדת בארי היו כי יש להקים מערכת שוטפת לניטור המצב התזונתי בארץ לרבות מאגר נתונים ומנגנון בקרה אודות ההרכב התזונתי של פרטי המזון הנצרכים וכן להעשיר מזונות מסוימים במספר רכיבים לרבות בחומצה פולית.
24. בחודש מרץ 1997, פרסמה ד"ר ניצן נייר עמדה שכותרתו "ויטמינים ומינרלים - אפיונים ואופנות". בנוגע לחומצה פולית נאמר כי "העשרת מזון תהווה פתרון יסודי יותר להעלאת צריכת הוויטמין". עם זאת צוין כי החלטות הנוגעות להעשרת מזון דורשות מידע ואנליזה על צריכת המזון ומצבה הבריאותי של האוכלוסייה, וכי עודף של חומצה פולית עלול לגרום לאי זיהוי של מחסור בוויטמין B12 שעלול לגרום לנזק עצבי בלתי הפיך ולהפריע לפעילותן של תרופות אנטי- אפילפטיות (עמ' 7 - 6 לנייר העמדה, מוצג ל"ו בתיק המוצגים מטעם המדינה).
25. במכתבה של ד"ר דורית ניצן, מיום 6.8.1997, נאמר כי "מחקרים רבים מורים על כך שצריכת חומצה פולית ברמה מספקת לפני ובתחילת היריון קשורה לירידה בסיכון להתפתחות מומים נוירולוגיים מסוג ה - NEURAL TUBE DEFECTS". בנוסף, פורטה המלצת ה - CDC משנת 1992, לנטילת חומצה פולית במינון של 0.4 מ"ג ליום לצורך הפחתת הסיכון להתפתחות מומי NTD, וצוין כי:
"שרות המזון והמחלקה לתזונה בסיועה של ועדה בנושא ממליצה בימים אלה על השיטות להעשרת קמח בחומצה פולית בארץ. למרות היתרונות, ההחלטה להוסיף חומצה פולית למזון וכן כתוסף אינה פשוטה בשל חסר במידע על הרמות הנצרכות ע"י הפרטים בישראל. מידע על הרגלי הצריכה של האוכלוסייה אמור להתקבל מסקר התזונה הלאומי ה - 1 שאמור לצאת לדרכו במרץ 1998..." (מוצג י"ז בתיק המוצגים מטעם המדינה).