19. כרקע לדיון בטענות הצדדים, ראיתי להביא את עיקרי הדברים, בקצרה.
20. בעקבות פרסום הנחיות ה - CDC, בשנת 1992, והתכנית להעשרת מזונות בחומצה פולית שנערכה על-ידי ה - FDA בשנת 1993, משרד הבריאות פנה בשנת 1994, לד"ר (כתוארו אז) גד ברקאי, ששימש בעת ההיא כסגן מנהל המכון הגנטי והממונה על רפואת האם והעובר בבית חולים שיבא, לקבלת חוות דעתו בנושא.
ד"ר גד ברקאי ציין בחוות דעתו מיום 21.4.1994 (נספח ט"ו בתיק המוצגים מטעם המדינה), כדלקמן:
"1. עדיין לא הוכח באופן מובהק כי חומצה פולית ללא ויטמינים נוספים מונע הופעה ראשונית של NTD.
2. קיימת עדות עקיפה בלבד לכך שחומצה פולית לכשעצמה עשויה לסייע במניעה ראשונית של מומי NTD אם מניחים כי אותה הפתולוגיה קיימת בין אם מדובר במום NTD ראשון או חוזר...
3. אין אף לא עבודה רצינית אחת, המוכיחה בעליל כי מולטי-ויטמינים המכילים חומצה פולית במינון של 0.8 מ"ג או פחות אמנם יעילים במניעת מומי NTD בקבוצת הסיכון הנמוך.
4. שימוש לא מבוקר לכלל האוכלוסייה בחומצה פולית ועוד יותר במולטי-ויטמינים הכוללים ויטמין A וויטמין D עלול להיות הרה אסון מבחינה טרטוגנית...".
המלצותיו של ד"ר ברקאי, היו כדלקמן:
"יש צורך במחקר פרוספקטיבי אקראי וסמוי הבנוי כהלכה על מנת להוכיח שחומצה פולית לכשעצמה יכולה עקרונית ובמינון מסוים למנוע הופעה ראשונית של מומי תעלת העצבים באוכלוסייה בסיכון נמוך בארץ ... שיעור המומים הללו הגבוה פי שניים בקרב האוכלוסייה הערבית, מעיד בין היתר על האפשרות של השפעת נישואי קרובים או על אטיולוגיה תורשתית שונה מזו המולטיפקטוריאלית. אין להתייחס לאוכלוסייה זו באותן אמות מידה מחקריות ואופרטיביות כשם שאל האוכלוסייה היהודית. יש לבצע מחקר נפרד לאוכלוסייה זו באותה מתכונת של המחקר המוצע לאוכלוסיה היהודית. יש להימנע מהעתקה עיוורת של פרוטוקולי טיפול מומלצים ללא ביסוס מדעי מספק תוך התעלמות מגורמים ייחודיים לאוכלוסייה בארץ...".
21. ד"ר לב ציין בתצהירו כי לאחר קבלת חוות דעתו של ד"ר ברקאי, התגבשה במשרד הבריאות הבנה שהחלטה בדבר מתן תוספת של חומצה פולית לכלל האוכלוסייה, צריכה להתבסס על הערכת החסרים התזונתיים בישראל. לצורך כך נדרש סקר אודות צריכה תזונתית בישראל, כבסיס לקבלת החלטות בדבר אימוץ המודל האמריקאי והאפשרות ליישמו באמצעות העשרת מזון בחומצה פולית. הצורך בביצוע סקר תזונתי נבע מכך שלא היו נתונים עדכניים בעניין הרגלי צריכת המזון בישראל ולא ניתן היה להניח
א-פריורי שנתוני צריכת המזון בארה"ב, תואמים את נתוני צריכת המזון בישראל (סעיפים 13 - 10 לתצהיר).