אופן התשלום ושיעורו
67. תימוכין נוספים להיותה מתנדבת ניתן ללמוד מתשובתה לגבי אופן מתן התשלומים "האם קיבלת כספים כלשהם מהעמותה. ת. לא מהעמותה. זה קיבלתי ישירות מאורן. מי שנתן את הכסף זה אח שלו, יהודה פנחסוב. זה היה ארבע שנים אחרונות. ש. האם על הכספים שקיבלת בתקופה שהיית באור פנחס עשית תיאום מס עליהם. ת. על מה אני אעשה תיאום מס שאין לי שום תלוש. מה שקיבלתי בשנים האחרונות זה במזומן. שנתיים זה היה 1,200 לחודש ושנתיים אחרי זה קיבלתי 2,000 ₪ לחודש. הוא אמר שזה מה שהוא יכול לתת. ש. האם דיווחת לביטוח לאומי על הכספים שקיבלת בתקופה שהתנדבת בעמותה. ת. לא קיבלתי את זה מהעמותה. קיבלתי את זה מהרב אורן דרך אחיו. אז על מה אבקש תיאום מס. תביא תלוש משכורת אעשה תיאום מס" (עמ' 7 ש' 2 – 10)(דגשים ש.ש.). ניתן ללמוד מדבריה שאת התשלומים קיבלה ארבע שנים בלבד דהיינו מ- 2011 עד 2015 ולא קודם. הדבר תומך במסקנתנו לעיל כי עד 2011 לא תרמה מזמנה לנתבעת 1.עדותה תומכת לחלוטין בגרסת הנתבעים.
68. עוד ניתן ללמוד מדבריה, כי קיבלה אותם ישירות מהנתבע 2, במזומן וללא דיווח ,אחיו של הנתבע 2 ביצע התשלום בפועל. שנתיים בסך 1,200 ₪ ושנתיים בסך 2,000 ₪. התובעת עמדה על כך שלא שולם לה מהעמותה נתבעת 1. יש בכך להוות תנא דמסייע לטענת הנתבע 2 כי כספים אלו היו משום "צדקה" להחזר הוצאות וכי שולם מזומן לבקשתה, כדי שלא תצטרך לדווח. אף לדבריה "זה מה שהוא יכול לתת" לכך הסכימה מתחילה.
69. הוכח שהתובעת עבדה במעמד "עובדת" הרבה קודם במקומות שונים, ראתה כיצד נראה תלוש שכר ומה התמורה בתלוש , לנוכח וותקה ונתוניה, אף בחלקיות משרה. דהיינו הבינה היטב המשמעות של סך 1,200 ש"ח או 2,000 ש"ח בלבד.
70. שיעור הסכומים, על פי פסק דין סרוג'י ופסק דין פרידמן לעיל מראה כי לא מדובר בשכר ריאלי או בשכר בכלל. טענת הנתבעת שמדובר בהחזר הוצאות ונסיעות מתיישבת יותר מאשר טענות התובעת ל"שכר" . בעדותה ובמילותיה שלה מאשרת ש"זה לא משכורת" וכדבריה "ש. אז מה זה כל הכספים האלה שקיבלת איך את קוראת להם. ת. משכורת עלובה. זה לא משכורת, זה לא לפי תעודות ולא וותק ולא לפי שום דבר. כשהייתי מבקשת תן לי משכורת, הוא היה אומר תראי תביני אותי, חזרו לי כספים. כל פעם היה סיפור אחר. כל כך עבדנו באמון אחד מול השנייה" (עמ' 7 ש' 12 עד 15)(דגש ש.ש.).
71. התובעת נשאלת "את טוענת שלא קיבלת מעולם שום תשלום בגין נסיעות. ת. מה שהיה באוטובוסים. כשנסעתי באוטובוס היו אז חודשי חודשי או אחר כך רב קו. ש. קיבלת תשלום על נסיעות. ת. כן." (עמ' 17 ש' 28-31) (טעות במקור "חופשי חודשי")(דגש ש.ש.).מודה מפורשות שהתשלום גם עבור נסיעות בניגוד לתצהירה.
72. בתצהיר התובעת (סעיף 8) מציינת כי הנתבעים דחו את תשלום שכרה ושילמו אותו באופן מזערי וחלקי במזומן, תוך "הבטחות שווא כי ישלימו את מלוא שכרי כשהמצב בעמותה ישתפר. מאחר והם בתהליכי הקמה ומצבם הכספי קשה". בסעיף 10 מציינת "בכתב התביעה הערכתי כי שכרי הכולל רכיבי שכר בהתאם לוותק/דרגה, בסיס משרה, היה אמור לעמוד על 9,800 ₪. אך על פי חוות דעת מומחה שכרי היה אמור לעמוד על סך 10,390 ₪ לחודש."(דגש ש.ש.) הטענה כי הסכומים ששולמו היו על חשבון שכר ששיעור כמעט פי 5 ממה ששולם לה , לא מתקבלת על הדעת וודאי לא לאורך שנים.
73. עוד, על פי נספח א', שהגישה התובעת רק עמוד אחד מתוך שני עמודים ,עולה כי התובעת עבדה בחלקיות משרה. ומצוין בו, כי שכרה האחרון לפני פרישה עמד על 5,414 ₪ לחודש (סעיף ו' לטופס).
74. התובעת נחקרה בדבר שיעור שכרה וכיצד הניחה את "השכר הקובע " ואת הפער בין שיעור זה לשכרה לצורך חוות הדעת שהגישה .קרי, הנחתה לשיעור 9,800 ₪ לחודש שעה שבטופס 161 אותו הגישה נכתב על 5,414 ₪ לחודש נכון ל- 8/2011.
75. התובעת לא השיבה תשובות מניחות את הדעת ף"ת. מי שעשה את הסיכום של השכר זה לא אני אלא חשב המשכורת. בהתחלה גם לא היה לי BA ברשת החינוך התורני, שקיבלתי BA קיבלתי רטרואקטיבית על כל השנים. החשב הוא שקובע את המשכורות, אני מעבירה לו את הנתונים שלי... יש לי עורך דין שעשה את החישובים" (עמ' 5 ש' 20 – 25). עדות התובעת סותרת מסמך בכתב שהיא הגישה. הסכום המופיע בטופס 161 כולל בחובו את היותה בעלת תואר .B.A.
76. התובעת נשאלה מי שילם לה את הכספים במהלך ההתנדבות בעמותה "שוב, רק במהלך 4 השנים האחרונות. קיבלתי את הכסף מיהודה פנחסוב. ש. הוא היה נותן לך כל חודש את התשלום במעטפה. ת. כן. ש. הרב אורן פנחסוב נתן לך אי פעם את התשלום במעטפה. ת. לא. ש. למה ביקשת לקבל את התשלום במזומן ולא בצ'ק. ת. הוא אמר לי שהוא לא יכול לתת לי צ'ק כי אין לו שעות תקן להצהיר לי על צ'ק. צ'ק צריך לדעת למה זה הולך... ש. את טוענת שהועסקת גם על ידי העמותה וגם על ידי הרב אורן. ת. העסיק אותי הרב אורן. ש. אז מה את רוצה מהעמותה, למה תבעת את העמותה. ת. אני לא תובעת את העמותה. ש. יש לך איזה מסמך או אסמכתא אחת להראות לנו שהרב אורן העסיק אותך. ת. לא. ש. יש לך מסמך או אסמכתא להראות לנו שמראה שהרב אורן שילם לך כספים מכיסו הפרטי. ת. אני לא יודעת מאיפה הוא הוציא את הכסף, איך הוא נתן לרב יהודה פנחסוב. לא שאלתי ולא חקרתי. כי היה לי בו אמון שברגע שיהיה לו הוא ייתן. ש. אז איך הגעת למסקנה שהכספים היו מהכיס הפרטי שלו. ת. לא אמרתי מהכסף הפרטי שלו." (עמ' 11 ש' 20 – עמ' 12 ש' 12) (דגש ש.ש.).
77. התובעת סותרת עצמה תוך כדי דיבור. תחילה מציינת שקיבלה את הכסף מאורן פנחסוב וכלל לא תובעת את העמותה. לפני כן בעמ' 7 ציינה שמי ששילם היה אחיו – יהודה פנחסוב. במקום אחר דבריה : "ש. האם קיבלת כספים כלשהם מהעמותה. ת. לא מהעמותה. זה קיבלתי ישירות מאורן. מי שנתן את הכסף זה אח שלו יהודה פנחסוב. זה היה 4 שנים אחרונות." (עמ' 7 ש' 2-4).
78. התובעת נשאלת האם קיבלה בחודש הראשון 1,200 ₪ ללא תלוש ובשני והשלישי והלאה אותו דבר. "מ-2006 לא קיבלתי שום כסף. ש. מתי התחלת לקבל. ת. אם ב-2015 קיבלתי מכתב פיטורים אז 4 שנים קודם התחלתי לקבל. ש. מ-2011. ת. כן." (עמ' 13 ש' 1-5)(דגש ש.ש.).
79. הכסף שולם במזומן ואך ורק ב-4 שנים האחרונות. ניתן לה על ידי יהודה פנחסוב. דהיינו, רק מ-2011 עד 2015. יש בכך לתמוך בגרסת הנתבעים כי לפני 2011 לא הועסקה בהתנדבות אצלם וכן יש בכך לתמוך בעמדת הנתבעים כי הסכומים שקיבלה במזומן נעשו על דעתה ובהסכמתה, ולא היה שום הסכם ו/או הסכמה בעל פה או בדרך אחרת בדבר ה"משכורת". אופן התשלום, כפי שבוצע לאורך 4 שנים, מצביע על היעדר יחסי עובד ומעסיק ועל תשלום החזר הוצאות ונסיעות כטענת הנתבעים. בהתייחסות להסכם מציינת "לא היה הסכם, זה מה שאני טוענת." (עמ' 15 ש' 25).
80. תימוכין לגרסת הנתבעת כי היה זה אינטרס התובעת לא להיות מדווחת,יש גם בתמלול השיחה בין נתבע 2 לב"כ התובעת: "עו"ד ביטון: למה לא הציעו לה תלושי שכר? אורן: כי היא לא רצתה לקבל..."(דגש ש.ש.)
81. התובעת סותרת עצמה שעה שאומרת שלא תבעה את העמותה כלל. התביעה היא כנגד אורן באופן אישי מבחינתה, אולם שולם לה "לא אמרתי מהכסף הפרטי שלו".
82. לא למותר לציין כי אורן פנחסוב מציין בתצהירו (סעיף 25) "מעולם לא שילמתי לה כספים כלשהם מכיסי הפרטי וכל הכספים ששולמו לתובעת בגין החזר הוצאות כאמור, שולמו לה מכספי העמותה, לרבות מכספי תרומות שהתקבלו אצלה. כמו כן בחודשים מסוימים הייתה התובעת מקבלת את החזר ההוצאות שלה כאמור מגב' מיכל רם או ממר יהודה פנחסוב ולא מהח"מ." (דגש ש.ש.).
83. התובעת נשאלה ישירות מה סוכם בינה לבין הרב אורן – התמורה שעות הפעילות והתנאים, ועונה "לא אני שקובעת מה השכר, הוא ביקש תעודות... חשבתי שאם הוא מבקש את התעודות שלי כנראה שהוא מחשב לפי התעודות. אני לא קובעת את השכר." (עמ' 12 ש' 19-22). בהמשך מציינת "ש. הוא הבטיח לך שתקבלי שכר כמו במשרד החינוך. ת. הוא לא הבטיח לי כלום." (עמ' 12 ש' 29-30) (דגש ש.ש.). מר פנחסוב נשאל מה הוא עשה עם התעודות וענה "אין לי מה לעשות איתן, היא התנדבה יש לי מפקחת ממשרד החינוך, אני לא צריך שום תעודה שלה לפתיחת גן כי יש לי מפקחת ממשרד החינוך כל הזמן... למה שאני אקבל את התעודות שלה אני לא צריך אותן" (עמ' 39 ש' 10 – 14).
84. על פי תשובתה לא סוכם דבר על שכר לפעילותה. לא הייתה כל הסכמה לכתחילה או בדיעבד. היעדר הסכם או סיכום בכתב או בע"פ בדבר "העסקה" יטה הכף להיעדר יחסי עבודה.
85. התובעת טענה למבחן ההשתלבות. אולם הלכה למעשה, למרות מכתבי התודה ששלחו לתובעת עובדי הצוות, מי שהשתלב כמפקח הן המפקחות של משרד החינוך שלהן הסמכות והחובה של הפיקוח.
86. אכן התובעת הייתה נוכחת במוסדות ואף אירחה אצלה בבית ישיבות, אולם כפי שנראה בהמשך באה והלכה לפי מיטב הבנתה וללא לוח זמנים קבוע ומחייב. משמפקחות ממשרד החינוך הופקדו על המוסד החינוכי , וכך הוכח, הרי שהתובעת לא השתלבה כ"מפקחת" במובן הפורמלי של המילה אלא כמתנדבת בעלת ניסיון של מפקחת, במובן המעשי של ההתרחשות. יש להבחין לעניין זה בין תקופת עבודתה במילוי מקום בעת חופשת הלידה של מיכל רם, שאז היה עליה להגיע כמנהלת בלא חיסורים ובמשכורת עם תלוש ,לבין קופת ההתנדבות.
87. התובעת טענה כי אין זה נכון שסירבה לקבל תלוש וההוכחה לכך היא תקופת מילוי המקום ברשת. כאמור ,תקופות אלה היו פעמיים של שלושה חודשים ואין ללמוד מהן על הכלל.
היקף הפעילות
88. התובעת נשאלה לגבי היקף הפעילות "שעות הפעילות זה ידוע לו וידוע לי כי הוא יודע שאני עובדת מ-8 בבוקר לפי תקן עד 13:30 בצהריים. היו שנים שעבדתי מעבר לכך. ש. את הנחת שהוא יודע על השעות. ת. בוודאי. אם אמרו לו שאני מפקחת של ירושלים הוא יודע שהמשרה שלי היא מ-08:00 בבוקר עד 13:30." (עמ' 12 ש' 24-28) (דגש ש.ש.). לכאורה עולה שהגיעה בכל יום.
89. אולם גרסה זו נסתרת בהמשך חקירתה "ש. את אומרת שב-2011 התחלת לקבל תשלומים. בחודש הראשון קיבלת 1,200 ₪ ולא קיבלת תלוש, כך גם בחודש השני... ת. שנתיים האלה 1,200 ₪ על יום אחד בשבוע. מאחר והמקום דרש יותר עבודה ונוכחות וזה הולך ומתפתח... באתי 3 – 4 פעמים בשבוע וביקשתי ממנו יותר אז הוא הוסיף לי עוד יום. אז השנתיים האחרונות היו יומיים לפי השכר של 2,000 ₪." (עמ' 13 ש' 8-10)(דגש ש.ש.).
90. ממה נפשך, אם יום אחד שווה 1,200 ₪ אז היומיים אמורים היו להגיע ל-2,400 ₪. ממילא התובעת אומרת "יום", "באתי 3-4 פעמים בשבוע",ו- "יומיים". אין מדובר ב"שכר" או משכורת. אין כל קשר נוכח גרסאות התובעת בין היקף נוכחותה לבין שיעור התשלום.
91. התובעת מרחיבה בקשר לפעילות שעשתה (עמ' 14 ש' 26-30). אולם כשנשאלת אם יש מסמך המצביע על שעות עבודתה, ענתה "אין לי מסמך..." (עמ' 15 ש' 1).
92. התובעת הסתמכה על מכתבי הערכה של מיכל ותמר בהם נכתב "יש לה הרבה דייקנות, עמידה בזמנים, תכנון וארגון יוצא דופן." בכל הכבוד אין בכך להצביע על לוח הזמנים של נוכחותה בנתבעת 1.
93. מיד אחרי זה מציינת כי יש לה יומן ובו ציינה את הימים שהגיעה לאדם "... אך כמובן שאני לא שומרת אותם, כשעוברת שנה אני צריכה לזרוק אותם... וזה רשום לי, בדיוק כמה ימים הייתי מגיעה. לא בדיוק, השערה. ש. למה לא צירפת לנו את זה בתצהירך. ת. עשיתי את זה מזמן, בזמן שפוטרתי..." (עמ' 15 ש' 1-9) (דגש ש.ש.). באותה נשימה "זה רשום בדיוק" ו"לא רשום בדיוק, השערה". ממילא לא הציגה התובעת כל מסמך רישום על נוכחות.
94. משכך לא הוכיחה התובעת מהי מסגרת או היקף ההעסקה שהוסכמו, ככל שהוסכמו, ואף לא את מסגרת ההעסקה אותה ביצעה בפועל.
95. היעדר מסגרת העסקה קבועה ומחייבת מטה את הכף לטובת היעדר יחסי עובד ומעסיק ומחזקת את טענת ההתנדבות. התובעת לא הייתה מחויבת לימים ושעות, לא ניהלה רישום, ידעה שלא מתנהל רישום אצל הנתבעים וממילא גם עדותה נעה מיום בשבוע ל-3-4 ימים בשבוע ואף למעלה מכך. גרסתה לא הייתה עקבית, השתנתה מעתה להכא ולא ניתן לתת בה אמון כלל ובהקשר להיקף המשרה בפרט.
96. מנגד מציין אורן פנחסוב בסעיף 2 לתצהירו "לאור נסיבותיה האישיות של התובע ולאור תחנוניה אלי כי ברצונה להמשיך ולתרום לקהילה... ולעשות משהו משמעותי לאחר יציאתה לפנסיה... נעתרתי לבקשתה האמורה של התובעת להתנדב לעמותה וסוכם בנינו כי התובעת תתחיל להתנדב בעמותה וכי היא תקבל מהעמותה סכום סמלי בגין החזר הוצאות, לרבות בעבור החזר הוצאות הנסיעה שלה." (דגש במקור). הסברו של הנתבע מתיישב עם שעור הסכום, תכליתו, ועם מקורו ואופן התשלום.
97. התובעת נשאלה מדוע המשיכה לעבוד מ-2006 עד 2015 ללא שכר או תלוש ותלתה זאת רק באמון שהיה לה ובקשיים שלו "כאדם שמפתח מוסדות לימוד, התחשבתי בו. הבנתי אותו... אך איך אני יכולה לבוא ולהגיד תן לי." (עמ' 13 ש' 11-16). התובעת מאשרת כי לא ביקשה ממנו בכתב כל השנים כי האמינה לו, ואף לא ביקשה תלוש.