22. באופן כללי ניתן לשרטט שתי תפיסות עיקריות שמקובלות לעניין תכליתם של דיני העבודה: האחת, היא כי דיני העבודה נועדו למנוע את ניצול העובד בידי המעסיק, שלעיתים מחזיק ביתרונות על פני העובד כגון: כוח, מידע ושליטה. כמו כן, הדינים נועדו להגן על רווחת העובד ולשמור שלא תפחת מסך מינימלי.
--- סוף עמוד 23 ---
(פרוקצ'יה, בעמ' 4). התפיסה האחרת היא, שמטרת דיני העבודה היא למנוע משא ומתן בזכויות בסיסיות של העובד, שכן מסחורן של הזכויות הללו פוגע במעמדו של העובד ובכבודו. (פרוקצ'יה, בעמ' 25 וההפניות שם; וראו גם: חני אופק-גנדלר, "זכויות יסוד, חקיקת מגן ותום לב – הרהורים חוקתיים על משפט העבודה", משפטים ל"ז (2007) (להלן – אופק גנדלר), בעמ' 72-78)).
23. כאמור לעיל כאשר מתחקים אחר התכליות המרכזיות העומדות בבסיס דיני העבודה הגישה המסורתית היא כי דיני העבודה נועדו להתמודד עם אי השוויון בכוח המיקוח שבין הצדדים. כך למשל בעניין עמית (דב"ע (ארצי) 4-30/נה "עמית" - הסתדרות עובדים מכבי - ההסתדרות הכללית החדשה, כט(1) 61, 98 (1995) נאמר כי: "משפט העבודה הינו תחום המשפט הנוגע לזכויות המקנות כוח (power) למעבידים ולעובדים, ואשר קובע זכויות מוקנות על-פיהן תחוקק המדינה את חוקיה, תוך עשיית איזון נאות בין כוחו החלש של העובד הבודד לבין כוחו החזק של המעביד" (וראו גם בג"צ מור הנ"ל, ובעבודת המחקר של ד"ר טל גולן נכתב כי: "... המטרה העיקרית של משפט העבודה – לשמש כעוצמה מאזנת ומתקנת למול הפערים המצויים בבסיסם של יחסי עבודה" (טל גולן, "עובדים חלשים עובדים חזקים – מימדי עוצמה בפסיקת בתי הדין לעבודה בישראל", עבודת מחקר לתואר ד"ר במשפטים, אוניברסיטת תל אביב (2010) (להלן – טל גולן), בעמ' 13).
24. בהקשר זה הרחיבה הספרות (ראו: דוידוב פרשנות תכליתית, עמ' 267 וההפניות שם) כי מטרת דיני העבודה להביא לחלוקה מחדש – של משאבים, כוח וסיכונים לשם השגת צדק חלוקתי.
(להרחבה על אפיונם של יחסי העבודה ככאלו שיש בהם כפיפות ותלות של העובד ביחס למעסיק, ראו דוידוב פרשנות תכליתית, עמ' 268; ודברי השופט (בדימוס) פליטמן בפסק-הדין בעניין קרני, בעמ' 249).
25. התכלית האמורה עד כה מתייחסת לדיני עבודה כפתרון לכך שהיחסים בין עובד למעסיק מאופיינים בפערי כוחות מובנים בכוח המיקוח וכן ביחסי כפיפות ותלות. המטרה של דיני העבודה היא איפוא להתמודד עם אי שוויון בכוח, להתמודד עם כשלי השוק וכן עם יחסי הכפיפות והתלות בשוק העבודה, וכדברי השופט צבי א' טל בבג"צ מור (בעמ' 637):