"כאשר מדברים ביחס עובד-מעביד המדובר בקטיגוריה משפטית, שהחברה מחילה על מערכת עובדתית לשם השגת מטרותיה. על-פי רוב, יחסי הכוחות
--- סוף עמוד 24 ---
בין עובדים למעבידים אינם מאוזנים, והצדק החברתי מחייב התערבות להגן על העובד. דיני עבודה נועדו אפוא למנוע ניצולם של עובדים ולהגן על מעמדם, משום שאילו הדבר הושאר ל"כוחות השוק" ולדיני החוזים, מעמדם של העובדים היה עלול להיפגע. המבחנים הבאים להגדיר עובד צריכים לנסות ולקלוע ולתפוס ברשתם אותם סוגי "עובדים" אשר, מפאת תלותם במעביד, החברה מבקשת לפרוס עליהם הגנת דיני העבודה, ולא לתפוס סוגי עובדים שלפי התפיסה החברתית אינם זקוקים להגנה כזו, המהווה נטל על הציבור (ראה א' זמיר, "עובד או קבלן" משפטים כב (תשנ"ג-נ"ד) 113)".
ואלו הם דברי השופט א' גולדברג בבג"צ מור (בעמ' 648):
"שינויי העתים מחייבים התאמה של מערכות המשפט בכלל, ודיני העבודה בפרט, למציאות המשתנה. מידת ההרחבה של הגדרת "עובד" הינה פועל יוצא מן המטרה הסוציאלית של הגנה על מי שבשל נחיתותו היחסית ותלותו במעביד טעון הגנה (כדברי חברי, השופט טל). נחיתות יחסית זו של העובד נובעת בעיקרה מכוח המיקוח המוגבל הנתון בידו בקביעת תנאי ההעסקה, ומהצורך שלו ביציבות ובוודאות כלכלית לאורך זמן, המגבילות את יכולת הניידות שלו ממקום עבודה אחד לאחר ויוצרות את תלותו במעסיק".
26. בנוסף לכך ניתן להביט על דיני העבודה כמקדמים שלל תכליות נוספות כדוגמת דמוקרטיה במקום העבודה, שוויון, כבוד האדם, אוטונומיה, יציבות ובטחון, יעילות, הגשמה עצמית וצדק חלוקתי. (ראו:
BOUNDARIES AND FRONTIERS OF LABOUR LAW: GOALS AND MEANS IN THE REGULATION OF WORK (Guy Davidov & Brian Langille eds., 2006); Understanding Labour Law: A Timeless Idea, a Timed-Out Idea, or an Idea Whose Time Has Now Come? IN THE IDEA OF LABOUR LAW, Guy Davidov, Brian Langille, eds., OUP, 2011 ).
27. עמדנו לעיל על כך שמסחורן של זכויות העובד פוגע במעמדו של העובד ובכבודו. תפיסה זו, רואה את משפט העבודה כנועד להגן על העובד בשני מובנים עיקריים: א. להבטיח את קיומו הכלכלי של העובד על ידי שיוקנה לו כבוד כלכלי. ב. שקיומו הכלכלי יהיה בכבוד אנושי. שני מובנים אלו יוצרים את
--- סוף עמוד 25 ---
הכבוד החברתי, וזו משמעות הדברים כשמדברים על משפט מגן (ראו רות בן ישראל, דיני עבודה א', בעמ' 35).