מקצועות מוכרים וותיקים הולכים ונעלמים ולעומתם עולים ובאים מקצועות חדשים (יוסי רחמים, בעמ' 4; סופר ורבן, עמ' 20-22 ; סומך וקאדרי בעמ' 115-117);
עובדים נדרשים למיומנויות חדשות (סופר ורבן, עמ' 25-27 ; דוח שוק העבודה העתידי, בעמ' 26-27);
וחל טשטוש בין שעות העבודה לשעות הפנאי (ראו: חני אופק־גנדלר, "ענוחה - בין עבודה למנוחה בעידן הדיגיטלי", עיוני משפט מ', 2017; יותם מרגלית, איילת הלל, ליאור גרו, רחל זקן, "חוק שעות עבודה ומנוחה ומנגנונים לגמישות בשוק העבודה", טיוטה לדיון לקראת כנס אלי הורביץ 2018, המכון הישראלי לדמוקרטיה (יוני 2018); מתן סטמרי, "העובד אינו זמין כעת – על זכותם של עובדים להתנתק מהעבודה", משפט ועסקים, מהדורה מקוונת, פורסם ב22 בפברואר 2018 ; טל גולן, "העין הבוחנת והצופה: הסדרה ומשטורּ של התנהגות עובדים במקום העבודה", משפט חברה ותרבות (2016), בעמ' 519-522).
עמדנו על כל זאת ולא בכדי.
השלכת לגיטימיות ואותנטיות של תבנית העסקה, שאלת תום לב והסכמת הצדדים על הכרה ביחסי העבודה – עקרונות מנחים
36. בתי הדין לעבודה מחוברים כל העת לאשר מתרחש בשטח, ומעולם לא חששו מהמציאות המשתנה. משפט העבודה אינו קופא על שמריו.
--- סוף עמוד 33 ---
בעולם העבודה המשתנה, נדרשים אנו למצוא את הדרכים לאפשר לאלו המועסקים בהעסקה עצמית או בצורות העסקה שונות להיות חלק מרשת הביטחון הסוציאלי, מחד גיסא. ומאידך גיסא, ישנה מודעות לכך ששינוי העיתים אכן מחייב בחינה מחודשת של הלכות, כדי להתאים את המשפט למציאות המתחדשת. זאת, לצד ההקפדה על הוודאות והיציבות המשפטית. פיתוחו של משפט העבודה בישראל, נעשה תמיד לצד שאיפה ליצירת כללים המתאימים למציאות החברתית והמציאות במשק ובשוק העבודה.
(ראו: ברק הלעולם קוגנטי, בעמ' 59-61).
(על החשיבות שישנה באי הקביעות (indeterminacy) המשפטית, ראו אורן ברכה לעיל, עמ' 135-136, לפיו הנחת היסוד בהקשר זה היא כי מערכת כללים משפטיים נמצאת תמיד במצב של אי קביעות יחסית. הכוונה אינה רק לכך שכללים ניתנים לשינוי בידי המוסד המוסמך לכך, אלא כי בכל זמן נתון משמעותם של חלק מהותי מהכללים ואופן יישומם נמצאים במחלוקת ונתונים לפרשנות ולפיתוח; וראו שם, בעמ' 137, גם על החשיבות שישנה לעיצוב התנהגות על ידי המשפט).
37. דברי הנשיא (בדימוס) אדלר יפים הם לעניינו:
"תכליתו של משפט העבודה כמגן על העובדים זוכה למשנה חשיבות בעידן זה בו המשק המערבי המודרני מצוי בתהליכי מעבר מתקופת המהפכה התעשייתית אל עידן המידע. בעידן חדש זה, חשיבותה של העבודה עולה וכוללת את כלל מספקיה. כידוע, המשק מורכב מהון, ממצרכים ומעבודה (כאשר בגדר "עבודה" נכללת הן עבודה של עובדים ומנהלים והן מתן שירותים על ידי עצמאיים). בתקופת המהפכה התעשייתית חשיבותו של ההון הייתה מכרעת, מאחר והקמת מפעל תעשייתי הייתה כרוכה בהשקעה הונית גבוהה. בנוסף, במפעל תעשייתי חשיבותו של העובד הייתה פחותה, שכן רוב העובדים היו בלתי מקצועיים וניתן היה להחליפם בקלות יחסית. לעומת זאת בעידן המידע חשיבותו של העובד – כגורם עבודה מרכזי יותר מאשר חשיבות ההון. התפתחות רבת משמעות זו של שוק העבודה איננה מאפשרת המשך פעולה תחת אותם כללים ומבחנים משפטיים ששירותו את בתי הדין בעבר