(ע"ע 414/04 שלמה בן חיים – כדורי פיתוח עירוני בע"מ (8.1.2007), וראו גם: ע"ע 3829/09 חברת החדשות הישראלית בע"מ – שחר צרפתי (14.2.2016) (להלן - עניין צרפתי) ; ע"ע 26932-12-14 סלקום ישראל בע"מ - ואצ'סלב איליאגוייב (01.05.2018)).
12. יצוין, כי בהתאם לפסיקה, ככל שבמשך תקופת הקשר התנהלו הצדדים כמי שאין ביניהם יחסי עבודה, הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים מוטל על הטוען כך (ע"ע 300064/96 פלאי קרני – האיגוד הארצי למסחר בישראל, פד"ע לו 241, 245 (2001) (להלן – עניין קרני).
13. לסיכומו של חלק זה, נציין כי המבחנים שהתפתחו במהלך השנים לקביעת יחסי עובד ומעסיק על ידי טריבונלים שונים בעולם, משקפים פחות או יותר את אותם הסממנים (Davidov, Guy 'The Three Axes of Employment Relationships: A Characterization of Workers in Need of Protection', The University of Toronto Law Journal, vol.52/no. 4, (2002) pp. 357-418).
ככלל, בתי המשפט ברחבי העולם, נוהגים באופן דומה לבתי הדין לעבודה בישראל, ושואלים בכל מקרה שנדרשת בו הכרעה בעניין קיומם של יחסי עבודה, שתי שאלות עיקריות: ראשית, באיזו מידה העובד נשלט על ידי המעסיק או כפוף לסמכותו. שנית, האם מדובר בעובד עצמאי מבחינה כלכלית שמנהל עסק עצמאי משלו. כלומר, המבחנים לקביעת קיומם של יחסי עבודה הם מבחן השליטה והכפיפות ומבחן התלות הכלכלית. במהלך השנים, ניתן לראות כי במערכות המשפט של המשפט המקובל, רוב תשומת הלב ניתנה למבחן השליטה,
--- סוף עמוד 13 ---
בעוד שבמערכות המשפט הקונטיננטלי, הדגש ניתן על מבחן הכפיפות. מבחינה משפטית, מעשית, המבחנים הללו משקפים פחות או יותר את אותה המשמעות.
מבחן השליטה, במקורו, התייחס לשליטה ישירה ושיטתית של המעסיק על פעולותיו של העובד ואופן ביצוע עבודתו. עם השנים, ונוכח ההתפתחויות הרבות בסוגי העסקה, בתי המשפט ברחבי העולם הבינו כי מציאות סוגי ההעסקה החדשים מחייבת הרחבה של המבחן, ובהתאם לכך, הכירו כשליטה גם במקרים של שליטה עקיפה, הסתפקו בבחינת הזכות לשלוט, והתמקדו בבחינה האם העובד מהווה חלק מעסקו הרגיל של המעסיק (להרחבה על מבחן השליטה ראו: Moran, Jenna Amato 'Independent Contractor or Employee? Misclassification of Workers and its Effect on the State', Buffalo Public Interest Law Journal, vol. 28/(2009), pp. 105 ראו גם- Stevenson Jordan and Harrison Ltd. v. Macdonald and Evans, [1952] 1 T.L.R. 101 at 111 (C.A)).