10. בתביעה נטען כי בשנת 2015 תובע 7 החליף את הנתבע בתפקיד יו"ר החברה וקיבל גישה למסמכי החברה ודוחותיה. עוד נטען כי במהלך שנת 2015 נודע לתובעים כי פעילות החברה הופסקה ומשרדה הרשום בפלורידה נסגר בדצמבר 2014.
נטען כי בשלב זה התברר לתובעים כי הנתבע נהג במרמה עת נטל את כספי ההשקעה באמצעות "מנגנוני הצללה" לרבות תשלומי יתר לחברה הצ'כית.
11. בתביעה נטען לאחריות אישית של הנתבע, בהתבסס על סעיף 54(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ודוקטרינת הרמת המסך שבסעיף 6 לחוק החברות. התובעים מייחסים לנתבע ביצוע עוולות נזיקיות כלפיהם, ובראשם עוולת הרשלנות ומצג שווא רשלני. נטען כי לנוכח מעמדו של הנתבע בחברה ושליטתו המלאה בנכסיה ובפעילותה, הוא ידע היטב כי המצגים שהציג בפני התובעים היו כוזבים. הוא גם ידע, כך נטען, כי התובעים מסתמכים על מצגיו וכתוצאה ממצגיו נגרמו להם נזקים כבדים.
התובעים מבססים את אחריות הנתבע גם על עוולת הגזל (סעיף 52 לפקודת הנזיקין); על עוולת התרמית (סעיף 56 לפקודת הנזיקין); ועל חוק עשיית עושר ולא במשפט.
כן נטען לחוסר תום לב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 ולטעות/הטעיה בכריתת ההסכמים.
נטען גם לעוולה מסחרית של תיאור כוזב (סעיף 2(א)) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
התובעים דורשים, כאמור, לחייב את הנתבע לשלם להם את כספי ההשקעה ששילמו בעבור מניות החברה. מלבד ההשקעה מצד התובעים עצמם, בתביעה נכללת תביעה להחזר כספי ההשקעה של המשקיעים שהשקיעו דרך התובע 3 והתובעת 4. בתביעה נטען כי המשקיעים הנוספים - מר ציטיאט, מר למפל וגב' נקש - המחו את זכויותיהם על פי כתב התביעה לתובע 3, ועל כן השקעותיהם מתווספות להשקעה של התובע 3 לצורך התביעה. נטען גם כי גב' יהודית פרידמן-קדם, גב' גלי קדם-בלאיש ומר שלום פאר המחו את מלוא זכויותיהם על פי כתב התביעה, לתובע 4, כך שהסכומים שהשקיעו מתווספים להשקעתו של התובע 4 לצורך התביעה.
לצרכי אגרה, אמדו התובעים את נזקיהם בסך של 8 מיליון ₪ למועד הגשת התביעה.
כתב ההגנה
12. הנתבע, בכתב הגנתו, טען כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית, שאינה מגלה ולו ראשית ראייה. הוא טען כי התובעים, אנשי עסקים מיומנים ומנוסים, השקיעו בחברת הזנק, היו מעורבים בפעילות החברה, השתתפו בישיבות בעלי המניות, היו שותפים להחלטות, פגשו לקוחות, ראו את המוצר בפעולה, היו ממפיצי המוצר, ניסו אותו וגייסו משקיעים נוספים. נטען כי כל המידע של החברה היה חשוף בפניהם והם לא מצאו אף שבריר של ראייה לצרף לכתב תביעתם.
הנתבע הפנה להוראות הסכמי ההשקעה, בהם נכתב, בין היתר, כי מדובר בהשקעה מסוכנת, כי ההשקעה היא על סמך האמור בהסכם בלבד ולא על סמך כל מצג אחר, כי המניות וההשקעה בחברה לא עברו בדיקה של רשות מדינתית או פדרלית וכי החברה נתנה למשקיע את האפשרות לבדוק, להתייעץ, לבקש ולקבל עוד מידע.