פסקי דין

תלהמ (נצ') 55727-09-20 ל.כ נ' י.כ - חלק 2

25 אפריל 2021
הדפסה

גישת מלומדים:
א. פרופ' רוזן צבי המנוח הציע שני תנאים להבחנה בין סוגי ההסכמים: מבחן כלליות ההסכם ומגמתו הצופה פני עתיד (רוזן צבי, יחסי ממון בין בני זוג, בעמ' 303). המבחן נדחה בחלקו על ידי כב' השופטת המנוחה בן פורת בהלכת שי (עמ' 782) שקבעה "אם זו צופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, לפנינו הסכם ממון, יהיו ממדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני אדם-לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קניין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות-לפנינו הסכם רגיל, שדינים אלה..חלים עליו" (עמ' 782). כלומר מבחן הכלליות נדחה אך התקבל מבחן הצפיות (ראו גם תמ"ש (ראשל"צ) 29815-10-14 ו.ס. נ' מ.ס. [פורסם בנבו], (8.6.17)).

ב. דרור סבור בספרו כי יש להוכיח שהצדדים אכן התכוונו להוצאת הנכס והבינו את משמעות ההסכם, בהתאם להוראות חוק החוזים (ראו דרור בעמ' 89).

ג. שלם לעומת זאת, סבור שהמבחן הוא על דרך השלילה, כלומר ראשית, יש לבחון את מאפייני ההסכם ולהשוותו למאפייני הסכם ממון. כך באופן שיורי, הסכם בכתב בין בני זוג שלא יענה למאפיינים של הסכם ממון עשוי יהיה לקבל תוקף כ"הסכם אחר" לפי סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון (ראו שלם בספרו לעיל בעמ' 300). שלם מבקר את הפסיקה (בעניין שי) וסבור שיש לפעול לפי המבחן שקבע המלומד פרופ' רוזן צבי המנוח כך שאם מדובר בהסכם שאינו כללי ומטרתו אינה צופה פקיעת נישואין הרי שהוא לא הסכם ממון ויכול להיכנס לגדרו של סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון (שלם בעמ' 302).

גישת הפסיקה:
אם ננסה ללקט את המבחנים המנחים שנקבעו בפסיקה נראה כי אלה הם:
א. האם ההסכם צופה פני פירוד או שמא מדובר בהסכם כלכלי רגיל (ע"א 7388/97 עזבון המנוח משה שמיר נ' דולב (שמיר), פ"ד נג(1) 596, ע"א 5709/99 לוין נ' עו"ד שילר, פ"ד נה(4) 925, 948 ; הלכת ששון לעיל בעמ' 612);
ב. התחייבות הקושרת העברת זכויות בנכס מסוים התלויה בכשלון או הצלחת הנישואין או תלויה במקרה פטירה (מקרים של פקיעת נישואין) מאפיינים הסכמי ממון להבדיל מ"הסכם אחר" (שלם בעמ' 301, הלכת שי נ' שי לעיל).
ג. האם מדובר בהסכם "עסקי" בו בודדו הצדדים נכס מסוים ממסת הנכסים או שמא הייתה כוונת הצדדים לערוך הסכם ממון שלא יצאה מהכוח לפועל (השופט סילמן בתמ"ש (קר') 9881/07 פלונית נ' פלוני 15/11/2009, עמ' 17).

30. זה המקום לציין כי למרות הניסיון של הפסיקה לייחד את ההסכם האחר מכוח סעיף 5(א)(3) בכך שהוא לא יצפה פקיעת נישואין או יהיה תלוי בכך, נמצאו גם מקרים אחרים בפסיקה שהוכרו הסכמים שנכרתו במהלך הנישואים, מהם השתקפה כוונת הצדדים להוצאת נכסים מהמסה המשותפת.
א. כך למשל, מתנה בגדרה רכש בן זוג מתנה עבור בת זוגו מכונית תוך שציין בברכה בכתב שזו מתנה, הוצאה ממסת הנכסים המשותפים שהם בני איזון (דרור לעיל).
ב. מכתב במהלך הנישואין שבגדרו בן זוג מצהיר שאין לו רכוש ונכסים יחד עם הסכם ממון שנכרת בשלב מאוחר יותר ביחסי הצדדים ולא אושר הוכרו כ"הסכם אחר" לפי סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון המוציא ממסת הנכסים המשותפים את המגרש עליו נבנה ביתם המשותף של הצדדים (עמ"ש (חי) 70006-11-17 א.ס. נ' כ.ס. [פורסם בנבו] (11/3/2019)).
ג. הסכם ממון שלא אושר המחריג דירת מגורים ממסת הנכסים המשותפים נמצא תקף לאחר פטירת אחד מבני הזוג במסגרת סכסוך ירושה בו נטען כי לבת הזוג אין זכות באותה דירה (בע"מ 7468/11 פלונית נ' אלמונית [פורסם בנבו] (3/7/2012)).

31. ניכר איפוא, כי למרות מאמצי הפסיקה לייחד את ההסכם האחר מהסכם ממון, לא תמיד נמצאו הבדלים חד משמעיים וברורים.

32. בנסיבות אלו נראה נכון בעיני בית משפט זה לדייק ולמקד את המאפיינים של "ההסכם האחר" כהצעת המלומדים שלם ורוזן צבי ולפי המבחנים שנשנו בפסיקה והכל כדלהלן:

א. ראשית, מקובל עלי כי ההגדרה צריכה להיעשות על דרך השלילה והשיור. הטעם לכך שככלל, הסכם בין בני זוג המסדיר אופן עריכת איזון משאבים (גם ביחס לחלק מנכסיהם) אמור להיות הסכם ממון. בבוא המשפטן לבחון איזהו ההסכם שלפניו, יבחן ראש וראשון האם לפניו הסכם ממון. ומהו מאפייניו של הסכם ממון? הסכם שסממניו המצטברים הם: הסכם כללי בעל מטרתו הצופה פני פקיעת נישואין. כלומר הסכם שבדרך כלל מסדיר את אופן עריכת כלל איזון המשאבים בין בני זוג למקרה של פקיעת הנישואין (הגם שבהחלט ניתן לאשר הסכם ממון המחריג נכס מסויים ממסת הנכסים ובלבד שהמטרה היא להבטיח את ההחרגה בעת איזון המשאבים). "הסכם אחר" הינו לפיכך הסכם שאינו הסכם ממון במובן זה שהוא מחריג נכס או נכסים ספציפיים ואותה החרגה אינה תלויה או קשורה בפקיעת הנישואין.

ב. אמרו מעתה, הסכם שאינו כללי (מתייחס לנכסים ספציפיים מתוך כלל הנכסים של הצדדים) ומטרתו אינה צופה פני פקיעת נישואין אינו הסכם ממון ויכול להיחשב ל"הסכם אחר" ובלבד שנעשה בכתב.

ג. ככל שמדובר יהיה בהסכם ספציפי יותר המתייחס להסדר כלכלי או עסקי בין הצדדים, ללא תלות בשאלת פקיעת הנישואין, כך הנטייה השיפוטית תהיה להכיר בו "כהסכם אחר" לפי סעיף 5(א)(3) כאמור. ולהפך, ככל שההסכם מתייחס ליותר נכסים ותולה את החרגתם בעניין פקיעת הנישואין, כך ניטה לראות בו הסכם ממון ולא הסכם אחר.
לטעמי, גישה אחרת שלא לוקחת בחשבון את מימד כלליות ההחרגה של הנכסים עלולה להרחיב את הפתח אליו יתבקשו להידחק הסכמים אחרים בין בני זוג כשבפועל מדובר בהסכם ממון.

דיון קונקרטי בדבר ההסכם שבמחלוקת:

33. משפרשנו המסד הנורמטיבי ובחנו מאפייני הסכם ממון והסכם אחר, יש לגשת להסכם שלפנינו ולהכריע האם אכן מדובר "בהסכם אחר".

34. שלושה כללי יסוד נקבעו בפסיקה בפרשנות הסכם:
א. ראשית, נקודת המוצא בפרשנות חוזה היא לשון החוזה –לה יש משקל כבד ומשמעותי בגיבוש אומד דעת הצדדים (ראו סעיף 25(ב) לחוק החוזים, חלק כללי, התשל"ג – 1973 וכן פסק דינו של השופט דנציגר בבע"מ 8457/11 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (3/1/2012)) ; ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ [פורסם בנבו] בפסקה 46 (8/2/2018)).
ב. שנית, לשון החוזה היא כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, התוחם את גבול הפרשנות ואינו מאפשר לייחס לחוזה פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו.
ג. קיימת חזקה הניתנת לסתירה לפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב על רקע הקשרו הכללי. עם זאת במקרים שבהם לשון החוזה אינה חד משמעית יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים על רקע הוראות החוזה ובאמצעות בחינת הנסיבות החיצוניות לו. כך יש ליתן את הדעת להתנהגות הצדדים בשלב המו"מ, להתנהגותם לאחר כריתת החוזה, לחוזים נוספים בין הצדדים, לנוהג המסחרי שביניהם וכד' (ראו ע"א 5620/16 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' ‏Luxottica Group Spa [פורסם בנבו] (21/1/2020)).

35. בחינת לשון, מבנה ונוסח ההסכם מלמדת כי מדובר ב"הסכם אחר" מהטעמים הבאים:

35.1. ראשית מדובר בהסכם, למרות שהוא כולל בעיקר התחייבויות של בן הזוג וכותרתו "התחייבות בלתי חוזרת".
35.2. ההתחייבויות בהסכם עוסקות ברובן המכריע באחריותו הבלעדית של הנתבע לזכויות וחובות בחברה (סעיף 1 להסכם).
35.3. מדובר בהסכם כלכלי ועסקי מובהק בין בני הזוג המסדיר העברת הבעלות בחברה מהתובעת לנתבע על הזכויות והחובות שבה וויתור של התובע על כל זכות וכספים מהעסק של התובעת (סעיף 2 להסכם).
35.4. ההסכם אינו צופה פני גירושין ואינו מתנה את ביצועו בפקיעת הנישואין. אמנם התובעת ביקשה במקור לכלול גם התחייבות של הנתבע לסדר וליתן גט במידה ויהיה בכך צורך, אך גם אז נרשם בסיפה לסעיף 4 כי תנאי הגירושין יירשמו ויוכנו בהסכם נפרד בעת הנדרשת. זאת ועוד, הנתבע לא הסכים לחתום ולהתחייב לסעיף 4 בהסכם בכל הנוגע לעניין הגירושין וכך למעשה נותר לפנינו אך ורק הסכם עם תנאים וחיובים עסקים וכלכליים שאינו קשור כלל בפקיעת הנישואין. רוצה לומר כי אומד דעת הנתבע היה באופן חד משמעי לא להפוך את ההסכם האחר להסכם ממון בכך שהוא עצמו בדרישתו להסיר כל אזכור של עניין הגירושין בהסכם הגביל אותו להתחייבויות הנוגעות לחברה ולעסק.
35.5. אין בהסכם כל התייחסות לעניינים אחרים הקשורים בחיי הנישואין של הצדדים.
35.6. אין בהסכם כל התייחסות לנכסים אחרים של הצדדים הגם שהם בעלים של כלי רכב ודירה משותפת וזכויות פיננסיות ו/או סוציאליות.
35.7. ההסכם נכתב ונחתם כאשר שני הצדדים ממשיכים לחיות יחד כבני זוג לכל דבר ועניין ומתוך תפיסה זו (לא נרשם אחרת באף מקום בהסכם).

36. לשון החוזה ברורה ולמרות זאת אפנה גם לנסיבות חיצוניות המעידות על אומד דעת הצדדים בכריתת ההסכם כדי להמחיש שאף לשיטתם מדובר היה ב"הסכם אחר" ולא בהסכם ממון:

36.1. בעמ' 11 לפרוטוקול מעידה התובעת:
"ש. ההסכם שאת רוצה לקבל עליו תוקף כתוב בכתב יד שלך?
ת. נכון, כתבנו יחד. זו הייתה החלטה משותפת של שנינו. י.כ. לא רצה לסגור את החברה ואני לא הסכמתי ולכן הוא הציע כמו שהיה התכנון הראשוני שפתחנו את החברה בגלל שי.כ. עבר הליך פש"ר ובגלל דירוג בי.די.אי לא יכל להיות הבעלים של החברה וסיכמנו שבהזדמנות הראשונה שהדבר מתאפשר החברה עוברת לידיו ו*** עוברת לידי.
ש. את כתבת את ההסכם עם עו"ד ולא עם י.כ. אלא הגעת עם הסכם כתוב בוא תחתום?
ת. לא.
ש. את יודעת שהסכם ממון צריכה לאשר בית המשפט?
ב"כ התובעת: מתנגדת. זו שאלה משפטית.
ש. אם י.כ. היה מתכוון שהעסק *** ישאר אצלך והחברה תישאר אצלו מה שהיית צריכה לעשות זה לשלוח מכתב לרשם החברות שאת מוותרת על המניות והוא מקבל אותם ?
ב"כ התובעת: מתנגדת שוב, זו שאלה משפטית.
ת. לא יכולנו להעביר כי הבי.די.אי של י.כ. היה שלילי.

הערת בית המשפט: בית משפט מסביר לעדה את השאלה והיא משיבה.
ת. לא חשבתי שצריך לעשות את זה. זה הסכם ביני לבין בעלי למה שאני אלך , אעביר ואשנה?"

ובהמשך בעמ' 15 לפרוטוקול שבה ומסבירה התובעת בדבר ההחלטה לערוך את ההסכם:
"ש. אני אומרת לך שבסביבות מרץ, אפריל, את התחלת לפתוח תיק?
ת. לא.
ש. אני אומרת לך שהתחלת לבנות את התיק, התחלת לקחת כספים להחביא אותם, החתמת את י.כ. על ההסכם הזה, לא העברת אותו כי ידעת שבית המשפט לא יאשר אותו, והיום את מנסה להשאיר אותו עם חובות של מאות אלפי שקלים, ולקחת זכויות של מיליוני שקלים, נכון?
ת. לא. תראי לי מהיכן גנבתי כסף? אין לי חשבונות בחו"ל, לא בונקרים של כסף, י.כ. היחיד שהיה בחברה והוא צריך לקחת על זה אחריות. הוא הביא מעצמו יועצים שייעצו לו איך לעבוד, ויכל לקחת אותי, הוא בחר שלא."

36.2. בעמ' 17 לפרוטוקול פירטה התובעת במענה לשאלות בית המשפט בעניין המניע לערוך את ההסכם, האווירה בה נערך וכן מדוע הוסף ונמחק סעיף 4 להסכם העוסק בגירושין:

"לשאלות בית המשפט:
ש. קחי אותי למועד שבו נערך ההסכם, איזה יום זה היה בשבוע?
ת. זה היה ביום חו"ל. באזור 19:00, 20:00 בבית בגדעונה.
ש. איזה שיח קדם לזה?
ת. בגלל המצב ההתנהלותי של החוסר ארגון בחברה והמידור שלי לא יודעת מה קורה והפחד שלי מפחד כלכלי, מאנשים שידפקו לי ודפקו לי בדלת ושמו לי תביעות וטלפונים של אנשים, חייתי בלחץ ובהיסטריה, באתי לי.כ. כמה פעמים ואמרתי שאני רוצה לסגור את החברה, פחדתי שהוא יפיל עליי את כל החובות שלו, לכן ביקשתי שאני רוצה לסגור את החברה, הגדלתי ואמרתי לו שיש הרבה כספים שנמצאים בחוץ, נביא אותם, נסדר אותם, אין עם מי לדבר, אני לא יודעת איפה הוא מתחיל ומסיים את היום, הוא עובד 24/7, יום שישי, שבת, חוזר בשעה 24:00, 01:00, אין כסף, הוא קונה, מוכר, אבל בפועל אין כסף, אני מוצאת את עצמי כל הזמן נאבקת מהיכן להביא כסף לכסות בורות, אמרתי לו שייקח את החברה אליו שינהל אותו כראות עיניו, שיהיה לי שקט נפשי, לא יכולה להגיע למצב שאני אאבד קורת גג, ולכן החלטנו אנו יושבים ועושים את ההסכם, עזרתי לו בהקמת החברה, הזנתי לו מידע, פתחתי לו רווחית, הייתה לו פקידה, כל הכספים שהכנסתי, הכל הלך לכסות חובות של החברה. אני צריכה שהוא יחזיר במינימום כדי להתקדם, לקחתי הלוואות לחברה. תגובתו הייתה חברית ומשותפת, אני זוכרת שהוא אמר לי זה מה שמרגיע אותך? הכל בסדר? האווירה הייתה נעימה, הוא הבין את המצוקה שאני נמצאת בה.
ש. כמה זמן לקח העניין שחתמתם?
ת. שעה, שעה וחצי.
ש. בדף האחרון להסכם יש X, מחוק, מה הוא קשור להסכם שנוגע לעסקים?
ת. בגלל שלי ולי.כ. הייתה, אני רציתי להתגרש, הייתי כבר מלאה מכל המצב, והייתה לנו שיחה ואמרתי לי.כ. שאני מפחדת להגיע למצב הכלכלי, מפחדת להגיע למצב שאני מאבדת קורת גג ואני לא יודעת מה קורה, י.כ. בעברו עבר פשר, הוא סוג של מתאבד, הולך וקונה ועושה, אני לא כזו, חייבת סדר וארגון, כשמטרו התקשרו אליי ואמרו לי שי.כ. חייב מעל רבע מיליון ₪, התמוטטתי בבית, אני לא ידעתי מה אני עושה, הרמות לחיות כל הזמן בלחץ, ובהיסטריה, רציתי די, אמרתי לו די, עד כאן, אמרתי שיניח לי שניפרד כידידים ולכן הוספתי את הסעיף, בזמן שישבנו ביחד, י.כ. אמר לי שהדברים השתנו שהוא מבטיח לי, הדברים השתנו, ההורים שכנע אותי שאחתום לו על מטרו הוא שלח לי הודעה שמטרו החזיר לו שלווה לבנק, כל הזמן נתתי הזדמנויות וגם הפעם הסכמתי לתת עוד הזדמנות ולכן הסכמתי ועשינו איקס לעניין הגירושים וגם כתבנו שאנו מבטלים את זה, אמרתי שאולי עכשיו הוא יקח את הדברים ובאמת יעשה איתם משהו, מעולם לא הייתה לי כוונה, אם זה היה בידיים שלי, אני ארים עסק ואפיל עסק? אהרוס את הבית שלי? בסך הכל רציתי ששנינו נעלה ביחד, אני לא יודעת מה קורה שם, לא יודעת עם מי הוא עובד, כמה כסף." (עמ' 17 ש' 26-36 ועמ' 18 ש' 1-3).

עמוד הקודם12
34עמוד הבא