בנוסף, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד במסגרתה עתרו לחיוב התובעת בתשלום 220,000 ₪, פיצוי מוסכם בשל איחור בביצוע התשלום האחרון (ששולם ביום מסירת הדירה ולא עד 7 ימים קודם לכן כפי שנקבע בהסכם).
לכתב ההגנה המתוקן צורפה חוות דעתו של המהנדס, מר מרדכי שטיינר (להלן: "שטיינר") מ"משאב" ביקורת, מבדקים ושירותי איכות בבניה מיום 2.6.2015. בחוות דעתו התייחס המהנדס שטיינר לחוות דעתו של המהנדס ולדמן מיום 5.4.2015. שטיינר העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 1,230 ₪ במחירי קבלן.
22. נוכח הפערים המשמעותיים בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, מונה בישיבת יום 27.11.2016 המהנדס מר דן לופו כמומחה מטעם בית המשפט. נוכח הודעתו של המומחה בדבר היכרות מוקדמת עם הנתבע 3, בוטל מינויו ותחתיו מונה ביום 18.12.2016 המהנדס ושמאי המקרקעין, מר גלעד פינטו (להלן: "המומחה").
23. ביום 1.10.2017 הוגשו חוות דעת המומחה שעל פרטיהן אעמוד בהמשך.
לאחר הגשת חוות דעת המומחה שבה ותיקנה התובעת את כתב תביעתה. בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 26.7.2017 הוספו שני ליקויים שלא הופיעו בחוות דעת המומחים מטעם התובעת ובכתבי בי-הדין שהגישה:
א. נזילה ממפוח אב"כ בחדר הממ"ד - 400 ₪;
ב. הדבקה לקויה של זכוכיות במרפסת הדירה שיצרה בועות אויר בזכוכיות- 3,000 ₪.
יצוין כי הליקויים צוינו בחוות דעת מומחה בית המשפט, אך עלותם לא נכללה בסיכום משום שאלו לא נטענו על ידי מי ממומחי התובעת.
--- סוף עמוד 10 ---
24. ביום 6.12.2017 הוגש כתב הגנה מתוקן בשנית.
באשר לליקויים במפוח האב"כ ובזכוכיות המרפסת טענו הנתבעים כי המומחה לא היה מוסמך לבדוק את הליקויים שעה שאלה לא נטענו בחוות הדעת מטעם התובעת. בנוסף, בניגוד לסעיף 4א' לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)"), לא הודיעה התובעת לנתבעת על הליקויים תוך זמן סביר. ועוד, תקופת האחריות על ליקוי במפוח האב"כ הועמדה על שנה, ולכן נטל ההוכחה בכל הנוגע לטענה כי מקור הליקוי ברשלנות הנתבעת בכל הנוגע לתכניות או לעבודה - רובץ על התובעת.
באשר לטענה בדבר קיומם של אריחים פגומים, טענו הנתבעים כי מדובר ברכוש משותף.
25. ביום 22.1.2018 הגישה התובעת / הנתבעת שכנגד כתב הגנה בתביעה שכנגד.
טענותיה של התובעת יפורטו בהרחבה במסגרת הדיון בהן. על קצה המזלג יצוין כי לטענת התובעת, משחלפו למעלה משלוש שנים ממועד מסירת החזקה בדירה ולאחר בצוע גמר חשבון מוסכם במסגרתו לא הועלתה הטענה, מנועים הנתבעים מהעלאת טענה לפיצוי בגין איחור במועד ביצוע התשלום האחרון. עוד טענה התובעת כי הדירה נמסרה באיחור וכי כל עוד לא נמסרה החזקה בדירה, לא קמה חובתה השלובה לשלם את התשלום האחרון.