32. לדברי המשיבה, היא זו מחליטה באופן סופי בעניינים השונים. למשל, היא מנהלת את העובדת הזרה: "יש לי מטפלת כן. החלטות אני לוקחת, היא עושה מה שאני אומרת לה לעשות" (עמ' 4, ש' 6). או למשל, היא מנהלת את ענייניה הכספיים: "אני מתקשרת בעצמי ואפילו הולכת (לבנק- ס.א) ואומרת מה לעשות" (עמ' 4, ש' 22).
33. עפ"י התיאור שמסרה המשיבה, היא בסה"כ מודעת להיקף רכושה (עמ' 4, ש' 31- עמ' 5, ש' 2), היא מנהלת את ענייניה, לרבות עניינים כספיים, בעצמה או תוך הסתייעות בילדיה (עמ' 4, ש' 19-16; ר' גם דברי עו"ס ברזון אלבאום בעמ' 9, ש' 31-30), כאשר לפני קבלת החלטה בעניינים כספיים היא עורכת בדיקה ולפעמים גם מתייעצת, ולא מקבלת החלטה כלאחר יד: "להוציא סכום של כסף זו החלטה, אז אני צריכה לדעת על מה הולך הכסף הזה ומה נשאר, ועל זה הולך הכסף הזה, דברים כאלה לדעתי זה אלמנטרי" (עמ' 4, ש' 4-3), ובהמשך: "אני מחליטה אך אני צריכה גם לשמוע אחרים מה הם חושבים אבל ההחלטה האחרונה אני לוקחת" (עמ' 3, ש' 35-34).
34. המשיבה סבורה, כי ביכולתה עדיין להמשיך לקבל החלטות שהן נכונות עבורה. כך כתבה במכתב שצורף לכתב ההגנה א"פ 24681-02-20; כך גם אמרה לבית המשפט (עמ' 5, ש' 6-3): "ש: בעצם הדיון פה חלק חשוב בדיון כאן זה להחליט אם היום אולי קשה לך כבר להחליט בעצמך. ת: לא קשה לי. לי מבחינתי לא קשה לקחת החלטות. מה האחרים חושבים אני לא יודעת, אך אני חושבת שאני מסוגלת לקחת את האחריות הנכונות".
35. המשיבה עשתה ייפוי כח מתמשך בהחלטה מודעת: "זה לא היה פתאום. היה צריך שיהיה לי ייפוי כח כדי שיהיה מי שיעזור לי בכל ההחלטות ובכל הדברים. ש: איזה עזרה את צריכה? ת: בהחלטות גדולות ובמה שנוגע לילדים שלי" (עמ' 3, ש' 29-26). למקרה שתאבד, חלילה, את כשירותה, מעוניינת המשיבה שיפוי הכח המתמשך יוותר על כנו ושלא יהיה עליה אפוטרופוס: ש: את יודעת למה את פה? ת: כן. כדי שלא יהיה לי אפוטרופוס עלי ושהיפוי כח יהיה בתוקף כמו שעכשיו" (עמ' 3, ש' 24).
36. לאור כל האמור לעיל, ההתרשמות של ביהמ"ש לה שותפה גם ב"כ יועמ"ש רווחה (עמ' 14, ש' 22-19), היא שהמשיבה מסוגלת להביע את דעתה ואף עושה זאת בצורה קוהרנטית, ברורה, רציונלית, ונראה שהיא מסוגלת לקבל החלטות בענייניה, כפי שעשתה עד היום.
ממצאי הרופאים
37. התרשמות זו בהלימה עם ממצאי רופאים שבדקו את המשיבה במועדים שונים בטווח זמן של חמישה חודשים.
38. בסמוך לאחר פטירתו של בעלה השני נמצאה ירידה קוגניטיבית משמעותית אצל המשיבה. עם זאת, גם נמצא שהמשיבה עדיין "מודעת למצבה, מבינה שמוגבלת מבחינת תפקוד וזקוקה לעזרה, מודעת לבעיית זכרון, שיפוט שמור", ובהמשך: "עדיין קיימת מודעות למצב,
--- סוף עמוד 9 ---
בעלת שיפוט תקין שמאפשר לה להביע דעה לגבי מועמד..." (תעודת רופא של דר' מירושניק מיום 2.7.2019- נספח א' לבקשה למינוי אפוט' א"פ 14629-07-19) [פורסם בנבו] .
בהמשך, הפסיכיאטר, דר' פורטנוי ביום 6.8.2019, אליו פנה המשיב עפ"י המלצה של עו"ס ברזון אלבאום לערוך למשיבה אבחון נוסף (ר' עמ' עמ' 2 לתסקיר הראשון; עמ' 2 לתסקיר השני; ס' 18 לפסק הדין), מצא בבדיקה של המשיבה כי: "...דיברה לעניין ואין עדות להפרעות בחשיבה או בתפיסה. ... אין עדות לדיכאון או הפרעה אפקטיבית. ...התמצאה בזמן באופן חלקי.. התמצאות תקינה במקום, במרחב ובעצמה. השיחה עמה הייתה לוגית, רציונלית וקוהרנטית. קיימת הפרעה בזכרון לטווח הקצר בדרגה בינונית... אך הייתה מציאותית ומודעת למצבה. ... בדיקת MMSE25/30.. ידעה את משמעות המילה "אפוטרופוס" וחושבת שאין לה צורך בכך. התייחסות לחוות הדעת הרפואית של דר' י. מירושניק: יש לציין שנכון להיום לאחר שחלפו מספר חודשים מאז שבעלה נפטר מצבה הנפשי והקוגניטיבי השתפר... לסיכום: אכן חלה אצל גב' אלמונית ירידה קוגניטיבית במידה מתונה, אך עדיין השיפוט תקין, מודעת למצבה ובעלת יכולת להביע את דעתה ורצונותיה באופן חופשי. היא מתבטאת באופן קוהרנטי ורציונאלי". לפיכך, המליץ דר' פורטנוי על ביטול האפוטרופסות במצבה הנוכחי של המשיבה (נספח ד'2 לכתב ההגנה א"פ 24681-02-20).
גם דר' מנדה, רופא מומחה ברפואה פיזיקלית ושיקום בקופ"ח כללית, שהמשיבה נמצאת קרוב ל- 20 שנה בטיפולו כרופא משפחה, כתב ביום 11.6.2019, שהמשיבה "מתלוננת על בעיות זכרון קשות שהופיעו לאחרונה לאחר מות בעלה לפני חודשיים", והפנה אותה לבדיקה (נספח 7 לתשובה מיום 19.11.2020 א"פ 24681-02-20), אך בחלוף הזמן ובהתרחק מהאירוע המטלטל שחוותה המשיבה, מצא דר' מנדה ביום 22.12.2019 שהמשיבה: "צלולה, ללא חסר קוגניטיבי. אין מניעה שתיתן לבנה אלמוני אישור לייפוי כח מתמשך" (נספח ד' לכתב ההגנה תמ"ש 6432-04-20).
39. עיקרי ממצאי הרופאים הנ"ל בהלימה עם ממצאיו של דר' אשדות, מומחה ברפואה פנימית וגריאטריה בחוות דעת רפואית מיום 31.12.2019 (נספח א' לבקשה למינוי אפוט' תמ"ש 24681-02-20). יוער, שחוות הדעת לכתחילה הוגשה שלא כדין (ר' תקנה 258יב(ז) לתקסד"א). אף נטען ע"י המשיב שהבדיקה של המשיבה נעשתה תוך פגיעה בפרטיות ובאוטונומיה שלה, אולם אינני רואה צורך להכריע בבקשה לצורך העניין שבפניי.
מכל מקום, פורטו בחוות הדעת של דר' אשדות ממצאים כדלקמן: "..הלך מחשבה תקין, קוהרנטי וענייני, ללא מחשבות שווא או הפרעות בתפיסה... MMSE 21/30.. MoCa 19/30 .. ביחס לגיל ולהשכלה: ... ניקוד תקין מעל 27/30 במינימנטל... נכון להיום ובהתאם לבדיקתי, נינה סובלת משטיון (דמנציה) ככל הנראה מעורב בדרגת חומרה קלה, למרות מחלתה ולמרות הליקויים הקוגניטיביים, נינה נותרה אשה חביבה, נעימת הליכות הניחנת בבוחן מציאות ושיפוט שמורים והמודעת היטב לעצמה, לסביבתה, למצבה, לסיטואציה בה היא נמצאת, למגבלותיה, להשלכות מגבלותיה ולמחלותיה".
התרשמות עו"ס
40. התסקיר השני נכתב, באופן חריג, כאמור ע"י שתי עובדות סוציאליות. מדובר בעו"ס ותיקות ומנוסות (עמ' 13, ש' 5; עמ' 14, ש' 5), אשר פגשו את המשיבה, לבדה, בשתי הזדמנויות ואף
--- סוף עמוד 10 ---
שוחחו עמה בטלפון (עמ' 13, ש' 35-30). לעו"ס ברזון אלבאום יש היכרות מוקדמת עם המשיבה מהתסקיר הראשון שכתבה בעניינה והגישה במסגרת א"פ 14629-07-19 [פורסם בנבו].
41. עפ"י ההתרשמות של העו"ס, כאז גם היום מסוגלת המשיבה לדאוג לענייניה. כך כתבה עו"ס ברזון אלבאום בתסקיר הראשון: "...גב' אלמונית מסוגלת לדאוג לענייניה, כפי שהיה עד כה, בעזרת הבן אלמוני" (עמ' 12, ש' 24; עמ' 2 לתסקיר הראשון); וכך כתבו עורכות התסקיר בתסקיר השני: "לאור שני ביקורי בית ושתי שיחות טלפון שקיימנו עם גב' אלמונית אנו הגענו למסקנה שונה מזו של ד"ר אשדות... המסקנה שלנו מתבססת על התרשמותנו כי גב' אלמונית יודעת להביע את רצונה, מבינה את המצב בו היא נמצאת, שיתפה אותנו שנכון לעכשיו היא מעוניינת לשמור על המצב הקיים, קרי היא זאת שמחליטה על עניינה ונעזרת בבנה אלמוני כשעולה הצורך בכך. ... אנו מתרשמות שמדובר בקשישה צלולה מספיק על מנת להבין את מצבה, את החלטותיה ואת השלכותיהן".
42. בחקירה עמדו עורכות התסקיר על התרשמותן ממצבה של המשיבה ויכולתה להמשיך להתנהל באופן שהתנהלה עד היום. בעניין זה ראו דברי עו"ס ברזון אלבאום המשיבה: "...צלולה, שהיא מבינה עניין..." (עמ' 6, ש 19), ובסה"כ מסוגלת לנהל את ענייניה (עמ' 10, ש' 35), וכן דברי עו"ס דרור רייפנברג: "פה התרשמנו מאשה שלמרות גילה והקשיים שהיא עוברת מביעה עצמה בצורה ברורה וזה גם מה שכתבתנו (הטעות במקור - ס.א)" (עמ' 8, ש' 25-24).
43. בחקירתה אישרה עו"ס ברזון אלבאום, כי לא ראתה דפי חשבון של המשיבה בהתייחס למצבה הכלכלי של המשיבה אלא קיבלה את דברי המשיבה בעניין זה והביאה אותם כפי שהם (עמ' 11, ש' 3; עמ' 5-4 לתסקיר השני).
44. יוצא מדברי עו"ס ברזון אלבאום, שבמועד הביקור השני לצורך הכנת התסקיר השני, סברה המשיבה שנותרו לה 130,000 ₪ בלבד, כשבפועל נותרו לה כ- 251,000 ₪ בתכנית חסכון (ועפ"י דפי הבנק שהוגשו לא ידוע האם יש כספים נוספים בחשבון עו"ש - נספח ב' לתגובת המבקש לתסקיר מיום 14.6.2020) (עמ' 4, ש' 34).
45. אי הדיוק לכאורה של המשיבה אודות היקף רכושה לא גרם לעו"ס ברזון אלבאום לשנות את עמדתה (עמ' 10, ש' 30-27): "ש: אשה בת 87 מעבירה יותר מ50 אחוז מהכסף שלה, ... זה לא הדליק לך נורה אדומה? ת: אני מסתכלת על המכלול ואת מחפשת נקודה. בסך הכל אני עומדת על דעתי שהיא מסוגלת הייתה לקבל החלטות..." (עמ' 12, ש' 13-12) (ר' גם עמ' 10, ש' 35; עמ' 11, ש' 15-12). עו"ס הדגישה בחקירתה כי ההמלצה אינה תלוית גיל אלא תלוית מצב: "זה לא פונקציה של גיל אלא פונקציה של המצב של אותו אדם" (עמ' 13, ש' 8) ואין די בהתנהלות כלכלית סביב המתנה שניתנה כדי ללמד על היעדר כשירות: "רק בגינה לא. השאלה אם יש עוד דברים וזה מסתכם במכלול" (עמ' 14, ש' 9).
46. כאן המקום להעיר, כי עפ"י תדפיסי הבנק שהובאו לפני ביהמ"ש, נראה כי עובר לירושה שקיבלה המשיב מבעלה השני, חשבונה של המשיבה לא היה משופע בכספים (עמ' 11, ש' 23). לפיכך, היה ניתן לתהות, אולי, על התבונה הכלכלית בהחלטה של המשיבה המתייחסת לחלק משמעותי מכספיה. עם זאת, נוכח מצבת ההכנסות וההוצאות של המשיבה מחד וההוראות המקדימות שהמשיבה נתנה למיופה הכח מאידך, כלל לא בטוח שניתן לראות בהחלטתה חוסר תבונה. עניין זה עמד אף לנגד עיניה של עו"ס דרור רייפנברג (עמ' 11, ש' 9-6).
--- סוף עמוד 11 ---
47. המוטעם מכל המקובץ לעיל, לא נמצאה פגיעה מנטלית או קוגניטיבית חדשה אצל המשיבה אשר בגינה היא אינה מסוגלת עוד להמשיך לנהל את ענייניה הרכושיים, כפי שעשתה עד כה, ולא עלה בידי המבקש להצביע על שינוי כלשהו במצבה של המשיבה (ר' ס' 74 לחוק).
48. לאור האמור לעיל, אף אין צורך להידרש לבקשתו של המבקש למנות מומחה מטעם ביהמ"ש (בקשה מס' 27 א"פ 24681-02-20). ודוק, לכתחילה נשענת בקשה זו על חוו"ד דר' אשדות שהגיש המבקש לצורך הדיפת טענות המשיב. אולם, כאמור, ממצאיו של דר' אשדות, כאמור לעיל, אינם מעידים על כזה מצב קוגניטיבי בעייתי שיצדיק מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש וכאמור אף לא הוכח שינוי במצב.
49. המבקש הוסיף וטען להיותה של המשיבה נתונה למערכת לחצים כלכליים שיש לנטרל באמצעות מינוי אפוטרופוס.
50. אכן, נסיבות חייו של אדם ללא ליקוי קוגניטיבי או מנטלי, עלולות להציבו במצב בלתי אפשרי בו הוא נתון ללחצים קשים ביותר של ילדיו, והוא עלול למצוא עצמו, שלא בטובתו בקו האש במסגרת מלחמות הנטושות בין הילדים. ייתכן שניתן יהיה לומר על אדם במצב כזה שהוא אינו מסוגל לטפל בענייניו, שאז יפעל ביהמ"ש לטובתו של אדם במצב כזה ע"י נטרול מערכת הלחצים המופעלים כנגדו באמצעות מינוי אפוטרופוס כגורם ניטראלי [ע"א (ת"א) 1613-04-11 פלוני נ' אלמוני (לא פורסם, [פורסם בנבו] ניתן ביום 25.3.2012); בע"מ 3398/12 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (3.6.2012); עמ"ש (ת"א) 51527-09-17 י.מ נ' א.פ.מ. [פורסם בנבו] (15.4.2018)]. עם זאת, אין כך המצב בענייננו.
51. במקרה דנן, דר' אשדות, שחוות דעתו הוגשה, כאמור, שלא כדין, התרשם כי המשיבה: "בבסיסה אדם תלותי ומאז ומתמיד נעזרה בבעלה לצורך ניהול משק הבית, קניות, בישולים והתנהלות הפיננסית (כך היא מעידה). היום כשהיא בודדה ולוקה בקשיים קוגניטיביים משמעותיים עקב מחלת השיטיון, כולל קשיים קוגניטיביים ניהולייים משמעותיים, היכולת שלה לנהל את חייה את משק הבית ואת ענייניה הפיננסיים ירודה כפליים והיא תלויה בזולת. זוהי תלות הגורמת לה למתח ולחרדה. היא מעידה כי היא מפחדת להביע את רצונותיה בענייניה הכספיים בשל חשש מהתנכרות קרוביה (ללא שציינה שמות) וחשש להישאר בודדה ולהזדקן ללא תמיכה (ציטוט מדבריה). נראה כי בשל מצבה הקוגניטיבי והמנטלי הירוד ובשל מצבה החרדתי והחששות הכבדים להישאר בודדה, אלמונית היא טרף קל לניצול עבור גורמים אינטרסנטיים. זהו מצב המגביר את החרדה שלה ומעיב על זקנתה. לפיכך אני ממליץ למנות לה אפוטרופוס על הרכוש בלבד. היא עדיין מספיק צלולה וברת שיפוט להחליט על גופה ולכן עדיין אינה זקוקה לאפוטרופוס על גופה".
52. התרשמותו של דר' אשדות מהיותה של המשיבה נוחה להיכנע לחצים אינה בהלימה עם התרשמות עורכות התסקיר.
53. עו"ס דרור רייפנברג המשמשת בתפקיד רכזת היחידה לטיפול ומניעת התעללות והזנחה של האזרח הוותיק, ונכנסה לתמונה נוכח טענותיו של המבקש על ניצול של אמו (עמ' 13, ש' 16).
54. עורכות התסקיר קיבלו מהמשיבה הסברים על המתנה המשמעותית שנתנה המשיבה לנכד, והביאו אותם בתסקיר (עמ' 5 לתסקיר השני):
--- סוף עמוד 12 ---
"מר פלוני העלה טענות כלפי אחיו אלמוני על שימוש לרעה בכספי אימם תוך הפעלת לחצים עליה... בשיחה הראשונה שניהלו עם גב' אלמונית בביתה היא דחתה לגמרי את טענות פלוני כלפי אחיו אלמוני, בשיחה השנייה עמדה שהתנהלה בטלפון בתאריך 15.3.20 (בשל התפשטות נגיף הקורונה) ולאחר שאמרנו לה מה טוען בנה פלוני ושאלנו אותה אם אכן כך ענתה לנו גב' אלמונית, שהיא לא מעוניינת לדבר על זה. לאחר שהתעקשנו שוב לקבל תשובה... היא אמרה "שיש בזה משהו אבל לא רוצה להגיב". בביקור הבית האחרון (1.6.20) כאשר העלנו שוב בפני גב' אלמונית את סוגית האשמות הדדיות של בניה בעניין ניצול לרעה של כספיה היא אמרה לנו "לפעמים אני עוזרת לזה ולפעמים לשני, הכל בהסכמה שלי". גב' אלמונית הוסיפה ואמרה שהיא זאת שמחליטה באם לעזור כספית לאחר מילדיה והדבר נעשה ללא הפעלת לחץ עליה".