פסקי דין

תע (ראשל"צ) 47717-11-15 פלוניות נ' פלונית - חלק 2

14 יולי 2021
הדפסה

49. בספרו דיני הירושה - צוואות ירושות ועזבונות (מהדורה שניה מורחבת) הוצאה לאור של לשכת עוה"ד התשי"ב 2012 מפרט פרופ' מיכאל קורולאנדי בע"מ' 229-230:

"האופי המהותי המייחד את הצוואה ההדדית הוא מבחן ההסתמכות: צוואה הדדית כוללת הכרה באינטרס הסתמכות הדדי של בני זוג, בשונה מצוואה רגילה שאין בה אינטרס-הסתמכות מוכר. עיקרון זה בא לידי ביטוי בהגבלת החופש של המצווים לבטל את צוואתם או לשנותה, וזאת, על ידי איזון ראוי בין חופש הצוואה לבין אינטרס ההסתמכות בצוואה הדדית. היסוד להגבלת החופש לשנות או לבטל את הצוואה ההדדית, הוא האופי ה"מעין חוזי ("מעין עסקה") בצוואה הדדית, כלשון השופט ברק:
האין לומר כי הצוואה המשותפת וההדדית – פרי ההחלטה המשותפת של המצווים שבה הוראותיו של האחד באו בשל הוראותיו של האחר. מבוססת על אינטרס ההסתמכות של המצווים.. ? על פי עצם ההגדרה של ההדדיות, ההוראות של המצווה האחד נקבעות על יסוד הוראותיו של המצווה האחר. הוראותיו של האחד הן התמורה להוראותיו של האחר... יש להתחשב... באומד הדעת המשותף של המצווים כולם. מבחינה זו דומה צוואה משותפת והדדית לחוזה יותר משהיא דומה לצוואה.
צוואה הדדית, להבדיל מצוואה רגילה, היא פעולה משפטית דו-צדדית- שילוב של צוואה ושל הסכם, שבו מוטלת על המצווים, מכוח החוק, הגבלה הדדית להימנע משינוי חד צדדי של הצוואה, והגבלה זו משקפת את הפן ההסכמי הגלום בצוואה. יסוד ההסתמכות מחייב כי צוואה הדדית תיערך במסמך אחד משותף צוואה משותפת –(joint will ) או שתי צוואות הנערכות בשני מסמכים "באותה עת" (mutual wills) שכלולה של צוואה הדדית, מחייב החלטה משותפת והסכמה של שני בני הזוג. בצוואה הדדית במסמך אחד, הידיעה והשיתוף קיימים מאליהם"....
50. בהצעת חוק הירושה (תיקון מס 12) התשס"ה-2005, שעסקה בצוואות הדדיות נוסח סעיף 8 ב (2) כך שבסיפת הסעיף נרשם: "כאשר השבה היא בלתי אפשרית ייקבע ביהמ"ש אם ניתן להחזיר את שווי החלק בעיזבון ואל לא ניתן להחזיר את השווי האמור רשאי ביהמ"ש מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבעו, לפטור את בן הזוג הנותר מהשבה כאמור".
51. בדברי ההסבר לסעיף 8 א (2) נרשם: "לענין ביטול .... לפי הצעה זו, האפשרות לבטל את הצוואה ההדדית באופן חד צדדי היא מצומצמת, אך יחד עם זאת, במקרים חריגים ישנה אפשרות לפנות לבית המשפט שיבטלה.... עוד מוצע כי ההסדרים האמורים בסעיף קטן (ב) יחולו רק כברירת מחד. במידה שאין בצוואה ההדדית הוראה אחרת בנוגע לביטולה. אולם, עקב הרצון להגן על החופש לצוות בחיי שני בני הזוג, הוראה בצוואה שתמנע לחלוטין את שינוייה בחייהם- בטלה".
52. מהאמור לעיל עולה, כי לא נחסמה הדרך בפני מצווה לצוות באופן שונה מהמפורט בצוואה ההדדית. אולם, במקרה של צוואה הדדית יש מתן עדיפות לעיקרון ההסתמכות –זוהי ברירת המחדל, אלא אם המורישים קבעו אחרת בצוואה ההדדית.
53. במרכז פסק הדין עומדת שאלה משפטית והיא האם היה באפשרות המנוח לבטל את הצוואה ההדדית, באמצעות ניסוח צוואה חדשה, בנסיבות בהן ניתן צו קיום לצוואת אשתו המנוחה והוא קיבל את העיזבון.

האם היה באפשרות המנוח לעשות צוואה מאוחרת שונה מהצוואה ההדדית המוקדמת?
54. אין מחלוקת, גם על פי גרסת הנתבעת, כי לא היתה כל מניעה לעשות צוואה שונה מהצוואה המוקדמת, שהיא צוואה הדדית, גם על פי הוראת החוק, והכל בכפוף לאמור בחוק. דהיינו: השבת החלק העודף שהתקבל בצוואה ההדדית.
55. על פי החוק, השבת החלק העודף על פי הצוואה ההדדית הינו תנאי לעשיית צוואה חדשה. אולם, נראה שהמועד להשבת החלק שנלקח ביתר אינו חייב להיות מועד עשיית הצוואה. מה נכלל בעיזבון המנוח שאותו יש לחלק על פי הצוואה המאוחרת היא שאלה נפרדת שאינה יורדת לשורש ההורשה. שכן, השאלה המרכזית שעל ביהמ"ש לבחון היא: מה היה רצון המנוח.
56. בנוסף, על פי הוראת חוק הירושה, ניתן לשנות צוואה הדדית במידה וקיימת הוראה בצוואה. לפיכך, יש לבחון את טענת התובעות לפיה בסעיף 3 לצוואה ההדדית התירו המנוחים לשנות את הצוואה בציינם: "אנו מצהירים כי אנו שומרים לעצמנו את הזכות לחזור בנו מצוואה זו מעת לעת, לשנותה, לגרוע ממנה, או להוסיף עליה אך כל עוד לא עשינו זאת, תהא צוואתנו זו תקפה ותעמוד בעינה".
57. קיים גם סעיף 7 לצוואה לפיו "לאחר פטירת אחד מאתנו אנו מצווים כי כל זכויותיו של הנפטר בדירת המגורים המשותפת תועבר ותרשם ע"ש הנותר בחיים והנותר או הנותרת בחיים יהיה/תהיה רשאי/רשאית לעשות בדירה כל פעולה ו/או עסקה ללא יוצא מהכלל".
58. מי שאמור לדעת מה היה רצונם של המנוחים במעמד עשיית הצוואה המוקדמת, לרבות לענין עקרון ההסתמכות, הוא עו"ד .. שניסח את 2 הצוואות. לא נסתרה גרסת עוה"ד .. ביחס להסבר שנטען כי ניתן על ידו למנוחים ולפיו אין מניעה לשנות את הצוואה המוקדמת גם לאחר פטירת מי מהמצווים וכי המנוחים אכן בקשו לאפשר שינוי על ידי מי שירש.

הדברים מוצאים ביטוי בחקירתו (פרוטוקול מיום 12.12.19 שורות 5 עד 14):
".....ואז הם ביקשו לעשות צוואה, הסברתי מה זה צוואה הדדית והם אמרו אם הם ירצו לשנות, אמרתי שלפי סעיף 8 אפשר להתנות על הסעיף הזה והם יכולים לשנות כל אחד מכם מתי שתרצו את הצוואה ההדדית אם אחד הולך לעולמו ולכן הוספתי את הסעיף שהנותר בחיים יכול לעשות כל פעולה ו/או עסקה ללא יוצא מהכלל. אמרתי להם שאפשר גם להוסיף יורש נוסף. שאלו אותי "יכולים"? אמרתי שלפי מה שאני מבין במקצוע לפי סעיף 8 אפשר לעשות את זה ואפשר להתנות שכל אחד שישאר בחיים אחרי השני יכול לשנות למרות שבסעיף יוצא כאילו יורש אחרי יורש אבל היורש השני הם יכולים להסכים ביניהם שהוא יכול לשנות את מה שהוא רוצה, אפשר כל פעולה דהיינו גם לרשום צוואה חדשה. אחרי שעשיתי להם צוואה אחת ואשתו נפטרה, הוא בא אלי לראות מה שעשינו, הסברתי לו את מהות הדברים ועשיתי לו את הצוואה השניה....."

וכן בשורות 25-31 :
"כן, זה היה הרצון המלא של שני המצווים בנוכחותי, שניהם הבינו את משמעות הדבר והסברתי. היתה להם התלבטות, אמרו "ל... בשום פנים ואופן לא, לעוד ילדה אחת לא, ולאותה שלישית ... שנמצאת בחו"ל היא עשתה פעולות שלא מצאו חן בעיני ההורים והיא עזבה, אז היה חילוקי דיעות אם להוסיף אותה או לא, אמרתי שהם יכולים להתנות שאם תשנו את דעתכם ולהוסיף אותה כי היא הבת שלכם ואתם אוהבים אותה אבל היא עשתה "פעולות לא יפות" כמו שהם קראו לזה, היא לא מזיקה ואם אחרי זה הם ירצו לשנות את זה הם יוכלו....."

ובעמוד 25 שורות 23-27:
ת: "שני המנוחים עד החתימה כתבו ודיברו איתי אם אחד מהם שישאר בחיים יכול לשנות או להוסיף לגרוע יורש.
ש. בסעיף 7 לצואת 2009 כתוב שהנותר בחיים יוכל לעשות כל פעולה או עסקה ללא יוצא מהכלל?
ת. הם שאלו אותי וככה הם חשבו ואני חשבתי שהם רוצים לשנות, מי שנותר בחיים יוכל לעשות כל פעולה בחדש, זה אומר גם צוואה חדשה.

בעמוד 26 שורות 11-13:
"אחרי שהוא בא אלי ואמר שאשתו נפטרה הוא אמר "אמרת לנו בזמנו שאנחנו יכולים לעשות צוואה, החלטתי שאני רוצה שהבת שנמצאת בארה"ב תירש יחד עם שתי אחיותיה, ש... תירש, כל מה ששיניתי ש... יורשת נוספת"

ובעמוד 27 שורות 5-8:
ת. "הכל לפי הבקשה שלהם. מה שהם מבקשים אני כותב בצוואה. ששניהם מסכימים על אותם דברים. כמו במקרה הזה שהם הסכימו ששני היורשים יהיו רק 2 הבנות אבל השאירו את הזכות שכל אחד שנותר יוכל לשנות או לעשות כל פעולה ללא יוצא מהכלל בעזבון של שניהם ובין היתר מדובר שיוכלו לעשות צוואה חדשה מי שנותר בחיים".
ובעמוד 27 שורות 26-31:
ש. אמר לך הבעל או האשה "אני חותמת על הצוואה רק מהסתמכות שגם השני חותם על הצוואה"?
ת. "לא, הם אמרו שכל מה שהם עושים זה באופן הדדי אחרי מחשבה משותפת. כשהבנתי ששניהם מבקשים באופן הדדי אותם תנאים שהם כתבו אחד לגבי השני, הם הסתמכו על מה שביקש הראשון שילך לעולמו, הם ביקשו שהשני יוכל לעשות כל פעולה ברכוש שנשאר, של שניהם".

ובעמוד 28 שורות 9-13 :
ש. אם סעיף 3 אומר שכל אחד יכול לשנות ולגרוע או להוסיף על הצוואה אז מה הצואה ההדדית פה? למה כתבת "עשינו" אנו שומרים לעצמינו ולא כתבת בצורה מפורשת שכל אחד בנפרד יכול לשנות.
ת. זה עניין של ניסוח, הם הסכימו ובמקום לכתוב "אני..." אז רשמתי "אנו". אני הייתי נוכח ולא אתה ואני יודע למה הם התכוונו, הכוונה היתה שמי שיישאר בחיים יוכל לשנות.
ש. האם ל ... היתה מניעה לעשות צוואה חדשה?
ת. הראיה שהוא עשה. אם היתה מניעה ולי היה אסור לעשות לו, לא הייתי עושה, במיוחד לאדם הזה. לשניהם היה חשוב שאפשר להוסיף גם יותר מאוחר את הבת השלישית. בסוף הם הסכימו מי שיישאר ישקול אם להכניס אותה, כל ההבדל זה בעניין של ... .

ובפרוטוקול מיום 7.6.2021 עמוד 41 שורות 25-27:
ש. מבחינה משפטית לא היתה שום מניעה שיעשה את הצוואה החדשה.
ת. לאחר שהבין את המשמעות, כן. הוא אמר תשמע ככה קבענו בינינו אני ואשתי ואני רוצה לעשות צוואה חדשה שגם ... תהיה יורשת. הוא היה בדעה צלולה, בהכרה מלאה, איש חכם.

59. מעדותו של עוה"ד ..., שנשאל פעמים רבות על המידע שניתן למנוחים ועל כוונת המנוחים במועד בו נעשתה הצוואה המוקדמת, ניתן ללמוד כי המנוחים היו ערים לאפשרות שיהיה צורך לעשות בעתיד או לאחר פטירת מי מהם שינוי בצוואה. לא נסתרה עדותו של עו"ד ... לפיה גם המנוחה שקלה להוריש גם לתובעת 2 ולא הייתה התנגדות מצידה לכך, כשם שהיתה הסכמה בין המנוחים מי לא יירש את עיזבונם.
60. לא מצאתי איזו תועלת תצמח לעו"ד ... ממתן גרסה זו או אחרת. לא הוכח כי עוה"ד לא הביא את הגרסה האמיתית. ומכל מקום, לנוכח הוראת חוק הירושה ניתן לבטל צוואה הדדית גם לאחר חלוקת העיזבון בתנאים שפורטו בחוק.
61. לא מצאתי כי יש בהתנהלות התובעות, בין במכוון ובין שלא במכוון, כדי לפגוע ביכולת הציווי האישית של המנוח ולא ברור כיצד התנהלות זוכים במועד מימוש הוראות צוואה יכולה להשפיע על התייחסות ביהמ"ש לרצונו של מנוח?
62. גם אם יש ממש בטענה לפיה ידעו התובעות על קיום הצוואה המאוחרת אולם חפצו "לגבור" על ההוראה המגבילה בצוואה המאוחרת באמצעות הסכם חלוקה בין יורשים – ספק אם יש בכך כדי לפסול ללא עוררין את הצוואה המאוחרת. יוער, כי הסכם החלוקה בין יורשים היטיב גם עם הנתבעת, מאחר שבמסגרתו הוסכם על מימוש המקרקעין.
63. צוואה מבטאת את רצונו האחרון של אדם ואין להגביל את חופש הציווי על פי חוק הירושה. גם ניתן לשנות הוראת צוואה הדדית בנסיבות מסוימות. לאור העדות של עו"ד ... היה באפשרות המנוח לעשות צוואה חדשה. ובאשר להיקף העיזבון-המדובר בסוגיה נפרדת, שיש לבחון אותה בנפרד מהשאלה בדבר תקפות הצוואה המאוחרת.
64. במקרה הנוכחי קיימות נסיבות מיוחדות: עיון בצוואה המאוחרת מעלה, כי המנוח הגביל את העברת הזכויות לתובעת 2 כך, שהזכויות בנכסי המקרקעין הועברו לתובעת 2, באופן אישי, לכל ימי חייה, ולאחר פטירתה הזכויות מוחזרות לתובעת 1 ולנתבעת. במצב דברים זה, ניתן לומר שהמנוח לא שינה באופן גורף את הוראת הצוואה המוקדמת. לנוכח ההוראה המגבילה באשר לנכסי המקרקעין ניתן לומר שבסופו של דבר לא שינה המנוח לגמרי את ההוראות של הצוואה המוקדמת ולפיכך, ספק באם היה על המנוח לפעול כמי ששינה צוואה משותפת ולהשיב את מה שקיבל ביתר בגין הצוואה ההדדית.
65. באשר לכספים ולמכונית שחולקו שווה בשווה-המדובר בנכסים שהמנוח יכול היה לפעול בהם ללא מגבלה ולהעניק אותם במתנה בחייו.
66. במסגרת הסיכומים התייחסה הנתבעת, באריכות, לשיהוי שבהגשת הבקשה לקיום הצוואה המאוחרת וביטול הצוואה המוקדמת. לא זו בלבד שלא נגרם לנתבעת כל נזק עקב השיהוי אלא, שלמרות האמור בצוואה המוקדמת, התנהלה הנתבעת על פי הצוואה המאוחרת: העיזבון חולק גם לנתבעת 2. משכך, היה על הנתבעת לקבל ברצון את קיומה של צוואה שבמסגרתה הורה המנוח לפעול כפי שהיא והתובעת 1 נהגו בפועל. יש לשער כי החלוקה ל 3 נעשתה מתוך ידיעה שבסופו של יום זה היה רצון המנוח ולפיכך כך פעלו בנותיו.
67. מידע על רצונו של המנוח התקבל ממספר גורמים: אחות המנוח הגב' .... (פרוטוקול מיום 25.12.2019 עמוד 10 שורות 24-25; שורות 28-29); הגב' ... גיסתו של המנוח (פרוטוקול 5.12.19 עמוד 11 שורה 10); מר .... (פרוטוקול 5.12.19 עמוד 12 שורה 13); מר ... עמוד 12 שורה 27). כל העדים העידו כי המנוח הבהיר להם שברצונו להוריש גם לתובעת 2.

התנהלות הבנות לאחר צו קיום הצוואה
68. מהתנהלות הבנות ניתן למצוא תימוכין לכך שבפועל, אין מניעה מלקיים את הצוואה המאוחרת: אין מחלוקת כי, לאחר מתן צו קיום לצוואה המוקדמת, הצדדים התנהלו כאילו העיזבון הונחל ל 3 הבנות. ההתנהלות היתה מוסכמת: הכספים בחשבון בבנק מס"ד חולקו באופן שווה, התמורה שהתקבלה בגין מכירת הרכב שהיה שייך למנוח התחלקה באופן שווה, ודמי השכירות שהתקבלו בגין הנכס המסחרי חולקו שווה בשווה. הנתבעת חתמה על טופס בקשה לצירוף התובעת 2 לתיק עוסק מורשה במסגרתו חולקו שווה בשווה כספי השכירות שהתקבלו בגין נכסי העיזבון.
69. הנתבעת פתחה חשבון בנק נפרד עם התובעת כדי לקיים את הוראות הסכם החלוקה בין יורשים.
70. אין מחלוקת כי הבנות פנו במשותף לעו"ד ... על מנת לסיים את חלוקת העיזבון לשלושתן. אולם, לנוכח העובדה שהתובעת 2 לא היתה רשומה כזוכה בצוואה, לא ניתן היה לרשום אותה כבעלת זכויות במקרקעין.
71. מהתנהלות הבנות עולה, כי הן סברו שיש לחלק את העיזבון שווה בשווה, כפי שעולה מרצון המנוח בצוואה המאוחרת.
72. יוער, כי נטען בשם הנתבעת שבמועד בו נעשה הסכם החלוקה בין יורשים היא לא היתה במצב שבו הבינה את משמעות ההסכם. טענה זו אין לה על מה להישען מבחינה משפטית: ראשית, הנתבעת לא הוכרזה כפסולת דין וניתן לבעלה מינוי כאפוטרופוס לגוף בלבד. עד היום לא מונה לנתבעת אפוטרופוס לרכוש ורק לאחר שהתקבלה חוות דעת של מומחה שמונה במסגרת ההליך הנוכחי, מונתה הבת כאפוטרופא לדין.
73. על הסכם החלוקה בין יורשים חתום גם בעלה של הנתבעת, שאין כל טענה בדבר ספק בכשרותו. יוער, כי ביהמ"ש אינו עוסק בתקפות ההסכם אלא משתמש בתוכנו כאסמכתא לכך שהיה זה גם ברצונן של הבנות לחלק את העיזבון שווה בשווה, כפי שהדבר מוצא ביטוי בצוואה המאוחרת.
74. זאת ועוד, מעיון במסקנות של חוות הדעת הרפואית של המומחה פרופסור אדונסקי עולה כי "מדובר באישה צעירה אשר בסוף 2014 (הדגשה שלי א.ש.) פיתחה פתולוגיה נוירו-קוגניטיבית על רקע צרברוסקולרי ומסיבוך של מחלת בכצ'ט , או וסקוליטיס אחרת. ממצאי בדיקתה כיום מצביעים על ירידה קוגניטיבית בדרגת חומרה מתונה ואשר חלקה ניתן לייחוס לחסרים הקשורים בדיספאזיה שממנה היא סובלת (איבוד יכולת קריאה, כתיבה וחישוב, קושי בהבנת המדובר ובהתבטאות). בנוסף לפגיעה זאת האישה סובלת מפגיעה חלקית בתובנה, בשיפוט ובקבלת החלטות גם למול סיטואציות יומיומיות פשוטות יחסית לעניות דעתי, שילובן של פגיעות אלה אינו מאפשר לה לדאוג בכוחות עצמה למחייתה, לצרכיה או שלומה. סביר שהיעדר יכולת זו הינה לצמיתות ולצערי ייתכן שגם תורע בהמשך. אני סבור כי אישה זו זקוקה למינוי אפוטרופוס לדין ולרכוש".
75. על פי האמור בחוות הדעת עד סוף שנת 2014 מצבה הקוגניטיבי של הנתבעת היה תקין. משכך, התנהלותה שלא על פי הצוואה המוקדמת הביאה לכך, שבפועל, בוצעו חלק מהוראות הצוואה המאוחרת בהסכמה שלה ועל דעתה.
76. לסכום: התנהלות הצדדים לאחר קיום הצוואה המוקדמת יש בה כדי לתמוך בטענה לפיה רצונו של המנוח היה ידוע להן והוא: שגם התובעת 2 זוכה בעיזבון.
77. למען שלמות התמונה יצוין שהגרסה שמובאת בשם הנתבעת ביחס למצבה הקוגניטיבי אינה עקבית: באם יש ממש בטענת הנתבעת לפיה לא הבינה את ההתנהלות הכספית, את התוכן של ההסכם ועוד, לא ברור כיצד סבור בעלה של הנתבעת שהיה ביכולתה לחתום ביום 10.8.15 על פרוטוקול שבמסגרתו היא העבירה לו את כל המניות שהיו בבעלותה בחברת .... ? שהרי במועד החתימה על הפרוטוקול מצבה הקוגניטיבי של הנתבעת לא היה טוב יותר מאשר במועד בו חולקו נכסי העיזבון, בהסכמה, לתובעת 2.
78. בנוסף, הנתבעת חתמה על תצהיר העדות הראשית בהליך זה וכן חתמה על מסמכים משפטיים נוספים, וזאת במועד מאוחר למועד מתן חוות הדעת בדבר העדר כשירות משפטית.
79. האפוטרופא לדין של הנתבעת לא התנהלה כמי שמייצגת את האינטרסים של הנתבעת, אשר הגיעה עם בעלה ואף נחקרה. נראה כי המינוי היה מינוי פורמלי בלבד.
80. לנוכח האמור בעדותה של הנתבעת עולה תמיהה באשר להליך הנוכחי: האם הוא נעשה ברצון הנתבעת ומשקף את עמדתה, המנוגדת לזו שמצאה ביטוי בהסכם החלוקה בין יורשים ולהתנהגותה בפועל? מצד אחד טענה הנתבעת כי לא הבינה את ההסכם, כי היכולת שלה לקרוא נפגעה, כי אינה זוכרת על מה חתמה או אינה זוכרת את שארע במועדים שונים. ומנגד, מוצגת כמי שמבינה את ההליך הנוכחי, וכמי שהבינה את חתימתה על מסמכים שונים שקשורים ושאינם קשורים למחלוקת.
81. בנסיבות אלה עולה השאלה האם ניהול ההליך הוא אכן על דעתה של הנתבעת ומשקף את רצונה? האם המחיר של הסכסוך המשפחתי בינה לבין אחיותיה נשקל על ידה? האם הבינה הנתבעת את ההצעות השונות לפתרון הסכסוך בהסכמה, הצעות שהוצעו על ידי מותבים שונים.
82. לא עלה בידי הנתבעת להרים את נטל הראיה ביחס לגרסה לפיה נעשתה קנוניה בין עו"ד ...לבין התובעות כך, שהצוואה המאוחרת תוצג לאור יום רק לאחר שיבוצע הסכם החלוקה בין יורשים, שמיטיב את מצבה של התובעת 2 בהשוואה למצבה המשפטי בצוואה המאוחרת. על פי הצוואה המוקדמת לא זכאית התובעת 2 לקבל חלק בעיזבון ואילו על פי הצוואה המאוחרת חלק מזכויותיה הן אישיות ומוגבלות רק לימי חייה. ניתן לומר שהסכם החלוקה היטיב גם עם הזוכות האחרות. שכן, כל עוד רשומה הערת אזהרה של התובעת 2 בדבר הימנעות מעסקה על נכס מקרקעין, מכירת המקרקעין קשה יותר. מכאן שהסכם החלוקה בין יורשים היטיב גם עם הנתבעת.
83. בשולי הדברים יוער, כי אין זהות באינטרסים של 2 התובעות: קיום הצוואה המאוחרת משפיע על הזכייה של התובעת 1 כמו שהוא משפיע על הזכייה של הנתבעת.
84. מאחר שנמצא כי הונחה התשתית לביטול הצוואה ההדדית, ולנוכח הכלל של כיבוד רצון המת, בקשת התובעות מתקבלת וניתן צו המורה על ביטול צו קיום הצוואה של המנוח מיום 8.7.09.
85. תואיל הנתבעת לעדכן את ביהמ"ש מה עמדתה ביחס לבקשה לקיום הצוואה המאוחרת וזאת עד ליום 1.8.2021.
86. הנתבעת תשלם לכל אחת מהתובעות הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.
ניתן היום, ה' באב תשפ"א, 14 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

עמוד הקודם12
3עמוד הבא