גרסת הנתבעת
28. הנתבעת טענה, כי הסוגיה העומדת להכרעה בשלב הנוכחי היא: האם יש לקבל את הבקשה לביטול צו הקיום ביחס לצוואה המוקדמת.
29. הנתבעת ציינה, כי המדובר בצוואה הדדית, שקוימה באשר למנוחה-השותפה לצוואה ומשכך, לא ניתן לבטל את הצו שניתן ביחס לצוואת המנוח.
30. הנתבעת טענה, כי גרסת התובעות לפיה לא היה בידיעתם דבר קיומה של הצוואה המאוחרת בעת שבקשו את קיום הצוואה המוקדמת היא טענה שקרית. לגרסתה, התובעות המתינו בכוונה תקופה של שנתיים ולא הגישו את הצוואה המאוחרת לקיום אלא עשו הסכם חלוקת עיזבון. לגרסתה, מדובר בהתנהגות מכוונת של התובעות בהנחיית עו"ד .. .
31. הנתבעת הקדישה פרק נכבד בהתנגדות ובסכומיה לנכונות גרסת התובעות באשר לגילוי הצוואה המאוחרת ובאשר לידיעתן את דבר קיומה בעת הגשת הצוואה המוקדמת לקיום. לטענתה, במצב דברים זה, לא מדובר במקרה שבו לא היה בידיעת הזוכים דבר קיומה של צוואה אחרת. בנוסף, טענה כי עו"ד ... ידע על דבר קיומה של צוואה אחרת מאוחרת, מאחר שהוא ניסח אותה, והיה על עו"ד ... לדווח על כך.
32. הנתבעת סברה, כי התובעות תכננו ביחד עם עו"ד ... מהלך מתוכנן לפיו תהיה המתנה של שנתיים ימים בטרם תהיה התייחסות לצוואה המאוחרת, שדבר קיומה היה ידוע להן. זאת, במטרה שלא לקיים את הצוואה המאוחרת שכללה הוראה מגבילה ביחס לזכותה של התובעת 2 אלא לשנות את הוראות הצוואה המוקדמת באמצעות הסכם.
33. הנתבעת בחנה את עדותה של התובעת 1 וסברה כי מסרה גרסה שקרית ביחס לידיעה על קיום הצוואה המאוחרת בעת ההגשה המוסכמת של הצוואה המוקדמת לקיום.
34. לטענת הנתבעת, גם התובעת 2 ידעה על דבר הצוואה המאוחרת ושיתפה פעולה בניסיון להונות ולעקוף את רצון המנוח באמצעות הסכם חלוקה בין יורשים, שייטיב את מצבה.
35. הנתבעת ייחדה בסיכומיה פרק נרחב ביחס להתנהלות התובעות, והצגת גרסתן כשקרית. הנתבעת סברה שאין זה מתפקידו של ביהמ"ש לסייע לתובעות, ששיקרו, ואף סברה כי יש מקום לדחות את גרסתן בגלל היותה שקרית.
36. הנתבעת התייחסה לאפשרות של המנוח לבטל את הצוואה ההדדית וטענה, כי המנוח לא ביטל אותה כדין. הנתבעת ציינה שהמנוח לא החזיר לעיזבון את הזכויות שקיבל בחנות ברחוב .. מכוח צוואה המנוחה. ומשכך, צוואתו המאוחרת של המנוח אינה חוקית ונוגדת את הוראת סעיף 8 א לחוק הירושה.
37. הנתבעת שללה את הטענה לפיה ההוראה בסעיף 3 לצוואה הינה בבחינת "הוראה אחרת" והפנתה להוראת סעיף 15 לצוואה לפיו, לטענתה, קיימת הסתמכות הדדית של הצדדים.
38. הנתבעת סברה כי היתה התייחסות פרטנית בצוואה לפיה שינוי יכול להיעשות רק על ידי 2 הצדדים וניתן לעשות שינוי או ביטול משותף של הצוואה דהיינו: "שינוי ביחד" בלבד.
39. הנתבעת ייחדה פרק נפרד להתנהלותו של עו"ד ... וטענה שהוא "נוגע בדבר" ושיש לו אינטרס ישיר בהצלחת התובעות בתביעה, עקב תלונה שהוגשה כנגדו ללשכת עורכי הדין על ידי בעלה.
40. הנתבעת טענה, כי אסור היה לעו"ד ... לערוך צוואה חדשה לאחר שידע שקיימת צוואה הדדית אותה הוא ניסח ואף ערכה השוואות בין התגובה שהגיש עוה"ד לתלונה ללשכת עורכי הדין לבין עדותו של עוה"ד ... בחקירה הנגדית.