התנהלות הבנות לאחר צו קיום הצוואה
68. מהתנהלות הבנות ניתן למצוא תימוכין לכך שבפועל, אין מניעה מלקיים את הצוואה המאוחרת: אין מחלוקת כי, לאחר מתן צו קיום לצוואה המוקדמת, הצדדים התנהלו כאילו העיזבון הונחל ל 3 הבנות. ההתנהלות היתה מוסכמת: הכספים בחשבון בבנק מס"ד חולקו באופן שווה, התמורה שהתקבלה בגין מכירת הרכב שהיה שייך למנוח התחלקה באופן שווה, ודמי השכירות שהתקבלו בגין הנכס המסחרי חולקו שווה בשווה. הנתבעת חתמה על טופס בקשה לצירוף התובעת 2 לתיק עוסק מורשה במסגרתו חולקו שווה בשווה כספי השכירות שהתקבלו בגין נכסי העיזבון.
69. הנתבעת פתחה חשבון בנק נפרד עם התובעת כדי לקיים את הוראות הסכם החלוקה בין יורשים.
70. אין מחלוקת כי הבנות פנו במשותף לעו"ד ... על מנת לסיים את חלוקת העיזבון לשלושתן. אולם, לנוכח העובדה שהתובעת 2 לא היתה רשומה כזוכה בצוואה, לא ניתן היה לרשום אותה כבעלת זכויות במקרקעין.
71. מהתנהלות הבנות עולה, כי הן סברו שיש לחלק את העיזבון שווה בשווה, כפי שעולה מרצון המנוח בצוואה המאוחרת.
72. יוער, כי נטען בשם הנתבעת שבמועד בו נעשה הסכם החלוקה בין יורשים היא לא היתה במצב שבו הבינה את משמעות ההסכם. טענה זו אין לה על מה להישען מבחינה משפטית: ראשית, הנתבעת לא הוכרזה כפסולת דין וניתן לבעלה מינוי כאפוטרופוס לגוף בלבד. עד היום לא מונה לנתבעת אפוטרופוס לרכוש ורק לאחר שהתקבלה חוות דעת של מומחה שמונה במסגרת ההליך הנוכחי, מונתה הבת כאפוטרופא לדין.
73. על הסכם החלוקה בין יורשים חתום גם בעלה של הנתבעת, שאין כל טענה בדבר ספק בכשרותו. יוער, כי ביהמ"ש אינו עוסק בתקפות ההסכם אלא משתמש בתוכנו כאסמכתא לכך שהיה זה גם ברצונן של הבנות לחלק את העיזבון שווה בשווה, כפי שהדבר מוצא ביטוי בצוואה המאוחרת.
74. זאת ועוד, מעיון במסקנות של חוות הדעת הרפואית של המומחה פרופסור אדונסקי עולה כי "מדובר באישה צעירה אשר בסוף 2014 (הדגשה שלי א.ש.) פיתחה פתולוגיה נוירו-קוגניטיבית על רקע צרברוסקולרי ומסיבוך של מחלת בכצ'ט , או וסקוליטיס אחרת. ממצאי בדיקתה כיום מצביעים על ירידה קוגניטיבית בדרגת חומרה מתונה ואשר חלקה ניתן לייחוס לחסרים הקשורים בדיספאזיה שממנה היא סובלת (איבוד יכולת קריאה, כתיבה וחישוב, קושי בהבנת המדובר ובהתבטאות). בנוסף לפגיעה זאת האישה סובלת מפגיעה חלקית בתובנה, בשיפוט ובקבלת החלטות גם למול סיטואציות יומיומיות פשוטות יחסית לעניות דעתי, שילובן של פגיעות אלה אינו מאפשר לה לדאוג בכוחות עצמה למחייתה, לצרכיה או שלומה. סביר שהיעדר יכולת זו הינה לצמיתות ולצערי ייתכן שגם תורע בהמשך. אני סבור כי אישה זו זקוקה למינוי אפוטרופוס לדין ולרכוש".
75. על פי האמור בחוות הדעת עד סוף שנת 2014 מצבה הקוגניטיבי של הנתבעת היה תקין. משכך, התנהלותה שלא על פי הצוואה המוקדמת הביאה לכך, שבפועל, בוצעו חלק מהוראות הצוואה המאוחרת בהסכמה שלה ועל דעתה.
76. לסכום: התנהלות הצדדים לאחר קיום הצוואה המוקדמת יש בה כדי לתמוך בטענה לפיה רצונו של המנוח היה ידוע להן והוא: שגם התובעת 2 זוכה בעיזבון.
77. למען שלמות התמונה יצוין שהגרסה שמובאת בשם הנתבעת ביחס למצבה הקוגניטיבי אינה עקבית: באם יש ממש בטענת הנתבעת לפיה לא הבינה את ההתנהלות הכספית, את התוכן של ההסכם ועוד, לא ברור כיצד סבור בעלה של הנתבעת שהיה ביכולתה לחתום ביום 10.8.15 על פרוטוקול שבמסגרתו היא העבירה לו את כל המניות שהיו בבעלותה בחברת .... ? שהרי במועד החתימה על הפרוטוקול מצבה הקוגניטיבי של הנתבעת לא היה טוב יותר מאשר במועד בו חולקו נכסי העיזבון, בהסכמה, לתובעת 2.
78. בנוסף, הנתבעת חתמה על תצהיר העדות הראשית בהליך זה וכן חתמה על מסמכים משפטיים נוספים, וזאת במועד מאוחר למועד מתן חוות הדעת בדבר העדר כשירות משפטית.
79. האפוטרופא לדין של הנתבעת לא התנהלה כמי שמייצגת את האינטרסים של הנתבעת, אשר הגיעה עם בעלה ואף נחקרה. נראה כי המינוי היה מינוי פורמלי בלבד.
80. לנוכח האמור בעדותה של הנתבעת עולה תמיהה באשר להליך הנוכחי: האם הוא נעשה ברצון הנתבעת ומשקף את עמדתה, המנוגדת לזו שמצאה ביטוי בהסכם החלוקה בין יורשים ולהתנהגותה בפועל? מצד אחד טענה הנתבעת כי לא הבינה את ההסכם, כי היכולת שלה לקרוא נפגעה, כי אינה זוכרת על מה חתמה או אינה זוכרת את שארע במועדים שונים. ומנגד, מוצגת כמי שמבינה את ההליך הנוכחי, וכמי שהבינה את חתימתה על מסמכים שונים שקשורים ושאינם קשורים למחלוקת.
81. בנסיבות אלה עולה השאלה האם ניהול ההליך הוא אכן על דעתה של הנתבעת ומשקף את רצונה? האם המחיר של הסכסוך המשפחתי בינה לבין אחיותיה נשקל על ידה? האם הבינה הנתבעת את ההצעות השונות לפתרון הסכסוך בהסכמה, הצעות שהוצעו על ידי מותבים שונים.
82. לא עלה בידי הנתבעת להרים את נטל הראיה ביחס לגרסה לפיה נעשתה קנוניה בין עו"ד ...לבין התובעות כך, שהצוואה המאוחרת תוצג לאור יום רק לאחר שיבוצע הסכם החלוקה בין יורשים, שמיטיב את מצבה של התובעת 2 בהשוואה למצבה המשפטי בצוואה המאוחרת. על פי הצוואה המוקדמת לא זכאית התובעת 2 לקבל חלק בעיזבון ואילו על פי הצוואה המאוחרת חלק מזכויותיה הן אישיות ומוגבלות רק לימי חייה. ניתן לומר שהסכם החלוקה היטיב גם עם הזוכות האחרות. שכן, כל עוד רשומה הערת אזהרה של התובעת 2 בדבר הימנעות מעסקה על נכס מקרקעין, מכירת המקרקעין קשה יותר. מכאן שהסכם החלוקה בין יורשים היטיב גם עם הנתבעת.
83. בשולי הדברים יוער, כי אין זהות באינטרסים של 2 התובעות: קיום הצוואה המאוחרת משפיע על הזכייה של התובעת 1 כמו שהוא משפיע על הזכייה של הנתבעת.
84. מאחר שנמצא כי הונחה התשתית לביטול הצוואה ההדדית, ולנוכח הכלל של כיבוד רצון המת, בקשת התובעות מתקבלת וניתן צו המורה על ביטול צו קיום הצוואה של המנוח מיום 8.7.09.
85. תואיל הנתבעת לעדכן את ביהמ"ש מה עמדתה ביחס לבקשה לקיום הצוואה המאוחרת וזאת עד ליום 1.8.2021.
86. הנתבעת תשלם לכל אחת מהתובעות הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.
ניתן היום, ה' באב תשפ"א, 14 יולי 2021, בהעדר הצדדים.