ערעור אזרחי מס 1395/91
.1יורם וינוגרד
.2נורית וינוגרד
נגד
אליהו ידיד
וערעור שכנגד
בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
[1.8.93]
לפני הנשיא מ' שמגר והשופטים ג' בך, ת' אור
ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ד' דורנר) מיום 4.2.91 1בה"פ 2469/89. הערעורים נדחו.
ע' פלדמן – בשם המערערים (המשיבים בערעור שכנגד);
ר' יארק – בשם המשיב (המערער בערעור שכנגד).
פסק-דין
הנשיא מ' שמגר: .1ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הסכם מכר דירה שנערך בין הצדדים ביום 11.1.89שריר וקיים, וכי לא היה יסוד לביטולו על-ידי המערער שכנגד. עוד קבע בית המשפט כי מחיר הדירה בהסכם האמור מוצמד למדד שהיה ידוע ביום .23.9.88
.2אלה העובדות הצריכות לעניין: ביום 23.9.88נערך הסכם בין המערער שכנגד, אליהו ידיד (להלן - ידיד), לבין המערערים יורם וינוגרד, שהוא עורך דין במקצועו, ואשתו נורית (להלן - וינוגרד), ולפיו התחייב ידיד למכור לוינוגרד דירה פלונית, שהוא עתיד לבנות, תמורת סכום של 619, 320ש"ח, צמוד לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, בין מועד עריכת ההסכם לבין מועד תשלומו של כל תשלום ותשלום על-פי ההסכם (להלן - ההסכם הראשון).
כפי שקבעה הערכאה הראשונה, נערך ההסכם הראשון על גבי טופס מודפס, שתוכנו שלדי, הטעון השלמה בכל הנוגע לפרטי העיסקה המסוימת. כל אלה הושלמו על-ידי ידיד ווינוגרד, וההסכם נחתם על-ידי ידיד ויורם וינוגרד.
אלה מקצת מפרטי ההסכם: במבוא הוסף בכתב יד, כי ידיד מצפה לקבל היתר בנייה תוך חודשיים; להסכם צורפה תכנית של דירה בת חמישה חדרים, שהוגדרה כ"אלטרנטיבה א'"; בהסכם התחייב ידיד, כי הדירה תהיה בת "ארבעה או חמישה" חדרים, על-פי התכנית שתאושר. מכל מקום, גבולות הדירה הוגדרו במדויק.
על-פי לוח התשלומים שנקבע, מסר וינוגרד לידיד במעמד חתימת ההסכם שיק על סך 092.85, 48ש"ח ליום 25.10.88, וכן שיק על סך של 800, 4ש"ח על חשבון שכר טרחת עורך הדין י' כהן, בא-כוח ידיד, עבור רישום הבעלות בדירה שתיבנה על שם וינוגרד. הוסכם כי עו"ד כהן יכין נוסח נקי של ההסכם הנ"ל.
בהמשך לא הצליחו הצדדים להגיע לנוסח מוסכם של ההסכם, והתשלום הנוסף בסך 092.85, 48ש"ח שנועד ליום 31.12.88, לא שולם. ביני לביני, בראשית חודש ינואר 1989פוחת השקל, ושער הדולר הועמד על 1.8157ש"ח לדולר במקום 1.6031ש"ח לדולר עד אותו מועד.
--- סוף עמוד 796 ---
ביום 11.1.89נפגשו ידיד ווינוגרד במשרדו של עו"ד יורם וינוגרד. ידיד דרש מוינוגרד פיצוי בסך 000, 6ש"ח, בגובה ההפרשים בשער הדולר בגין האיחור בתשלום, אף שבהסכם הראשון נקבע מנגנון הצמדה למדד. וינוגרד הסכים לתוספת של 381, 5ש"ח על המחיר, והוסכם כי הוא עצמו יכין לחתימת הצדדים את ההסכם, וכך עשה. על ההסכם החדש מיום 11.1.89חתמו וינוגרד וידיד (לאחר שנועץ בטלפון עם בא כוחו, עו"ד כהן) (להלן - ההסכם השני).