14. אכן, מן הראוי שלא להיצמד לאמות מידה פורמאליות בלבד ויש להשאיר בידי בית המשפט שיקול דעת במקרים בהם מכלול הנסיבות מחייב גמישות של כללי הפרוצדורה האזרחית. בהתאם, אין זה מן הנמנע כי במקרים המתאימים לא ניתן יהיה להתעלם מכתב הגנה שהוגש לאחר שניתנה החלטה לאפשר לנתבע להגיב על בקשה למתן פסק דין בשל אי הגשת כתב הגנה במועד, אף מבלי שבית המשפט קיבל את נימוקי האיחור. כך, למשל, מקום בו מדובר באיחור קצר, אשר ברור על פניו כי אינו נגוע בזלזול בהליך השיפוטי. במקרה זה, התרופה המתאימה תימצא בהטלת הוצאות לחובת הנתבע בגין האיחור. ואולם בענייננו, כאמור, המערערת חצתה זה מכבר את קו הגבול שבין איחור הנובע מתקלה שנעשתה בתום לב לבין זלזול של ממש בהליך השיפוטי. במקרה מעין זה, אין כל סיבה להימנע מהקביעה כי מועד החלטתו של הרשם אזר ז"ל ביום 1.3.04 מהווה "מועד הדיון", אשר הן בהתאם לעניין עינצ'י האמור והן בהתאם להלכה אשר נקבעה ב-ע"א 519/82 פקיד השומה ת"א 4 נ' ישראל נחושתן, פ"ד לט(3) 240, מהווה את "הנקודה הגיאומטרית" אשר לאחריה לא ניתן להתחשב בכתב הגנה שהוגש באיחור.
15. עוד יוער, כי קיים ספק האם צדק הרשם אזר ז"ל כאשר ביקש את תגובת המערערת לבקשה למתן פסק דין. כזכור, הרשם אזר ז"ל נימק החלטה זו בכך שהתביעה נמסרה לפרקליטות בעת עיצומים ועל כן יתכן שנפלה תקלה בפרקליטות. כאמור, התביעה הוגשה כאחד עשר ימים לפני פרוץ העיצומים ועל כן אין אני רואה טעם מיוחד לקשור בין העיצומים לבין העובדה שלא הוגשה, לכל הפחות, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעם המערערת במועד המתאים לכך. לעניין זה ראו פסק דינו של כבוד השופט א. גרוניס ב-רע"א 8712/04 דן בן טוב נ' אורות הגליל אחזקות, פ"ד נט(5) 693, 698 (להלן: עניין בן טוב):
"ראשית, כאשר בית המשפט טועה ומזמין את הנתבע לדיון בבקשה לפסק דין בהעדר הגנה, וביני לביני מוגש כתב ההגנה, אין מתחשבים בכתב ההגנה כיוון שהוא הוגש לאחר המועד בו הבקשה הגיעה לראשונה לעיונו של השופט (ע"א 519/82 פקיד השומה ת"א 4 נ' נחושתן, פ"ד לט(3) 240, 244 (להלן - עניין נחושתן))".
בהתאם לעניין בן טוב, במקרה שבו שגה בית המשפט כאמור לעיל, רואים את יום מתן ההחלטה לבקש את תגובת הנתבע לבקשה למתן פסק דין או להזמינו לדיון בבקשה זו, כמועד שבו דן בית המשפט בבקשה למתן פסק דין וכמועד שאחריו לא ניתן יהיה להתחשב בכתב ההגנה שהוגש.