"מבחן זה, הוא המבחן הרלבנטי, בין אם מדובר במספר מעשי עבירה המהווים שלבי ביניים בדרך לעבירה אחרת (דוגמת איומים או תקיפה המובילים בסופו של דבר להריגה), ובין אם מדובר במעשה אחד העונה על יסודותיהן העובדתיים של מספר עבירות.
16. שיקול הדעת, האם לייחס לנאשם מספר עבירות או להסתפק באישום אחד, הינו בראש ובראשונה של רשויות התביעה, באשר הן האמונות על הגשת כתבי האישום ועל ניסוחם. ככלל, אין זה מתפקידה של הערכאה השיפוטית לבקר את החלטותיהן של רשויות התביעה, בתחומים הנתונים לשיקול דעתן." (בפרשת כספי, בסוף פסקה 15)
20. כדוגמא המרכזית למקרה שבו החליט בית המשפט העליון שאין להאשים ולהרשיע בשתי עבירות הפנה בית הדין הצבאי ליחס בין עבירת השוחד לבין העבירה של הפרת אמונים. לעניין זה נקבע בע"פ 511/73 יחזקאל נ' מדינת ישראל, פ"ד כט (1) 32 כי "אין להאשים ולהרשיע עובד ציבור גם בלקיחת שוחד וגם בהפרת אמון הציבור: לקח שוחד, ואפילו סטה מן השורה תמורתו, הרי הפרת חובת נאמנותו מובלעת ונכללת בתוך עבירת השוחד". הוסבר כי הלכה זו מבוססת על כך, שאין כל אפשרות מעשית לעבור עבירה של קבלת שוחד מבלי לעבור בד בבד עבירה של הפרת אמונים. לפיכך, אין בכוחו של אישום נוסף בעבירה של הפרת אמונים כדי לתרום דבר לשלמות כתב האישום.
21. במעבר מן הכלל אל הפרט, לנאשם מיוחסות חמש עבירות: סחיטה באיומים, ניסיון לגרם מעשה אינוס, ניסיון לגרם מעשה מגונה, הדחה בחקירה והתנהגות שאינה הולמת. אכן, מקורן של כל
--- סוף עמוד 8 ---
העבירות המנויות בכתב האישום במסכת עובדתית אחת, המפורטת בפרט האישום הראשון. עם זאת, בבסיס עבירת הסחיטה באיומים עומדים ערכים מוגנים שונים מאלו המוגנים על ידי עבירות המין - מעשה מגונה וניסיון לגרם מעשה אינוס. כידוע, סחיטה באיומים עשויה להתבצע בהקשרים שונים, והדרישה שמבקש הסוחט להשיג עשויה להשתנות ממקרה למקרה, כך גם האיומים עשויים להתבטא בהקשרים שונים. הדעת נותנת כי בהינתן שהאיומים מהווים יסוד בעבירת הסחיטה באיומים, יקשה לראות מקרה בו תהא הצדקה לייחוס עבירה של סחיטה באיומים, ולצידה עבירת של איומים, בגין אותה מסכת. במקרה שלפנינו ראוי לבחון את המעשים תוך הפרדה בין רכיב הדרישה לבין רכיב האיום - הדרישה היא כי נפגעת העבירה תבצע בעצמה מעשים מיניים, שלא בהסכמתה - דרישה אשר כלשעצמה יכולה לגלם עבירות פליליות (וראו בהמשך דיון בשאלת המעבר משלב ההכנה לשלב הניסיון). לשם ההשוואה - לו דרישת הסוחט היתה כי יועבר לו תשלום כספי - עצם העברת התשלום איננה עבירה בפני עצמה. הרכיב השני הוא האיום בהפצה ברבים של הסרטון המיני וסרטונים נוספים, בו מצולמת נפגעת העבירה ובכך לגרום לה לפגיעה בפרטיות, השפלה וביזוי מיני.