בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 64345-05-16 וכסלר ואח' נ' מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בעמ ואח'
לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט
תובעים
1.עזבון מרים שטרנברג וכסלר
2.איתמר אשר וכסלר
3.אביטל קינן
ע"י ב"כ עו"ד א. מוסקוביץ ו/או א. מגנזי
ממשרד מוסקוביץ עורכי דין
נגד
נתבעים 1.מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלעד פלג
בעז בן צור ושות', משרד עורכי דין
3.טיטאן מערכות תדמית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד צבי חוברס ו/או יאולה פולק
ממשרד גלוזמן, חוברס, להט ושות' – עורכי דין
פסק דין
1. התביעה דנא תעסוק בטענות להפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות של האמן יעקב וכסלר ז"ל (להלן גם "הצייר" או "האמן") בשימוש שנעשה בציוריו ששולבו בלוח שנה של שנת תשס"ח (2008-2007) שפרסמה חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ ללקוחותיה (להלן: "לוח השנה"), ובדו"ח כספי של החברה לשנת 2006 (להלן: "הדוח הכספי"; וגם – לוח השנה והדוח הכספי יכונו ביחד: "הפרסומים").
2. התביעה במקורה הוגשה על ידי התובעת 1, אלמנת האמן, היורשת על פי דין (נספח ג לכתב התביעה) ועל ידי התובעים 2, 3 ילדי הזוג. במהלך ההליך נפטרה האלמנה, וביום 5.3.2019 הוצג צו ירושה לפיו התובעים 2, 3, הם היורשים על פי דין של התובעת 1.
3. הנתבעות 1, 2 הן 2 חברות בקבוצת מגדל – מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ ומגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן ביחד: "מגדל"), ועבורן, לפי הנטען, יוצרו הפרסומים המפרים. נתבעת 3 היא חברת טיטאן מערכות תדמית בע"מ (להלן: "טיטאן") שעיצבה וייצרה את הפרסומים עבור מגדל, ובהמשך העלתה את הפרסומים לאתר האינטרנט שלה כחלק מהצגת תיק עבודותיה.
העובדות הצריכות לעניין
4. בשנים 2005-2004 רכשה מגדל יצירות אמנות של אמנים ישראלים שונים וביניהם גם יצירות של הצייר וכסלר, שרכשה מגלריית בידרמן. ליצירות הללו שנרכשו לאוסף האמנות של מגדל והוצגו על קירות משרדי הנהלת החברה ניתנו שמות על ידי בעליהן הקודמים (ראו תצהיר בידרמן, ונספח 3 לתצהיר נציגת מגדל).
5. בשנת 2007 החליטה מגדל לקדם יצירות של האמנים הישראלים שיצירותיהם באוסף האמנות שלה כחלק מהאג'נדה החברתית של החברה התומכת באמנות ישראלית. אחת הדרכים היתה להפיק לוח שנה ודו"ח כספי שבהם ישולבו היצירות. לצורך כך התקשרה הגב' שטיינפלד, מנהלת התקשורת השיווקית במגדל, עם הנתבעת 3, כדי שתעצב עבורה לוח שנה וגם תעטר את הדו"ח הכספי.
6. השימוש שנעשה בציורי האמן וכסלר בלוח השנה וגם בדוח השנתי הם בסיס התביעה, ולהלן יתוארו ההפרות הנטענות לגבי שני הפרסומים:
לוח השנה – לקראת השנה העברית תשס"ח הפיקה מגדל בעזרת הנתבעת 3 לוח שנה המיועד להפצה לסוכני הביטוח העובדים עמה כדי לחלק אותם כשי למבוטחי מגדל לקראת השנה החדשה. לפי הנטען מדובר בהפקת 250,000 עותקים. שילוב הציורים בלוח השנה היה הדרך של מגדל לשלב את הציורים שרכשה והוצגו על קירות משרדיה ובכך לתת "במה לאמנות ישראלית" (זו כותרת לוח השנה). האג'נדה החברתית של מגדל והתמיכה באמנות ישראלית הוצגו למשל בעמוד האחרון של לוח השנה נכתב כי האג'נדה של החברה היא: "תמיכה בשוק האמנות המקומי, ממקום של כבוד והערכה לתחום האמנות. רכישה של יצירות אמנות על ידי הקבוצה מזינה את שוק האמנות ומעודדת אמנים ויוצרים".
בין הציורים שנכללו בלוח השנה היו שבעה ציורים של האמן וכסלר, וחלקם הוצג מספר פעמים:
בעמוד השער של לוח השנה הופיע פסיפס ציורים הכולל גם שבעה מציוריו של האמן, בגרסה מוקטנת, בלי שניתן לאמן קרדיט.
בארבעה מדפי חודשי השנה הופיעו ארבעה ציורים של האמן, שהיו גם חלק מפסיפס הציורים שהוצגו בעמוד השער. הציורים הופיעו בשלמות כשלצד הציור קטע ממנו שנלקח מהציור והוצג לצד התמונה השלמה. בשלושה מבין ארבעת העמודים הללו ניתן קרדיט לצייר וכסלר לצד הציור, אך ליד הציור שהופיע בעמוד חודש אפריל יוחס הציור בטעות לציירת סימה סלונים ז"ל . ליד הציורים הופיעו שמות לציורים ואלה לא ניתנו על ידי הצייר.
בעמוד הסיום של לוח השנה, שבו הוסברה מטרת מגדל לתמוך באמנות ישראלית, הופיע קטע ציור של האמן שהופיע גם בעמודים אחרים.
לטענת התובעים – בשישה מתוך חמישה עשר עמודי לוח השנה הופיע לפחות ציור אחד של האמן וכסלר, ובסך הכול הופיעו בלוח השנה שבעה ציורים שונים של האמן.
הדו"ח השנתי – לקראת פרסום הדו"ח הכספי השנתי לשנת 2006, החליטה מגדל להוציא מהדורה מיוחדת של הדו"ח אותו בחרה לעטר בציורים של אמנים ישראלים מאוסף האמנות של הקבוצה, וכך בעמוד השער של הדו"ח הופיע אותו פסיפס ציורי אמנים ישראלים שהופיע בעמוד השער בלוח השנה, ובו כאמור לעיל גם שבעה הציורים של וכסלר; בעמוד אחר של הדו"ח מופיע ציור אחד של האמן בגרסה מוקטנת, אף הוא מתוך אותו פסיפס. גם בדוח השמתי הופיע פסיפס הציורים ללא שם האמן.
הדוח הכספי הופק במספר עותקים מצומצם, לא יותר מ-200 עותקים שחולקו אך לחברי הנהלת מגדל ולחברי הדירקטוריון. כדברי נציגת מגדל: "בגלל שהמנכ"ל... כ"כ היה גאה באמנות, הוא אמר, זוהר, תעשי לי 200 לחברי הדירקטוריון, אולי גם להנהלה. ואז שהוא ראה את המחיר, אז הוא אמר תעשי עותקים בודדים, שיישאר לנו למזכרת. זה עומד אצלו במדפים והוא גאה..." (עמ' 102 לפרוטוקול 26.3.2019).
7. אין מחלוקת כי לפני השימוש ביצירות ששולבו בשני הפרסומים לא ביקשה מגדל רשות האמן וכסלר (סעיף 9 לסיכומי מגדל). הגב' שטיינפלד הסבירה כי לא היתה מודעת לכך שנדרש אישור לשימוש ביצירות, מאחר שזה היה הפרויקט הראשון שעשתה במסגרת תפקידה וכל רצונה היה לבצע את המטרה שהוצבה לפניה, קרי, מתן במה לאמנות ישראלית.
גם טיטאן לא ביקשה אישור של האמן או של יורשיו לפני שהפיקה את לוח השנה ואת הדו"ח השנתי. לטענתה היא "קבלן מבצע" של העבודות שהזמינה מגדל והיתה רשאית להסתמך על הנחיות הלקוח (מגדל). לדברי הגב' קידר, שהעידה מטעם הנתבעת 3, יצרה טיטאן את הפרסומים לפי דרישות והנחיות מגדל, והבחירה לכלול את הציורים של וכסלר כמו גם אופן העיצוב שלהם על גבי הפרסומים והקרדיטים שניתנו, בוצעו בהתאם להנחיות מגדל (סעיפים 6-3 לתצהיר קידר). עוד טוענת טיטאן כי הניחה שלמגדל רשות להשתמש בציורים שרכשה ומצויים באוסף החברה, גם מאחר שידעה שיש למגדל אוצר אמנות שאחראי לתיאום מול האומנים וסברה בתום לב כי יש למגדל אישור כנדרש ועל בסיסו נעשתה הזמנת העבודה.
8. הפרה נוספת יוחסה לטיטאן בלבד – בכך שהציגה באתר האינטרנט שלה את הפרסומים הכוללים את ציורי הצייר וכסלר, כחלק מתצוגה של עבודות שלה.
9. באוקטובר 2009 גילה התובע 2 את דבר השימוש בציורי אביו בלוח השנה, ושלח מכתב התראה בעניין השימוש האסור ביצירות אביו. בעקבות המכתב התקיימה פגישה בין הגב' שטיינפלד לבינו, במהלכה הוצגו לו הציורים של אביו שעל קירות משרדי ההנהלה, ובסיום הוצע לתובע 2 כי מגדל תיתן חסות לתערוכת ציורי וכסלר ולקטלוג יצירות שיוכן לתערוכה בסך 150,000 ₪. עוד הוצע שמגדל תשאיל את היצירות שבבעלותה לאותה תערוכה. הגב' שטיינפלד גם ציינה כי במהלך הפגישה הציגה לתובע 2 את דוח השנתי לשנת 2006, והתגאתה לפניו שמגדל תומכת ביצירות של אביו (סעיף 21 לתצהירה), אך התובע 2 הכחיש זאת.
10. ביום 16.5.2011 שלח התובע 2 מכתב וביקש לקדם את ההצעה שהועלתה בפגישה, וכדבריו:
"ההצעה שעלתה בשיחותינו הקודמות, ולרבות בפגישתנו האחרונה מיום 24.3.11 היתה, שלצרכי פשרה בלבד, בתמורה להדפסת ציוריו של וכסלר בלוחות השנה של החברה משנת 2007/8, תיתן חברת הביטוח "מגדל" את חסותה לתערוכה ותשתתף בעלויות הפקת הקטלוג בסך של 150,000 ש"ח...אודה על תשובתכם בהקדם...עד כה נותרו שיחותינו בעניין הנ"ל אך בגדר שיחות, ללא תוצאות אופרטיביות. לפיכך עלי לדעת מהי עמדתכם הסופית" (נספח 11 לתצהיר שטיינפלד).
לאחר פגישה נוספת בין הצדדים הוחלפו טיוטות של הסכמי פשרה החל מחודש ספטמבר 2011, ובהן פירוט ההצעה שעלתה בפגישות – קרי, חסות של מגדל לתערוכה ולמימון קטלוג בסך 150,000 ₪, ומנגד וויתור על טענות התובע בקשר להפרות הנטענות, במישרין או בעקיפין.
11. האם הטיוטות, שחלקן אף נחתמו, השתכללו להסכם? זו אחת השאלות העובדתיות שבמחלוקת בין הצדדים, ולכך אתייחס בהמשך. רק אומר עתה שלטענת מגדל הדיון בתביעה מתייתר לנוכח ויתור התובע בהסכם פשרה חתום ומחייב שצורף לכתב ההגנה. למחלוקת העובדתית (ולא המשפטית), שלכאורה היתה צריכה להיות טריוויאלית (יש הסכם או לא?) נוספה מחלוקת עובדתית, האם הסך של 150,000 ₪ הועבר לתובע 2 או לא, ושתי גרסאות הפוכות לכך.
12. שנים חלפו מאז התנהל המשא ומתן האמור, ובסמוך לחלוף תקופת ההתיישנות (ביום 31.5.2016) הוגשה התביעה דנא שמשמעותה כי לשיטת התובעים לא נחתם הסכם פשרה. בתביעה שהוגשה לבית משפט המחוזי העמידו התובעים את סכום התביעה בגין הפרת זכויות היוצרים של הצייר, הפרת זכויות מוסריות ועשיית עושר ולא במשפט על סך של 4,000,000 ₪. להדגיש כי סכום זה הוקטן מטעמי אגרה לעומת הסכום שהתובעים סבורים שהם זכאים לו.
טענות התובעים
13. הפרת זכויות יוצרים: לטענת התובעים הפרו הנתבעות את זכויות היוצרים של הצייר וכסלר בשבע יצירות, לפי סעיף 47 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים" או "החוק החדש"), בכך שעשו שימוש מסחרי בציורים ללא קבלת אישור הצייר, הן בלוח השנה והן בדוח הכספי. נגד מגדל נטען שלא ביקשה את אישור הצייר לשימוש ביצירות במסגרת הפרסומים ובהפצת הפרסומים; ונגד טיטאן הועלו שתי טענות: האחת כי יצרה עבור מגדל את הפרסומים ללא קבלת אישור, והשניה כי הציגה את הפרסומים שיצרה למגדל באתר האינטרנט שלה ללא קבלת אישור.
התובעים עותרים לפיצוי ללא הוכחת נזק (לפי סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים) בסך 1,400,000 ₪ ממגדל ואותו סכום מטיטאן (!) – קרי, 2,800,000 ₪. לסכום זה הגיעו לפי החישוב שערכו, פיצוי בסך 100,000 ₪ לכל ציור שהוצג בכל אחד מהפרסומים, ובסך הכול 700,000 ₪ בגין הפרת זכויות היוצרים בשבעה ציורים שהופיעו בלוח השנה ו-700,000 ₪ עבור שבעה ציורים בדו"ח הכספי. סכומים אלה נתבעו בנפרד מהנתבעות, מגדל שהפיקה והפיצה את הפרסומים וטיטאן שיצרה פיסית את הפרסומים.
14. הפרת זכויות מוסריות: נטען כי הפרסומים מפרים את הזכות המוסרית של הצייר, בכך שבעמודים שונים בפרסומים הוצגו התמונות חתוכות, וללא ציון שם הצייר: בעמוד השער של לוח השנה והדו"ח הכספי הופיעו הציורים בגרסה מוקטנת ללא קרדיט כחלק מפסיפס ציורים, לצד ציורים שונים שכל המשותף להם הוא כי הם חלק מאוסף האמנות של מגדל; כן נטען כי בעמוד חודש אפריל ניתן הקרדיט של ציור האמן לציירת סימה סלונים ז"ל ועוד טענות כי בארבעה מעמודי לוח השנה הופיעו 4 יצירות של האמן וכסלר באופן חתוך ומקוטע, ושם הציורים לא ניתן על ידי האמן.
בגין הפרת הזכויות המוסריות עתרו התובעים לפיצויים ללא הוכחת נזק בסך 1,400,000 ₪ ממגדל, ובסך 1,400,000 ₪ מטיטאן, בהתאם לאותו חישוב שעשו לגבי הפרת זכויות היוצרים.
15. עשיית עושר ולא במשפט: בנוסף לפיצוי כאמור לעיל, עתרו התובעים לפיצוי ממגדל בגין עשיית עושר ולא במשפט. לטענתם התעשרה מגדל באמצעות לוח השנה, שכן השתמשה בלוח השנה כמוצר פרסומי המחליף אמצעי פרסום ושיווק אחרים שנועדו להגדיל את רווחי הקבוצה ולחזק את מוניטין הקבוצה כחברה התומכת באמנות ישראלית. ולוח השנה המפר ייצר למגדל רווחים ולטענת התובעים הם זכאים לחלק מהם. את הטענה תמכו בחוות דעת כלכלית של הכלכלן ד"ר מאיר אמיר, שהעריך כי תרומת לוח השנה המפר לרווחי מגדל הוא בסך 5,000,000 ₪ אך "הרף המינימאלי לרווח שהפיקה מגדל לעצמה באמצעות הלוח הפרסומי המפר, מחצית מהאומדן החישובי, סכום של 2,500,000 ₪ בלבד" (סעיף 70 לחוות הדעת). ואולם מאחר ש"בציוריו של וכסלר נעשה "שימוש בלתי מורשה תוך הפרת זכויות הצייר ב-6 מתוך 15 עמודי לוח השנה..." (סעיף 66 לכתב התביעה) הרי שנתבע פיצוי בסך 1,016,000 ₪ שמשקפים 6/15 מהציורים בלוח השנה.
16. סכום הפיצויים הנתבע הוא אפוא 6,616,000 ₪, הכולל פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות, וכן פיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט. לצרכי אגרה הועמד הסכום על 4,000,000 ₪ (ללא פירוט ממי נתבע הסכום או באיזה רכיבים).
טענות מגדל
17. תחילה טענה מגדל כי נחתם הסכם פשרה במסגרתו ויתרו התובעים על כל תביעה או טענה בקשר לשימוש שעשתה מגדל בציורי האמן בפרסומים, ועל כן עילת התביעה מוצתה.
בצד זה הדגישה כי השימוש בציורי האמן וכסלר,הן בלוח השנה והן בדוח השנתי, נעשה בתום לב, מתוך כבוד ואהבה ליצירותיו ובמטרה לקדמן. כך, לא בכדי נענתה מגדל מיד לפניית התובע 2, הכירה בטעות, חשפה מיוזמתה את כמות לוחות השנה שהופקו, ואף הציעה והסכימה לתת חסות לתערוכת ציורים של האמן. לטענתה הפרסומים לא היו למטרה מסחרית, והפצתם היתה ללא תמורה ובמספר מוגבל. כך נטען כי ממילא מדובר בהיקף קטן יחסית של הפריטים שהופצו ולפרק זמן מוגבל. כך, לוח השנה המתייחס רק לשנת תשס"ח, הופץ לקראת ראש השנה וניתן כשי רק ללקוחות מגדל הקיימים (באמצעות סוכני הביטוח שעובדים עם מגדל) והדו"ח הכספי שהוא דוח פנימי הופץ רק להנהלת מגדל ולחברי הדירקטוריון. כמו כן טענה מגדל כי לא פגעה בזכות המוסרית של האמן, שכן לא רק שנתנה לאמן קרדיט בלוח השנה, אלא שהאופן בו הוצגו ציוריו נתן לו כבוד ובמה לאמנותו.
אשר לסעדים שהתבקשו נטען כי גם אם יקבע כי על מגדל לפצות את התובעים, יש להתייחס לכלל ההפרות הנטענות כהפרה אחת, ואין להעתר לדרישה המופרזת של התובעים לפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום המקסימאלי המתאפשר לפי חוק זכויות יוצרים. בכל מקרה אין לאפשר כפל פיצוי לתובעים, ולא פיצוי מקביל לפי חוק זכויות יוצרים ובגין עשיית עושר ולא במשפט.
טענות טיטאן
18. הנתבעת 3 הצטרפה לטענות מגדל, והוסיפה כי יש לדחות את התביעה נגדה מחמת התיישנות, שכן לוח השנה והדו"ח הכספי יוצרו והופצו לכל המאוחר במחצית 2007 (עובר לראש השנה תשס"ח), ואילו התביעה הוגשה ב-31.5.2016, תשע שנים לאחר מכן. לטענתה, לא הוגשו ראיות מספיקות אשר למועד המדויק שבו גילה התובע 2 את ההפרות הנטענות, ולכן לא הוכח המועד למניין תקופת ההתיישנות. לחלופין ביקשה לדחות את התביעה מחמת השתק ומניעות, נוכח השיהוי בהגשתה שאף הקשה עליה לאתר ראיות. כן ביקשה לדחות את התביעה על הסף גם בטענה להעדר עילה והעדר יריבות, מאחר שהיא רק ביצעה את העבודות שהוזמנו על ידי מגדל ובהתאם לדרישותיה, והסתמכה על ההנחה הסבירה שיש למגדל את כל הזכויות בציורים שנכללו בפרסומים. כן טענה כי לא פרסמה והפיצה את הפרסומים, ולא עשתה בהם שימוש מסחרי וגם כי לא הפרה את זכויות הצייר באופן עקיף, שכן לא ידעה ולא היה עליה לדעת כי למגדל אין רשות לעשות שימוש בציורים ולהפך – סברה היא בתום לב כי היא פועלת ברשות ועל פי דין.
טיטאן הוסיפה כי לוח השנה והדו"ח הכספי הם יצירות עצמאיות שיצרה, הגם שציורי האמן משולבים בהם. לטענתה, ערכה טרנספורמציה לציורים של וכסלר, ויצרה יצירות עצמאיות. משכך, מדובר בשימוש הוגן לפי סעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, שאינו מפר את זכויות הצייר, והיא רשאית לעשות שימוש בעבודות הללו במסגרת תיק עבודות באתר האינטרנט של החברה.
אשר לגובה הפיצוי טענה טיטאן כי מאחר שמועד ההפרה הנטען הוא היום בו נוצרו הפריטים והופצו, ולכל המאוחר באמצע שנת 2007 (לפני ראש השנה תשס"ח), הרי שלפי הוראות המעבר בסעיף 78 לחוק זכויות יוצרים החדש, הדין החל בעניין שיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק הוא חוק זכות יוצרים, 1911, ופקודת זכויות יוצרים, 1924, ותקרת הפיצוי להפרת זכויות האמן, בהתאם לכך, היא 20,000 ₪. ועוד טענה כי גם אם ייקבע שהיתה הפרה של זכויות האמן, יש לראות בפעולות שבוצעו מסכת אירועים המהווה הפרה אחת, ולקבוע פיצוי שלא יעלה על 20,000 ₪ בגין ההפרה.