--- סוף עמוד 3 ---
בשעה 20:00 שלח שמואל הודעה לאיה – "קטין הגיע הביתה". איה יצאה לחניית ביתה כדי לקבל את פניו של קטין. לדאבונה, קטין לא היה שם. איה הבינה כי שמואל חטף את קטין לישראל. מקרה זה חוצה גבולות ומכיל כאב רב. כאבן של המשפחות, אשר נותרו בצל הטרגדיה, ונאחזות בשריד האחרון של מה שנותר מילדיהם ונכדיהם האהובים, אשר נפטרו בטרם עת. חבל הרכבל שנקרע, גרם מבלי משים לקרע במשפחות פלג – בירן. קטין הקטן, ילד אהוב כבן 6, בעל כורחו הפך באחת למוקד המאבק שבין שתי המשפחות.
המקרה חריג בנוף התובענות של חטיפת ילדים על פי אמנת האג. נוכח העובדה שהצדדים שלפניי הם אינם ההורים הטבעיים של קטין אלא מדובר בדודתו ומי ש"חטף" אותו – הוא סבו.
העולם כבר מזמן הפך לכפר גלובאלי. יכולת הניידות בין מדינה למדינה היא פשוטה. כבר אין צורך לשוט במי הים שבועות ארוכים ולחצות אוקיינוסים כדי להגיע ל"עולם חדש". מציאות זו הפכה את האפשרות לחטוף ילדים ולהעבירם ממדינה למדינה קלה למימוש. הנה כי כן, ההליך שלפניי נשלט על ידי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן – "חוק אמנת האג" או "החוק") שישראל חתמה עליו בשנת 1991 והמקנה בישראל מעמד נורמטיבי מחייב לאמנת האג (האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, כ"א 31, 43 (נפתחה לחתימה ב-25.10.1980) (להלן – "אמנת האג" או "האמנה"), ומונים לה היום, דרך מקרה, 41 שנה. האמנה בקשה להשיג שיתוף פעולה בין מדינות העולם בהתמודדות כנגד תופעת חטיפות ילדים על ידי מי מהוריהם, שהלכה והתפשטה לה. ובמקרה שלפניי בין דודתו של קטין אשר מונתה באיטליה להיות ה-"tutore" (אפוטרופוס), לבין סבו.
השאלות הדורשות הכרעה
1. השאלות העיקריות הדרושות להכרעה בענייננו:
ראשית, האם קטין הורחק שלא כדין מאיטליה לישראל?
שנית, האם יש להורות על השבתו של קטין בחזרה לאיטליה על פי הוראות האמנה?
2. כדי להכריע בשאלות עיקריות אלה, תחילה יש להכריע במספר שאלות משנה:
(א) האם איטליה היא מקום מגוריו הרגיל של קטין?
במסגרת שאלה זו יש לבחון בין היתר איזה משקל יש לתת לכוונת הוריו המנוחים של קטין בבחינת מקום מגוריו הרגיל. עוד נבחן האם עתה לנוכח הטרגדיה שקרתה נקודת האיזון השתנתה ויש להידרש גם לבחינת מקום מגורי ה-"tutore".
(ב) האם התובעת הייתה בעלת זכויות משמורת?
במסגרת שאלה זו יש לבחון מה הן זכויותיו וסמכויותיו של ה-"tutore" על פי הדין האיטלקי. בשים לב למקרה הייחודי שלפניי – יש להידרש לסוגיה ולבחון כיצד העובדה כי הצדדים שלפניי אינם הוריו של הקטין משפיעה על בחינת שאלה המשמורת, אם בכלל.