המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 10603-08-21 בנעזרי נ' קיואן פרויקטים בע"מ ואח'
16 נובמבר 2021
לפני כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא
תובעים
עירן בנעזרי
ע"י ב"כ עו"ד: אלדד בן הרוש ו/או אליהו סרור
ו/או יעל שטסל-יודביץ ו/או טל קמה ו/או ורד בן שטרית
ו/או נופר ברידצ'בסקי ו/או דוד רוזנטל ו/או כפיר וולך
ו/או רועי זילברמן ואח'
משד' המגינים 32, חיפה
טל': 04-8339595; פקס: 03-7252843
נגד
נתבעים
1. קיואן פרויקטים בע"מ
רח' לוינסקי 58, תל אביב
2. עבדאלה מחאמיד
רח' לוינסקי 58, תל אביב
3. משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות (פורמלי)
מרח' ירמיהו 39, מגדלי הבירה בניין 1, ירושלים 9128101
ס
פסק דין
1. לפניי תובענה שהוגשה מטעם התובע, מר עירן בנעזרי (להלן – התובע), למתן סעד הצהרתי לפיו התובע אינו בעל מניות ו/או אינו מכהן כדירקטור ו/או אינו בעל עניין אצל החברה – הנתבעת 1, קיואן פרויקטים בע"מ (להלן – החברה). בתוך כך, עתר התובע להורות לנתבע הפורמאלי, רשם החברות (להלן – רשם החברות), לפעול לתיקון ועדכון המרשמים בנוגע לחברה, ולמחוק את רישומו של התובע כבעל מניות ו/או כדירקטור ו/או כמנהל בחברה, בהתאם להוראות סעיף 134 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות).
בנוסף, עתר התובע לכך שבית המשפט יורה על שינוי מקביל בספרי החברה הנדונה, וכן לחייב את החברה ואת הנתבע 2, מחאמיד עבדאלה (להלן – הנתבע 2; הנתבעת 1 ו-הנתבע 2, להלן יחד – הנתבעים), ביחד ולחוד, בפיצוי בגובה 60,000 ש"ח, בשל הרישום השגוי. זאת, על הוצאותיו של התובע לניהול הליכי הבירור מול מרשם החברות ובשל הטרחה, הטרדה ועוגמת הנפש הרבים שנגרמו לו.
2. כן יצוין, כי משעה שלא הוגשו כתבי הגנה מטעם הנתבעים בהליך דנא, והתובע פעל לביצוע המצאות כדין בהתאם להחלטתי מיום 05.08.2021, עתר התובע ביום 11.11.2021 למתן פסק דין בהעדר הגנה, בהתאם להוראות תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – התקנות).
הצדדים להליך והרקע להגשת התובענה
3. התובע הוא מי שרשום כבעל מניות יחיד וכדירקטור יחיד בחברה.
4. הנתבעת 1 היא חברה פרטית, פעילה במרשם החברות, אשר התאגדה ביום 17.05.2018 ונוסדה על-ידי הנתבע 2.
בהתאם לבדיקת רשם החברות במרשמים ובמאגרים המנוהלים על-ידו, החל מיום 30.06.2020 הוכרזה החברה כחברה מפרת חוק לפי סעיף 362א לחוק החברות. זאת, כיוון שלא הגישה דוחות שנתיים לרשם ולא שילמה חובותיה בגין אגרה שנתית כנדרש לפי סעיפים 9 ו-44(6) לחוק החברות.
5. הנתבע 2 הוא מי שהיה בעל המניות הקודם בחברה, ומי שעל-פי הנטען, העביר במהלך חודש יוני 2019 את החברה לבעלות התובע. זאת, מבלי שלתובע קיימת כל היכרות מוקדמת עימו, ללא ידיעתו של התובע וללא כל תמורה. בהתאם לבדיקת רשם החברות במרשמיו, החברה נוסדה על-ידי הנתבע 2, שכיהן בה כבעל מניות יחיד עד ליום 20.06.2019 וכדירקטור יחיד עד ליום 08.07.2019.
6. עוה"ד רונן אהרוני, הוא מי שהוסמך לדווח בשמה של החברה ועל-ידו בוצעה העברת המניות והדיווח על מינויו של התובע כדירקטור בחברה.
7. רשם החברות הוא מי שמנהל ומעדכן מרשמים על פי דין, בהתאם להוראות חוק החברות – ומכוח כך צורף כנתבע פורמאלי להליך דנא.
תמצית טענות הצדדים
תמצית טענות התובע
8. לטענת התובע, במהלך חודש יוני 2019 הוכה התובע בתדהמה, שעה שגילה שאדם זר אותו לא פגש מעולם – הנתבע 2 – העביר לבעלותו את החברה. זאת, ללא ידיעתו, מבלי שהכיר את החברה ובאופן תמוה – גם ללא כל תמורה. בתוך כך הודגש, כי התובע מעולם לא התקשר עם הנתבע 2 ו/או עו"ד אהרוני ו/או מי מטעמם; והוא אינו מכיר בהם ו/או בכלל הפעולות שבוצעו במרשמי החברה, אשר נעשו שלא על דעתו ו/או הסכמתו.
כך גם, התובע מעולם לא אישר להתמנות כדירקטור במקום הנתבע 2 ו/או בנוסף אליו, הוא אינו מכיר את החברה ו/או את הנתבע 2 ו/או את בעלי המניות בחברה ו/או מורשי החתימה בחברה – ומעולם לא חתם על כל מסמך בקשר לחברה או לעניין העברת המניות בה. יתרה מכך, התובע מעולם לא פגש את עו"ד אהרוני שאימת את חתימת הצדדים, ובוודאי שלא התקשר עם הנתבע 2 בכל הסכם שהוא להעברת מניות.
9. בנסיבות אלה, ביום 28.07.2019, פנה התובע למשטרת ישראל והגיש תלונה בעוון זיוף והתחזות לאדם אחר, במטרה להונות. בנוסף, פנה התובע לכלל הגורמים הקשורים, שבכוחם לפעול לשינוי המרשמים, ובכלל זאת:
ביום 21.12.2020 פנה התובע לרשם החברות בבקשה לבצע את התיקון במרשם, אולם בהתאם לתשובת רשם החברות מיום 31.01.2020, הודיע רשם החברות לתובע כי אין בסמכותו לעשות כן [נספח 4 לכתב התביעה].
ביום 02.06.2021 פנה התובע בכתב לעו"ד אהרוני שאימת כאמור את חתימת הצדדים, ודיווח על אודות העברת מניות החברה מהנתבע 2 לתובע – וביקש לקבל לידיו את מלוא המסמכים שהיוו בסיס לעסקת העברת המניות. מתשובתו של עו"ד אהרוני עולה, כי הוא אינו מכיר את העסקה ואינו יודע הכיצד אומתה חתימתו של התובע לכאורה, ללא שפגש בו מעולם. בתוך כך, עו"ד אהרוני אינו מכחיש כי היה המעורב בעסקה בדרך של אימות חתימת הצדדים וביצוע הדיווח למרשם החברות [נספחים 1 ו-2 לכתב התביעה].
ביום 27.06.2021 פנה התובע בכתב לנתבע 2, בבקשה לפעול להשבת המצב לקדמותו. היינו, לפעול להסרת שמו של התובע מספרי החברה ומרישומי נושאי המשרה בה, כמו גם להעביר דיווח מתאים לרשם החברות לצורך ביטול העברת המניות מיום 16.06.2019. אולם, פנייה זו נותרה ריקה והמכתב חזר לשולח בהיעדר איתורו של הנמען.
10. משמוצו ניסיונות התובע, פנה התובע בתביעה דנא לבית המשפט – בבקשה להשיב את המצב לקדמותו, טרם ביצוע פעולת העברת מניות החברה, באופן ש-100% ממניות החברה יירשמו על שם הנתבע 2, כפי שהיה מלכתחילה.
בנוסף כאמור, עתר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך של 60,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (להלן – סכום הפיצוי); וכן בחיוב הנתבעים בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד (להלן – הוצאות המשפט).
11. ביום 05.08.2021 ניתנה החלטתי בתובענה, במסגרתה הוריתי, בין היתר, על ביצוע מסירה כדין של כתב התביעה וההחלטה לנתבעים וכן לנתבעת הפורמאלית, תוך 3 ימים.
12. משלא הוגשו כתבי הגנה ו/או כתבי טענות כלשהם בתיק ממועד מתן ההחלטה, ביום 11.11.2021 עתר התובע בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בהתאם לתקנה 130 לתקנות (להלן – הבקשה למתן פסק דין). לבקשה צורפו אישורי המסירה כדין לנתבעים, בצירוף תצהירי מוסר לאחר שהמסירה הודבקה ביום 15.08.2021 על דלתו של הנתבע 1 [בהתאם לתמצית משרד הפנים לגבי כתובתו של הנתבע 2; נספח 2 לבקשה] ומענה הרשום של החברה, לאחר שלושה ביקורים שבוצעו במקום ולא נמצא בו איש [נספח 1 לבקשה].
לעניין ההמצאה נטען בבקשה, כי העובדה שאין כל אפשרות לאתר את המען מעידה כשלעצמה כי הנתבע 2 הינו ככל הנראה איש קש, וכך גם כתובתה הרשומה של החברה. בכך, יש כדי לחזק את טענת התובע לפיה מעולם לא התקשר עם הנתבע 2 ו/או עו"ד אהרוני ו/או מי מטעמם; והוא אינו מכיר בהם ו/או בכלל הפעולות שבוצעו במרשמי החברה, אשר נעשו שלא על דעתו ו/או הסכמתו.
תמצית טענות רשם החברות
13. רשם החברות הגיש עמדתו בנדון ביום 14.11.2021. כפי שעולה מעמדתו, רשם החברות סבור כי הוא אינו צד מהותי בסכסוך, ואין לראות בו ככזה; והוא מותיר את ההחלטה בעניין שינוי המרשם לשיקול דעתו של בית המשפט תוך שיכבד כל החלטה בעניין, בכפוף לסמכויותיו על פי הדין.
14. בתוך כך בואר, כי טענותיו של התובע מושא התביעה שבנדון, הובאו בפני הרשם במסגרת פניית התובע מיום 21.12.2020. רשם החברות בחן טענות התובע לעומקן, ובהתייחס לכך השיב לתובע בתשובתו מיום 31.01.2021, והבהיר לפניו כי רשם החברות אינו מוסמך לבצע שינויים בעדכונים שבוצעו אלא עם קבלת דיווח כאמור על ידי החברה בהתאם להוראות הדין או עם קבלת צו שיפוטי.
15. לגופם של דברים הובהר, כי רשם החברות אינו נוקט כל עמדה בכל העניינים הנוגעים לחברה, לגורמים הפנימיים בה וכן לנכסיה, התחייבויותיה וכל מה שאינו נמנה עם סמכויותיו של רשם החברות על פי הדין. ודוק, בהתאם להוראות חוק החברות, רשם החברות רושם את המידע בדבר הזכויות ובעלי התפקידים בחברה מכוח דיווחים המוגשים לו על פי הוראות החוק על ידי החברות עצמן, וזאת בדיעבד, לאחר העברת המניות או הקצאתן.
לפיכך, מעמדו של מרשם החברות הינו דקלרטיבי בלבד, והוא אינו יוצר זכויות, אלא הוא נועד על מנת ליידע את הציבור בדבר הדיווחים השוטפים המוגשים על ידי החברה. בהתאם להוראות החוק, הן מרשם בעלי המניות והן מרשם חברי הדירקטוריון, מתנהלים בחברה עצמה, ומרשמים אלה פתוחים לעיונו של כל אדם (סעיפים 127, 129, 224 לחוק החברות). משכך, תוקפן של פעולות הנוגעות לעניינים אלה אינו תלוי ברישומן אצל רשם החברות, ובמקרה של סתירה בין המרשמים – גוברים המרשמים במשרדי החברה.
במצב דברים זה הודגש, כי מקום בו עולה טענת זיוף מסמכים, עליה להתברר בפני הרשויות המוסמכות ואין זה בסמכותו של רשם החברות לערוך בדיקות, בירורים או לחקור את נסיבות הגשת הטפסים ועריכתם משנחזו להיות תקינים וערוכים בהתאם לדין. משכך, סבור רשם החברות כי פעל על פי סמכויותיו שבדין ובאופן תקין.
16. כן הודגש על ידי רשם החברות לעניין זה, כי בנסיבות האמורות על המבקש להפנות טענותיו כלפי יתר הנתבעים – המהווים בעלי דין דרושים, ולא רשם החברות שכאמור פועל בהתאם לסמכויותיו בדין. משכך, מותיר רשם החברות את ההחלטה בעניין שינוי המרשם לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך שיכבד כל החלטה בעניין בכפוף לסמכויותיו על פי הדין.
אשר לבקשת התובע למחיקת התובע ממרשמי החברה – אזי הובהר כי ככל שייעתר לכך בית המשפט, מבוקש גם כי תינתנה הוראות כיצד לתקן את מרשמי החברה (היינו, מיהו הגורם שיירשם תחת התובע), על מנת להימנע ממצב בו קיים רישום לא תקין בו חברה רשומה ללא כל בעל מניות ודירקטור.
לבסוף נטען, כי בנסיבות האמורות – בהן רשם החברות הוא משיב פורמאלי בלבד, ובואר על ידו כי יפעל בהתאם לכל החלטה של בית המשפט – מבוקש להורות על מחיקת רשם החברות מכתב התביעה. כן מבוקש לדחות את תביעת התובע כלפי רשם החברות לתשלום פיצויים, מאחר שרשם החברות הינו גוף הפועל על פי דין וכך אף פעל בהליכים נשוא התביעה דנן.
דיון והכרעה
תיקון מרשם בעלי המניות
17. סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון מרשם בעלי המניות, נלמדת משילובן של הוראות סעיף 134 לחוק החברות וסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), הקובעות כדלהלן:
תיקון רישום
134. רשום אדם במרשם בעלי המניות בלא שהוא זכאי לכך, או שאינו רשום במרשם האמור אף שהוא זכאי לכך, או שהרישום אינו מלא או מדוייק, והחברה סרבה לתקן את הטעון תיקון, רשאי בית המשפט לבקשת הנפגע או כל בעל מניה בחברה לתת כל סעד הנראה לו מתאים, בנסיבות הענין, לרבות תיקון המרשם.
סמכות כללית לתת סעד
75. כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.
18. מכאן, כי סעיף 134 לחוק החברות מסמיך את בית המשפט (המחוזי – בהתאם להגדרות חוק החברות) – במצב בו מרשם בעלי המניות אינו נכון או אינו מלא או אינו מדויק – והחברה סירבה לתקן את הטעון תיקון, ליתן כל סעד הנראה לו מתאים, לרבות תיקון המרשם.
זהו למעשה המקרה שלפניי.
19. אשר לסוגית תיקון מרשם בעלי המניות – משהשתכנעתי כי אכן מדובר ברישום שנעשה שלא על דעת התובע, כחלק ממה שנדמה להיות, על פניו, מעשה מרמה לו נפל קורבן; ושעה שמדובר ברישום שאינו משקף כראוי את הדברים לאשורם – אזי קיים טעם של ממש בתיקון המרשם.
כך, כפי שעולה מגרסתו, התובע מעולם לא התקשר עם הנתבע 2 ו/או עו"ד אהרוני ו/או מי מטעמם; הוא אינו מכיר בהם ו/או בכלל הפעולות שבוצעו במרשמי החברה, אשר נעשו שלא על דעתו ו/או הסכמתו. כך גם, התובע מעולם לא אישר להתמנות כדירקטור במקום הנתבע 2 ו/או בנוסף אליו, הוא אינו מכיר את החברה ו/או את הנתבע 2 ו/או את בעלי המניות בחברה ו/או מורשי החתימה בחברה – ומעולם לא חתם על כל מסמך בקשר לחברה או לעניין העברת המניות בה. בגין כך, אף הוגשה על ידי התובע תלונה למשטרת ישראל בעוון זיוף והתחזות לאדם אחר, במטרה להונות.
כך גם מתשובת עו"ד אהרוני שאימת את חתימת הצדדים עולה כי עו"ד אהרוני אינו מכיר את העסקה, ואינו יודע הכיצד אומתה חתימתו של התובע לכאורה, ללא שפגש בו מעולם.
יתרה מכך, לבד מפנייתו לרשם החברות וכן לעו"ד אהרוני, התובע אף הקדים פנייה לנתבע 2 עצמו – אולם זו נותרה ריקה. בנסיבות אלה, נראה כי אכן מוצו על ידי התובע כלל הפעולות שיש בידו לעשות על מנת לתקן את הרישום בעניינו, מלבד פנייתו זו לבית המשפט.
עתה לשאלת תיקון המרשם בעניין שלפניי.
20. על נפקות קיומו של מרשם בלתי תקין עמדתי, בין היתר, בהחלטתי בת"א 54977-05-21 חננאל נ' מדינת ישראל – רשם החברות (01.07.2021) (להלן – עניין חננאל). בעניין זה הדגשתי, כי חרף מעמדו הדקלרטיבי בלבד של רשם החברות; אזי בחיי המעשה, עשויה להיות משמעות גם לרישום זה, ובפרט – להסתמכותם של גורמים שלישיים עליו. בנסיבות אלה ראוי, ונדרש, כי המרשם כאמור ישקף כדבעי את מצב ההחזקות הקיים, וזאת גם על מנת שלא יהא במרשם השגוי כדי להוות מכשול בפני צדדי ג'. כך גם מנקודת מבטו של התובע עצמו – ובפרט שעה שמדובר בחברה מפרת חוק, קיימת חשיבות לתיקון המרשם כנדרש.
כך, וגם מן הטעם הזה, לא בכדי נתן המחוקק בידי בית המשפט סמכות לבקר את מרשם החברות, ולפעול לתיקונו, מקום בו נראה הדבר נדרש ונכון. זהו המקרה שלפניי.
21. אשר לסוגיית הסרתו של התובע מרישומו כדירקטור יחיד בחברה, כפי שקבעתי בעניין חננאל, הגם שאין מדובר בחלופה הנובעת ישירות מהוראות סעיף 134 לחוק החברות, לבדו; אזי, מעיון בפסיקת בתי המשפט שעשתה שימוש בסעיף 134 לחוק החברות עולה, כי לא אחת משמש סעיף זה גם לצורך מתן צווים או הוראות בדבר תיקון מרשם הדירקטורים בחברה (כך למשל: ה"פ (י-ם) 7264-08 אגודה שיתופית "גני הדר" כפר שיתופי בע"מ נ' גדעון הר נוית"א (13.05.2010) (להלן – עניין עניין גני הדר); ת"א (מחוזי-ב"ש) 7189/06 גנדל נ' מדסטאר די.אמ.סי בע"מ (17.6.08)].
משכך, שילוב הוראות סעיף 134 לחוק החברות עם הוראות סעיף 75 לחוק בתי המשפט – המקנה לבית המשפט הדן בעניין אזרחי סמכות כללית למתן כל סעד מתאים אותו הוא מוצא לנכון בנסיבות שלפניו – מוביל למסקנה, כי בית המשפט מוסמך להורות על תיקון המרשם. זאת, לא רק ביחס למרשם בעלי המניות, אלא גם לעניין מחיקת שמו של התובע כדירקטור יחידי בחברה [אשר לפרשנותה הרחבה של הסמכות הכללית הקבועה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט, ראו למשל: רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ (25.3.10); רע"א 6339/97 רוקר נ' סולומון נה(1) 199, 268 (1999); עניין חננאל, פסקה 14].
לעניין זה סבורני, כפי שקבע בית המשפט בעניין גני הדר וכפי שמצאתי אני בעניין חננאל, כי כל מסקנה אחרת משמעה שלא ניתן לבקר את הרישום הקיים אצל רשם החברות, גם כאשר מועלות השגות וטענות כלפי תקפותו ותקינותו של רישום כלשהו במרשם – וכי תוצאה זו, לא ניתן לקבל.
22. אשר לבקשת רשם החברות ליתן הוראות כיצד לתקן את המרשם, מצאתי להורות כי משעה שמדובר ברישום שנעשה, על פניו ולכאורה, שלא כדין – אזי נכון בנסיבות אלה לבטל את תוקף הדיווחים, ולהשיב את הרישום לקדמותו, כפי שהיה בטרם שליחת הדיווחים לרשם החברות – הן ביחס למרשם בעלי המניות, הן ביחס למרשם הדירקטורים.
23. בכל הנוגע להטלת סכום פיצוי בסך של 60,000 ש"ח על הנתבעים, כפי שעתר התובע בכתב התביעה – לא מצאתי להיעתר לכך. ודוק, לא מצאתי בנסיבות העניין כי עלה בידי התובע להוכיח נזקים נטענים בגובה סכום הפיצוי המבוקש, שהרי לבד מן הצורך בנקיטת ההליכים דנא – לא נטען, וממילא לא הוכח, כי נגרם לתובע נזק נוסף. בנסיבות אלה, סבורני כי די יהא בפסיקת הוצאות משפט לטובת התובע – וכך אני מורה.
24. אשר לבקשת רשם החברות להורות על מחיקתו מהתביעה דנא (וממילא שלא לחייבו בתשלום הפיצוי ו/או כל סכום אחר) – מצאתי להיעתר לכך. זאת, שעה שרשם החברות אינו צד מהותי לסכסוך דנא, ולאור העובדה שלא מצאתי כי נפל רבב כלשהו בהתנהלות רשם החברות, שפעל בהתאם לחובותיו על פי דין.
מתן פסק דין בהעדר הגנה
25. סמכותו של בית המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה מעוגנת כיום בתקנה 130 לתקנות הקובעת כדלהלן:
"נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד"
תקנה זו מחליפה את תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות הישנות), כאשר מבחינה לשונית גרידא דומה כי תקנה 130 לתקנות הינה מקלה יותר נוכח ניסוחה כסמכות שברשות המעניקה שיקול דעת רחב לבית המשפט [יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 136 (2021)].
26. סעד זה של מתן פסק דין בהעדר הגנה נועד, בין היתר, לקדם את עיקרון סופיות הדיון ולמנוע בזבוז מיותר של משאבים ציבוריים [ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי ליאור המנוח רפאלי שמואל ז"ל, פס' 10 (פורסם בנבו, 15.12.2010)]. היות ומתקין התקנות לא ביקש לסטות מרציונאליים אלו במסגרת תקנה 130 לתקנות החדשות, הרי שיש בהם כדי להוות נקודת מוצא ראויה לענייננו [דברי הסבר – תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, עמ' 40].
27. כאמור, במקרה שלפניי פעל התובע בהתאם להוראות בית המשפט – ובוצעה על ידו מסירה כדין של כתב התביעה לידי הנתבעים, כפי הנדרש.
בתוך כך, הוצגו על ידי התובע אישורי המסירה כדין לנתבעים, בצירוף תצהירי מוסר לאחר שהמסירה הודבקה ביום 15.08.2021 על דלתו של הנתבע 1 [בהתאם לתמצית משרד הפנים לגבי כתובתו של הנתבע 2; נספח 2 לבקשה] ומענה הרשום של החברה, לאחר שלושה ביקורים שבוצעו במקום ולא נמצא בו איש [נספח 1 לבקשה].
28. על אף האמור, הנתבעים לא פעלו להגשת כתבי הגנה ו/או כתבי טענות כלשהם מטעמם.
29. בנסיבות אלה, ולאור התכליות העומדות בבסיס סמכותו של בית המשפט למתן פסק דין בהעדר הגנה – מצאתי כי יש מקום בנסיבות העניין שלפניי לעשות כן, וכך אני מורה.
סוף דבר
30. על יסוד כל האמור לעיל, אני מורה לרשם החברות לפעול לתיקון מרשם בעלי המניות בחברה בדרך של ביטול רישומו של התובע כבעל מניות יחיד בחברה וביטול רישומו של התובע כדירקטור בחברה – והשבת הרישומים בעניין זה לקדמותם, כפי שהיו עובר לדיווחים שהוגשו לרשם בימים 16.06.2019 ו-08.07.2021. שינוי מקביל יעשה גם בספרי החברה הנדונה.
31. אני מורה על מחיקת רשם החברות מהליך התובענה, זאת ללא צו להוצאות.
32. אני מחייב את הנתבעת 1 והנתבע 2, יחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת התובע, בסך כולל של 20,000 ש"ח.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.