ב. פיטורים שלא כדין
ב.1. עיקר טענות התובע
62. התובע טוען כי בהליך השימוע שנערך לו נפלו מספר פגמים מהותיים. התובע טוען כי הממונים עליו, גב' קדוש ומר מרטין, כלל לא הגיעו לשימוע, הגם שהם יזמו את השימוע והיו בעלי המידע באשר לנסיבות. אלו אף לא טרחו לבקש את דחיית השימוע עקב היעדרותם הצפוייה, שלא הובאה לידיעת התובע. בנסיבות אלו, נשללה מן התובע כליל, זכות הטיעון, למרות מראית עין של שימוע בפני מנהלת משאבי אנוש, שלא בחנה טרם לכן את תחנת העבודה הרלבנטית, לא ביררה את העובדות ולא טרחה לברר את הפרטים מול גב' מאור, שהיתה עדה לאירוע. טענתו כי הוא זכאי להפסקה ולכן יצא היתה בשולי הדברים. לטענת התובע הוא יצא עקב שיחתנו גם גב' קדוש, לפיה היא אמרה לו ללכת, וכי הוא שב זמן קצר לאחר מכן, טענות שלא נבדקו על ידי גב' מרדכי. בנסיבות אלו תבע התובע, פיצויים בסך של 25,000 ₪, לאור היותו של השימוע למראית עין בלבד, היעדרותם של מנהליו שהיו בקיאים בפרטים, כאשר מנהלת משאבי אנוש, אשר אמרה בשימוע שהיא אינה חלק בקבלת ההחלטה, לא נאותה לבצע בירור בפני עצמה באשר לאירועי אותו בוקר ולא בדקה את טענות התובע.
63. בהערת אגב נוסיף כי לא נעלמו מאיתנו טענות התובע, באשר לשאלת "מנהלו הישיר", לאור כך שהמחלוקת בקבוצת הוואסט-אפ המחלקתית בבוקר יום 30.7.2018, היתה עם מר קדוש, בעלה של גב' קדוש, אשר פעל כמנהלו של התובע, בתקופה קצרה, כאשר לעובדה זו יש לטעמו של התובע נפקויות גם באשר להליך הפיטורים. יחד עם זאת, אין אנו סבורות כי לעובדה זו, משמעות מבחינת תוצאת הדברים, במישור העובדתי ו/או המשפטי, ולפיכך אין אנו מוצאות לנכון להתייחס לטענה זו בפירוט, מלבד התייחסות נקודתית בגוף פסק הדין.
ב.2. עיקר טענות הנתבעת
64. מנהלת משאבי אנוש היא הסמכות הניהולית הבכירה בחברה לצורך קבלת הלטה בדבר פיטורי עובדים. גב' מרדכי שוחחה עם התובע לאחר משלוח מכתב הנזיפה, ובעקבות זאת נשל¬ח לתובע מכתב הזימון לשימוע. גב' מרדכי היתה מעורה בפרטי המקרה ודיברה הן עם התובע והן עם מנהליו בטרם השימוע. התובע היה מיוצג במהלך השימוע. במהלך השימוע התובע לא העלה טעמים המצדיקים את התנהלותו החמורה ולא לקח אחריות על מעשיו. התובע מתעלם מעבירת המשמעת החמורה שביצע. כך גם טעתנו כי הוא זכאי לצאת להפסקה ולכן יצא, מופרכת מיסודה. לטענת הנתבעת, התובע מנסה בכל כוחו להראות פגמים בהליך פיטורים תקין לחלוטין. כך גם גם לשיטתו "הנטישה" לא היתה חום במטבח, אלא דבריה של גב' קדוש שאמרה לו ללכת. גב' מרדכי בדקה באופן אישי את הדברים כאשר בבדיקה מול גב' קדוש, הוכח שגב' מאור נטשה את המטבח בעקבות התובע. מכל אלו עולה כי התובע פוטר לאחר קיומו של שימוע במסגרת ניתנו לו הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו והליך הפיטורים היה כדין.
ב.3. המסגרת הנורמטיבית
65. בהתאם להלכה הפסוקה, מעסיק חייב לתת לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו. עיקר מטרת השימוע הינה לתת לעובד אפשרות להביא בפני מעסיקו את ה'אידך גיסא' ולנסות לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש את כוונת הפיטורים:
"...על המעסיק לפרט בפני העובד טענות שיש בהן כדי להכריע בגורלו, באופן שהעובד ידע לאילו טענות להשיב ולהתייחס בבואו לממש את זכות הטיעון. וכבר ציינתי בעניין גוטרמן: 'זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו'" .
66. בית הדין הארצי עמד על מספר מרכיבי ליבה האמורים להתקיים על מנת שהשימוע יגשים את תכליתו:
"הגם שהגשמת חובת השימוע יכולה להיות במספר דרכים הרי שניתן לזהות מכנה משותף חיוני בין הדרכים השונות לקיומה, וזאת על מנת שתכלית השימוע תוגשם. מכנה זה – מבלי להתיימר למצותו – כולל, בין היתר, יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים; מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להיערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך"
ב.4. הכרעה
67. לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו בכל המסמכים שהוגשו לתיק, שוכנענו כי נפלו פגמים מהותיים בהליך הפיטורים שנערך לתובע. בהקשר זה שוכנענו, כפי שפורט בהרחבה בפרק א' לעיל, כי עילת הפיטורים האמתית של התובע היתה תלונותיו המרובות באשר לחום השורר במטבח. כפועל יוצא מהאמור, הרי שלא מדובר בשימוע שנערך בלב פתוח ונפש חפצה, כאשר נטישתו של התובע את המטבח היוותה אצטלה לפיטוריו. כמו כן, בהעדר עילת פיטורים אמיתית, כאמור לעיל, גם במהלך השימוע עצמו, לא הוצגו בפני התובע הטעמים האמיתיים לרצונה של הנתבעת לסיים את העסקתו. להלן נפרט את הטעמים למסקנות אלו.
הטענות באשר לבקיאותה של גב' מרדכי באשר לאירועים שהובילו לזימון לשימוע
68. מכתב הזימון לשימוע נשלח לתובע יום לאחר האירועים נשוא תובענה זו, ביום 31.7.2018, כאשר לטענת הנתבעת, המכתב נשלח לאחר מכתב הנזיפה ובעקבות שיחה של גב' מרדכי עם התובע ועם גב' קדוש.
69. כפי שפירטנו לעיל, מכתב הנזיפה לא התייחס כלל לאירועי אותו בוקר, כאשר פורטו במסגרתו עובדות אשר התבררו כלא-מדוייקות, גם לשיטת הנתבעת. לאור טענות הנתבעת ולפיהן, גב' מרדכי היתה בעלת הסמכות להחליט בפיטורי התובע וכי היא בדקה באופן אישי את הנסיבות והאירועים, נתייחס בקצרה לטענות העולות ממכתב הנזיפה, כאשר לטענת הנתבעת, השיחה שערכה גב' מרדכי עם התובע בעקבות מכתב הנזיפה, הוביל להחלטה לזמן את התובע לשימוע:
(א) הטענה בסעיף 5 לפיה בשיחה הובהר לתובע כי עליו להמשיך בעבודתו כסדרה, נשללה מעדותה של גב' קדוש, שהעידה שאמרה לתובע באותה שיחה: "...לא מתאים לך אתה יכול ללכת...". כך גם העיד התובע, ועדותו לא נסתרה, כי השיחה היתה בת 14 שניות.
(ב) הטענה בסעיף 8, לפיה התובע שכנע עובדת נוספת לצאת יחד איתו וגם לנזק נוסף בעקבות כך. טענה זו, כאמור, נשללה מעדותה של גב' מאור, כאשר הנתבעת לא התכחשה לעובדה שגב' מאור. בעניין זה נרחיב בהמשך הדברים, לאור כך שטענה זו שבה ועלתה במכתב הזימון לשימוע.
(ג) הטענה כי התובע חזר למטבח לאחר מספר שעות לקחת את חפציו. מעדותה של גב' קדוש עולה כי התובע שב כבר בזמן הכנת ארוחת הבוקר, כאשר לדבריה היא הופתעה משובו.
70. הסתירות בין העובדות כפי שהתבררו בדיון ההוכחות, אל מול האמור במכתב הנזיפה, מובילות למסקנה כי גב' מרדכי, אשר ישבה כנציגה בודדת מטעם הנתבעת בישיבת השימוע, לא ביררה את מלוא העובדות לאשורן, במסגרת שיחת הבירור ולאחריה, בטרם נשלח מכתב הזימון לשימוע, ביום 31.7.2018, יום לאחר אירוע "הנטישה" ומשלוח מכתב הנזיפה.
71. המסקנה לפיה גב' מרדכי לא ביררה את מלוא העובדות, כפי טענת הנתבעת, מתחזקת גם לנוכח העובדה שבמכתב הזימון לשימוע, הטעם השני, המפורט בסעיף (ב), הוא "שכנוע עובדת בתחנה לצאת מהמקום...". בעניין זה העידה גב' מרדכי, כי לא שוחחה עם גב' מאור כלל באשר לאירועי אותו בוקר. בתחילה סיפרה כי ניסתה להשיג אותה אך ללא הצלחה ולאחר מכן הסבירה כי היא התמקדה בעניינו של התובע בלבד. לא בלתי נמנע כי אילו גב' מרדכי היתה עורכת בירור אל מול גב' מאור, הטענה לפיה התובע שכנע את גב' מאור לעזוב את המטבח באותו הבוקר כלל לא היתה עולה.
72. מכל אלו, כמו גם האמור לעניין עילת הפיטורים במסגרת פסק דיננו לעיל, מחזקים את המסקנה כי בשונה מטענת הנתבעת, גב' מרדכי לא ערכה בירור מקיף באשר לאירועי "הנטישה" בבוקר יום 30.7.2018, בטרם משלוח מכתב הזימון לשימוע ובטרם הליך השימוע.
73. בנסיבות אלו, אנו סבורות כי בחירת הנתבעת לפיה גב' מרדכי, אשר לא היתה מעורה בכל פרטי האירוע, תערוך את השימוע לבדה, פגעה בתקינותו של הליך השימוע.
היעדרה של גב' קדוש משיחת השימוע
74. כך גם, הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת מדוע גב' קדוש ומר מרטין לא נכחו במעמד השימוע. מאחר שמר מרטין לא נתן כל עדות ולא הובהרה מידת מעורבותו באירועים אין בידינו להגיע למסקנה באשר להיעדרו. באשר לגב' קדוש, אנו סבורות כי היעדרה משיחת השימוע פגם בהליך באופן מהותי. גב' קדוש היתה האחראית על התובע, היא זו שחסמה את התובע מהוואטס-אפ המחלקתי, היא ניהלה אם התובע את שיחת הטלפון במסגרתה נאמר לתובע שאם לא מתאים לו הוא יכול לעזוב –אמירה שהובילה לדבריו לעזיבתו את המטבח, היא זו שהגיעה למטבח לסייע בהכנת ארוחת הבוקר לאחר עזיבתו של התובע, כאשר לדבריה תובע שב למטבח כבר במהלך ארוחת הבוקר, ולמעשה – היא היתה גורם הניהול שהיה בקיא באירועי אותו בוקר, אשר הובילו לשליחת מכתב הזימון לשימוע.
75. נזכיר כי השימוע נקבע בתחילה ליום 2.8.2018 ונדחה ליום 5.8.2018, מאחר שהתובע שהה ביום חופש שאושר לו מבעוד מועד. לעדותה של גב' קדוש, כי הגיעה למשרדי הנתבעת ביום 5.8.2018, לאחר שהסתיים השימוע. לאור דברים אלו, הרי שלא היתה כל מניעה להשתתפותה של גב' קדוש בישיבת השימוע.
76. מדברים אלו עולה, כי: מחד, נוכחותה של גב' קדוש בשימוע היתה חיונית, לאור היותה המנהלת הישירה של התובע, כמי שיזמה את שיחת השימוע וכמי שהיתה מאורעה באירועים שהובילו לשיחת השימוע.; מאידך, לא היתה כל סיבה מספקת להיעדרותה של גב' קדוש משיחת השימוע. לטעמנו, היעדרה של גב' קדוש משיחת השימוע, פגע באפשרותה של הנתבעת לערוך שימוע כדין, להבין את טענות התובע במהלך שיחת השימוע ביחס לעזיבתו את המטבח באותו בוקר והסיבות שהובילו לכך, ובכך לשמוע את דבריו בפתיחות, ולא רק לצאת לידי חובה.
השימוע עצמו
77. נוכח קביעתנו לעיל, לפיה עילת הפיטורים האמיתית היתה בעיקרה תלונותיו החוזרות של התובע באשר לחום ששרר במטבח, והחשש הכן שלו שהטמפרטורה במטבח עלולה להוביל לסכנה תברואתית, ברור כי במעמד השימוע לא נדונו טענותיה האמיתיות של הנתבעת ביחס לתובע, וכי השימוע האמור נועד אך ורק למלא אחר התנאי הנדרש לקיום שימוע.
78. בנסיבות אלו אין בידינו בכדי לקבל את טענות הנתבעת ולפיה התובע לא העלה טעמים המצדיקים את התנהלותו החמורה, לא לקח אחריות על מעשיו, והתעלם מעבירת המשמעת החמורה שביצע.
79. כאמור לעיל, התובע העיד באופן אמין, וניכר היה שהוא סבר, באופן כן ואמיתי כי החום העז שרר במטבח, לא רק פוגע בו ובעובדי המטבח, אלא מהווה סכנה תברואתית.
80. יתרה מכך, גם אם לא היה בסיס לטענות התובע באשר לסכנה תברואתית, הרי גם מבחינה אובייקטיבית, מדובר היה כפי הנראה בתנאי חום קשים, כפי שעולה מעדותו של מר ערוסי, התמונות שהוצגו בפני בית הדין, ועדותה של גב' מאור.
81. על רקע דברים אלו יש לראות את טענותיו של התובע במהלך שיחת השימוע, במסגרתה התובע גלל את טענותיו, בכל הנוגע לתנאי החום במטבח וחדר ההדחה והשתלשלות האירועים מול הנהלת הנתבעת בעניין זה, תוך הפנייה לדברי חקיקה.
82. כך גם התובע הבהיר כי יציאתו ממקום העבודה ביום 30.7.2018, נעשתה בעקבות דבריה של גב' קדוש, בשיחה הטלפונית, כאשר גב' קדוש הצהירה כי אכן אמרה לו שאם הדברים אינם נראים לו הוא יכול ללכת. אילו גב' מרדכי היתה פועלת לבירור כלל העובדה, כפי טענתה ו/או אילו גב' קדוש היתה נוכחת בשיחת השימוע, ניתן היה להבין כי התובע שב למטבח זמן קצר לאחר מכן, במהלך ארוחת הבוקר, אך נשאל על ידי גב' קדוש מה הוא עושה שם. דברים אלו מחזקים את טענתו של התובע לפיה עזיבתו היתה בעקבות דבריה של גב' קדוש.
83. התובע ציין כי לא שכנע אף עובדת לצאת איתו, כי מדובר בטענה שקרית שנתנת לבירור בנקל באמצעות שיחה אם אותה עובדת, גב' מאור. התובע ביקש לצור עמה קשר במהלך שיחת השימוע, אך סורב. כאמור, גב' מרדכי לא ערכה כל בירור מול גב' מאור לפני שיחת השימוע (או לאחריה).
84. אכן התובע הזכיר בשולי הדברים, כי ממילא הוא זכאי לצאת להפסקה במהלך היום, ולפיכך לשיטתו, יציאתו מהעבודה כלל לא אמורה לשמש כטיעון נגדו, מאחר שהוא יצא בטרם ארוחת הבוקר שהוגשה בשעה 8:30. נציין כי בעניין זה, יש בידנו כדי לקבל את טענת הנתבעת, כי טענתו זו של התובע אינה מהווה כל תירוץ לעזיבתו את המטבח באותו הבוקר, לפי הכנת והגשת ארוחת הבוקר, אך טענה זו לא היתה מרכזית, ולא טענתו היחידה.
85. בנוסף התייחס התובע בשיחת השימוע לעובדה שבמסגרת ההודעות שקיבל על תנאי העסקתו, נרשם כי גב' קדוש הוגדרה כמנהלת הישירה שלו, ולפיכך לא ברור כיצד בן זוגה, הפך לבכל תפקיד שהתובע אמור לסור למרותו. בנסיבות אלו העלה התובע טענה בדבר סתימת פיות ונפוטיזם, כך שמערכת השיקולים של גב' קדוש, היתה נגועה בניגוד עניינים אפשרי. כאמור לעיל, לא ייחסנו חשיבות מירבית לטענות אלו של התובע, מאחר שאלו הן טענות שוליות ביחס להתנהלות הנתבעת בהליך הפיטורים. יתכן כי ראוי היה להביא לידיעת התובע את העובדה שמר קדוש הפך לממונה שלו, לתקופה מסויימת וכך גם סביר כי תהיה רגישות מסויימת, שעה ששני בני זוג עובדים באותו מקום עבודה. יתכן כי הויכוח מול מר קדוש, אכן הוביל את ההתלהמות בבוקר יום 30.7.2018, אך אין בעובדה זו כדי לשנות את קביעותנו במסגרת פסק דין זה.
86. לאור האמור, אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת כי התובע לא העלה טעמים המצדיקים את התנהלותו בבוקר יום 30.7.2018. טענות התובע התייחסו לאירועים ולרקע להם, כאשר גב' מרדכי לא היתה מאורעה בהם דיה ולטעמנו, אף לא טרחה לברר אותם במלואם. כך – למרות טענת הנתבעת כי התובע שכנע את גב' מאור לעזוב את המטבח באותו הבוקר, גב' מרדכי כלל לא ניסתה לברר טענות אלו, גם לאחר שיחת השימוע –למרות בקשת התובע בעניין זה.
87. זאת ועוד. מכתב הפיטורים שנשלח לתובע ביום 6.8.2018, יום לאחר שיחת השימוע, לא פורטה הסיבה בשלה התובע פוטר, אלא אמירה כללית לפיה לאחר שהנתבעת שקלה בנושא הוחלט לפטרו. תוכנו של מכתב הפיטורים, כמו גם העובדה כי בקשת התובע במהלך השימוע שיערך בירור מול גב' מאור, שהיתה לכל הפחות עדה לאירועי אותו בוקר, לא התקבלה, מובילים אף הם למסקנה כי השימוע לא נערך בנפש חפצה וכי הנתבעת קיבלה את ההחלטה לפטרו, מבלי לתת משקל לטענותיו. דברים אלו, קבלת ההחלטה המהירה כמו גם היעדר פירוט באשר לסיבת הפיטורים, מחזקים אף הם את מסקנתנו באשר לעילת הפיטורים, כמו גם באשר להיותם של פיטורי התובע –פיטורים שלא כדין, כאשר התובע התבקש לסיים את עבודתו באופן מיידי.