30. זאת ועוד. בעדותה, המשיכה גב' קדוש, לטעון כי "... התובע לקח את יפה מאור בסמוך לארוחת הבוקר...", טענה שצוינה גם במכתב הנזיפה כמו גם במכתב הזימון לשימוע. טענות אלו עומדות בסתירה לאישור המחלה שנמסר על ידי גב' יפה מאור, באשר למצבה הרפואי ביום 30.7.2018 ובימים שלאחריו, כמו גם לעדותה של גב' יפה מאור בפני בית הדין.
31. דברים אלו מתווספים לעדותה באשר לתחושותיה של גב' קדוש כלפי התובע, כעובד, כאשר נשאלה גב' קדוש באשר ליחסים בינה לבין התובע, השיבה גב' קדוש כי הגורמים להתדרדרות היחסים בינה לבין התובע היתה עקב כך שהתובע "...לא הפסיק להתלונן על החום במטבח...".
32. כל אלו, כמו גם ההתרשמות בית הדין מן העדה במהלך חקירתה, שהיתה מתחמקת בכל הנוגע לסדר האירועים של אותו בוקר, ויצירת מצג שווא במכתב הנזיפה לפיו התובע ניעדר במשך שעות מן המטבח, שעה שהתובע שב, כבר במהלך ארוחת הבוקר, מחזקים את המסקנה כי עילת הפיטורים של התובע לא היתה נטישתו את המטבח בבוקר יום 30.7.18, כפי טענת הנתבעת.
עדותה של גב' רותי מרדכי
33. גם עדותה של גב' מרדכי היתה מתחמקת ולא מהימנה בכל הנוגע לעילת הפיטורים והנסיבות שהובילו להחלטה לפטר את התובע, כמו גם לגורם שקיבל את ההחלטה אודות פיטורי התובע. בדומה לאמור בעניינה של גב' קדוש, גם עדותה של גב' מרדכי, כמו גם מכתב הנזיפה ומכתב הזימון לשימוע, שיצאו תחת ידה, מובילים למסקנה כי היא לא בדקה את אירועי בוקר יום 30.7.2018, בשונה מטענתה.
34. לדבריה גב' מרדכי, היא כלל לא היתה ערה לחילופי הדברים שהיו בין התובע לבין מר קדוש, בעקבותיהם חסמה גב' קדוש את התובע מקבוצת הוואטס-אפ – אותם אירועים אשר הובילו את התובע לנטוש את המטבח בבוקר יום 30.7.18.
35. לדבריה, היא הכירה את נסיבות המקרה הספציפי רק באמצעות גב' קדוש, שעדכנה אותה באשר לסיטואציה ובהתאם לכך לדבריה, "... נכנסה לעניינים...".
36. בעוד שבמהלך השימוע יצרה גב' קדוש, בפני התובע, את הרושם כי ההחלטה בדבר פיטורי התובע, מצויה בידי הגורמים האחראים על התובע, גב' קדוש, ומר מרטין מנהל ההסעדה , בסעיף 20 לתצהירה הבהירה כי כמנהלת משאבי אנוש אצל הנתבעת, היא הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה לפטר את התובע. מהלך עדותה, כאשר נשאלה של מי ההחלטה הסופית בפיטורי התובע, ניסתה להתחמק ממתן מענה ברור לשאלה – גם כאשר הופנתה לדבריה בשיחת השימוע בעניין זה, וכך השיבה:
"ש. סעיף 21 לתצהירך, את אומרת שההחלטה הסופית של השימוע זה אם לפטר את העובד או להשאיר אותו בעבודה?
ת. נכון. מי שהיה בשימוע אני הייתי כמנהלת משאבי אנוש של החברה מר חיים דואניס ועו"ד ברק.
ש. יש תמלול שימוע וגם אתם הגשתם אותו?
ת. נכון.
ש. מפנה אותך לעמוד 3 בתמלול שורה 21 שצורף לתצהיר התובע , והתשובה שלך היא גם אני?
ת. אין לי רצון להתפלפל מי שמקבל החלטות האם להמשיך להעסיק עובד או לפטר אותו זה מנהלת משאבי אנוש ביחד עם צוות מקצועי ואני עומדת על זה שיירשם בפרוטוקול.
ש. אבל בפרוטוקול השימוע הרלוונטי זה לא נאמר? למה?
ת. אני אזכיר לך שאתה היית נוכח בשימוע, נאמרו כל כך הרבה דברים בשימוע ורציתי להעביר מסר.....
ש. רותי, בשלב הזה של השימוע עוד לא נאמר דבר?
ת. רציתי להעביר מסר בשימוע חד משמעית שהחלטה אם להמשיך העסקה או לא תתקיים לאחר שגם מנהל הסעדה ראשי וגם מנהלת אזור יראו את הדברים ונשקול אותם , זה היה המסר שעבר בשימוע".
37. התנהלותה של גב' מרדכי, תשובותיה ואופן מתן המענה על השאלות, מובילים לקושי במתן אמינות לעדותה.
38. זאת ועוד. במכתבה הנזיפה, בסעיף 8 ציינה גב' מרדכי כי התובע חיבל בעבודה בכך ששכנע עובדת אחרת לצאת מהמטבח באותו הבוקר, ובהתאם לכך זו היתה אחת מהעילות שפורטו במכתב הזימון לשימוע. ואולם במסגרת חקירתה, גב' מרדכי העידה כי היא לא שוחחה עם גב' יפה מאור עובר לשימוע וכי היא הבינה זאת מגב' קדוש. עדותה בשאלה מדוע לא ביררה את הדברים מול גב' מאור, נגועה בסתירות. בתחילה השיבה גב' מרדכי כי היא ניסתה להשיג את גב' מאור, דהיינו, היא סברה תחילה כי יש לשוחח איתה ישירות בטרם השימוע, אך לא השיגה אותה. בהמשך הדברים טענה כי היא התמקדה בנטישה של התובע את המבטח. מדברים אלו עולה כי למרות טענתה של גב' מרדכי בתצהירה ובסיכומי הנתבעת, כי היא היתה גורם מרכזי בהחלטה לפטר את התובע, היא כלל לא פנתה לברר את הדברים עם גב' מאור, אשר היתה, לכל הפחות, עדה לאירועי אותו הבוקר. יצויין כי גב' מרדכי אף לא שוחחה עם גב' מאור לאחר שיחת השימוע, ובטרם ההחלטה על פיטורי התובע, למרות בקשת התובע בעניין זה. כל זאת שעה שגב' מאור הציגה אישור מחלה ליום 30.7.21 ולימים שלאחריו.
39. כאשר נשאלה מדוע לא ביררה את השאלה האם גב' מאור עזבה את המטבח יחד עם התובע, אל מול גב' מאור, השיבה כך:
"ש. ישבת בדיון ושמעת את יפה מאור מעידה היא אמרה שהיא לא יצאה עם התובע, למה לא טרחת לדבר איתה כדי להיווכח ממנה האם נכון שהיא יצאה עם התובע או לא?
ת. הנושא העיקרי והמשמעותי אליו נדרשתי היה טיפול במנהל תחנה שנוטש תחנה בשיא העומס.
ש. כלומר לא היה חשוב לך לברר עם יפה ?
ת. לא באותן נקודות זמן, זה היו כמה ימים סמוכים של טיפול בנושא ובזה התרכזתי.
ש. בזה התרכזת בלי לברר את העובדות , לא דיברת עם יפה?
ת. לא דיברתי עם יפה, התרכזתי בחיים".
40. הנה כי כן, הגם שגב' מרדכי היתה גורם משמעותי בהחלטה לפטר את התובע, כך לשיטת הנתבעת בתצהיריה ובסיכומיה –הרי שעל פי עדותה של גב' מרדכי, היא עצמה, היא לא ערכה בירור אל מול גב' מאור, למרות שטענה זו היתה אחת מן העילות לזימון התובע לשימוע ולמרות אישור המחלה שהמציאה גב' מאור.
41. עוד עולה מעדותה של גב' מרדכי, כי היא גם לא בדקה את הנסיבות שהובילו את התובע לעזוב את המטבח באותו בוקר. עובדות אלו נוגעות לא רק לשאלת הליך הפיטורים, בו נדון בהמשך הדברים, אלא גם לעילת הפיטורים של התובע.
42. גב' מרדכי, מספרת בעדותה כי היא לא נסעה למטבח בטרם השימוע והיא בדקה את אופי הפעילות של התחנה באמצעות הממונים על התובע. בעדותה אמרה במענה לכך שטענתיו של התובע לא היו מוצדקות, כי:... סכנה תברואתית לא היתה, אי אפשר להתכחש לטענה סובייקטיבית לעובד שאומר שחם לו, ולכן נעשו מאמצים..."
43. בעניין זה, אילו היתה עושה גב' מרדכי את הבירורים הנדרשים לפני מועד השימוע, היתה מגלה כי בדו"ח שהכין מר ערוסי עבור הנתבעת, בביקור שערך בעקבות התלונות של התובע, הוא ציין, כפי שעולה מעדותו, כי היה חם מאוד במטבח. דברים אלו אף עולים מעדותה של גב' מאור, כפי שיפורטו להלן. מדברים אלו עולה כי בשונה מן הנטען בסעיף 32 לתצהירה, מדובר בתנאי חום לא פשוטים, שגם אם אינם בגדר סכנה תברואתית, הם אינם תחושה סובייקטיבית של התובע גרידא.
44. העובדה כי הנתבעת המשיכה לדבוק בגרסתה לפיה התובע הוא זה ששכנע את גב' מאור לצאת מהמטבח, גם במסגרת הליך זה, מחזקת את מסקנתנו כי הנתבעת חיפשה אצטלה לפטר את התובע, וביקשה לחזק זאת באמצעות עזיבתה של גב' מאור את המטבח באותו הבוקר. אמנם, כפי שציינו לעיל, סביר שגב' מאור הושפעה מעזיבתו של התובע את המטבח באותו הבוקר, אך אין בכך כדי להוביל למסקנה כי התובע שכנע אותה לעזוב.
45. לסיכום דברים אלו, מעדותה של גב' מרדכי עולה, כי היא התייחסה לאירוע עזיבתו של מר מרדכי את המטבח, כאירוע מנותק, וכי מכלול הנסיבות בטרם פיטורי התובע, כך על פי עדותה היא, לא נשקלו על ידה. בהמשך פסק הדין, בהתייחס לטענות התובע לפיטורים שלא כדין, נרחיב באשר לסתירות העולות ממכתב הנזיפה וממכתב הזימון לשימוע. נציין כבר בשלב זה, כי התנהלות הנתבעת, בהליך הפיטורים, מחזקת אף היא את מסקנתנו לפיה עילת הפיטורים נגעה לתלונותיו של התובע, וכי עזיבתו של התובע את המטבח בבוקר יום 30.7.2018, לא היוותה את הסיבה העיקרית לפיטוריו בנסיבות העניין.
עדותו של מר ערוסי
46. בעוד שבתצהירו מסר מר ערוסי כי זכור לו שהתובע התלונן על החום במטבח וכי הוא לא התרשם שמדובר בחום קיצוני, בעדותו הסכים מר ערוסי כי תנאי החום במטבח היו קשים, וכי עובדה זו מצאה ביטויה בדו"ח שהגיש לנתבעת: "אני זוכר שהיה חם במטבח, ואכן היה חם מאוד ואף ציינתי זאת בדו"ח".
47. מדברים אלו עולה כי בשונה מטענת הנתבעת, תנאי החום היו קשים ואין מדובר בתחושה סובייקטיבית של התובע בלבד.
48. אמנם בתצהירו, מר ערוסי, מפרט את מסקנתו מאותו ביקור ולפיה הוא לא התרשם שמדובר בחום שמהווה סכנה תברואתית, ואולם, לדבריו בסעיף 5 לתצהירו, בדו"ח שערך (בו נדון באריכות בהמשך פסק דין זה בפרק ג' הדן בפיצוי מכוח חוק ההגנה על עובדים), הוא כלל את הליקויים הפנימיים בהתנהלות התובע.
49. גם בעדותו, באשר לממצאי הדו"ח, ציין השיב מר ערוסי לשאלת ב"כ התובע, כי הוא מצא ליקויים בעבודתו של התובע והעביר נתונים אלו לגב' קדוש.
50. בנסיבות העניין, אנו סבורות כי יש ממש בטענה של התובע לפיה, דברים אלו מעלים תהייה מדוע טענות אלו לא באו לידי ביטוי במכתב הזימון לשימוע של התובע ו/או הועלו כלפי התובע בטרם הגשת תביעה זו. עובדה זו מהווה חיזוק למסקנתנו באשר לעילת הפיטורים.
עדותה של גב' יפה מאור
51. להשלמת הדברים, נבקש להתייחס לעדותה של גב' יפה מאור, אשר הצהירה מטעם התובע.
52. גב' מאור השיבה מספר פעמים במהלך עדותה כי היא יצאה לבד מהתחנה, ולדבריה:
"ש. איך יצאת מהתחנה באותו יום?
ת. יצאתי לבד החלטתי שאני יוצאת וזהו.
ש. ואיך חזרת לתחנה?
ת. חזרתי בעצמי , לבד, לא נסעתי עם חיים, הוא אמר לי שהוא הולך ושאני יעשה מה שאני חושבת, גם אני לא הרגשתי טוב הלכתי לרופא ויש לי פתק מחלה".
ש. בימים אחר כך לא היה חם אחרי חופש מחלה?
ת. כנרת ביקשה שאני אשאר , היא מאוד רצתה שאמשיך לעבוד ואז אמרתי לה שזהו עד שאין מזגנים אני לא חוזרת, אני ביקשתי לחזור כי המצב שלי הכלכלי מאוד קשה ועזרתי לבת שלי ולא הייתה לי ברירה והיא גם ביקשה , כנרת, אמרה לי שאני אסתדר עם דינה ואמרתי זמנית אני אעבוד זה לא בגלל שהיה לי טוב, לא הייתה לי ברירה.
ש. את שוב חוזרת על זה שיצאת מהעבודה בלי קשר לחיים?
ת. לא בלי קשר.
ש. ולכנרת אמרת אחרת?
ת. לא נכון. יצאתי לבד הרגשתי שאני כבר לא יכולה".
53. הגם שנשאלה בעניין זה מספר פעמים, עדותה היתה עקבית.
54. אכן, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי יתכן שיציאתה של גב' מאור מן המטבח באותו הבוקר, הושפעה מיציאתו של התובע מהמטבח באותו הבוקר, לאור היותו מנהלה ולאור התלונות החוזרות באשר לחום ששרר במטבח. ואולם - לא עולה ממנה כי התובע הוא זה ששכנע אותה לצאת מן המטבח, כפי טענת הנתבעת, במכתב הנזיפה ובמכתב הזימון לשימוע.
55. מחקירתה של גב' מאור עולה כי לא נעלמה מעיני הנתבעת העובדה כי גב' מאור המציאה אישור מחלה לאותו היום ולימים שלאחריו, אך מסיבות השמורות איתה, גם במסגרת ניהול ההליך דנן, המצהירים מטעם הנתבעת ביכרו להתעלם מעובדה זו.
56. עדותה של גב מאור, כמו גם התנהלות הנתבעת בעניינה, אף הם מחזקים את המסקנה כי פיטורי התובע לא היו על רקע עזיבתו את המטבח בבוקר ביום 30.7.2018, אלא כי פעולתו זו, הגם שהיתה התנהלות שאינה מקובלת, לא היתה העילה לפיטוריו. מסקנה זו עולה לא רק מהתעקשות הנתבעת כי אחת מעילות הפיטורים היא העובדה שהתובע שכנע את גב' מאור לעזוב את המטבח באותו הבוקר, אלא גם מן העובדה שלמרות הנזק הנטען לנתבעת, גב' מאור לא זומנה לכל בירור בשאלת "נטישתה" את המטבח באותו הבוקר. לדבריה, גב' קדוש ביקשה ממנה לשוב למטבח ומאוד רצתה שהיא תשוב לעבודה.
57. התנהלות הנתבעת אל מול גב' מאור, העובדה כי למרות טענתה שהתובע לא שכנע אותה לצאת מן המטבח באותו הבוקר (הגם שסביר שהושפעה מעזיבתו), ובחירתה של גב' מרדכי שלא לבדוק את האירועים אל מול גב' מאור, למרות הטענות העולות ממכתב הנזיפה וממכתב הזימון לשימוע –מחזקים אף הם את מסקנתנו ולפיה העילה לפיטורי התובע לא היו עזיבתו את המטבח בבוקר יום 30.7.2018.
עדותו של התובע
58. עדותו של התובע, היתה אמינה ומהימנה. כאשר נשאל לגבי התלונות באשר למידת החום במטבח, השיב כי הוא התריע באשר למידות החום על בסיס יום יומי, במהלך חודשי הקיץ.
59. כאשר נשאל האם לעמדתו פיטרו אותו על רקע תלונותיו באשר למידות החום במטבח, עדותו חיזקה את הדברים שאמרה גב' קדוש בעדותה, לפיהם מערכת היחסים אל מול התובע, התדרדרה לאור טענותיו החוזרות באשר לחום ששרר במטבח.
60. דברים אלו מחזקים את מסקנתנו ולפיה פיטורי התובע היו על רקע תלונותיו החוזרות באשר לחום ששרר במטבח, וכי נטישתו את המטבח באותו הבוקר, היתה אצטלה לפיטוריו.
א.4. סיכום הדברים
61. בנסיבות העניין ועל רקע כל האמור לעיל, מקובלת עלינו גרסת התובע, כי פיטוריו נעשו בזיקה ישירה לתלונותיו החוזרות באשר לחום הכבד ששרר במטבח התחנה וכי זו היתה עילת הפיטורים האמיתית. השתכנענו כי השיקולים שעמדו מאחורי החלטת הפיטורים לא היו שיקולים ענייניים כחלק מהפררוגטיבה הניהולית הנתונה לנתבעת וכי החלטת הפיטורים הייתה נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים.