--- סוף עמוד 14 ---
16. יישום הכללים הנזכרים לעיל בענייננו, מוביל למסקנה כי אין בבקשת התיקון משום חריגה מהותית מעילת התביעה המקורית כפי שזו באה לידי ביטוי בבקשת האישור. כאמור, המסכת העובדתית שהובאה בבקשת האישור נותרה בעינה גם לאחר התיקון המבוקש, ומסכת זו כללה את רכיבי היסוד של העילות הנטענות בבקשת התיקון. משכך, אפילו חלפה תקופת ההתיישנות במועד הגשת בקשת התיקון, אין בכך כדי למנוע את תיקון בקשת האישור כמבוקש.
17. לבסוף, לא מצאתי שיש מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי להגביל את היקף זכות התשובה של קומברס לסוגיות שתוקנו בהתאם לבקשת התיקון. אמנם תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) מאפשרת לבעל דין לתקן את כתב טענותיו ללא מגבלה לנוכח תיקון כתב טענות שביצע בעל הדין שכנגד (השווּ לתקנה 47(א) לתקנות החדשות המצמצמת זכות זו) – ויצוין כי תקנה זו חלה בענייננו (ראו סעיף 7 לתיקון מס' 3 לתקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 ובשים לב לכך שבקשת האישור הוגשה טרם כניסתן של התקנות החדשות לתוקף). ואולם תקנה 94 לתקנות הישנות אינה חזות הכל, ויש לתת משקל אף להשתלשלות ההליך כמו גם לרקע שהוביל להגשת בקשת התיקון. כזכור, בעקבות פסק הדין ב-רע"א 9745/16 [פורסם בנבו] הוחזר הדיון בבקשת האישור לבית המשפט המחוזי לצורך בירור שאלת קיומה של עילת תביעה לפי דיני מדינת ניו יורק, ועל מנת לקדם בירור זה הוגשה בקשת התיקון. מלבד עניין קיומה של עילת תביעה לפי הדין הזר, יתר הנושאים בהליך נדונו ב-רע"א 9745/16 [פורסם בנבו] ואין מקום לשוב ולהידרש להם. כך שבדין נקבע שעל קומברס להשיב בתשובתה רק לסעיפים המתוקנים; וזאת במיוחד בשים לב לקביעת בית המשפט המחוזי, שכאמור לא ראיתי מקום להתערב בה, שלפיה בקשת התיקון ובקשת האישור נסמכות על אותה תשתית עובדתית.
סוף דבר
18. בקשת רשות הערעור נדחית, ובהתאם ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע מבוטלת. המבקשת (קומברס) תישא בהוצאת המשיבים בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"א בטבת התשפ"ב (15.12.2021).
ש ו פ ט ת