225. במילים אחרות, מאחר ששאלת רשלנותם של הנאשמים בענייננו נבחנת החל משלב הוצאת הפעילויות והניסויים לציבור הרחב במסגרת אירועים ציבוריים רבי משתתפים ומאחר שמדובר בשינוי נסיבותי מהותי ודרמטי בחייהם של הפעילויות והניסויים שנבחרו לביצוע, ככל שהנאשמים סברו שעניין זה הוא רלוונטי וחשוב לביסוס טענות ההגנה שלהם, הנטל להביא את גורמי משרד החינוך לעדות הוטל עליהם. משלא עשו זאת, ניתן לזקוף גם זאת כחיזוק למסקנתי האמורה כי נציגי משרד החינוך לא ידעו על התוכן הקונקרטי של הניסויים והפעילויות שיבוצעו במסגרת פרויקט המד"צים (ובשלב הוצאת הפעילויות
226. --- סוף עמוד 46 ---
227.
228. והניסויים לביצוע בציבור במסגרת אירועים ציבוריים רבי משתתפים), ובוודאי שהם לא אישרו את ביצועם.
הכשרת המד"צים
229. כאמור, הכשרת המד"צים כללה סדנאות ייעודיות כלל-ארציות בנות מספר ימים, פעמיים בשנה (בחופשת הקיץ ובחופשת סוכות), וכן מפגשים חודשיים חד יומיים במהלך השנה, במהלכם עברו המד"צים הרצאות בנושאים הפיזיקליים של החוגים ובמיומנויות הנחיה. ההכשרה הועברה על ידי המורים המובילים שכתבו את הפעילויות, ועל ידי גורמים נוספים חיצוניים שלימדו על כישורי הנחיה.
230. ארגון ההכשרות (לרבות לוח הזמנים, הלוגיסטיקה (שינה, ציוד, מקום ביצוע ההדרכות, תיאום המרצים מן החוץ ועוד) היה באחריות נאשמת 2. אספקת הציוד הנדרש לצורך קיום החוג עצמו וההכשרות נעשתה גם היא באמצעות נאשמת 2 ומכון גורלניק, והוא סופק על ידי ספק קבוע שרשת אורט עבדה איתו באותה העת לאורך שנים (פרוטוקול בעמ' 224 ש' 24-27).
231. במהלך ההכשרות נוהל מעקב אחר נוכחות התלמידים. כך, בכל מפגש הכשרה נדרש כל מד"צ למלא את פרטיו ולחתום על דף נוכחות. במידה והמד"צ נעדר, היה עליו להביא אישור לכך למורה המוביל, והמורה המוביל עדכן ברשימת הנוכחות את דבר היעדרות המד"צ והסיבה להיעדרות. אם מד"צ נעדר יותר מפעמיים אז מתריעים בפניו שהוא לא יכול עוד לקחת חלק בפרויקט המד"צים. בנוסף, נאשמת 2 הנחתה את המורים המובילים שתלמידי כיתה יא' שלא עברו את שתי הסדנאות הייעודיות לא יוכלו להשתתף בפרויקט ולהדריך את תלמידי כיתה ט', והמורים המובילים היו אחראים לאכוף זאת (ת/33 ש' 7-8; נ /6; נ/31; פרוטוקול בעמ' 225-226).
232. יוער שבעדותה, טענה נאשמת 2 שהתכנים הלימודיים שהתקבלו "מהמרצים והמורים לפיסיקה", קרי, המורים המובילים שהציעו פעילויות וניסויים, נערכו על ידה בקלסרים וכי כל מד"צ קיבל קלסר עם כל החומרים (פרוטוקול בעמ' 225 ש' 7-8, בעמ' 254 ש' 12-14). כמו כן, במסגרת חקירתו של נאשם 4 במשטרה מיום 15.06.14 נתפס ת/39ד' שעל פי הודעתו, זהו "...דף הנחיות לביצוע ניסוי ספינת הקיטור כפי שמופיע בחוברת הכשרת המדצים של רשת אורט" (ת/39 ש' 69-70; ת/39ד').
233. בנוסף, נאשמת 3 העידה כי היא סברה שהמורים המובילים, שהם מורים לפיזיקה כמוה, אמורים להכיר את ניסוי הסירה, מאחר והוא נלקח מספר לימוד המאושר לכאורה על ידי משרד החינוך, וכי בכל מקרה היה עליהם להכירו מאחר ומסמך הכולל את כל הוראות הניסוי נכלל במסגרת קלסר המד"צים שהם היו אמורים לקבל (ת/33א'), וההסבר הפיזיקלי וההנחיות הטכניות נמצאים במסמך נפרד נוסף (ת/39ב'; פרוטוקול בעמ' 417 ש' 4-11).
234. יחד עם זאת יוער כי נסיבות הפצת חוברת ההכשרה למד"צים בפועל לא הובררו דיין, ולכן לא ברור מה היה השימוש בחוברת ההכשרה בפועל, למי היא הועברה, האם ומתי היא הועברה לתלמידים שלקחו חלק בהכשרות לפרויקט המד"צים, האם ומתי היא הועברה למורים המובילים, והאם גורם כלשהו עבר עם המד"צים על החומרים ובדק שהם מכירים את המפורט בה.
--- סוף עמוד 47 ---
ניסוי הסירה
הצעת נאשמת 3 לכלול את ניסוי הסירה במסגרת פרויקט המד"צים
235. ניסוי הסירה הינו ניסוי מדעי פיזיקלי המדגים כיצד ניתן לעשות שימוש בקיטור ככוח מניע. במסגרת הניסוי עושים שימוש במקור חום (כגון אש גלויה) שמרתיח מים וגורם לסירת קלקר לנוע בתוך גיגית מים קטנה (ת/33א'; ת/39ד').
236. בעקבות המלצתו של נאשם 4 על התאמתה של נאשמת 3 להציע פעילויות וניסויים לפרויקט המד"צים, פנתה נאשמת 2 לנאשמת 3, הציגה לה את רציונל פרויקט המד"צים (ניסויים פשוטים, שמבוצעים בכיתה רגילה ואינם מצריכים מעבדה, לא מצריכים ציוד יקר, ושתלמידי כיתה יא' יהיו מסוגלים להעבירם לתלמידי כיתה ט', שיבצעו אותם בעצמם) וביקשה ממנה להציע תכנים ופעילויות לפרויקט. בעקבות זאת, הציעה נאשמת 3 פעילויות וניסויים שונים, לרבות ניסוי הסירה, אשר אוגדו יחדיו תחת החוג "משחקים בפיסיקה", שמטרתו להסביר חוקים פיזיקליים באמצעות צעצועים ומשחקים (ת/37 ש' 42-46; ת/40א'; פרוטוקול בעמ' 224 ש' 28-32, בעמ' 225 ש' 1-4, בעמ' 228-229, בעמ' 315 ש' 11-18, בעמ' 317 ש' 14-30, בעמ' 362 ש' 19-22, בעמ' 406 ש' 22-33 ובעמ' 407 ש' 1).
237. יצוין כי בניגוד לאמור בכתב האישום (בסעיף 16), לא הוכח בפני, בוודאי שלא במידת ההוכחה הדרושה בפלילים, שנאשמים 1 ו-5 ידעו על הכללתו של ניסוי הסירה ברשימת הניסויים המוצעים לבחירת המורים המובילים במסגרת פרויקט המד"צים, או כי הדבר נעשה על דעתם. כן הוכח שהם ידעו שהניסויים שיבוצעו במסגרת יריד המדע הם ניסויים מתוך קבוצת הניסויים שבוצעה במסגרת פרויקט המד"צים.
238. בהמשך לכך, אף יש מקום לציין כי בניגוד לנטען בכתב האישום, אינני סבור שעלה בידי המאשימה להוכיח במידה הנדרשת שכבר בעת שהוצעו הפעילויות והניסויים במסגרת פרויקט המד"צים, ובפרט כאשר נאשמת 3 הציעה את ניסוי הסירה לפרויקט המד"צים (כעשור קודם לקיום האירוע באוהל אורט ויריד המדע), הנאשמים 2, 3 ו-4 ידעו שניסוי הסירה ישמש בעתיד גם בפעילויות מחוץ לכותלי בית הספר, לרבות במרכזי קניות שונים ברחבי הארץ, בנוכחות קהל רב (סעיף 16 לכתב האישום).
ניסוי הסירה לא נבדק על ידי גורמים מקצועיים בכירים בטרם נכלל בפרויקט המד"צים
239. מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי ניסוי הסירה, אותו הציעה נאשמת 3, לא עבר בדיקה על ידי גורם מקצועי בכיר באורט (לרבות נאשם 4), על ידי גורם מקצועי במשרד החינוך (לרבות על ידי מי מחברי וועדת ההיגוי) או על ידי גורם מקצועי חיצוני אחר, וכי הוא לא קיבל אישור של גורם מקצועי בכיר כלשהו, בטרם הוחלט להכלילו ברשימת הפעילויות והניסויים המוצעים לביצוע בפרויקט המד"צים, וזאת על אף גורמי הסיכון הייחודיים המובנים בו (שימוש באש גלויה ובכוהל על ידי תלמידים קטינים).
240. כך, לאחר שהציעה נאשמת 3 לכלול את ניסוי הסירה בפרויקט, אף גורם מקצועי בכיר לא בדק האם ניסוי הסירה, באופן ספציפי, מתאים להיכלל במסגרת פרויקט המד"צים בתנאיו ובנסיבותיו, לרבות אם הוא עומד בדרישות הבטיחותיות, לנוכח ההצטלבות בין סיכוני הניסוי עצמו (שימוש באש גלויה ובכוהל) לבין הסיכונים העולים מתנאי פרויקט המדצ"ים
241. --- סוף עמוד 48 ---
242.
243. (וביניהם, ביצוע ניסויים בכיתות רגילות (ולא במעבדות), על ידי תלמידי כיתות יא' ו-ט', ללא נוכחות צמודה של מורה מקצועי או מבוגר אחר) (פרוטוקול בעמ' 254-255, בעמ' 315 ש' 4-18 ובעמ' 318).
244. יתרה מכך, לאור קביעתי האמורה לפיה גורמי וועדת ההיגוי שלא לקחו חלק ישיר בפרויקט המד"צים לא נחשפו לפירוט המלא של תכני הניסויים והפעילויות העתידים להתבצע במסגרת הפרויקט, ניתן לקבוע כי הם גם לא נחשפו ספציפית לניסוי הסירה ולשימוש שעתיד להיעשות באש ובחומרים מסוכנים מחוץ למעבדה, בכיתות הלימוד וביתר תנאי פרויקט המד"צים, ובוודאי שלא ניתן לומר שהם אישרו זאת (נ/31; פרוטוקול בעמ' 226 ש' 28-32, בעמ' 227 ש' 26-29, בעמ' 315 ש' 19-26 ובעמ' 363 ש' 14-25).
245. כמו כן, יש מקום לציין כבר עתה כי גם בהמשך, לקראת ביצוע הניסוי במסגרת פרויקט הקניונים ובאוהל אורט ביריד המדע, לא נבדקה התאמתו של ניסוי הסירה לביצוע בתנאי אירועים אלה, לרבות בטיחותית, על ידי גורם מקצועי בכיר כלשהו, באורט או מחוצה לו, וזאת על אף התווספותם של גורמי סיכון רבים וייחודיים, הנובעים מהוצאת הניסוי לביצוע באוהל באירוע ציבורי רב משתתפים ובפני הציבור הרחב, ועל אף התובנות ונורות האזהרה שעלו מיריד ניו יורק (אשר הועלו על ידי גורמים אחרים שביקשו לבדוק את התאמת הניסוי לביצוע בתנאי יריד ניו יורק מבחינה בטיחותית), שהיו בידיעת הנאשמים 2 ו-4, כפי שיפורט בהמשך.
המקורות מהם נלקח לכאורה הרעיון לניסוי הסירה, והשפעתם על שאלת בטיחות ביצועו בתנאים ובנסיבות שונים
246. נאשמת 3 טענה במסגרת הודעותיה במשטרה ובפני כי ניסוי הסירה נלקח משני מקורות: ממסמך "הצעות לפיתוח משימות חקר בנושאים הנלמדים בכיתה ט'", שהופץ על ידי מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ללא עריכת לשון וללא יעוץ מדעי (וכן לפי עדותה של גב' שושי כהן, גם מבלי שהועבר ליועץ הבטיחות (פרוטוקול בעמ' 132 ש' 12-18)) (ת/36 ש' 10-11 וש' 190-192; ת/36א', "מסמך הצעות לפיתוח"; ת/37 ש' 42-46); וכן מהניסוי "לשוט בעזרת הקיטור" מתוך ספר הלימוד "עולם של אנרגיה", אשר אושר על ידי האגף לתכניות הלימודים של משרד החינוך (ת/36 ש' 82-85; ת/60א'; ת/60ב'; פרוטוקול בעמ' 406 ש' 24-27, בעמ' 412 ש' 28-30, בעמ' 419-424).
247. בעקבות טענות ההסתמכות האמורות של נאשמת 3, נחלקו הצדדים בשאלות האם הבאתו של ניסוי הסירה לפרויקט המד"צים מתוך חומר לימוד המאושר לכאורה על ידי משרד החינוך מלמדת כי יש לראותו כמאושר גם הוא על ידי משרד החינוך? האם יש לראות את הניסויים הכלולים במסמך הצעות לפיתוח כניסויים המאושרים ומומלצים על ידי משרד החינוך על אף שהוא הופץ ללא עריכת לשון, ללא יעוץ מדעי וללא יעוץ בטיחותי? וככל שניתן היה להסתמך על מסמך ההצעות לפיתוח, האם הוא מחייב את ביצוע הניסוי במעבדה?
248. כפי שקבעתי לעיל, לאור השוני בין התנאים והנסיבות בהם מבוצעים פעילויות וניסויים במסגרת תכנית הלימודים הרשמית המאושרת של משרד החינוך לבין תנאי ונסיבות ביצוע פעילויות וניסויים במסגרת פרויקט המד"צים, הרי שלא ניתן להסיק בשום פנים ואופן שאישור ביצוע ניסוי או פעילות במסגרת תכנית הלימודים הרשמית המאושרת של משרד
249. --- סוף עמוד 49 ---
250.
251. החינוך מהווה אישור כלשהו (בוודאי לא אישור בטיחותי) לביצועו בתנאי ובנסיבות פרויקט המד"צים.
252. בהתאם לכך, אפילו אם אהיה מוכן להניח לטובת נאשמת 3 (והנאשמים האחרים) שניסוי הסירה אכן נלקח מספר הלימוד "עולם של אנרגיה" המאושר על ידי האגף לתכניות הלימודים של משרד החינוך; אפילו אם אהיה מוכן להניח לטובת נאשמת 3 (והנאשמים האחרים) שניתן לראות בניסויים הכלולים במסמך ההצעות לפיתוח כניסויים מאושרים ומומלצים על ידי משרד החינוך על אף שהוא הופץ ללא עריכת לשון, ללא יעוץ מדעי וללא יעוץ בטיחותי; ואפילו אם הניסוי המופיע במסמך ההצעות לפיתוח אינו מחייב את ביצועו במעבדה – הרי שלא ניתן להסיק בשום פנים ואופן שאישורם הכללי של ניסויים אלה על ידי משרד החינוך (לביצוע במסגרת תכנית הלימודים הרשמית) מלמד בהכרח שביצוע ניסוי הסירה בתנאי ונסיבות פרויקט המד"צים מאושר אף הוא ואינו מחייב בדיקה קונקרטית של התאמתו לביצוע בתנאי הפרויקט ונסיבותיו, לרבות בטיחותית.
253. אקדים ואומר שבדומה, ואף ביתר שאת, גם אין רלוונטיות וחשיבות רבה לשאלת אישור ביצועו של ניסוי הסירה במסגרת תכנית הלימודים הרשמית והמאושרת של משרד החינוך (או אפילו במסגרת פרויקט המד"צים) לצורך בחינת שאלת רשלנותם של הנאשמים ביחס לביצוע ניסוי הסירה במסגרת שלב היציאה לאירועים הציבוריים באירועים רבי משתתפים. כאמור, הנסיבות והתנאים (בדגש על הסיכונים) של ביצוע ניסוי הסירה במסגרת תכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך (כלומר, ביצועו בהתאם לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, לרבות ביצועו במעבדות או במקומות ייעודיים ועל ידי מורים מקצועיים או בפיקוחם הצמוד) היו שונים באופן משמעותי ומהותי מתנאי ונסיבות ביצועו במסגרת פרויקט המד"צים, וביתר שאת שונים באופן מהותי ודרמטי מתנאי ונסיבות ביצועו באירועים הציבוריים, בעיקר מן ההיבט הבטיחותי. על כן, אף אם ניסוי הסירה אושר לביצוע במסגרת תכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך, הרי שאין בכך כדי ללמד דבר וחצי דבר באשר לבטיחות ביצוע הניסוי בתנאי האירועים הציבוריים רבי המשתתפים ובנסיבותיהם.
254. לאור קביעתי האמורה, מצאתי גם שניתן להשאיר בצריך עיון את המחלוקת שקמה בין הצדדים בשאלה האם ניסוי הסירה שהוצע על ידי נאשמת 3 זהה או דומה במהותו לניסויים המופיעים בספר הלימוד "עולם של אנרגיה" ובמסמך ההצעות לפיתוח, על אף השוני הקיים בחומרים ובאביזרים בהם נעשה שימוש בכל אחד מהניסויים (ת/36א'; ת/60א'; ת/60ב'; פרוטוקול בעמ' 434-436).
255. בנוסף, אינני מקבל את טענתה של נאשמת 3 כי על פי מסמך ההצעות לפיתוח ניתן לבצע את ניסוי הסירה גם מחוץ למעבדה (ת/36א' בעמ' 5; פרוטוקול בעמ' 422-423).
256. כך, בשורת הטבלה העוסקת בניסוי הסירה מופיעות צמד המילים "מעבדת ביה"ס" באופן מפורש תחת העמודה "תשתית לביצוע, ציוד מיוחד" (ת/36א' בעמ' 4-5). בהקשר זה טענה נאשמת 3: "...כשאומרים תשתית לביצוע פלוס מעבדת בית ספר הכוונה מבחינתי אם מותר במעבדת בית ספר לעשות את זה, אז אדרבא שמותר לעשות את זה בכיתה כי הסיכונים שקיימים במעבדת בית ספר אינם קיימים בכיתה רגילה. כל חוזרי המנכ"ל מתייחסים למה שקורה במעבדה. לטעמי בגלל שזה סביבה מיוחדת שיותר מסוכנת לתלמידים שנמצאים בתוכה. כל החוזרים נכתבו לביצוע ניסויים במעבדה כי יש שם סכנות נוספות. לתפיסתי מה שהמסמך אומר שמדובר בניסוי שיש לבצעו שלא במעבדה אבל התוספת שהקריא התובע אומרת שניתן לבצע גם במעבדה חרף
257. --- סוף עמוד 50 ---
258.
259. הסיכונים המיוחדים שיש במעבדה. אם אנחנו יושבים במעבדה וגם לא מבצעים ניסוי עדיין עלולים לקרות דברים שלא עלולים לקרות בכיתה רגילה." [הדגשות שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 422 ש' 12-26).
260. בהמשך, גם השיבה לשאלת בית המשפט: "...ת/36 זה מסמך של משרד החינוך, הם אומרים שרצוי לבצע את הניסוי במעבדה על מנת ללמד את תלמידי ישראל לבצע ניסויים במעבדה ולתת מיומנויות לביצוע ניסויים. מצד שני משרד החינוך מודע שאין מספיק מעבדות והניסויים מתבצעים בכיתות. משרד החינוך גם עורך ביקורות למעבדות. אם מסתכלים על המסמך ת/36 הם באופן אוטומטי לגבי כל הפעילויות רשמו מעבדות בית ספר. החוזרים אומרים וגם ת/36 אומרים שרצוי לבצע במעבדה והם גם מדברים על כמות תלמידים מותרת ואנו יודעים בפועל יש כמות יותר גדולה. משרד החינוך מתייחס למעבדה בלבד. אם זה נקודת המוצא איני יודעת למה הוסיפו את התוספת במעבדת בית ספר. זה אוטומטית רשום לכל הניסויים. צריך להסתכל במסמך הסופי" [הדגשות שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 423 ש' 4-11).