191. כמו כן, אף שמסמך הרציונל אינו מתייחס לשאלה האם יש לבצע את הניסויים בכיתות לימוד או במעבדות, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, ולאור קביעתי האמורה אודות "קו פרשת המים" בענייננו, אני מוכן גם להניח לטובת הנאשמים שוועדת ההיגוי ידעה ואישרה שהפעילויות והניסויים במסגרת הפרויקט יבוצעו בכיתות רגילות, ולא במעבדות (עדות נאשמת 2 בפרוטוקול בעמ' 227 ש' 21-22).
192. עם זאת, בעניין פירוט התכנים הקונקרטיים שבהם יעסקו החוגים בפרויקט המד"צים יובהר כי אינני מקבל את טענתם של חלק מהנאשמים כי גורמים במשרד החינוך, ובמיוחד חברי וועדת ההיגוי (הכוללים כאמור את המפמ"ר לפיסיקה בתחילת דרכו של הפרויקט - מר דוד סלע, ומי שהחליפו והיה המפמ"ר לפיסיקה בעת הרלוונטית מר צבי אריכא), הכירו את התוכן הפרטני של כלל הניסויים והפעילויות שבוצעו במסגרת פרויקט המד"צים וכי הם אישרו אותם, מעבר למפורט במסמך הרציונל.
193. מהעדויות ומהראיות שהוצגו בפני עולה בבירור כי גורמי וועדת ההיגוי שלא לקחו חלק ישיר בפרויקט המד"צים (ובפרט גורמי משרד החינוך, ובראשם המפמ"ר לפיסיקה) לא נחשפו לפירוט תכני הפעילויות והניסויים העתידים להתבצע במסגרת הפרויקט (ובכלל זה לפירוט תוכן ניסוי הסירה, לרבות אופן ביצועו, השימוש באש גלויה ובכוהל במסגרתו, הסכנות הטמונות בו והוראות הבטיחות לגביו), ולא אישרו את ביצועם הקונקרטי בתנאי פרויקט המד"צים. לכל היותר, כאמור, הוצגו לחברי וועדת ההיגוי העקרונות והנושאים שיכללו בפרויקט המד"צים באופן כללי בלבד (נ/31; פרוטוקול בעמ' 226 ש' 28-32, בעמ' 227 ש' 26-29, בעמ' 315 ש' 19-26 ובעמ' 363 ש' 14-25).
194.
195. --- סוף עמוד 42 ---
196.
197. דברים אלה עולים במפורש מעדותה של נאשמת 2 עצמה כי "...בישיבות של ועדת היגוי לא יורדים לרזולוציות של איזה ניסויים, זה עוסק ברציונל, זה עוסק בגדול כמו למשל החלטה של המפמ"ר להכיר בפעילות של המד"צים" [הדגשות שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 227 ש' 26-29), ואף מעדותו של נאשם 4 כשהתבקש להתייחס לעדותה האמורה של נאשמת 2: "הרעיון כולו מוצג בוועדות ההיגוי, וגם מסמך הרציונל מוצג בוועד ההיגוי ובהרבה מקומות אחרים שנמצא משרד החינוך. תפיסת העולם שלנו שאנו מוציאים את הניסוי מהמעבדה והניסוי מבוצע על ידי תלמיד בוגר עם חניכים צעירים, מוצג ונידון ומאושר בוועדת ההיגוי" [הדגשות שלי, י.ג.], ובהמשך כשנשאל על ידי בית המשפט האם "מנגנון הבקרה הכפול" הוצג לוועדת ההיגוי השיב "...לא יודע לומר אם הוצג לנציגי המפמ"ר בוועדת ההיגוי שזאת שיטת הבקרה ואם נציגי המפמ"ר אמרו שזה מספיק." (פרוטוקול בעמ' 363 ש' 7-25).
198. בהתאם לכך, גם אינני סבור שיש מקום ללמוד מהיעדר הערות לכאורה מצד הגורמים במשרד החינוך אודות מסוכנות או אי בטיחות ביצוע הניסויים והנושאים שמפורטים במסמך הרציונל בתנאי פרויקט המד"צים כמלמדים על תפיסתם אודות אי מסוכנותם של הניסויים והפעילויות הקונקרטיים שנכללו בפועל בפרויקט, שכן, הם לא היו חשופים למלוא המידע בעניין זה (פרוטוקול בעמ' 226 ש' 28-32, בעמ' 227 ש' 1-2 וש' 21-29, בעמ' 315 ש' 19-28 ובעמ' 363 ש' 7-25).
199. כמו כן, בהקשר זה אף אינני מקבל את טענת נאשמת 2 כי יש ללמוד מהגעתם של מר צבי אריכא וגורמים נוספים מטעם משרד החינוך להכשרות (לרבות מי ששימש כמפמ"ר לפיסיקה בעת הביקור) על כך שהם ידעו על כלל התכנים הספציפיים של הפעילויות והניסויים המבוצעים במסגרת הפרויקט (פרוטוקול בעמ' 227 ש' 7). אף אם אהיה מוכן לקבל כי מר צבי אריכא וגורמים נוספים מטעם משרד החינוך הגיעו במועד זה או אחר למפגשי ההכשרה להתרשמות, הרי שאין משמעות הדבר כי הם נחשפו באופן מלא, מפורט ומסודר לכלל הפעילויות והניסויים שנכללו בפרויקט, ובפרט לניסוי הסירה או לניסויים אחרים הכוללים שימוש באש, בכוהל או בחומר מסוכן אחר, כי הם אישרו את ביצוע כלל הפעילויות והניסויים בפרויקט באופן קונקרטי, או כי הם נתנו בכלל את דעתם על בטיחות הפעילויות והניסויים.
200. זאת ועוד, יש מקום לציין כבר עתה, כי אף אם הייתי מוכן להניח לטובת הנאשמים שחברי וועדת ההיגוי וגורמים במשרד החינוך נחשפו באופן מלא, מפורט ומסודר לכלל הפעילויות והניסויים שנכללו בפרויקט המד"צים, ובפרט לניסוי הסירה או לניסויים אחרים הכוללים שימוש באש, בכוהל או בחומר מסוכן אחר, כי הם אישרו את ביצוע כלל הפעילויות והניסויים בפרויקט באופן קונקרטי (ובפרט את ניסוי הסירה), או כי הם נתנו את דעתם על בטיחות הפעילויות והניסויים שנכללו בפרויקט המד"צים (וכאמור, מהראיות ומהעדויות עולה בבירור שלא כך הדבר), הרי שבשים לב לקביעתי האמורה כי ההחלטה על הוצאת הפעילויות המדעיות והניסויים לביצוע במסגרת אירועים ציבוריים רבי משתתפים, בפני קהל רחב, מזדמן, לא ידוע ורב גילאי (כולל קטינים) מהווה את "קו פרשת המים" בדמות שינוי מהותי ודרמטי במיוחד בחיי הניסויים ביחס לפרויקט המד"צים, ניתן לקבוע שאין לראות באישורים לכאורה אלו כרלוונטיים גם בנוגע להוצאת הפעילויות והניסויים לביצוע באירועים ציבוריים רבי משתתפים, כדוגמת אוהל אורט ויריד המדע שבענייננו.
201.
202. --- סוף עמוד 43 ---
203.
204. ודוק, נאשם 4 הודה בעצמו כי במסגרת הפעולות של וועדת ההיגוי והמחשבה על התפיסה של פרויקט המד"צים לא עלתה בפני גורמי משרד החינוך, לרבות גורמי משרד החינוך שלקחו חלק בוועדת ההיגוי, האפשרות שבנקודת זמן בהמשך הפרויקט הוא יתרחב ויבוצע מחוץ למסגרת בית הספר באירועים ציבוריים ובפני קהל רחב (פרוטוקול בעמ' 317 ש' 7-9).
תכני הפעילויות והניסויים בפרויקט המד"צים
205. מדברי נאשם 4 ניתן ללמוד כי הפעילויות הראשונות שנכללו במסגרת פרויקט המד"צים נכתבו, ככל הנראה, על ידי מר שוקי זכאי וגב' צילה חורש (מורים לפיסיקה ברשת אורט, ששימשו בתפקידים נוספים באורט ומחוץ לאורט, ואשר היו חברים בוועדת ההיגוי), והן בוצעו במסגרת הפיילוט במספר מצומצם של בתי ספר. נאשם 4 העיד כי בשלב זה "...אני כמנהל הוראת פיסיקה באותה תקופה, מכיר את האנשים וסומך על מה שהם כותבים, עובר על מה שכתבו בתחילת הדרך..." [הדגשות שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 315 ש' 8-11, בעמ' 362 ש' 19-22, בעמ' 366 ובעמ' 401 ש' 8-10).
206. לאחר מכן, עם התפתחות והתרחבות פרויקט המד"צים, פנתה נאשמת 2 למורים מובילים שהציע לה נאשם 4 (שהיה באותה העת מנהל הוראת הפיסיקה במכון גורלניק), לרבות אל נאשמת 3, וביקשה מהם להציע תכנים שקרובים לליבם ושמתאימים לדעתם לביצוע במסגרת הפרויקט (פרוטוקול בעמ' 225 ש' 1-4, בעמ' 315 ש' 11-18, בעמ' 317 ש' 14-17, בעמ' 362 ש' 19-22 ובעמ' 401 ש' 11-14).
207. בהמשך, כשהתרחב גם מעגל המורים המובילים, פנתה נאשמת 2 למורים שהומלצו לה על ידי מורים מובילים אחרים או על ידי מורים לפיסיקה, ובקשה לקבל גם מהם הצעות לתכנים שקרובים לליבם ושהם חושבים שהם מתאימים לביצוע במסגרת הפרויקט (פרוטוקול בעמ' 224 ש' 28-32, בעמ' 225 ש' 1-4 ובעמ' 254 ש' 5-11).
208. לטענת נאשמת 2, כשהיא פנתה למורים האמורים לצורך קבלת הצעות לתכנים חדשים היא הציגה להם את הרציונל שמאחורי הפרויקט, והסבירה כי הפעילויות צריכות לענות על הגדרת ניסויים פשוטים, שמבוצעים בכיתה רגילה ואינם מצריכים מעבדה, לא מצריכים ציוד יקר, ושתלמידי כיתה יא' יהיו מסוגלים להעבירם לתלמידי כיתה ט', שיבצעו אותם בעצמם (פרוטוקול בעמ' 224 ש' 28-32, בעמ' 228 ש' 1-5).
209. בין הצדדים ובין הנאשמים עצמם התעוררה מחלוקת בשאלה האם הצעת הניסויים והפעילויות לפרויקט המד"צים דרשה את בדיקתו ואישורו של גורם מקצועי בכיר נוסף – באורט (לרבות נאשם 4 עצמו כמומחה בכיר בפיסיקה) או במשרד החינוך – או שמא היה די בהצעת המורה המוביל את הניסוי הספציפי, כגורם מוסמך, ובבחירת המורים המובילים האחרים להעביר את הניסוי הספציפי במסגרת פרויקט המד"צים המתנהל בבית ספרם מתוך רשימת פעילויות וניסויים אפשריים. כלומר, האם ניתן היה להסתפק בשיטה שכונתה על ידי נאשם 4 בעדותו - "מנגנון הבקרה הכפול" (פרוטוקול בעמ' 315 ש' 4-18 ובעמ' 318).
210. לנוכח קביעתי האמורה – לפיה "קו פרשת המים" בענייננו הוא בשלב ההחלטה על הוצאת הפעילויות והניסויים מהמסגרת המוגדרת של פרויקט המד"צים לביצוע במסגרת אירועים ציבוריים רבי משתתפים - הרי שגם אם הייתי מניח לטובת נאשמים 2 ו-4 שדי היה באותו "מנגנון בקרה כפול" ביחס לפרויקט המד"צים (וכפי שיובהר בהמשך, אינני סבור כך כלל, ואף ספק בעיני אם מנגנון זה שימש כמנגנון בקרה בפועל באופן מכוון בזמן אמת), ברי כי
211. --- סוף עמוד 44 ---
212.
213. לא היה די במנגנון זה לצורך בדיקת התאמתם של הפעילויות והניסויים לביצוע בתנאי ונסיבות אירועים ציבוריים רבי משתתפים, לנוכח השוני המהותי והדרמטי בין פרויקט המד"צים לבין האירועים הציבוריים, בעיקר מבחינת גורמי הסיכון המחייבים בחינה בטיחותית מחודשת. על כן, לא מצאתי שנדרש להכריע במחלוקת האמורה.
214. יחד עם זאת, ולמעלה מן הצורך, מצאתי לנכון לציין כי מעדותם של נאשמים 2 ו-4 כן ניתן ללמוד כי, לכל הפחות בתחילת דרכו של פרויקט המד"צים (בטרם גדל הפרויקט ובטרם נאשם 4 עבר לתפקידים אחרים), הם עצמם סברו שיש מקום לבדיקת ההצעות על ידי גורם מקצועי בכיר נוסף על המורים המציעים כדי לוודא שההצעות לפעילויות ולניסויים מתאימות לרציונל ולביצוע בפרויקט בתנאיו ובנסיבותיו (ניסויים פשוטים, לא מסוכנים, לא מחייבים פיקוח מבוגר ולא חייבים להתבצע במעבדה) (פרוטוקול בעמ' 254-255, בעמ' 315 ש' 4-18, בעמ' 366 ובעמ' 401 ש' 8-17).
215. עוד אוסיף, למעלה מן הצורך, כי תובנה זו עולה בקנה אחד גם עם ההיגיון הפשוט ועם השכל הישר ביחס למבנה קבלת החלטות במסגרת אׅרגונית מסודרת ותקינה - גורמים מקצועיים זוטרים מציעים הצעות וגורמים מקצועיים בכירים, בעלי הסמכות והאחריות, בודקים את ההצעות ואת התאמתן לדרישות ומאשרים אותן - ובפרט בשים לב לכך שמדובר במסגרת חינוכית ובפרויקט שכלל ביצוע ניסויים מדעיים על ידי תלמידים קטינים בפני תלמידים קטינים, מחוץ למעבדה וללא נוכחות ופיקוח צמודים של מורה. קרי מדובר בנתונים המהווים גורמי סיכון המחייבים בדיקה ואישור על ידי גורמי המקצוע הבכירים, בעלי האחריות והסמכות (כפי שהבינו למעשה גם יוזמי הפרויקט עצמם, שקבעו שיכללו בפרויקט רק ניסויים "פשוטים ולא מסוכנים"). עם זאת, כאמור, בשל מיקוד הבחינה בהכרעת דין זו בשלב הוצאת ביצוע הניסוי להצגה לציבור הרחב באירוע ציבורי רב משתתפים, סוגיה זו תיוותר בצריך עיון.
216. מחלוקת נוספת שעלתה בין הצדדים הייתה בשאלה האם הכללתם של פעילויות וניסויים שאושרו לכאורה לביצוע במסגרת תכנית הלימודים הרשמית והמאושרת של משרד החינוך, מייתרת את הצורך באישור גורם מקצועי אחר לשם הכללת הניסויים בפרויקט המד"צים, ומספיקה לקביעת התאמתם הבטיחותית של פעילויות וניסויים מאושרים לכאורה אלה לתנאי הפרויקט ולנסיבותיו.
217. ביצוע ניסוי כחלק מתכנית הלימודים הרשמית המאושרת של משרד החינוך משמעו (בין היתר בהקשר של הסיכונים בביצוע הניסוי ובטיחותו) בראש ובראשונה ביצועו בהתאם לכללים ולנהלים המחייבים ביחס לביצוע ניסויים במערכת החינוך הפורמאלית, לרבות ביצועו במסגרת שעות הלימודים, כחלק משיעור פורמאלי ועל ידי מורים מקצועיים (או לבורנטים) או בפיקוחם הישיר והצמוד, המכירים את התלמידים והם מכירים אותם. מכיוון שהניסויים בפרויקט המד"צים בוצעו, בהתאם לרציונל הפרויקט האמור, בנסיבות ובתנאים שונים מהותית מנסיבות ומתנאי ביצועם במסגרת תכנית הלימודים הרשמית, בעיקר מן ההיבט הבטיחותי (קרי הם בוצעו במסגרת פעילות פורמאלית למחצה, מחוץ לשעות הלימודים, שלא על ידי מורה מקצועי, על ידי תלמידי כיתות יא' ו-ט' וללא פיקוח צמוד וישיר של מורה מקצועי), הרי שלא ניתן להסיק בשום פנים ואופן שאישור ביצוע של ניסוי או פעילות במסגרת תכנית הלימודים הרשמית המאושרת (ככל שהיה כזה) מהווה
218. --- סוף עמוד 45 ---
219.
220. אישור כלשהו (בוודאי לא מבחינה בטיחותית) גם לביצועו בתנאי פרויקט המד"צים ובנסיבותיו.
221. בהתאם לכך, אני סבור שגם אם הפעילויות והניסויים שבוצעו במסגרת פרויקט המד"צים נלקחו מתוך תכנית הלימודים הרשמית המאושרת של משרד החינוך, אין בכך די כדי ללמד על בטיחות ביצועם בתנאי ובנסיבות פרויקט המד"צים, ובוודאי שלא בתנאי ונסיבות ביצועם באירועים ציבוריים רבי משתתפים.
222. אם כן, לאור כל האמור בחלק זה ניתן לקבוע, וזאת למעלה מן הדרוש לאור קביעתי לעיל בדבר "קו פרשת המים" בענייננו, כי הנסיבות והתנאים של ביצוע הפעילויות והניסויים, ובפרט ניסוי הסירה, במסגרת שלב האירועים הציבוריים היו שונים באופן משמעותי ומהותי מנסיבות ותנאי ביצועו במסגרת תכנית הלימודים הרשמית המאושרת של משרד החינוך וכן במסגרת פרויקט המד"צים, בעיקר מבחינת הסיכונים הבטיחותיים. על כן אף אם גורמים בכירים באורט או במשרד החינוך נתנו אישור פרטני וקונקרטי לביצוע הפעילויות והניסויים, לרבות ניסוי הסירה, במסגרת פרויקט המד"צים (וכאמור, לא ניתן אישור כזה), אף אם ניתן אישור לביצוע הפעילויות והניסויים במסגרת פרויקט המד"צים על ידי מורים מובילים לפיסיקה שהחליטו לכלול את הניסוי בבית ספרם, ואף אם הפעילויות והניסויים במסגרת פרויקט המד"צים נלקחו מתכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך - הרי שלא היה בכך כדי ללמד דבר וחצי דבר באשר לבטיחות ביצוע הפעילויות והניסויים בתנאי האירועים הציבוריים ובנסיבותיהם.
223. יצוין כי הצדדים נחלקו גם בשאלה על מי מהם היה מוטל הנטל להביא את עדויות אנשי משרד החינוך המוזכרים בפני בית המשפט.
224. לנוכח קביעותיי האמורות - ובמיוחד קביעתי כי שינוי הנסיבות והתנאים בין ביצוע הפעילויות והניסויים בפרויקט המד"צים לבין ביצועם באירועים ציבוריים רבי משתתפים הוא מהותי ודרמטי במיוחד, כך שגם אם הייתי מוכן להניח לטובת הנאשמים (אף שהדבר סותר את הראיות והעובדות שהוצגו בפני) שגורמי משרד החינוך אישרו את הפעילויות והניסויים הקונקרטיים במסגרת פרויקט המד"צים, לא היה בכך כדי ללמד כי אישורים אלו רלוונטיים גם בתנאי ונסיבות ביצועם באירועים ציבוריים רבי משתתפים; וכן מאחר שמהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי אין חולק שגורמי משרד החינוך, לרבות חברי וועדת ההיגוי, לא נחשפו (ובוודאי שלא אישרו) לפעילויות ולניסויים בתנאי ובנסיבות ביצועם באירועים ציבוריים רבי משתתפים - הרי שאני סבור כי אין מקום לקבוע שהנטל להבאת העדים המוזכרים מטעם משרד החינוך היה מוטל על כתפי המאשימה או כי יש מקום לזקוף ראייתית את אי העדתם לחובתה.