149. הנהלת אורט מורכבת ממספר חטיבות ומׅנהלים, כשלענייננו רלוונטיות חטיבת גיוס משאבים, קשרי קהילה ויחסי ציבור (להלן: "חג"ם") וחטיבת מחקר פיתוח והכשרה (להלן: "מפ"ה").
חג"ם
150. בעניינה של חג"ם נמנעו הצדדים מלהציג מידע מספק אודות אחריותה ותפקידה של החטיבה, בשגרת היום יום ובאירועים מיוחדים.
151. על סמך עדותם של נאשמים 1 ו-5 ומר צבי פלג, מנכ"ל אורט בעת הרלוונטית, חג"ם היא יחידה קטנה משאר המׅנהלים, אשר כפופה ישירות למנכ"ל אורט, ואשר אחראית על גיוס משאבים, על קשרי קהילה, על יחסי ציבור, ועל "תיאום" בין מׅנהלים לשם הפקת אירועים שרשת אורט החליטה להפיקם (פרוטוקול בעמ' 469-470).
152. נאשם 5 הקים את חג"ם בשנת 2007, בהנחיית מנכ"ל אורט, במטרה לגייס תרומות בארץ ובעולם ולטפל ביחסי הציבור של אורט, ומאז הוא משמש כראש היחידה (פרוטוקול בעמ' 469 ש' 24 ובעמ' 470 ש' 1).
153. בעת הרלוונטית לכתב האישום כללה חג"ם 5 עובדים, וביניהם נאשמת 1, אשר עבדה ישירות תחת נאשם 5 ואשר שימשה כמנהלת פרויקטים מיוחדים (פרוטוקול בעמ' 470 ש' 2-3).
--- סוף עמוד 37 ---
מפ"ה
154. מפ"ה הינה חטיבה באורט העוסקת במחקר, פיתוח והדרכה ואחראית בשגרה על התכנים החינוכיים-פדגוגיים של רשת אורט. מר אלי אייזנברג שימש בעת הרלוונטית כסמנכ"ל אורט וכראש מפ"ה.
155. מפ"ה מורכבת ממספר מחלקות, כשאחת מהן הינה "מכון גורלניק להשבחת ההוראה והלמידה" (להלן: "מכון גורלניק"). בין יעדיו של מכון גורלניק: השבחת ההוראה וניהולה (מרכזי מגמה/מקצוע, מורים, מנהלים פדגוגיים וטכניים ומנהלי בתי"ס) ושיפור הלמידה של תלמידים ברשת אורט; ייזום, פיתוח ויישום של מגוון רחב של פרויקטים, השתלמויות, הדרכות ומעגלי למידה בנושאים פדגוגיים וניהול ההוראה; והעלאת קרנם וחשיבותם של לימודי הטכנולוגיה והמדעים, באורט ובמערכת החינוך בארץ (נ/6 סעיף 5.5.1).
156. מכון גורלניק מורכב, בין היתר, ממנהלי הוראה בדיסציפלינות הוראה שונות (שתפקידם דומה לזה של מפקחי משרד החינוך) וממנהלי פרויקטים (תחת היחידה לחונכות לימודית).
157. נאשם 4 שימש בעת הרלוונטית כראש מכון גורלניק, וקודם לכן שימש כמנהל הוראת תחום הפיסיקה במכון. נאשמת 2, עבדה במכון גורלניק והייתה כפופה מקצועית לנאשם 4 בעת הרלוונטית, והיא שימשה כראש היחידה לחונכות לימודית וכמנהלת פרויקטים ביחידה, ביניהם פרויקט המד"צים לפיסיקה (ת/33 ש' 4-5; ת/38 ש' 4-8 וש' 27-28; נ/6; נ/7; נ/43; פרוטוקול בעמ' 223 ש' 9-14 ובעמ' 311-312).
פרויקט המד"צים
158. פרויקט המד"צים לפיסיקה ("פרויקט המד"צים") הינו פרויקט של מכון גורלניק, אשר נהגה על ידי מר מאיר פרשטמן ז"ל (ד"ר לפיסיקה, ומי ששימש כראש מכון גורלניק בעת הגיית הפרויקט), במטרה להגדיל את מספר תלמידי התיכון אשר בוחרים ללמוד במגמת הפיסיקה בארץ, ולשנות את תדמית מקצוע הפיסיקה כמקצוע קשה, יבש ומשעמם בעיני התלמידים. כפי שהסבירה זאת נאשמת 2: "...הרעיון היה של מאיר [מר פרשטמן ז"ל, י.ג.], הוא ראה בחזונו תנועת נוער מדעית באורט ובעצם מאיר, רן [נאשם 4, י.ג.] ואני הפכנו את החלום לפרויקט ממשי" (ת/38 ש' 7-11; נ/6; נ/31; פרוטוקול בעמ' 223 ש' 15-27 ובעמ' 314 ש' 11-18).
159. לאחר שפנתה אליו, הציע מר מאיר פרשטמן ז"ל לנאשמת 2 לרכז את פרויקט המד"צים. נאשמת 2 הסכימה לכך, והפרויקט החל לפעול בשנת תשס"א כפיילוט בחמישה בתי ספר של רשת אורט, ולאחר מכן הופעל על ידי רשת אורט במשך למעלה מ-14 שנים קודם לתאונה. במשך השנים גדל הפרויקט והוא פעל בממוצע בכ-14 בתי ספר של רשת אורט בכל שנה, והוכשרו במסגרתו להדרכה כ-160 תלמידי כיתה יא' מידי שנה (ת/33 ש' 5-6; נ/31; פרוטוקול בעמ' 223 ש' 18-20 ובעמ' 225 ש' 25-30).
160. יוער כי גם בתי ספר נוספים, שאינם מרשת אורט, נחשפו לפרויקט המד"צים ולתכניו במשך השנים, ולקחו בו חלק (פרוטוקול בעמ' 226 ש' 11-14).
המד"צים והחניכים
161. פרויקט המד"צים הורכב ממדריכים ומחניכים. המדריכים בפרויקט היו תלמידים בכיתה יא' שלמדו פיסיקה ברמה מוגברת, שהביעו רצון להשתתף בפרויקט ולהיות מד"צים
162. --- סוף עמוד 38 ---
163.
164. (מדריכים צעירים), שנבחרו על ידי המורים המובילים בבית ספרם, ושעברו הכשרה ייעודית. חניכי הפרויקט היו תלמידי כיתה ט' שגויסו על ידי תלמידי כיתה יא' האמורים, ואשר הביעו רצון ללמוד פיסיקה (החניכים).
165. במסגרת הפרויקט הוכשרו המד"צים להדריך את החניכים, במסגרת חוג פיסיקה שמתקיים בבתי הספר בשעות אחר הצהריים, בדרך חווייתית ובעזרת ניסויים מדעיים והתנסויות בנושאים מדעיים מעניינים שונים אשר פותחו במיוחד עבור הפרויקט. החוג התקיים אחת לשבוע, במשך שעתיים, אחרי שעות הלימודים, ובמסגרתו בוצעו, לפי נאשמת 2: "... ניסויים פשוטים מאד בלי נוכחות של מבוגר כמו שמתנהלים בתנועת נוער..." [הדגשות שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 223 ש' 21-27). החוג התקיים בכיתות לימוד רגילות (קרי מחוץ למעבדה).
166. המד"צים היו אחראים לגייס לחוג לפחות 4 תלמידי כיתה ט', באמצעות שיווקו. כמו כן, הם היו אחראים להפעיל את החוג עצמו ללא נוכחות צמודה ופיקוח של מורה. בתמורה להשתתפותם בפרויקט, הוכרה פעילותם כמד"צים כשוות ערך ליחידת בגרות (ת/33 ש' 6-7; נ/6; נ/31; פרוטוקול בעמ' 223 ש' 21-29, בעמ' 227 ש' 19-20 ובעמ' 313-314). ההשתתפות בפרויקט המד"צים, הן על ידי המד"צים מכיתה יא' והן על ידי החניכים מכיתה ט', הייתה וולנטרית, והמארגנים לא דרשו לקבל אישור הורים להשתתפות (פרוטוקול בעמ' 363 ש' 27-32 ובעמ' 364 ש' 1-5).
המורים המובילים
167. פרויקט המד"צים לווה על ידי מורים מקצועיים, שכונו "מורים מובילים". כל הנהלת בית ספר שלקח חלק בפרויקט מינתה "מורה מוביל" – מורה לפיסיקה, שהכיר את התלמידים המשתתפים ושהיה מוכר להם. תפקיד המורה המוביל כלל אחריות על הפרויקט בבית הספר, הנחיית וליווי התלמידים לאורך הפרויקט, לרבות בהיבטי גיוס המד"צים, גיבוש הקבוצות, ווידוא כי המד"צים מגיעים למפגשי ההכשרה (כולל אכיפת ההנחיה לפיה תלמידי כיתה יא' שלא עברו את שתי הסדנאות הייעודיות לא יוכלו להשתתף בפרויקט ולהדריך את תלמידי כיתה ט'), היבטי לוגיסטיקה (לוודא שהציוד מאוחסן במקום נגיש, שיש חדר מתאים וכו'), היבטי אדמיניסטרציה, וקשר עם נאשמת 2 (נ/31; פרוטוקול בעמ' 224 ש' 19-23, בעמ' 225 ש' 21-22 וש' 31-32 ובעמ' 226 ש' 1-10).
168. כמו כן, לתפיסתה של נאשמת 3 (ששימשה כמורה מובילה), אשר אדון בה בהרחבה בהמשך, היה על המורה המוביל להיות נוכח בקרבת מקום בשטח בית הספר בעת הפעלת החוג, כאשר התלמידים המשתתפים בפרויקט ביצעו את הפעילויות והניסויים בכיתות בית הספר, וזאת כדי לסייע להם במידת הצורך (ת/36 ש' 159-161; ת/37 ש' 36-37; פרוטוקול בעמ' 415 ש' 27-29, בעמ' 416 ש' 5-18 ובעמ' 456-457).
169. בנוסף, המורים המובילים היו שותפים לבחירת הפעילויות והניסויים שתלמידי כיתה יא' בבית ספרם חנכו בביצועם את תלמידי כיתה ט', וחלקם אף לקח חלק בהצעת רעיונות לתכני הפעילויות והניסויים שנכללו בפרויקט. ככל שהוחלט לכלול הצעה לפעילות או ניסוי שהעלה מורה מוביל בפרויקט, אותו מורה היה אחראי להעביר את ההכשרה לביצוע הפעילות או הניסוי האמור במסגרת מפגשי ההכשרה (פרוטוקול בעמ' 224 ש' 28-32, בעמ' 225 ש' 9-16, בעמ' 226 ש' 11-14 ובעמ' 315 ש' 11-18).
170.
171. --- סוף עמוד 39 ---
172.
173. נאשמת 3 שימשה כמורה מובילה בפרויקט המד"צים בבית ספר "אורט קרית ביאליק", והיא אף הציעה רעיונות לפעילויות ולניסויים שיכללו בפרויקט, וביניהם ניסוי הסירה, וכן הכשירה את המד"צים בהכשרות לביצוע הניסויים שהוצעו על ידה במסגרת ההכשרות הייעודיות.
פרויקט המד"צים כ"תנועת נוער"?
174. בסיכומי המאשימה נטען שפרויקט המד"צים עצמו וסדנאות ההכשרה הייעודיות לו מהווים מסגרת של "תנועת נוער" ו"מחנות נוער", ועל כן חלו עליהם חובות בהתאם לדרישות המוטלות על תנועות נוער בישראל, לרבות פניה לגורמים הממונים על תנועות הנוער (סיכומי המאשימה בעמ' 98-101 ובעמ' 116-129). לנוכח קביעתי לעיל כי "קו פרשת המים" בענייננו, והנקודה ממנה תחל בחינת ביצוען של עבירות הרשלנות המיוחסות לנאשמים בהכרעת הדין, הינו שלב ההחלטה על הוצאת ניסוי הסירה מהמסגרת המוגדרת (גיאוגרפית ונורמטיבית) של פרויקט המד"צים לביצוע במרחב הציבורי באירועים ציבוריים רבי משתתפים, מצאתי כי אין צורך להידרש לבחינת טענות אלה.
175. למעלה מן הדרוש, אני מוצא לנכון לציין כי אינני סבור שיש לראות את פרויקט המד"צים כתנועת נוער, או כניסיון להתנהל כתנועת נוער. אף שמהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי מר מאיר פרשטמן ז"ל ראה את פרויקט המד"צים בחזונו כסוג של 'תנועת נוער מדעית', הלכה למעשה פרויקט המד"צים לא הוכר כתנועת נוער, לא על ידי אורט ולא על ידי גורמים אחרים, לא נוהל כתנועת נוער, וממילא המאשימה לא הוכיחה כי הוא עונה להגדרות של תנועת נוער (או בכלל הציגה את המאפיינים וההגדרות של תנועת נוער).
176. נראה כי השימוש שעשו הנאשמים במונח "תנועת נוער" לתיאור פרויקט המד"צים (ובמיוחד נאשמת 2) לא נועד לתאר את הגדרתו הנורמטיבית של הפרויקט, כי אם בעיקר בשביל לתאר את התנהלות המד"צים והחניכים במסגרת הפרויקט ללא נוכחות מבוגר צמוד (פרוטוקול בעמ' 223 ש' 18-27, בעמ' 313 ש' 22-23, בעמ' 316 ש' 27-29 ובעמ' 362-363).
177. מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני ניתן ללמוד כי יש לראות את פרויקט המד"צים – אשר בוצע במסגרת בתי הספר של אורט (שהם מוסדות חינוכיים), בהשתתפות תלמידי אורט, שההכשרות במסגרתו נוהלו ואורגנו על ידי גופים באורט, שמנהלי ומורי בתי הספר היו שותפים לו ומעורבים בהפעלתו, שהציוד ששימש בו סופק על ידי אורט, שזיכה את המשתתפים בו ביחידות בגרות, ועוד – כפעילות בית ספרית פורמאלית למחצה, המתקיימת אחרי שעות הלימודים, או לכל היותר כחוג חינוכי שהפעילה אורט, ולא כתנועת נוער מוגדרת (פרוטוקול בעמ' 223 ש' 18-27, בעמ' 313 ש' 22-23 ובעמ' 316 ש' 27-29).
מסמך הרציונל
178. מר מאיר פרשטמן ז"ל ונאשמים 2 ו-4 התוו את התפתחות פרויקט המד"צים לאורך השנים, ובתוך כך ערכו ועדכנו במהלך השנים מסמך שנועד להסדיר את הרציונל שמאחורי פרויקט המד"צים ואת העקרונות שגובשו כבר בתחילתו (נ/31, להלן: "מסמך הרציונל"; פרוטוקול בעמ' 224 ש' 2-4 ובעמ' 313-314). במסמך פורטו הרקע האמור להקמת הפרויקט, יעדיו ומטרותיו (הגדלת מספר התלמידים הלומדים פיסיקה מוגברת), אוכלוסיית היעד, אופן ביצוע הפעילויות במסגרת הפרויקט (לרבות הפעלתו בבית הספר לאחר שעות הלימודים
179. --- סוף עמוד 40 ---
180.
181. ללא ליווי מורה צמוד), ההכשרות המועברות במסגרתו, וכן צוין במסמך שפרויקט המד"צים מלווה על ידי וועדת ההיגוי, בה משתתף ומעורב גם המפמ"ר (מפקח מרכז מקצוע ראשי) לפיסיקה במשרד החינוך (באותה העת), מר דוד סלע (נ/31; פרוטוקול בעמ' 224 ש' 1-12 ובעמ' 313-314).
182. מסמך הרציונל הועבר לכל מי שהיה שותף (קיים או פוטנציאלי) בפרויקט המד"צים, לרבות, מנהלי בתי הספר שהתבקשו להצטרף לפרויקט, גורמים חיצוניים שונים (כגון מפמ"ר פיסיקה במשרד החינוך וגורמים נוספים במשרד החינוך (כגון מר משה דקלו – מי ששימש באותה העת כמנהל אגף הבחינות במשרד החינוך)), תורמים פוטנציאלים, מורים, מרצים לפיסיקה ועוד (נ/31; פרוטוקול בעמ' 224 ש' 1-12, בעמ' 313-314 ובעמ' 417 ש' 13-15).
וועדת ההיגוי ומעורבותם של גורמי משרד החינוך בפרויקט המד"צים
183. כאמור, פרויקט המד"צים לווה על ידי וועדת היגוי, שכללה גורמים משתנים מאורט, ממשרד החינוך ומגופים חיצוניים נוספים (כגון אחראי פיסיקה ברשת עמל ונציגי חברת החשמל). בשנים הראשונות התכנסה וועדת ההיגוי פעמיים בשנה, ובהמשך רק פעם אחת בשנה (נ/31; פרוטוקול בעמ' 226 ש' 19-27, בעמ' 227 ובעמ' 313 ש' 10-20).
184. לאורך השנים השתנה הרכב וועדת ההיגוי, אך בין הגורמים שנטלו בה חלק לאורך השנים ניתן למצוא, בין היתר, את מר אלי אייזנברג (סמנכ"ל אורט וראש מפ"ה בעת הרלוונטית לאירוע), מר מאיר פרשטמן ז"ל (ראש מכון גורלניק בעת הקמת פרויקט המד"צים ולאורך מרבית שנות פעילותו), נאשם 4 (מנהל הוראת הפיסיקה באורט בעת הקמת פרויקט המד"צים ולאחר מכן מחליפו של מר מאיר פרשטמן ז"ל כראש מכון גורלניק), נאשמת 2 (ראש פרויקט המד"צים), ומורי פיסיקה נוספים הקשורים לאורט שלקחו חלק בפרויקט המד"צים והיו קשורים גם לצוות המפמ"ר לפיסיקה (כגון הגב' צילה חורש – מורה לפיסיקה ברשת אורט, ששימשה כמנחת הוראת פיסיקה ביחד עם נאשם 4 ותפקידה היה להשתתף בפיתוח התכנים והחומרים ולייצג את אורט בצוות הפיקוח הארצי על הפיסיקה של המפמ"ר; ומר שוקי זכאי – מורה מוביל לפיסיקה באורט ומדריך בצוות הפיסיקה של המפמ"ר בבתי ספר שאינם מרשת אורט).
185. מטעם משרד החינוך השתתפו בוועדת ההיגוי מר דוד סלע (מפמ"ר הפיסיקה בעת הקמת פרויקט המד"צים), מר צבי אריכא (מחליפו של מר דוד סלע כמפמ"ר פיסיקה), ומר מיכאל סבין (אשר החליף את מר צבי אריכא כאשר היה בשבתון). בנוסף, בוועדת ההיגוי השתתפו גם האחראי לפיסיקה מטעם רשת עמל (רשת חינוך מוכרת בישראל), נציגי חברת החשמל, נציגי המד"צים, ואף נציגי תורמים (נ/31; פרוטוקול בעמ' 226 ש' 19-27, בעמ' 227, בעמ' 313 ש' 10-20, בעמ' 314 ש' 6-9 ובעמ' 363 ש' 5-6).
186. הצדדים חלוקים בשאלה לאיזה מידע בדיוק נחשפו חברי וועדת ההיגוי, ובפרט גורמי משרד החינוך שלקחו בה חלק, ביחס לפרויקט המד"צים, לתכנים המועברים במסגרתו, לאופן ולנסיבות ביצוע התכנים, ולסכנות הטמונות בו. מאחר, שכאמור, קבעתי כי ההחלטה בדבר הוצאת הפעילויות והניסויים מפרויקט המד"צים אל אירועים ציבוריים רבי משתתפים מהווה את "קו פרשת המים" בענייננו, לא מצאתי כי יש הכרח להכריע בכל היבטי מחלוקת זו, ואני מוכן להניח לטובת הנאשמים כי כל האמור במסמך הרציונל (נ/31) היה בידיעתם
187. --- סוף עמוד 41 ---
188.
189. של משתתפי וועדת ההיגוי, וקיבל את אישור הוועדה, לרבות את אישור גורמי משרד החינוך החברים בה.
190. בכלל זה, אני מוכן להניח לטובת הנאשמים כי וועדת ההיגוי ידעה ואישרה כי הלימוד במסגרת פרויקט המד"צים נעשה בדרך חוויתית ומהנה, הכוללת ביצוע הרבה מאוד ניסויים והתנסויות; כי המדריכים בפרויקט הם תלמידי כיתות יא' הלומדים פיסיקה מוגברת שהביעו רצונם להיות מד"צים וכי הם משמשים כמדריכים צעירים לתלמידי כיתות ט' בבתי הספר שלהם; כי במסגרת הפרויקט המד"צים מפעילים חוג לפיסיקה שמתקיים בבית ספרם אחרי שעות הלימודים במשך שעתיים, אחת לשבוע; כי בין הנושאים שנבחרו לביצוע בחוגים ניתן למצוא: פיסיקה בלונה פארק, אסטרונומיה, משחקים בפיסיקה, אור וקרינה, פיסיקה מחשמלת, פיסיקה של הצעצועים, מרגישים פיסיקה, ופיסיקה בספורט; כי החומרים לחוגים פותחו במיוחד עבורם; כי מתקיימת הכשרה למד"צים המכשירה אותם בנושאים הפיזיקליים של החוגים ובמיומנויות הנחיה, וכי היא מתבצעת בימים מרוכזים בשתי מחנות (שלושה ימים בחופש הגדול ויומיים בסוכות) ובמפגשים חודשיים לאורך השנה; כי המד"צים משווקים את החוג לתלמידי כיתות ט'; כי המד"צים אחראים להפעלת החוג ללא ליווי של מורה; כי בכל בית ספר נבחר על ידי ההנהלה מורה מוביל שאחראי על הפעלת הפרויקט בבית הספר, בעיקר בהיבטים של גיבוש קבוצת המד"צים, לוגיסטיקה ואדמיניסטרציה; כי וועדת ההיגוי מלווה את הפרויקט, וכי חברים בה, בין היתר, אחראי הפיסיקה ברשת עמל ובמשרד החינוך, וכן נציגי חברת החשמל; כי המפמ"ר מר דוד סלע היה שותף ומעורב בתהליכי יצירת הפרויקט (לפחות בתחילתו); וכי פעילות המד"צים מוכרת כשוות ערך ליחידת בגרות.