602.
603. --- סוף עמוד 101 ---
604.
605. יריד המדע היה אירוע ציבורי רב משתתפים, הפתוח לקהל הרחב, שהתקיים בכיכר רבין בתל-אביב, ואשר לשם ביצועו נדרשה רשת אורט לקבל רישיון עסק מעיריית תל-אביב-יפו ולעמוד בכל הדרישות, הכללים, התנאים, התקנים והנהלים שהציבו לה גורמי הרישוי מעיריית תל-אביב, ממשטרת ישראל, מרשות הכבאות, ממד"א וגורמי רישוי נוספים שנדרשו לאשר את קיום האירוע. לשם כך היה על רשת אורט לשכור את שירותיהם של מפיק מקצועי ושל מהנדס בטיחות.
606. הקהל באירוע היה קהל רחב, מזדמן, מתחלף, לא ידוע, לא מוכר ורב גילאי, המורכב גם מקטינים.
חובות הזהירות הנובעות מקיום אירוע ציבורי על ידי מוסד חינוכי בהשתתפות תלמידיו
חובות הזהירות הכלליות של מורים ובעלי תפקידים אחרים במוסד חינוכי
607. הפסיקה חזרה והכירה בחובות הזהירות החלות על מורים כלפי תלמידים ובחשיבותן, ואף נקבע כי חובת הזהירות של מורה כלפי תלמידו כמוה כחובת זהירות של הורה כלפי ילדיו (פרשת בוחבוט; ע"פ 402/75 אלגביש נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 561 (1976) (להלן: "פרשת אלגביש") ר' גם ע"א 10083/04 חגי גודר נ' המועצה האזורית מודיעים (נבו 15.09.2005) (להלן: "פרשת גודר"), ע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 802 והאסמכתאות שם, בשים לב כי בשונה מענייננו שם עסקינן ברשלנות נזיקית ולא פלילית (להלן: "פרשת מרצלי")).
608. חובות זהירות אלו חלות על בעלי תפקידים במוסד חינוכי האחראים על התלמיד, בעת שהתלמיד תחת פיקוח המוסד החינוכי, והן כוללות חובות הגנה על התלמיד מפני פגיעת גורם חיצוני אחר (חי או דומם), חובות הגנה על התלמיד מפני פגיעתו בעצמו, וחובות הגנה על הזולת ועל הציבור מפני פגיעה מצד התלמיד. כמו כן, חובות הזהירות חלות הן במתחם בית הספר והן מחוצה לו, בשעות בהן נתונים התלמידים תחת פיקוחו של המוסד החינוכי. חובות אלה נובעות הן מהתפקיד ומהאחריות המוטלים על המוסד החינוכי מצד המדינה ובהתאם לדיניה, הן מהאמון שנותנים הורי התלמיד והציבור כולו במוסד החינוכי, והן מכך שהתלמידים הם קטינים שטרם פיתחו מנגנונים שבגירים פיתחו (כגון שיקול דעת, בקרה והגנה), ואשר מאופיינים כבעלי שובבות, סקרנות, פזיזות, חוסר יכולת להערכת סיכונים כנדרש וכיוצא בזה, וכן הנם קטנים וחלשים יותר ביחס לבגירים ועל כן חשופים יותר לפגיעות (פרשת בוחבוט; פרשת גודר; ע"פ 131/56 לחם נ' היועץ המשפט (להלן: "פרשת לחם")).
609. יתרה מכך, כאמור, בענייננו מתקיימים מאפיינים ונסיבות ייחודיים הנוגעים באופן ספציפי לתלמידים שהשתתפו באירוע מטעם אורט, אשר מטילים חובות זהירות מוגברות של השגחה ופיקוח כלפיהם ועליהם, לשם הגנה עליהם ועל אחרים מפניהם (פרשת אלגביש; פרשת מרצלי). מאפיינים ונסיבות ייחודיים אלו הם: תלמידי אורט הציגו פרויקטים וניסויים מחוץ למסגרת המוכרת להם של בית הספר ושל פרויקט המד"צים, שגבולותיהם (גיאוגרפית ונורמטיבית) היו ברורים וידועים להם; יריד המדע התקיים בכיכר רבין, במרכזה הסואן של העיר תל-אביב-יפו, באזור שהתלמידים לא בהכרח מכירים; באירוע
610. --- סוף עמוד 102 ---
611.
612. השתתפו כ-35-40 תלמידים, באופן מפוזר, בשטח אוהל אורט (שגודלו כ- 15*10 מ') ומחוצה לו (עת יצאו להפסקות או לשירותים), בין קהל מיועד של כ-500 צופים ברגע נתון (בכל יריד המדע); לא הייתה בהכרח היכרות בין התלמידים המציגים לבין המבוגרים האחראים עליהם במקום (וזאת כשכל העת נכנסו ויצאו מאוהל אורט קהל וגורמים שונים נוספים לא מוכרים); גיל הקטינים המשתתפים בביצוע הניסויים, שהיו נערים ונערות בגיל ההתבגרות, ומאפייני גיל זה (אקטיביות ופזיזות, רצון להרשים את זולתם, מחשבה שהם בוגרים יותר מכפי גילם ועוד); התלמידים הציגו בפני קהל רחב, לא ידוע, לא מוכר ורב גילאי, לרבות ילדים קטנים, על מאפייניהם הייחודיים, והם לא בהכרח ידעו כיצד להתמודד עם מאפייני הקהל בעת הצגת הפעילויות והניסויים; התלמידים עשו שימוש באש, בכוהל ובגפרורים במסגרת הצגת ניסוי הסירה; חלק מהתלמידים (לרבות ט.ח.) לא לקחו חלק בפרויקט המד"צים קודם לאירוע וביצעו את ניסוי הסירה פעם אחת בלבד קודם לביצועו ביריד המדע, במסגרת הכשרת סינגלובסקי; התלמידים ביצעו את הפעילויות והניסויים מספר רב של פעמים לאורך היום, במשך שעות, באופן שעלול לגרום לחזרתיות, ללחץ, לעייפות, לשאננות, לחוסר ריכוז ולחוסר תשומת לב מצדם, במיוחד לנוכח היותם קטינים; לאירוע הובאו תלמידים מבתי ספר שונים, שאין ביניהם בהכרח היכרות מוקדמת (פרשת גודר; פרשת אלגביש; פרשת מרצלי; פרשת לחם).
613. זאת ועוד, בפרשת מרצלי אף נקבע כי "חובתו הכללית של מורה כלפי תלמידו כוללת, כעיקרון, חובת משנה לנקוט מבעוד מועד אמצעים סבירים למניעתו של נזק צפוי. ככל שנקיטת אמצעים אלה ואחרים היא קלה יותר ופשוטה יותר, כן תגבר חובת המורה לנקוט אותם". אף שדברים אלה נאמרו בהקשר לחובת זהירות מושגית נזיקית, הרי שהם יפים גם לענייננו.
614. כך, מחומר הראיות ומעדויות הנאשמים עצמם, וכן על פי ההיגיון הפשוט והשכל הישר, עולה כי בענייננו מניעת הנזק אכן הייתה קלה ופשוטה יחסית, ואף לא דרשה הקצאת משאבים רבה או יקרה לצורך כך. כל שהיה נדרש מהנאשמים הוא מחשבה מוקדמת, הפעלת שיקול דעת בטיחותי בסיסי וזיהוי הסיכונים האפשריים באירוע, שקילה האם יש בכלל הצדקה לביצוע הניסוי באירוע לאחר בחינת הסיכונים למול הצורך והתועלת שבביצועו, תכנון והתאמה של האירוע ושל הניסוי לסיכונים אלה, ומתן הכשרה מתאימה לתלמידים המציגים ולמבוגרים המשגיחים על כללי הבטיחות ואופן ההתמודדות הנדרשים.
615. כך למשל, ניתן היה למנוע את הנזק באופן פשוט ביותר על ידי אי הכללת ניסוי הסירה באוהל אורט ביריד המדע (כפי שדובר במסגרת התכתבות ניו יורק), על ידי שמירת מרחק בטיחות מספק בין ביצוע ניסוי הסירה לבין הקהל הצופה ואכיפה של מניעת ביצוע ההדגמה ללא שמירת מרחק מתאים, על ידי הקמת אמצעי מיגון המפרידים בין הקהל הצופה לבין הניסוי, על ידי הקמת הגבהות לצורך צפייה בטוחה של קהל נמוך מרחוק, על ידי וויסות הקהל הנכנס לאוהל והקהל הצופה בניסויים, על ידי שליטה בכוח האדם הנוכח באירוע, לרבות צופים ומבצעים, על ידי מעבר על הוראות הבטיחות לניסוי הסירה עם התלמידים המציגים בסמוך לביצוע הניסוי, על ידי העמדת מורה מלווה בצמוד למקום ביצוע הניסוי, בין היתר כדי שישגיח ויעזור לתלמידים כשהניסוי כושל, ועוד. הפשטות, הקלות והעלויות הזולות יחסית של אמצעים אלו (ואחרים) מגבירות את עוצמת חובות הזהירות המוטלות על הנאשמים.
616.
617. --- סוף עמוד 103 ---
618.
619. ודוק, אף שבענייננו, הנאשמים, מלבד נאשמת 3, לא שימשו כמורים בפועל ביריד המדע או בהכנות שקדמו לו, אין בכך כדי לפטור אותם מחובות הזהירות המפורטות בפרק זה. תפקידם, פעולתם ואחריותם של הנאשמים כגורמי פדגוגיה, תכנון, ארגון, הפקה וניהול שפעלו מטעם רשת אורט (שהיא מוסד חינוכי ורשת של בתי ספר הכפופים למרות משרד החינוך), במסגרת אוהל אורט ביריד המדע (שהוא אירוע המאורגן, מנוהל ומופק על ידי מוסד חינוכי, בהשתתפות תלמידיו, המציגים מטעם המוסד פעילות מדעית-חינוכית אליה הוכשרו על ידי המוסד), כמו גם ניסיונם, הכשרתם, מקצועם ותפקידיהם בחיי היום יום – יצרו יחסי 'רעות' בינם לבין התלמידים המציגים מטעם אורט, והחילו עליהם בהכרח חובות זהירות ואחריות כלפי התלמידים, וכלפי כל מי שעלול להיפגע מפעולותיהם.
יפים לעניין זה דברי כב' השופט ג'ובראן בפרשת בוחבוט:
"...האחריות לבטיחותם של התלמידים חלה על כל מי שבמסגרת תפקידו אחראי על אספקט כל שהוא הנוגע לתלמידים. חובה זו יכולה ותהיה מצומצמת ויכולה ותהיה רחבה, יכולה ותכיל דרישות מקצועיות ויכולה ותכיל אך דרישה של הפעלת השכל הישר, הכל על פי הגדרות התפקיד והנסיבות הקונקרטיות. מקבל אני את דגשו של בית המשפט המחוזי כי תפקידו של בוחבוט לא כלל היבטים הנדסיים וכי לא היה איש מקצוע בכל הקשור לתכנון ובנייה בבתי הספר. אולם איני יכול לקבל את הטענה הנגזרת מכך כי משעה שתפקידו של בוחבוט היה מנהלי, לא חב עוד חובת זהירות. היררכיה ניהולית אינה מס שפתיים ועמדתו הבכירה של בוחבוט כסגן מנהל מנח"י לפיתוח ואחזקת מוסדות חינוך מחייבת אותו לפקח על עבודתו של דומי ולהתערב בה בשעת הצורך..." [הדגשות שלי, י.ג.].
הנחיות מקצועיות ומדיניות הגורמים הממונים במשרד החינוך
620. לצד חובות הזהירות האמורות שחלות מכוח הפסיקה וה"שכל הישר" של המדיניות השיפוטית, שנובע מעיקרון קדושת החיים, על בעלי תפקיד ואחריות הנוגעים לתלמידים או לפעילות של מוסד חינוכי שבה משתתפים תלמידים, מצאתי שחלים על גורמי הפדגוגיה, התכנון, הארגון, הניהול וההפקה של יריד המדע ואוהל אורט גם חובות זהירות נוספות מכוח הנחיות מקצועיות ורלוונטיות שמוציא משרד החינוך ומכוח מדיניות הגורמים הממונים במשרד החינוך, וזאת בהיקפי תחולה שונים ביחס לתפקידם, אחריותם, ניסיונם, הכשרתם וידיעתם באירוע עצמו, ובשגרת חיי היום יום.
621. כאמור, רשת אורט היא מוסד חינוכי הנמצא תחת פיקוחו של משרד החינוך. בהתאם לכך, כאשר מחליט מוסד חינוכי לבצע פעילות באמצעות תלמידיו הקטינים, עובדיו (לרבות מורים וצוות הנהלה) ומשאביו, הוא כפוף להנחיות ולהוראות הרלוונטיות של משרד החינוך ושל הגורמים הממונים במשרד החינוך וזאת אף אם היא מבוצעת מחוץ למסגרת (הנורמטיבית והגיאוגרפית) של המוסד עצמו. דברים אלה אף מקבלים משנה תוקף שעה שבמסגרת אותה פעילות חוץ בית ספרית מבקש המוסד החינוכי לערוך פעילויות וניסויים מדעיים על ידי תלמידיו הקטינים בפני קהל רחב, לא ידוע, מזדמן ורב גילאי (הכולל קטינים נוספים).
622.
623. --- סוף עמוד 104 ---
624.
625. מר צבי פלג, מנכ"ל אורט בעת הרלוונטית, העיד בעצמו במהלך חקירתו במשטרה מיום 01.09.16, כי
"רשת אורט ישראל בכל מה שקשור בעריכת ניסויים כפופה לנוהלי משרד החינוך המפורטים בנושא והם מה שהם מנחים ומחייבים אותה..." [הדגשות שלי, י.ג.] (ת/51 ש' 6-11), ובהמשך, כשנשאל מה מקורן של הנחיות הבטיחות הספציפיות לניסויים לאירועים מחוץ לכותלי בית הספר השיב: "מכורח הנחיות משרד ונוהלי משרד החינוך. בכל מה שמדובר בניסויים" (ת/51 ש' 12-22 וש' 34-35). בעדותו בפני הוא אישר שוב אמירה זו והוסיף כי האירוע נושא כתב האישום היה כפוף לנהלי הבטיחות של משרד החינוך (פרוטוקול בעמ' 92 ש' 1-8).
626. כך גם עולה מעדותו של מר רותם זהבי, מנהל אגף בטיחות במשרד החינוך בעת הרלוונטית, אשר מצאתיה אובייקטיבית, מקצועית, אמינה, משכנעת וברת מהימנות ומשקל ממשי. מר רותם זהבי ציין כי הוא אינו מכיר ניסויים הנעשים באש גלויה מחוץ למעבדה ובמרחב ציבורי (פרוטוקול בעמ' 16 ש' 28-31, בעמ' 26 ש' 30-33), והוסיף, מספר פעמים, כי הוא סבור שטרם ביצוע ניסוי הסירה באוהל אורט היה על הגורמים באורט לפנות אל הגורמים הממונים מטעם משרד החינוך, להתייעץ עמם בעניינים הבטיחותיים הסובבים את אוהל אורט, יריד המדע וניסוי הסירה, ולקבל הנחיות ספציפיות כיצד עליהם לנהוג, וזאת במיוחד אם הם לא מצאו הנחיות רלוונטיות בנהלים ובהנחיות הקיימות של משרד החינוך. לדבריו, בכל שנות עבודתו בתחום לא נתקל באירוע דומה: "...אירוע שיש בו ניסויים ומשתתפים תלמידים מ חוץ [כך במקור, י.ג.] לבית הספר ומחוץ למעבדה ובאופן שחשוף לציבור הרחב" (פרוטוקול בעמ' 22 ש' 1-8). מכאן, שמדובר באירוע ייחודי, והיה מצופה מרשת אורט, שאחראית על בתי ספר ויוזמת פעילות, לאבחן את הסיכונים והניסויים, לתת לכל ניסוי מענה בטיחותי, ולעשות תהליכים מקדימים מול הנהלת משרד החינוך, לרבות התייעצות עם הרמה הממונה וקבלת שיקול דעת מקצועי בטיחותי נוסף ואישור (פרוטוקול בעמ' 17 ש' 4-23, בעמ' 22 ש' 1-8 וש' 18-22, בעמ' 25 ש' 9-19, בעמ' 26 ש' 9-16).
627. מר זהבי ציין כי ברמה העקרונית אפשר לבצע ניסויים עם אש מחוץ לבית הספר, אבל יש לעשות זאת בתנאי בטיחות מסוימים. בהתאם לכך צריך להיות תהליך סדור של התייעצות, הערכת סיכונים וקבלת אישורים, ואף לא די בהתייעצות עם יועץ בטיחות (פרוטוקול בעמ' 23, ש' 3-13). כשנשאל מה היה נדרש מבחינה בטיחותית להוצאת ניסוי באש גלויה במרחב ציבורי, ענה: "אם אני מנכ"ל אורט או סמנכ"ל ואני מארגן יום שכזה שהוא מיועד לקהל הרחב, ומבוצע על ידי תלמידים, אני אכנס ישיבה אצלי שישתתפו בה הגורמים המרכזיים שיש להם נגיעה לאירוע הזה, כמו למשל אם זה בתוך עיריית ת"א אז נציגי העירייה. אם זה מדובר בבית ספר אחד או שניים אז מנהלות בתי הספר, ואם זה אנשים בתוך אורט עצמם אותם אנשים שאחראים על ארגון היום הזה, ואני אציג בפני האנשים את הכוונה שלי או יכין מצע לדיון ובתוך הישיבה אני אדון על ההיבטים השונים כולל היבטי בטיחות שנדרשים לסוג כזה של פעילות, כולל גורמי משרד החינוך שיכולים לסייע בארגון כמו הפיקוח על המדעים, זה גורם מקצועי שיושב בתוך המחוז, או המפקח הארצי על המדעים שאפשר להתייעץ איתו. אם זה יוזמה של משרד ממשלתי אחר אז גם איתם אפשר להתייעץ ולהיות שותף כשהדבר המרכזי שיעמוד לנגד עיניי הוא ההיבט של קיום מעטפת בטיחות נדרשת והכנות שיש בו היבטים של ניסויים וחומרים מסוכנים, ומתוך זה אני אדרוש מאנשים ללמוד מה ההנחיות של משרד החינוך, מה נדרש ליום כזה, ומה המשמעויות של בטיחות, של תקציב של מרכיבי רפואה ועוד ועוד. אז מתוך זה יצא בסופו של דבר, אחרי פגישה אחת או שניים תכנית תיק מסודר של אירוע שיש בו את כל מרכיבי הניהול, הארגון, הבטיחות,
628. --- סוף עמוד 105 ---
629.
630. הפיקוח, הבקרה והביצוע בשטח כולל תקציב, זה מה שנדרש וקורה בגוף ארגון מסודר." [הדגשות שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 27-28).
631. אם בכך לא די, הרי שדברים ברוח דומה נאמרו גם על ידי גב' שושי כהן, אחראית על תחום המדעים באגף הפדגוגי במשרד החינוך: "מה שמנחה מורה בביצוע ניסויים זה חוזר המנכ"ל לאבטחת הבטיחות במעבדה באופן כללי. זה חל גם אם זה ניסוי שלא מופיע בספר הלימוד... במידה ויש ספק לגבי חומרים מסוכנים או אסורים שאינם מפורטים בחוזר עליו לפנות למפמ"ר הרלוונטי. אני אחראית עד כיתה ט'. החל מכיתה י' יש מפמ"רים נפרדים לפי המקצועות השונים – כימיה, פיסיקה וכו'. יש אחריות לפנות למפמ"ר הרלוונטי ולקבל את אישור." (פרוטוקול בעמ' 132 ש' 5-11), ובהמשך: "...באופן כללי ניסויים של אש צריכים להיות במעבדה. במידה ויש פעילויות ייחודיות מחוץ למעבדה, צריך לשקול אותם ולקחת את גורמי הסיכון ולהתייעץ עם גורם מ[ו]סמך מבחינת בטיחות, ואם היו שואלים אותי זה מה שהייתי עושה, הייתי שואלת ומתייעצת ורואה אם זה מתאפשר ויכול להיות שהיינו מאשרים, זה בדיוק המסמך שהציג הפרקליט [ת/36א', י.ג.], שבמידה ויש חומרים שלא כתובים בחוזר הבטיחות או ניסויים שלא נמצאים בסביבות המאושרות או בחומרי המידע המאושרים, יש לשאול ולהתייעץ עם המפמ"ר הרלוונטי, ואני מעריכה שהיינו מתייעצים לגופו של ניסיון ואני מעריכה שלא כל דבר היינו שוללים בתנאים מסוימים. כלומר, אפשר לבצע ניסויים באש מחוץ למעבדה, אולם בכפוף למה שציינתי כרגע" (פרוטוקול בעמ' 163-164).