פסקי דין

תפ (ת"א) 41095-10-16 מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב – פלילי נ' שרונה קלדרון - חלק 3

23 דצמבר 2021
הדפסה

לגבי חוזרי מנכ"ל המוזכרים בכתב האישום טענה כי חוזר מנכ"ל "בטיחות ובטחון בשעת חירום, הבטחת בטיחות במעבדות" אינו חל על יריד המדע שכן הוא בוטל, ובכל מקרה לא מתוקף תפקידה להיות מודעת לנהלי משרד החינוך והנחיותיו. לטענתה היא אישרה תקציבית את כל הציוד שהצוות הפדגוגי דרש ממנה, ואם היה נדרש ממנה ציוד בטיחותי

--- סוף עמוד 14 ---

ללא ספק הייתה מאשרת תקציבית את הזמנתו. כמו כן, מתוקף תפקידה הייתה נאשמת 2 אחראית על חלוקת המורים בניסוי, והצוות הפדגוגי הוא שהיה צריך להשגיח כי קיים מורה בכל זמן הניסוי ולהקפיד על נהלי הבטיחות.

הנאשמת 1 כפרה בטענה כי ידעה על יריד המדע בניו יורק טרם יריד המדע.

בכל הנוגע לניסוי הסירה עצמו טענה כי מחומר הראיות עולה שט.ח. לא פעל על פי הנהלים. עוד הוסיפה כי עובר ליום האירוע היא לא ידעה על אופן עריכת ניסוי הסירה והוא הובא לידיעתה ברמה השמית בלבד, בשם "איך פועלת ספינת קיטור?", תחת הפעלות בפיסיקה בצורה פופולרית כמשחקי פיסיקה בכיף. בנוסף טענה כי ידעה שמפ"ה אמונים על עריכת ההדרכות לכלל הפעילויות והניסויים עובר ליריד המדע והיא אינה מודעת לטיב ההדרכות או אחראית לכך, וכי משיחה שערכה עם הנאשמת 2 עובר ליריד המדע נמסר לה שהתלמידים עברו 2 ימי הכשרות והם היו עתידים לעבור יום הכשרה נוסף.

לגבי נאשמים 5-7 טענה כי נאשם 5 לא היה מנהל הפקת אוהל אורט, וכי הובא לידיעתה מנאשם 6 כי נאשם 7 נשכר כמהנדס בטיחות לאירוע, ולא כיועץ בטיחות. בכל הנוגע לנאשם 6 טענה כי הוא לא דרש הסברים אודות טיב תוכן האירועים ומהות הפעילויות והניסויים, וכי היא מסרה לו את מהות האירוע ודיווחה כי עתידים להתקיים פעילויות וניסויים חווייתיים בפיסיקה לצד הצגת פרויקטים ומסרה לו את כל המידע שהיה ברשותה. לטענתה, אם הייתה נדרשת לספק מידע לגבי הפעילויות והניסויים לגופם הייתה מפנה את נאשם 6 לצוות הפדגוגי ולנאשמים 2 ו-4 בפרט. עוד הוסיפה כי נאשם 6 היה מודע לכך שהפעילויות והניסויים מתבצעים על ידי תלמידי תיכון קטינים, כי הוא לא ביקש ממנה מידע נוסף לצורך הוצאת האישורים הדרושים, וכי לאור כך שהוא הועסק לצורך הוצאת האישורים, היה זה מתוקף תפקידו וניסיונו לבדוק ולבחון מה כוללים הפעילויות והניסויים טרם פנה להוצאת אישורי הבטיחות מהגורמים השונים. נאשם 6 הועסק מתוך הבנה ואמונה שעניין הבטיחות מופקד בידיים נאמנות, ונאשמת 1 הייתה מתאמת בלבד, ודאגה שאורט תעסיק מומחה שהפיק אירועים לא מעטים קודם לכן, וכי סברה שיש לו את הידע והניסיון הדרושים כדי להבטיח את ביטחונם של משתתפי האירוע. משביקש נאשם 6 מנאשמת 1 להעמיד מהנדס בטיחות נוסף היא אישרה זאת מיד. עוד הוסיפה כי היא אינה בקיאה ולא אמורה להיות בקיאה בפרמטרים הדרושים להוצאת האישורים הנדרשים, ואת כל המידע שהיה ברשותה, אותו קיבלה מאנשי מפ"ה, העבירה באופן מלא וללא השמטות כלשהן לנאשם 6, מפיק האירוע. הנאשמת 1 הוסיפה כי הבקשה לפתיחת האירוע אושרה לאחר ששוטר ממשטרת ישראל ושני מהנדסי בטיחות, וביניהם נאשם 7, ערכו בדיקה קפדנית בבוקר יום האירוע ודרשו לתקן ולערוך שינויים, כדי להבטיח את בטיחות משתתפי האירוע.

בכל הנוגע ליום יריד המדע עצמו טענה כי לא נכחה בתוך אוהל אורט בעת עריכת ניסוי הסירה.

61. בסיכומיה חזרה נאשמת 1 על טענותיה בתשובתה והדגישה את ההבדל שבין מפ"ה לחג"ם, וכי לחג"ם אין קשר לצד הפדגוגי. עוד הדגישה כי היא עצמה אינה אשת חינוך פדגוגי, אלא ד"ר למנהל חינוך, שתפקידה, הן באורט בכלל והן ביריד המדע, הוא של "מתכללת הפקה" – אחראית לבצע "תיאום על" בין הגורמים השונים, לדאוג לגיוס המשאבים, התקצוב, וליחסי

62. --- סוף עמוד 15 ---

63.

64. ציבור, ושלא הייתה לה, ולא יכולה הייתה להיות לה, כל השפעה על התוכן הפדגוגי או על כללי הבטיחות הנדרשים לקיומו.

בהמשך לכך ציינה את תפקידם של נאשמים 6 ו-7 ביריד המדע, כמפיק היריד ומהנדס הבטיחות, בהתאמה, וטענה כי ההפרדה האמורה לצד שכירתם של אנשי מקצוע אלה מנתקת את הקשר הסיבתי, וכי בכל מקרה היא לא ידעה ולא הייתה צריכה לדעת כי עתיד להתבצע ביריד המדע ניסוי הסירה או שימוש באש גלויה.

נאשמת 2

65. בתשובתה לכתב האישום כפרה נאשמת 2 בניסוחו של כתב האישום את פרויקט המד"צים וטענה שעל פי התכנית, הכשרת המד"צים להפעלת חוגים בבתי הספר נערכת במסגרת שני סמינרים בני יומיים כל אחד וחמישה מפגשים חד יומיים נוספים, כשלקראת פעילות ייחודית כמו ה- Street Labs או פעילות ביריד המדע או במרכזי קניות נערכו מפגשי הכנה ייחודיים. כמו כן, לאחר שהמד"צים מסיימים את ההכשרה הם מעבירים באופן עצמאי חוגים בפיסיקה לתלמידים צעירים בכיתות הלימוד בבתי הספר בהם הם לומדים. ההכשרות מועברות על ידי מורים או מרצים מובילים לפיסיקה באורט, כשחומרי הלימוד, הניסויים ותכניות ההכשרה פותחו ונכתבו על ידי מורים בכירים לפיסיקה באורט ומרצים מן החוץ, ואושרו על ידי הגורמים האחראים הממונים על הוראת הפיסיקה באורט. נאשמת 2 אחראית על גיוס המורים והמרצים לפיסיקה לצורך הכנת תכניות הלימוד בפרויקט המד"צים, והיא פעלה לקידום הפרויקט בהתאם לתכניות המקצועיות שפותחו. בבתי הספר בהם בחרו לאמץ את הפרויקט נבחר מורה מוביל המשמש כאחראי על הפעלת הפרויקט בבית הספר.

נאשמת 2 כפרה בטענה כי היא מונתה לנהל את הקמת אוהל אורט ולהפעילו. כמו כן טענה כי אף שאינה חולקת על קיומם של נהלי משרד החינוך וחוזרי מנכ"ל, ועל הכללתו של ניסוי הסירה במסגרת מסמך הצעות לפיתוח, לטענתה היא לא הכירה ולא הייתה צריכה להכיר את חוזרי מנכ"ל המופיעים בכתב האישום או את תוכן מסמך ההצעות לפיתוח, וכי חוזרי מנכ"ל מיועדים לעובדי ההוראה הרלבנטיים, למנהלי בית הספר ולממונים על הבטיחות.

בכל הנוגע ליריד ניו יורק טענה כי קודם ליריד התבקשה יחד עם נאשם 4, על ידי מארגני/מנהלי האירוע בניו יורק, להכין רשימת הדגמות מתוך הניסויים הנכללים ומבוצעים בפרויקט המד"צים לצורך שילובם ביריד ניו יורק. למיטב הבנתה הגורמים האחראיים והאמונים על הפקת, ניהול וארגון יריד ניו יורק, ואלה האמונים על התיאום בין הגורמים המעורבים באירוע, הביעו ספק האם ניסוי הסירה תואם את בקשת הרישוי לאוהל בניו יורק או את הוראות קצין הבטיחות או המפיק. לצד זאת, היו סיבות לוגיסטיות נוספות ואחרות שבעטיין הונחתה יחד עם נאשם 4 על ידי מנהלי האירוע בניו יורק שלא לכלול את ניסוי הסירה ברשימת הניסויים המיועדים.

בנוגע לכלילת ניסוי הסירה ביריד המדע טענה כי הניסוי נבחר מתוך רשימת הניסויים של פרוייקט המד"צים בידיעתם של נאשמים 1, 3 ו-4, כי נערכה הכשרה בת מספר ימים למד"צים לקראת יריד המדע, מעבר להכשרה שקיבלו המד"צים לצורך קבלתם לפרויקט המד"צים, בה נכח גם ט.ח., וכי למיטב ידיעתה המד"צים קיבלו הכשרה מתאימה וראויה גם מבחינה בטיחותית על ידי נאשמת 3.

--- סוף עמוד 16 ---

לעניין האישורים הדרושים לצורך קיום יריד המדע טענה כי היא לא עסקה בנושא זה וכי אין לה כל ידיעה לגבי האישורים והתיאומים הנדרשים לצורך הפקת וקיום יריד המדע מבחינה חוקית או מעשית, וכן כי אינה יודעת מהם תנאי ההסכם בין אורט לנאשם 6 או מי מטעמו.

לגבי התאונה עצמה ואמצעי הבטיחות שנדרשו למניעתה, טענה כי היא לא ידעה ולא הייתה אמורה או יכולה לדעת שקיימת "סכנה מסתברת" בניסוי הסירה, שדרושים אמצעי הפרדה מיוחדים או אמצעי בטיחות אחרים, או שצריך לשמור על "מרחק סביר" כאמצעי בטיחות או מהו אותו מרחק סביר הנדרש ככל שנדרש. כמו כן, כפרה בטענה כי מעשיה או מחדליה גרמו לדליקה ולפציעת נפגעי העבירה, וטענה כי היא לא הייתה אחראית לתכנון יריד המדע, הפקתו או ניהולו, וכי היא לא ידעה ולא הייתה יכולה לדעת על סיכון הנשקף או טמון בניסוי הסירה או בכל ניסוי אחר.

66. בסיכומיה הציגה הנאשמת 2 עמדה דומה לפיה היא לא הייתה יכולה להיות מודעת לסיכון הבלתי סביר הטמון בניסוי, או לצפות את התרחשות התאונה, וזאת לאור הסתמכותה על אנשי מקצוע, ולאור המחסור בסימנים מקדימים שהיו עשויים להצביע על סיכון בלתי סביר בניסוי. כמו כן הדגישה כי ניסוי הסירה נכלל שנים רבות בפרויקט המד"צים, שלטענתה היה בפיקוח וועדת ההיגוי בהשתתפות נציגי משרד החינוך וגורמי חינוך בכירים באורט, וכי מפרט ניסוי הסירה היה ידוע לגורמים מקצועיים רבים, כגון נאשמים 3 ו-4 ועוד עשרות מורים לפיסיקה, ואף אחד לא התריע מפני סיכון אפשרי.

לעניין תפקידה ציינה כי תפקידה בפועל היה תפקיד ארגוני שאין בצידו אחריות מקצועית לפעילות בפיסיקה או לבטיחות קהל המשתתפים, כי הגורמים המקצועיים הממונים עליה ידעו היטב כי היא נטולת כישורים בתחום הפיסיקה והמדעים או בתחום הבטיחות, וכי בכל מקרה היא לא הייתה יכולה או צריכה להשפיע על הניסוי או להתערב בו.

לבסוף טענה כי המאשימה לא טענה או הוכיחה כי הכוהל הוא חומר "לקיח" כנדרש בעבירת הפזיזות והרשלנות והציגה טענות שונות נוספות בדבר מחדלי חקירה מהותיים, אכיפה בלתי שוויונית וחוסר סבירות ופגמים בשיקול הדעת המנהלי, אשר יידונו בפירוט בהמשך.

נאשמת 3

67. נאשמת 3 טענה בתשובתה לכתב האישום כי אין לה סמכות לכלול את ניסוי הסירה, או כל ניסוי אחר, ברשימת הניסויים, וכי החלטה זו מתקבלת על ידי הגורמים המוסמכים ברשת אורט, והיא יכולה רק להציע ניסוי מסוים.

בנוסף, כפרה בטענות שהועלו בכתב האישום בנוגע לתפקידה הרלוונטי באירועים, ובטענות שהועלו לגבי מעמדם של הנהלים המפורטים שם, תוכנם והרלוונטיות שלהם לתאונה. כך, אף שהודתה בעצם קיומם של נהלי וחוזרי מנכ"ל, כפרה בטענה שהם היוו אמת מידה לפיה היה צריך להיערך ניסוי הסירה ביריד המדע ובטענה כי מסמך ההצעות לפיתוח מציין כי הניסוי אמור להיערך במעבדת בית ספר בלבד. עוד הוסיפה כי "רשימת הניסויים המוצעת מטעם משרד החינוך" איננה נוהל של משרד החינוך.

--- סוף עמוד 17 ---

לעניין הכשרת סינגלובסקי הוסיפה כי ההכשרה, בה השתתף גם ט.ח., ארכה מספר ימים והייתה בנוסף להכשרה שקיבלו המד"צים במסגרת פרויקט המד"צים. יחד עם זאת ציינה כי היא לא יודעת אם ט.ח. השתתף בהכשרת ניסוי הסירה אותה ערכה ביום 10.03.14. בהמשך לכך כפרה בטענות שהועלו בכתב האישום בעניין הוראות הבטיחות שאותן פירטה בהכשרה, וציינה כי מחומר הראיות עולה שט.ח. פעל בניגוד מוחלט לכל ההנחיות שקיבל ושידע אותן היטב.

לסיכום טענה כי היא לא גרמה במעשה או במחדל לדליקה ולפציעת נפגעי העבירה, כי היא לא פעלה ברשלנות וכי היא נקטה את כל אמצעי הזהירות המתחייבים מפני כל סכנה מסתברת הכרוכה בשימוש בחומר דליק.

68. בסיכומיה הוסיפה וטענה נאשמת 3 כי לא ידעה על יריד המדע בזמן אמת, וכי העבירה את הכשרת סינגלובסקי בעודה סבורה כי המד"צים אותם היא מדריכה יציגו את הניסויים בפני באי קניונים ברחבי הארץ. לטענתה, העבירה את ההדרכה באופן גנרי, לרבות היבטים בטיחותיים, שבועות רבים לפני האירועים, כשלא ידעה היכן ובאילו תנאים יתבצעו הניסויים, וכי אורט דאגה לסגור את הפער בין ההדרכה הגנרית למציאות בשטח על ידי הצמדת מורה מוביל בכל קניון, שיגיע למקום ויהיה אחראי על היבטי הבטיחות של ביצוע הניסוי בהתאם לתנאים שיתבררו בשטח. בהמשך לכך טענה כי התכניות שונו מבלי שעודכנה על כך, וכי לא רק שהניסויים הועברו בכיכר רבין, אלא שלא הוצמד מורה מוביל שיבחן את השטח ויתאים את ההנחיות למה שיראה, והתפקיד הוטל על המד"צים עצמם.

בנוסף, עמדה נאשמת 3 על כך שהנחיות משרד החינוך וחוזרי מנכ"ל עליהם התבססה המאשימה אינם רלוונטיים לעניין, וטענה כי הנחיית משרד החינוך הרלוונטית לענייננו היא "חוזר המנהלת הכללית – הוראות קבע – ניהול שגרת בטיחות בבית הספר", עד/7(ג), אדר ב' התשע"ד – מרס 2014. כמו כן הוסיפה שבכל מקרה הניסוי כלול בספרי הלימוד המאושרים של משרד החינוך וכן כלול ברשימת הניסויים המוצעים על ידי המפמ"ר של משרד החינוך להעמקת חקר לכיתות ט'.

לעניין התאונה עצמה הוסיפה כי התאונה התרחשה בעקבות טעותו של ט.ח., שהכיר היטב את כלל הוראות הבטיחות שנמסרו לו על ידה, ושפעל על פיהן מלבד פעולה אחת שחרגה מהוראות הבטיחות שהעבירה ושגרמה לתאונה. לטענתה, לא רק שהתנהגות זו של ט.ח. מנתקת את הקשר הסיבתי, שכן מדובר בפעולה מודעת ומכוונת, היא אף מהווה סיכון שלא ניתן היה לצפותו באורח סביר שכן הסיכון אינו נובע מהסביבה בה התבצע הניסוי, אלא מפתאומיות הפעולה ומהיעדר היכולת לשלוט בעוצמת ההתלקחות שתלויה במישרין בכמות חומר הבעירה שנשפך.

כמו כן טענה כי פעלה בהתאם למצופה ממורה סבירה במעמדה ובתפקידה, בהתאם למצב העובדתי שהיה ידוע לה בזמן אמת, והיא לקחה בחשבון את כלל הסיכונים שניתן היה לצפותם באורח סביר, לרבות האפשרות שחלק מהוראות הבטיחות שמסרה לא יקוימו. לטענתה, לימדה את התלמידים הוראות בטיחותיות נוספות שביחד היוו מעטפת הוראות בטיחות המשלימות ותומכות אחת את השניה, וכי המאשימה לא הוכיחה שהפעולות שנקטה בקשר ליריד המדע היו משום נטילת סיכון בלתי סביר.

--- סוף עמוד 18 ---

נאשם 4

69. במענה לכתב האישום טען נאשם 4 כי התוכן החינוכי שהועבר לתלמידים במסגרת פרויקט המד"צים, לרבות הניסויים וההכשרות, אושרו על ידי הגורמים האחראים מטעם אורט, וכי הנהלת בתי הספר שבחרו לאמץ את פרויקט המד"צים בחרו במורה מוביל שהיה אחראי על הפעלת הפרויקט בבית הספר, וכי אין לו כל אחריות לכך.

עוד הוסיף כי לא הוא ולא נאשמת 2 מונו לנהל את הפקת אוהל אורט, וכי הוא שימש בתפקיד פדגוגי בלבד, ולא היה אחראי לכל נושא הבטיחות. בכל הנוגע לטענות שהועלו בכתב האישום בנוגע לנהלי משרד החינוך, כפר בהן באופן גורף, לרבות בכך שהיה צריך להיות מודע לנהלים אלה, והוסיף כי הוא לא הכיר ולא היה אמור להכיר את תוכן מסמך ההצעות לפיתוח.

עמוד הקודם123
4...96עמוד הבא