בנוסף, כפר בנטען בכתב האישום בנוגע ליריד ניו יורק.
בעניין ניסוי הסירה עצמו הודה כי ידע על הכללתו ברשימת הניסויים, לרבות ברשימת הניסויים שיוצגו ביריד מדע, אולם טען כי לא הייתה לו אחריות כלשהי על הניסוי וכי הניסוי היה ידוע למנהלי האירוע והיה תחת אחריותם בלבד. כמו כן הוסיף כי כלילת הניסוי הייתה בידיעתן של נאשמות 1 ו-3, וזאת על פי ההסכם שבין אורט למשרד המדע, שבמסגרתו התחייבה אורט להקים ולהשתתף ביריד המדע בו ידגימו המד"צים את הניסויים מתוך הרשימה.
נאשם 4 אף כפר באופן גורף בנטען בכתב האישום בעניין ההכשרה שקדמה ליריד המדע, וכפר מחוסר ידיעה בכל הנטען לגבי השגת האישורים הדרושים לצורך קיום האירוע ולגבי אופן ההתרחשויות ביום האירוע ואופן התרחשות התאונה. כן הוסיף כי הוא לא ידע ולא היה אמור לדעת על אופן עריכת הניסוי וכי ממילא לא היה אחראי על יישום הוראות הבטיחות.
לבסוף כפר בראשי הרשלנות שיוחסו לו וטען כי תכנון יריד המדע והפעלתו לא היו באחריותו וכי הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הסיכון הנשקף או טמון בניסוי הסירה.
70. בסיכומיו חזר נאשם 4 על האמור בתשובתו והדגיש שלא היה לו כל קשר להנהלת האירוע או להפקת אוהל אורט, כי בנסיבות האירוע נאשמת 2 לא הייתה כפופה לו, וכי תפקידו ביום האירוע היה רק לסייע לנאשמת 2 לצורך רווחתם של התלמידים. עוד הוסיף כי בכל מקרה, מאחר ונאשמת 2 הנגישה את תוכן ניסוי הסירה למטה אורט לפני ולפנים, די היה בכך כדי למלא את חובתם.
לטענתו, בבסיס נושא הבטיחות עומד העיקרון כי יש להתאים את התוכן לסביבה, וזהו תפקידם של הגורמים האחראים על הבטיחות, ובראשם חג"ם, מהנדס הבטיחות, עיריית ת"א, משטרת ישראל וכיבוי אש. עוד הוסיף כי חוק רישוי עסקים מטיל את האחריות לבטיחות באירוע על מנהל האירוע, המפיק ויועץ הבטיחות, והיה זה מתפקידם לקיים שיח בטיחות ולבצע הלימה בין התוכן לסביבה, בין אם התוכן היה גלוי וידוע ובין אם לאו, ומחדלם בביצוע תפקידם מנתק את הקשר הסיבתי ממנו. בהמשך לכך טען לאכיפה בררנית, שכן לטענתו הגופים המקצועיים מכוח חוק רישוי עסקים והתקנות המחייבות, קרי עיריית תל אביב, משטרת ישראל וכיבוי אש, הסתפקו באישור טכני בלבד, תוך התעלמות מתפקידם המהותי האמור, והמאשימה בחרה שלא להעמידם לדין.
--- סוף עמוד 19 ---
בנוסף טען כי הוא לא היה מחויב להכיר את חוזרי מנכ"ל שכן הם מיועדים לעובדי ההוראה הרלוונטיים האחראים על הניסויים, שהוא אינו ביניהם. לטענתו, נאשמת 3 נשכרה להיות הממונה הישירה על הבטיחות ועריכת הניסוי, כי היא הכירה את מסמך הרציונל של פרויקט המד"צים, הייתה אמונה על חוזרי מנכ"ל, והעניקה את מעטפת הבטיחות לביצוע ניסוי הסירה, ובהתאם הוא, הנאשמת 2 ומר אלי אייזנברג היו חייבים לסמוך עליה וקיימו את המוטל עליהם על הצד המיטבי והאחראי ביותר.
בעניין יריד ניו יורק הוסיף וטען כי הוא לא היה קשור לארגון האירוע בשום צורה ולא הורה על הורדת ניסוי הסירה מרשימת הניסויים ליריד ניו יורק. עוד הוסיף כי, בכל מקרה, השיחה שניהל לצד התכתבות ניו יורק עם מר יואל רוטשילד הייתה שיחה קולגיאלית והתיישבה עם התכתבות ניו יורק, שהתייחסה לשיחה אודות מציאת פתרון אלטרנטיבי להיעדר היכולת להטיס כוהל נוזלי ולבעיות רגולטוריות, ולא בהורדת הניסוי בשל הסיכון שבביצועו. לטענתו, גם לאחר יריד ניו יורק ניסוי הסירה לא נחשב למסוכן, אלא כהדגמה פשוטה ונגישה.
לבסוף טען כי הקשר הסיבתי נותק, ראשית בשל התנהלותו של ט.ח., אשר פעל במודע בניגוד להוראות הבטיחות שהוסברו לו, ושנית בשל התנהלותם של הנאשמים האחרים.
נאשם 5
71. בתשובתו לכתב האישום אישר נאשם 5 כי נאשמת 1 הייתה בעת הרלוונטית ראש תחום פרויקטים מיוחדים ומנהלת איכות בחג"ם, והוסיף כי הפרויקטים המיוחדים שבהם עסקה היו פרויקטים שהועברו לחג"ם ושכמנהלת איכות היה תפקידה לדאוג לפעול בהתאם למדריך האיכות של מטה אורט, שנערך בהתאם לתקן ISO-9001-2008, שעניינו ניהול הצד האדמיניסטרטיבי של מטה אורט, קרי משרדי ההנהלה. עוד הוסיף שתפקידה ביריד המדע היה להיות אחראית על הצד המנהלי של האירוע, כולל תיאומים נדרשים בין גורמים שונים שהיו מעורבים בפרויקט. לגבי תפקידו של נאשם 4 בעת הרלוונטית הוסיף על האמור בכתב האישום שנאשם 4 היה אחראי על הפעילות הפדגוגית, שכללה בין היתר את בחירת התכנים שיוצגו לקהל על ידי תלמידי אורט, בחירת המורים והתלמידים שישתתפו בניסויים ובהדגמות, לרבות הכשרתם באופן ממוקד לפעילויות ביום האירוע, ופיקוח על אופן ביצוע הניסויים וההדגמות.
לגבי תפקידו שלו אישר נאשם 5 כי הוא היה ראש חג"ם, והרחיב שמנכ"ל אורט הטיל את ניהול ההכנות ליריד המדע על שני גופים: חג"ם ומפ"ה. לטענתו חלוקת התפקידים ותחומי האחריות בין שני הגופים הייתה ברורה לכל ומראש, לאור כך שנהלי הארגון קובעים את תחומי הפעילות והאחריות של כל אחד מהם. בהתאם לכך פירט שבעוד שתפקיד חג"ם היה לדאוג ללוגיסטיקה ולתיאום בין הגורמים, קרי עיסוק באדמיניסטרציה ויחסי ציבור, תפקיד מפ"ה היה לדאוג לכל הפעילות הפדגוגית, כלומר, הפעילות הקשורה ישירות לניסויים ולהדגמות, כגון בחירת התלמידים והמורים, קביעת התכנים שיוצגו על ידי התלמידים, אופן הצגת הניסויים לקהל, והדרכתם של המציגים באופן ממוקד לקראת ביצוע הניסויים ביריד המדע.
לעניין ניסוי הסירה טען כי הניסוי אינו בתחום התפקידים והאחריות של חג"ם, כי הוא לא עסק בנושא זה, וכי לא היה לו, וגם לא היה צריך להיות לו, ידע בנושא, מאחר והוא בתחום
--- סוף עמוד 20 ---
האחריות הבלעדי של מפ"ה. כך גם גרס לעניין נוהלי משרד החינוך, וטען כי הנהלים אינם בתחום האחריות ו/או התפקיד של חג"ם או שלו, ושהם באחריותם ובמומחיותם של עובדי ההוראה, ולפיכך היה ונשאר באחריות מפ"ה, כשאנשי מפ"ה הקשורים ליריד המדע הם האחראיים הבלעדיים ליישום ההוראות. כמו כן הוסיף כי מורים ועובדי הוראה ככלל אמורים להכיר את הנהלים ולפעול על פיהם. בהמשך לכך טען כי מסמך ההצעות לפיתוח מיועד לאנשי מפ"ה, ולא לחג"ם, שכן הוא אינו שייך לתחום עיסוקה או אחריותה, ובפרט לא לתפקידה של חג"ם בהכנות ליריד המדע, וכי הוא לא ידע על קיומו ולא היה צריך לדעת. בהתאם לכך הכחיש כי אנשי חג"ם, או אדם סביר בתפקידם, היו אמורים או צריכים להיות מודעים לנהלי משרד החינוך והנחיותיו מתוקף תפקידם, וטען תחת זאת כי באורט, כמו במערך החינוך של המדינה, קיימת הפרדה ברורה בין עובדי הוראה לעובדי מנהל בכל הנוגע לתחום פעילותם ואחריותם, אשר מתבקשת בשל ההכשרה המיוחדת והידע המקצועי הנדרשים מעובדי הוראה.
בהמשך לאמור, הכחיש כי נאשמת 3 כללה את ניסוי הסירה בידיעתו ועל דעתו, וכן הדגיש כי ההחלטה על תכני האירועים הייתה של אנשי מפ"ה, וכי אין ולא היה לו קשר לפעילויות, כיוון שלא היו ואינן בתחום אחריותו ותפקידו. כך גם טען לעניין יריד ניו יורק כי ההחלטה שלא לכלול את ניסוי הסירה שם הייתה החלטה של אנשי מפ"ה, והוסיף וכפר בטענה כי ההחלטה התקבלה "נוכח הסיכון הטמון בניסוי והשימוש בחומר דליק מחוץ לכותלי בית הספר".
בכל הנוגע להדרכה טרם יריד המדע טען כי ידע שאנשי מפ"ה מדריכים את התלמידים שישתתפו ביום המדע, אבל לא היה לו, ולא היה אמור להיות לו, חלק כלשהו בהדרכה או בתכניה. כמו כן, הוסיף כי הוא והנאשמת 1 לא ידעו ולא היו אמורים לדעת את פרטי הניסויים המתוכננים ביריד המדע, ולא ידעו או היו אמורים לדעת שייערך ניסוי הכרוך בשימוש בחומר דליק. כן הוסיף כי נאשמת 1 גם לא הייתה אמורה להיות נוכחת באופן קבוע ליד שולחן הניסוי.
בכל הנוגע לקרות התאונה עצמה הכחיש את הטענות שהועלו בכתב האישום לגבי אי שמירת מרחק סביר ואי נקיטת אמצעי זהירות שהיה בו למנוע סכנה מסתברת, וגרס שמחומר הראיות עולה שבהדרכה לקראת יום המדע הודגם והודגש כיצד יש לטבול ולסחוט את צמר הגפן ולהדליקו, ואילו ט.ח. שפך את הכוהל בניגוד להדרכה שעבר ובניגוד למצופה ממנו לאור נתוניו כתלמיד באורט, וכתוצאה מכך קרתה התאונה.
לבסוף הכחיש כי הדליקה ופציעת הילדים נגרמו כתוצאה ממעשיו או מחדליו, וטען כי לא פעל ברשלנות ולא היה אמור לנקוט באמצעי הזהירות שנטענו בכתב האישום. עוד הדגיש כי תפקיד חג"ם ותפקידו שלו היו תפקידים מנהליים בלבד, וכי הם לא היו אמורים להתייחס לסיכונים אפשריים ולנקוט אמצעי בטיחות למניעתם, הם לא הפרו את סטנדרט ההתנהגות המצופה מהם על פי דין או על פי נסיבות העניין, הם לא היו אמורים ולא היה מצופה מהם לדאוג לנוכחות קבועה ורציפה של מורה מטעמם בשעת עריכת הניסויים, הם לא היו אמורים ולא היה מצופה מהם לנקוט באמצעי פיקוח או בקרה אחרים על אופן ההפעלה בידי המד"צים, וכי הוא לא היה אמור לנהל בקרה או פיקוח כלשהו על אופן תכנון יריד המדע והפקת אוהל אורט, או לוודא שנאשמת 1 ו/או נאשמים 6 ו-7 ינקטו את אמצעי הבטיחות המתחייבים שכן נאשמת 1 ביצעה את תפקידה כפי שהוטל על חג"ם בידי מנכ"ל
--- סוף עמוד 21 ---
אורט, וכי היא לא הפרה את סטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה על פי דין או על פי נסיבות העניין.
72. כאמור, בסיכומיו העיר נאשם 5 כי לאור תפקידו ותפקידה של נאשמת 1, יש לראות את כל הנטען בסיכומיה של נאשמת 1 כנימוקים גם לגביו, ובהתאמה יש לראות גם את כל הנטען בסיכומיו שלו כתקף לגבי נאשמת 1.
כמו כן, חזר נאשם 5 על הטענות האמורות והדגיש כי ט.ח. הוא האשם בתאונה, למרות שהוא לא הועמד לדין, כי התאונה המצערת היא אירוע נזיקי שיש לדון בו במישור האזרחי, וכי המאשימה לא הוכיחה את הנדרש בעבירת רשלנות פלילית.
עוד הוסיף והדגיש, כי גם אם יש מקום לבחון את אחריות הנאשמים לתאונה, יש להבחין בחלוקת התפקידים והאחריות לאירוע בין הצד הפדגוגי, קרי מפ"ה, לבין הצד האדמיניסטרטיבי-מנהלי, קרי חג"ם, וכי הבחנה זו הינה מכרעת בקביעת האשם.
כמו כן טען כי בכל מקרה, גם אם ימצא שהוא ונאשמת 1 טעו, נסיבות המקרה מזכות אותם בפטור מאחריות פלילית בהתאם לסעיף 34יח לחוק העונשין, עקב טעות במצב הדברים בנוגע לתפקידם ואחריותם ביריד המדע, וכי בכל מקרה קמה להם טענת הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית ודיבור המאשימה בשני קולות סותרים. בנוסף לכך טען כי התקיימו מחדלי חקירה שכן המשטרה לא חקרה גורמים נוספים במשרד החינוך וברשת אורט שהיו עשויים לשפוך אור על חלק מהמחלוקות הקיימות בין הצדדים.
נאשם 6
73. נאשם 6 הכחיש בתשובתו לכתב האישום כי בתחילת חודש מרץ 2014 הגיש משרד הפרסום "גיתם" בקשה לעיריית תל אביב-יפו לאישור עקרוני לקיום יריד המדע בחסות משרד המדע, וכי הבקשה כללה התייחסות לתוכן האירוע, כמו גם שצוין בה כי במסגרת יריד המדע עתידים התלמידים להציג פיתוחים טכנולוגיים, פעילויות אינטראקטיביות, וניסויים שהציבור הרחב יוכל לנסות, וכי מסמכי הבקשה הועברו אליו. כמו כן הכחיש כי הוא לא בירר ולא דרש הסברים אודות טיבו של תוכן האירוע, הפיתוחים או מהותם של הניסויים שצוינו בבקשה, כמתחייב מתפקידו כמפיק האירוע. עוד הכחיש כי העביר לנאשם 7 את מסמכי הבקשה וכי ציין בפניו כי ביריד המדע יודגמו 'משחקי מדע' על ידי תלמידים, מבלי שפירט את מהותם ומבלי שטרח לברר את טיבם.
בכל הנוגע לתכנית הבטיחות שערך נאשם 7, הכחיש שבתכנית הבטיחות צוין כי 'באירוע יוצגו פיתוחים של תלמידי 'אורט ישראל' מבלי לפרט את מהותם, וכן שצוין שבאוהל אורט ימוקמו 8 שולחנות לתצוגה ובאוהל 'טבע' ימוקמו 4 שולחנות להדגמת ניסויים מדעיים. בנוסף, הכחיש כי נאשם 7 ערך את תכנית הבטיחות מבלי שבירר לעומק את טיב הפעילות העתידית ומבלי שנתן את הדעת לכך שבאוהל אורט יתקיימו גם ניסויים שיבוצעו על ידי קטינים, מבלי שנתן את הדעת לטיבם ומהותם של הניסויים ביריד המדע ומבלי ששאל האם מי מהניסויים כולל שימוש בחומר דליק כנדרש על פי דרישות הרישוי. עוד הכחיש כי ציין בבקשת הרישוי שיריד המדע כולל 'משחקי מדע ומשחקי חשיבה... וכן פיתוחים של ילדי אורט', מבלי לציין את קיומם של הניסויים, לרבות את ניסוי הסירה הכולל שימוש בכוהל, ומבלי שנתן דעתו לכך שהניסויים עתידים להיערך על ידי קטינים.
--- סוף עמוד 22 ---
לבסוף הכחיש את ראשי הרשלנות שיוחסו לו ולנאשם 7.
74. בסיכומיו טען הנאשם 6 כי הוא עמד בכל המוטל עליו במסגרת תפקידו וחלקו באירוע.
כמו כן, חזר וטען כי לא ידע על קיומו של ניסוי הסירה ביריד המדע, כמו גם על התכנון לבצעו, כי לא נמסר לו על כך מהנאשמים האחרים, כי מתוקף תפקידו ונסיבות העניין לא היה צריך לדעת על ניסוי הסירה וכי הוא עשה את כל המוטל עליו כדי לברר כל מה שצריך לדעת מבחינת תפקידו ומקצועו. בהמשך לכך אף טען כי אנשי אורט הסתירו ממנו, בין ברשלנות ובין במזיד, את הוספת ניסוי הסירה ביריד המדע לעומת יריד ניו יורק, ולא העבירו אליו את רשימת הניסויים והחומרים אף שהעבירו אותה ביניהם, לא ספרו לו על ביטול הניסוי במסגרת יריד ניו יורק בשל החשש והסיכון מפני אש גלויה באוהל וכאמור לא סיפרו לו כלל על קיומו של הניסוי.
הנאשם 6 אף הדגיש כי אף שהיה מודע לחוזרי מנכ"ל והכיר אותם באופן כללי היות שהפיק אירוע של בית ספר אורט, הוא אינו מורה, מרצה או בעל תפקיד פדגוגי כלשהו, ועל כן הוא אינו חב בחוזרי מנכ"ל. כמו כן, טען כי לא היה זה מתפקידו לקבוע אם פעילות מסוימת עומדת בחוזרי מנכ"ל, והיה זה תפקידם ואחריותם של נאשמים 1-5, והם כשלו בכך לאור הוצאתם את הניסוי מהמעבדה אף שהדבר היה אסור.