1183. זאת ועוד, נאשם 4 היה אחראי ישירות על 16 מנהלי הוראה בתחומים שונים, על מי שעומדת בראש הדיאלוג החינוכי (יחידה המעסיקה פסיכולוגיים ויועצים), על 'אורט אפיקים' (יחידה המבצעת השתלמויות למורי אורט ומשמשת כמבצעת של משרד החינוך), על היחידה לחונכות לימודית, על מנהלי פרויקטים ביחידה לפרויקטים מיוחדים, ועוד (פרוטוקול בעמ' 312 ש' 10-19).
1184. בין השיטות והאמצעים שעמדו לרשותו לצורך עמידה בתפקידו הם "קיום תהליך בקרה, דיווח, הפקת לקחים והנחייה לגבי פעילות מנהלי ההוראה, פעילות יחידת ההשתלמויות, פעילות התחום לדיאלוג חינוכי, היחידה לחונכות לימודית ופעילות הפרויקטים"; "קיום מפגשים, לפי הצורך עם בעלי תפקידים בבתי הספר"; ו"ייזום והיענות לקיום מפגשים עם הגורמים המתאימים במשרד החינוך, במוסדות אקדמיים ובגופי משק אחרים" (נ/7 סעיף 2.4.4).
1185. בנוסף, במסגרת תפקיד זה היה נאשם 4 ממונה ישירות על 24 בעלי תפקידים ברשת אורט, לרבות על נאשמת 2, אשר שימשה כראש היחידה לחונכות לימודית, ואשר בשגרת העבודה היומיומית הייתה כפופה לו ניהולית ומקצועית (ת/38 ש' 28-28 וש' 30-31; פרוטוקול בעמ' 321 ש' 1-7; סיכומי נאשם 4 בעמ' 33 סעיף 49).
תפקידו של נאשם 4 במסגרת פרויקט המד"צים
1186. בפתח הדברים אזכיר שוב כי לנוכח הבהרתי לעיל כי "קו פרשת המים" בענייננו, והנקודה ממנה תחל בחינת ביצוען של עבירות הרשלנות המיוחסות לנאשמים בהכרעת הדין, הינו שלב ההחלטה על הוצאת ניסוי הסירה מהמסגרת המוגדרת של פרויקט המד"צים לביצוע במרחב הציבורי, באירועים ציבוריים רבי משתתפים, הדיון בחלקו של נאשם 4 במסגרת פרויקט המד"צים יצומצם רק לעניינים הרלוונטיים להכרעת דין זו.
1187. כמפורט לעיל, בעת הרלוונטית לכתב האישום שימש נאשם 4 כראש מכון גורלניק, כשבמסגרת זו היה גם המנהל הישיר האחראי מקצועית וניהולית על נאשמת 2. בהתאם לכך, היה, בין היתר, אחראי גם על הפעילות השוטפת של פרויקט המד"צים ועל התקיימותו בבתי הספר, לרבות "...כל מה שהמד"צים עושים בשגרה בבית הספר..." (ת/38 ש' 27-28; פרוטוקול בעמ' 307 ש' 25-29; סיכומי נאשם 4 בעמ' 15).
--- סוף עמוד 197 ---
1188. כאמור, נאשם 4, ביחד עם נאשמת 2 ומר מאיר פרשטמן ז"ל, הוציאו את פרויקט המד"צים לפועל, כשנאשם 4 מלווה אותו לאורך התפתחויותיו וגדילתו. תחילה ליווה אותו כמנהל הוראת הפיסיקה, ובהמשך, כראש מכון גורלניק. כמו כן, נאשם 4 היה חבר בוועדת ההיגוי למן ההתחלה ואף לקח חלק בעריכת מסמך הרציונל ועדכונו, יחד עם מר מאיר פרשטמן ז"ל ונאשמת 2 (ת/38 ש' 29-31; פרוטוקול בעמ' 223 ש' 15-27, בעמ' 224 ש' 2-7 ובעמ' 315 ש' 4-18).
1189. יתרה מכך, לטענת נאשם 4, הוא שהמליץ על בחירתה של נאשמת 2 לתפקידה במסגרת פרויקט המד"צים (ת/38 ש' 29-31).
1190. בסיכומיו טען נאשם 4 כי מי שהגדיר את תפקידה של נאשמת 2 במסגרת פרויקט המד"צים היה מר מאיר פרשטמן ז"ל, וכי היא התנהלה על פי הגדרה זו במשך השנים בתפקידה כרכזת המד"צים. אין בידי לקבל את טענה זו כרלוונטית לענייננו.
1191. גם אם אכן מי שהגדיר את תפקידה של נאשמת 2 היה בהתחלה מר מאיר פרשטמן ז"ל, וגם אם נאשמת 2 המשיכה להתנהל על פי הגדרת תפקיד זו גם בתקופה בה נאשם 4 ניהל את מכון גורלניק, אין בכך כדי לשנות את תפקידו או להפחית מאחריותו של נאשם 4 כמנהלה הישיר של נאשמת 2, גם ביחס לפרויקט המד"צים. מאחר שנאשם 4 היה בעל הסמכות והאחריות הניהולית על נאשמת 2 כמנהלת פרויקט המד"צים, בשל היותו המנהל הישיר שלה, הוא גם היה בעל הסמכות והאחריות להגדיר את תפקידה באופן שונה ולהנחות אותה להתנהל ולפעול באופן שונה, ככל שסבר שנכון לעשות כן. החלטתו האקטיבית או הפסיבית שלא לעשות כן, ולהותיר את תפקידה כפי שהוא הוגדר על ידי מר מאיר פרשטמן ז"ל, אינה מצמצמת מהיקף אחריותו על תפקודה ופעולותיה של נאשמת 2 בשגרת היום יום, לרבות במסגרת פרויקט המד"צים.
1192. זאת ועוד, לנוכח הכשרתו האקדמאית המקיפה והיסודית של נאשם 4 בתחום המדעים; לנוכח ניסיונו כמורה, כמנהל בית ספר, וכמנהל הוראת הפיסיקה באורט; לנוכח תפקידיו בזמן הקמת פרויקט המד"צים ובשגרת פועלו, כמנהל הוראת הפיסיקה (אשר מהווה את הסמכות המקצועית והפדגוגית העליונה והבכירה ביותר באורט בתחום מדעי הפיסיקה) ובהמשך כראש מכון גורלניק; לנוכח ידיעתו שלנאשמת 2 אין את הידע המקצועי הנדרש בתחום הפיסיקה לצורך בחינת הפעילויות והניסויים המבוצעים במסגרת פרויקט המד"צים (פרוטוקול בעמ' 365 ש' 12-16 ובעמ' 400 ש' 7-9); לנוכח ידיעתו, או חובת ידיעתו, כי ישנה חשיבות לבחינת הפעילויות והניסויים המבוצעים במסגרת פרויקט המד"צים על ידי גורם מקצועי מוסמך, שכן כך עשה בתחילת הפרויקט (וזאת כפי שיפורט להלן) – הרי שיש לראות את נאשם 4 כגורם המקצועי והפדגוגי הבכיר באורט בתחום מדעי הפיסיקה בכלל, ובפרויקט המד"צים בפרט.
1193. כמו כן, נאשם 4 הודה, בהודעתו הראשונה במשטרה, שניתנה ביום 03.04.14, כי הוא לקח על עצמו את האחריות לעמוד לימינה של נאשמת 2, הן בבחירת המורים המובילים שכתבו את הפעילויות והניסויים ואשר ביצעו את ההכשרות במסגרת מפגשי ההכנה, והן "...בכל ההיבט של אירגון ההכשרה למדצים..." (ת/38 ש' 11-13 וש' 30-31).
1194. זאת ועוד, אין חולק כי בשלב הפיילוט של הפרויקט – כאשר הוא נערך במסגרת מספר מצומצם של בתי ספר – נאשם 4 היה אחראי על בדיקת הפעילויות והניסויים הראשונים שנכתבו, ככל הנראה, על ידי מר שוקי זכאי וגב' צילה חורש, שאותם הכיר ועליהם סמך, ועל
--- סוף עמוד 198 ---
בחינת התאמת הפעילויות והניסויים למטרות הפרויקט, לרציונל שלו, לתנאיו ולנסיבותיו (פרוטוקול בעמ' 315 ש' 8-11, בעמ' 362 ש' 19-22, בעמ' 366 ובעמ' 401 ש' 8-10).
1195. יחד עם זאת, לטענת נאשם 4, כאשר גדל הפרויקט וכאשר הוא עבר לבצע תפקידים נוספים, הוא חדל מלבחון בעצמו את התכנים והפעילויות שעתידים להתבצע במסגרת פרויקט המד"צים, ובמקום זאת הוצע על ידו ועל ידי מר מאיר פרשטמן ז"ל תחליף הולם בדמות "מנגנון בקרה כפול": בשלב הראשון פנתה נאשמת 2 למורים מובילים מומלצים (בין היתר בהמלצת נאשם 4 עצמו לאור תפקידו כמנהל הוראת הפיסיקה והיכרותו את המורים לפיסיקה) להציע פעילויות וניסויים לפרויקט; בשלב השני המורים המובילים המשתתפים בפרויקט מטעם בתי הספר בחרו בפעילויות ובניסויים שהתאימו להם לביצוע בבית ספרם מתוך הרעיונות שהוצעו, וזאת על פי שיקוליהם השונים, לרבות שיקולי בטיחות (פרוטוקול בעמ' 315 ש' 13-18 וש' 31-32, בעמ' 316, בעמ' 354 ש' 14-19, בעמ' 366 ובעמ' 401 ש' 8-17; סיכומי נאשם 4 בעמ' 17).
1196. זאת ועוד, לטענת נאשם 4, לאחר שלב הפיילוט של פרויקט המד"צים הוא לא היה אחראי עוד לבחינת הפעילויות והניסויים שהוצעו במסגרת הפרויקט, ומנגנון הבקרה הכפול היווה תחליף הולם לבחינתו המקצועית את הפעילויות והניסויים, וניתן היה להסתמך עליו לצורך קבלת ההחלטה איזה פעילויות וניסויים יבוצעו במסגרת פרויקט המד"צים (ובהמשך במסגרת יריד ניו יורק, פרויקט הקניונים ואוהל אורט).
1197. בשים לב לקו המנחה בהכרעת דין זו, בעניין "קו פרשת המים" בענייננו, הרי שגם אם הייתי מוכן לקבל את טענותיו האמורות של נאשם 4 והייתי מניח לטובתו כי די היה באותו "מנגנון בקרה כפול" ביחס לפרויקט המד"צים, ברי כי אין די במנגנון זה כדי לעמוד בדרישות הבדיקה והבקרה המתחייבות, בעיקר מהבחינה הבטיחותית, אף לא באופן מינימאלי, לצורך ההחלטה לכלול את הניסוי במסגרת האירועים הציבוריים. יתרה מכך, כפי שהודגם לעיל, אין חולק כי תהליך בחירתו של ניסוי הסירה לביצוע מסגרת האירועים הציבוריים לא כלל אפילו את בדיקת ובחינת התאמת הניסוי לביצוע במסגרת האירועים הציבוריים באמצעות אותו "מנגנון בקרה כפול", שכאמור גם הוא עצמו אינו מספיק.
1198. למעלה מן הצורך, אני סבור שלא היה די באותו "מנגנון בקרה כפול" גם ביחס לפרויקט המד"צים.
1199. ראשית, אין ספק שככל שנאשם 4 היה אחראי על בדיקת הפעילויות והניסויים המוצעים ועל מתן דעתו המקצועית בעניינם בשלב הפיילוט – שם הוצעו הפעילויות והניסויים על ידי מר שוקי זכאי וגב' צילה חורש (מורים לפיסיקה ברשת אורט, ששימשו בתפקידים נוספים באורט ומחוץ לאורט, ואשר היו חברים בוועדת ההיגוי), שאת שניהם הכיר ועליהם סמך – הוא וודאי היה חייב לשמש כגורם המקצועי והפדגוגי הבכיר בשלב המתקדם יותר, ולבדוק, בין בעצמו ובין על ידי גורם מקצועי בכיר ומוסמך אחר שאותו הסמיך, את הפעילויות והניסויים שהוצעו לביצוע במסגרת פרויקט המד"צים על ידי מורים לפיסיקה, שאין חולק כי מרביתם אינם בעלי רקע מקצועי מקיף, מעמיק ונרחב בתחום הוראת הפיסיקה כמו מר שוקי זכאי וגב' צילה חורש, וכן היה חייב לבחון את התאמת הפעילויות והניסויים המוצעים למטרת הפרויקט, לרציונל שלו, ולנסיבות ותנאי הביצוע שלהם במסגרת הפרויקט.
1200. שנית, העובדה כי בשלב הפיילוט של הפרויקט, למרות היכרותו עם הגורמים המציעים והניסיון העשיר שלהם בתחום הוראת הפיסיקה, ראה נאשם 4 לנכון לקחת אחריות על
--- סוף עמוד 199 ---
בחינה מקצועית של הרעיונות המוצעים, מלמדת כשלעצמה על הבנתו את החשיבות הרבה של בחינת הפעילויות והניסויים המבוצעים במסגרת הפרויקט על ידי גורם מקצועי ופדגוגי מוסמך מנוסה ובכיר, וזאת גם כאשר מי שהציעו את הפעילויות והניסויים היו גורמים בכירים ומנוסים בעצמם. בהתאם לכך, חשיבות זו דווקא מתעצמת ביתר שאת שעה שמי שמציע את הפעילויות והניסויים הם מורים שאינם בעלי מומחיות וניסיון דומים בתחום.
1201. שלישית, בחינת אותו מנגנון מלמדת כי למעשה לא מדובר במנגנון בקרה כפול כלל וכלל, שכן אותם מורים מובילים שמציעים את הפעילויות והניסויים הם גם אותם מורים מובילים שבוחרים בהם. במילים אחרות, הרי שמורה מוביל עשוי (וככל הנראה כך גם היה בפועל) לבחור לבצע בבית ספרו את הפעילויות או הניסויים שהוא עצמו הביא לפרויקט, ומכאן שהניסוי לא עובר כל בחינה מקצועית ובטיחותית נוספת.
1202. רביעית, מנגנון הבקרה הכפול האמור לא הוסבר למורים המובילים ולא נאמר להם במפורש שהפעילויות והניסויים שמוצעים להם לבחירה לא נבחנו על ידי גורם מקצועי בכיר ומוסמך, וכי הם אלה שמהווים למעשה את אותו גורם מקצועי. מכאן, שלא הוסברה להם חשיבות הבחירה של הפעילויות והניסויים על ידם והתאמתם לאופן ונסיבות הביצוע בבית ספרם. יתרה מכך, מעדותה של נאשמת 3, שהייתה גם מורה מובילה, עולה כי כמורה מובילה היא דווקא סברה שהפעילויות והניסויים שמוצעים על ידה אכן עוברים בחינה של גורם מקצועי בכיר, אשר בודק כי הם מתאימים לביצוע במסגרת פרויקט המד"צים (פרוטוקול בעמ' 414 ש' 10-20).
1203. חמישית, אין בידי לקבל את עמדתו העקרונית של נאשם 4 אשר למעשה הופכת את היוצרות בהיררכיה הארגונית הניהולית-פדגוגית ומעבירה את האחריות לבחינת הפעילויות והניסויים מרמת הגורמים המקצועיים הבכירים והמנוסים בהנהלת אורט לרמת המורים המובילים בבתי הספר. מדובר בהיפוך יוצרות מעוות החותר תחת מודל הסמכות והאחריות והמעקר כל הגיון ניהולי ופדגוגי, המתחייב ביחס לכל פרויקט חינוכי המופעל במסגרת מוסד חינוכי, ובוודאי ברשת חינוך גדולה כגון אורט, כפי שעולה בבירור גם מהגדרות תפקידיו של נאשם 4 אשר פורטו לעיל. היפוך היוצרות מתעצם ביתר שאת שעה שמדובר בפרויקט תקדימי ושעה שקיימים גם סיכונים חדשים וייחודיים והיבטים בטיחותיים הכרוכים בביצוע ניסויים מדעיים על ידי תלמידים מחוץ למסגרת החינוכית הפורמאלית, מבלי שהדבר מוסדר בנהלים ובכללים פרטניים של משרד החינוך ובחוזריו המקצועיים, ובאופן שונה מהאופן בו מבוצעים הניסויים בשגרה במסגרת הפורמאלית, הכפופה לנהלים ולכללים פרטניים של משרד החינוך.
1204. רק לגורמי המקצוע הממונים, הבכירים, והמנוסים יש את הידע והניסיון המקצועיים המקיפים והנרחבים הדרושים, את הראיה הרוחבית המתחייבת, את הזיקה והקשר ההכרחיים להנהלת המוסד ולמשרד החינוך, ואת הסמכות והאחריות המחויבים בכדי לקבל את ההחלטה לאשר קבלתו של ניסוי לביצוע במסגרת פרויקט חינוכי-מדעי תקדימי, הכולל גם סיכונים חדשים וייחודיים והיבטים בטיחותיים הכרוכים בביצוע ניסויים מדעיים על ידי תלמידים מחוץ למסגרת החינוכית הפורמאלית, מבלי שהדבר מוסדר בנהלים ובכללים פרטניים של משרד החינוך ובחוזריו המקצועיים. על כן, לא יכול להיות חולק כי הבחינה המקצועית, לרבות מההיבט הבטיחותי, הייתה חייבת לעבור לדרגה המקצועית
--- סוף עמוד 200 ---
הממונה, הבכירה והמנוסה ולא היה כל מקום להעביר את האחריות לבדיקה ולאישור הפעילויות והניסויים לדרגות שטח נמוכות יותר, כפי שהציע נאשם 4.
1205. על רקע האמור, שהנו בגדר המובן מאליו, ומכיוון שנאשם 4 העלה את רעיון "מנגנון הבקרה הכפול" לראשונה רק בעדותו בבית המשפט, אף ספק רב בעיני אם אותו "מנגנון בקרה כפול" אכן היה קיים, כמנגנון בקרה מודע בפועל בזמן אמת.
1206. יחד עם זאת, לאור כל האמור, ולמעלה מן הצורך, אני קובע שככל שאכן היה "מנגנון בקרה כפול", לא רק שהוא לא היווה תחליף הולם לבחינתו של נאשם 4 את הפעילויות והניסויים כגורם מקצועי בכיר ומנוסה (או לבחינה על ידי גורם מקצועי בכיר ומנוסה אחר בהנהלת אורט, שהוסמך על ידי נאשם 4), אלא גם שנאשם 4 ידע, או היה חייב לדעת, כי הוא משמש כגורם המקצועי הבכיר שאחראי על בחינתם של הפעילויות והניסויים שעתידים להיות מבוצעים במסגרת פרויקט המד"צים וכי עליו, בעצמו או באמצעות גורמים מקצועיים בכירים, מנוסים ומוסמכים אחרים, לבחון את הרעיונות לפעילויות ולניסויים בטרם הם מועברים לבחירתם של המורים המובילים מבתי הספר.
תפקידו של נאשם 4 במסגרת יריד ניו יורק
1207. נאשם 4 טען כי הוא לא שימש בכל תפקיד ביריד ניו יורק, כי הוא לא היה קשור להפקת יריד ניו יורק וכי הוא לא היה אחראי במסגרת זו על נאשמת 2 (ת/40 ש' 38-41; פרוטוקול בעמ' 323 ש' 28-31, בעמ' 324 ש' 3 ובעמ' 378 ש' 10-17; סיכומי נאשם 4 בעמ' 13 ובעמ' 47-52). את טענותיו סמך בעיקר על המסמך המסכם את הפגישה שנערכה ביום 18.03.13 (אשר עודכן ביום 10.04.13), שבו נקבעו הנושאים שנותרו לטיפול במסגרת תכנון הפעילויות ליריד ניו יורק, הגורם האחראי על הטיפול והמועד לביצוע המשימה (נ/40); על דברי נאשמת 2 בעדותה, בהם הסכימה כי מעורבותו ביריד ניו יורק הייתה "במידה מועטה"; על כך שהוא לא השתתף בישיבות של אנשי ההפקה בהכנות ליריד ניו יורק; על עדותו של מר יואל רוטשילד במשטרה ועל כך שהמאשימה נמנעה מזימונו לעדות בבית המשפט (סיכומי נאשם 4 בעמ' 48-52).