1157. שנית, לא מצאתי שלגורמים המאשרים יש קשר קרוב וישיר לאירוע, כפי שיש למפיקי האירוע ומנהליו, במידה המצדיקה הטלת חובות זהירות בעוצמה דומה גם עליהם (וראה הרחבה בעניין זה בהמשך).
1158. שלישית, גם אם היה מקום לקבוע כי הגורמים המאשרים הפרו את חובות הזהירות המוטלות עליהם, סטו מסטנדרט ההתנהגות הסביר המצופה מהם, והתרשלו במחדליהם ובמעשיהם במידה מסוימת, הרי שלנוכח ההבדלים המשמעותיים והמהותיים בין הגורמים המאשרים לבין נאשמת 2 מבחינת תפקידם, אחריותם, חובות הזהירות המוטלות עליהם ועצמת הפרת חובות הזהירות, ככל שהייתה - לא מצאתי שמעשיהם ומחדליהם, ככל שבכלל היו, עולים כדי רשלנות, ובוודאי לא כדי רשלנות מהותית, ממשית ונכבדה כעוצמת רשלנותה של נאשמת 2, באופן המייתר את רשלנותה, בנסיבות העניין.
1159. זאת, לנוכח תפקידה, אחריותה וידיעותיה האמורות לעיל של נאשמת 2; לנוכח היות נאשמת 2 גורם ניהולי מבצע המצוי במרכז העשייה של האירוע בכל הקשור לתכנים ולתלמידים באוהל אורט, ובמיוחד היותה הגורם שהחליט על ביצוע ניסוי הסירה באוהל אורט; לנוכח הימנעותה של נאשמת 2 מלמסור באופן אקטיבי ופוזיטיבי ישירות לגורמים הרלוונטיים האחרים באורט או מטעמה (לרבות נאשמים 3, 6 ו-7, ובאמצעות נאשמים 6 ו-7 לגורמים המאשרים) ומחוצה לה (לגורמים במשרד החינוך) את הפירוט המלא והמדויק של הפעילויות והניסויים שעתידים להתבצע באוהל אורט, לרבות ניסוי הסירה, את רשימת הציוד והאביזרים הכוללת כוהל, גפרורים וצמר גפן, ואת גורמי הסיכון; לנוכח הימנעותה מליידע את כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות הגורמים המאשרים, שעל קיומם ידעה או הייתה חייבת לדעת (בעקבות התכתבות ניו יורק), אודות השאלות הבטיחותיות שעלו במסגרת התכתבות ניו יורק שנותרו ללא מענה; לנוכח הימנעותה מלהציב לגורמים הרלוונטיים דרישות בטיחותיות לבחון את התאמת התוכן והתלמידים לסביבה, לאור גורמי
--- סוף עמוד 192 ---
הסיכון, בעוד הגורמים המאשרים עשו את המתחייב מהם על פי דין ועל פי נהליהם; לנוכח אי ידיעתם של הגורמים המאשרים על גורמי הסיכון המרכזיים בפועל (שימוש באש גלויה ובכוהל), בניגוד לנאשמת 2 שידעה אודותיהם, ואף ידעה שיש שאלות בטיחותיות לגבי ביצוע הניסוי בתנאי אוהל אורט וששאלות אלו לא נבדקו; ומאחר שהגורמים המאשרים פעלו במקרה זה בהתאם לדין ולנהלי העבודה הקבועים המחייבים אותם.
היסוד הנפשי
1160. כזכור, בעבירות רשלנות יש לבחון האם אדם מן היישוב בנסיבות העניין יכול וצריך היה להיות מודע לטיב ההתנהגות (מעשה או מחדל), לחובות המוטלות עליו, ולנסיבות האחרות המנויות בסעיף הרשלנות הרלוונטי. כמו כן, יש להוכיח כי העושה או החודל נטל על עצמו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימה הסכנה העלולה להיגרם בשל המעשה או המחדל.
1161. מצאתי כי בענייננו, בהחלט ניתן לקבוע ברמה הדרושה להרשעה בעבירת רשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, ובוודאי לפי סעיף 341 לחוק העונשין, כי אדם מן היישוב, בתפקידה ובנתוניה של נאשמת 2, ובנסיבות העניין, יכול וצריך היה להיות מודע לכל רכיבי היסוד העובדתי של העבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, לרבות כלל החובות המוטלות עליו.
1162. קביעתי זו מתבססת בעיקר על תפקידה המרכזי, המשמעותי והנרחב של נאשמת 2 בארגון, תכנון, הפקה וביצוע של אוהל אורט ויריד המדע, והאחריות שלקחה על עצמה במסגרת תפקיד זה; על היותה האחראית המרכזית מטעם מפ"ה לתכנון, ניהול, ארגון והפקת פרויקט הקניונים ואוהל אורט; על אחריותה לבחירתם הסופית של הפעילויות והניסויים המדעיים לביצוע באוהל אורט, ובכלל זה אחריותה לבחירתו הסופית של ניסוי הסירה לביצוע באוהל אורט והכללתו ברשימת הפעילויות והניסויים לביצוע; על אחריותה לגיוס התלמידים המדגימים מטעם אורט וקביעת הקריטריונים לבחירתם; היותה האחראית לארגון, תכנון והפקת הכשרת סינגלובסקי; על אחריותה לציוד, לאביזרים ולחומרים הנדרשים לביצוע הניסויים והפעילויות באוהל אורט; על אחריותה לתלמידים המדגימים ביום האירוע, לרבות אחריות לארגון ולניהול הבאתם ליריד, דאגה להפסקות, למזון ולציוד שיקבלו, מתן מענה לתקלות הנוגעות אליהם, וכן פיקוח והשגחה עליהם ועל ביצוע הפעילויות והניסויים בזמן אמת באוהל אורט בעת האירוע; ועל אחריותה לטיפול בקשר בין גורמי מפ"ה לבין כל יתר הגורמים האחראים להפקת האירוע ולפעילות באוהל אורט, לרבות נאשמים 1, 5 ו-6, וגורמים חיצוניים אחרים רלוונטיים.
1163. קביעתי זו מתבססת גם על ידיעותיה ואי ידיעותיה המפורטות לעיל של נאשמת 2 (ובמיוחד ידיעתה כי ניסוי הסירה כולל שימוש באש גלויה ובכוהל, ואודות השאלות הבטיחותיות שעלו במסגרת התכתבות ניו יורק, אשר נותרו ללא מענה); על חובות הזהירות העצמאיות המוטלות עליה מכוח סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין; על חובות הזהירות המוטלות עליה בשל השתייכותה למוסד חינוכי וביצוע יריד המדע על ידי מוסד חינוכי; על תפקידה ואחריותה באירוע ציבורי רב משתתפים; על הימנעות הגורמים המארגנים, המפיקים והמנהלים של האירוע מלהגדיר "מנהל על" אחד האחראי על הבטיחות והימנעותם
--- סוף עמוד 193 ---
מחלוקת אחריות ברורה ומוגדרת בתחום הבטיחות בין הגורמים המעורבים; על נסיבות האירוע והניסוי – קרי, שימוש באש גלויה, כוהל וגפרורים על ידי תלמידים קטינים בפעילות המבוצעת בפני קהל רב, מזדמן, לא מוכר ורב גילאי, לרבות קטינים, כחלק מאירוע שיווקי-מיתוגי של מוסד חינוכי, ללא ניסיון קודם או ידע בארגון, תכנון, הפקה וניהול של אירועים דומים בישראל; ועל השכל הישר ועקרון קדושת החיים.
1164. לנוכח עוצמת רשלנותה של נאשמת 2 ועוצמת סטייתה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה, והכל כמפורט לעיל, בהחלט ניתן לקבוע ברמה הדרושה להרשעה בעבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין כי נאשמת 2 נטלה, במחדליה החמורים, סיכון בלתי סביר לגרימת הסכנה ואף להתרחשות התוצאה.
1165. מאחר שבענייננו מדובר באירוע בעל מטרה שיווקית-מיתוגית בעיקרה עבור אורט, שניתן היה לקיימו תוך השגת המטרה האמורה בקלות גם מבלי לכלול בו כלל את ניסוי הסירה, או לכל הפחות על ידי הוספת אמצעי זהירות ובטיחות; מאחר שבידי נאשמת 2 היו כל הנתונים הדרושים לשם עמידה בחובותיה והיא אף הייתה בעלת היכולת להחליט שלא לכלול את ניסוי הסירה במסגרת הפעילויות והניסויים באוהל אורט; ומאחר שהאמצעים שעמדו לרשותה למניעת הנזק היו קלים, פשוטים וזולים יחסית, ובעיקר דרשו ממנה להפעיל שיקול דעת בטיחותי ולקיים שיח בטיחותי עם הגורמים הרלוונטיים לביצוע בטיחותי של ניסוי הסירה באוהל אורט - הרי שלא מדובר בדרישות בלתי סבירות מנאשמת 2 ועל כן הסיכון שאותו נטלה באי ביצוען היה בבירור בלתי סביר.
סיכום לגבי נאשמת 2
1166. לאור כלל האמור, ובייחוד לנוכח תפקידה המרכזי, המשמעותי והנרחב של נאשמת 2 כאחראית מרכזית בתכנון, ארגון, ניהול והפקת (פרויקט הקניונים) ואוהל אורט מטעם מפ"ה; לנוכח אחריותה להחלטה על הכללת ניסוי הכולל שימוש באש גלויה ובחומרים מסוכנים שיבוצע באירוע ציבורי באוהל על ידי תלמידים קטינים בפני קהל רחב, מזדמן, לא מוכר, לא ידוע ורב גילאי (הכולל קטינים), ללא השגחה ופיקוח צמוד של מורה מקצועי, או לכל הפחות מבוגר; ולנוכח ידיעותיה אודות התכתבות ניו יורק והשאלות הבטיחותיות שנותרו ללא מענה מבלי שבחנה אותן או העבירה אותן לבדיקה של הגורמים הרלוונטיים (לרבות נאשמים 1, 3, 6 ו-7) - ולאחר שהזהרתי עצמי כי עסקינן ברשלנות פלילית בעבירה התנהגותית, הדורשת סטייה נכבדה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהאדם הסביר בנסיבות, החלטתי להרשיע את נאשמת 2 בעבירת רשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.
--- סוף עמוד 194 ---
הנאשם 4
הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותו של נאשם 4
1167. התרשמותי הכללית מעדותו של נאשם 4, לרבות התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותו, הייתה כי מדובר בעדות מגמתית ובלתי משכנעת, לעיתים על גבול היוהרה והניתוק מהעובדות ומההיגיון, לעיתים מתחמקת ומתחכמת, לרבות בסוגיות מהותיות, לעיתים אף כבושה, ולעיתים נגועה בסתירות פנימיות ובפרכות. כך גם מצאתי את הסבריו של נאשם 4 לנתונים ולמסמכים שהוצגו בפניו כבלתי משכנעים, מתחכמים וכבושים, גם בסוגיות עיקריות. על כן, עדותו הייתה בעיני בלתי מהימנה.
1168. ניכר כי נאשם 4 נכרך בעדותו ובגרסתו, במידה מסוימת, ב"פוזיציה" משותפת עם נאשמת 2, וזאת על רקע הקשר המקצועי ביניהם והשתייכותם למפ"ה ועל רקע שותפות האינטרסים ביניהם. במסגרת זו נקטו השניים בקו הגנה דומה, שנאשם 4 ניסה לדבוק בו ולפתחו, אף כאשר הוא לא עלה בקנה אחד עם יתר הראיות, המסמכים, העדויות, ועם ההיגיון הפשוט והשכל הישר, כשנאשם 4 מגדיל לעשות, ולבסוף בחר "לגלגל" את האחריות גם לעברה של נאשמת 2.
1169. נאשם 4 תלה יהבו בחיזוקים לכאורה לקו הגנה זה שנשמעו מפיו של ראש מפ"ה לשעבר, מר אלי אייזנברג, אך כאמור, מצאתי כי גם עדות זו הייתה בבסיסה מגמתית לטובת אנשי מפ"ה ואף היא לא עלתה בקנה אחד עם יתר הראיות, המסמכים והעדויות ועם ההיגיון הפשוט והשכל הישר. עדות נאשם 4 אף לא עלתה בקנה אחד, לרבות בסוגיות מהותיות, עם עדויות אחרות שנשמעו, הן מטעם המאשימה והן מטעם נאשמים אחרים, ועם מסמכים וראיות חפציות שהוגשו בהסכמה מבלי שהייתה מחלוקת על אמיתות תוכנם. יתרה מכך, ניכרו גם פערים מסוימים, לעיתים מהותיים, בין העדות שמסר בבית המשפט לבין ההודעות שמסר במשטרה.
1170. לפיכך, מצאתי כי לא ניתן להעניק לעדותו משקל ראייתי ממשי, ומכאן שיש להעדיף על פניה בבירור נתונים העולים ממסמכים ומראיות חפציות שהוגשו בהסכמה כראיה לאמיתות תוכנם ושאינם מתיישבים עם עדותו, וכן יש להעדיף על פניה נתונים שונים העולים מעדויות של עדים אחרים, ובפרט מעדויות עדי תביעה שעדותם הייתה מהימנה וברת משקל בעיני, ואף יש להעדיף על פניה נתונים שונים העולים מדבריו בהודעותיו במשטרה, שנמסרו בסמוך לאחר האירוע.
רקע ותפקידו של נאשם 4
1171. נאשם 4, מר רן סופר, הוא בעל תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת ת"א, בעל תעודת הוראה בהנדסה ובמדעים, ובעל תואר שני בחינוך מדעי טכנולוגי מהטכניון (פרוטוקול בעמ' 311 ש' 11-13).
--- סוף עמוד 195 ---
1172. בשנת 1981 החל לעבוד כמורה בבית ספר אורט בבנימינה ובהמשך שימש כמפקח במטה אורט בתחום הנדסת מכונות. בשנת 1991, ולמשך כשלוש שנים, שימש כמנהל בית ספר בכרמיאל והקים במסגרת זו חטיבה עליונה בבית הספר (פרוטוקול בעמ' 311 ש' 14-17).
1173. בהמשך לקח הפסקה של כשלוש שנים, במהלכן עסק בפיתוח תכניות לימוד וציוד מעבדות ברחבי העולם עבור חברה בינלאומית (פרוטוקול בעמ' 311 ש' 18-19).
1174. עם חזרתו חזר לרשת אורט, ומשנת 2000-2001 החל לעבוד במסגרת מכון גורלניק, תחילה כמנהל הוראה בתחום מדע וטכנולוגיה. בשנת 2002 התרחב תפקידו גם לתחום הפיסיקה, ולאחר כשנתיים נוספות התרחב גם לפיתוח והטמעה של מגמה הנדסאית (ובין לבין ירד תחום המדע והטכנולוגיה). בהמשך אף התרחב תפקידו פעם נוספת לליווי מנהלי בתי ספר ועיסוק בבניית פרוגרמות פדגוגיות (פרוטוקול בעמ' 311 ש' 19-23 ובעמ' 347 ש' 3-9).
1175. בשנת 2012, עת חלה מר מאיר פרשטמן ז"ל (מי ששימש עד לאותה העת כראש מכון גורלניק), שימש נאשם 4 כממלא מקומו כראש מכון גורלניק, ובספטמבר 2013, החליף אותו באופן רשמי כראש מכון גורלניק (פרוטוקול בעמ' 311 ש' 23-28).
1176. מר צבי פלג, מנכ"ל אורט בעת הרלוונטית לאירוע, כינה את נאשם 4 "איש פיסיקה דגול" (פרוטוקול בעמ' 86 ש' 11-12).
1177. מר אלי אייזנברג, סמנכ"ל באורט וראש מפ"ה בעת הרלוונטית לאירוע, העיד בחקירתו במשטרה כי נאשם 4 הוא בעל מומחיות וניסיון של שנים בהפעלת חוגים ניסויים מדעיים, וכי הוא בעל אחריות גבוהה ביותר. לטענתו, הוא דאג להפקיד את המשימה שהוטלה עליו במסגרת ההכנות ליריד המדע "בידי האנשים הכי מנוסים שיש" (ת/52 ש' 18-20).
תפקידו של נאשם 4 כמנהל הוראת פיסיקה וכראש מכון גורלניק
1178. כאמור, קודם לתפקידו כראש מכון גורלניק, שימש נאשם 4, כמנהל הוראה בתחום הפיסיקה באורט. בתפקידו זה היווה את הסמכות המקצועית והפדגוגית העליונה והבכירה ביותר באורט בתחום מדעי הפיסיקה. יעדי התפקיד הוגדרו כשיפור דרכי ההוראה (של המורים) והלמידה (של התלמידים) ברשת אורט, וקידום ופיתוח תחומי ההוראה עליהם מופקד מנהל ההוראה, ובעניינו של נאשם 4 – תחום הפיסיקה (נ/7 סעיף 2.5.1).
1179. מטלותיו ופעולותיו של נאשם 4 כמנהל הוראת הפיסיקה כללו, בין היתר, ייזום, הובלה ומעורבות בפיתוח מתמיד של תכניות לימוד, של שיטות הוראה ושל חומרי למידה (בשיתוף פעולה עם בתי הספר, המחלקה למו"פ וגורמי חוץ); פיתוח תהליכים, שיטות ואמצעים תוך בית ספריים להשבחת ההוראה, להשבחת הניהול ועבודת הצוות; הטמעה (ליווי, תמיכה ובקרה) בבתי הספר של היוזמות והפיתוחים; קיום קשר מתמיד עם גורמים חוץ אורטיים, לרבות משרד החינוך, במטרה להשיג תקציבים, ולהוביל יוזמות פדגוגיות; פיתוח ועדכון תקנים וסטנדרטים לסביבה לימודית; וניהול פרויקטים פדגוגיים (נ/6 סעיף 5.5.3; נ/7 סעיף 2.5.2).
1180. בין השיטות והאמצעים שעמדו לרשותו לצורך עמידה במטלותיו הן קיום מעגלי למידה למורים; קיום מעגלי למידה ומרכזים ארציים למרכזי מקצוע/מגמה; הקמת והובלת צוותים לפיתוח תכניות לימוד ושיטות הוראה; השתתפת במפגשים פדגוגיים כוללים; ויצירת קשר עם המפמ"ר במשרד החינוך והשתתפות בוועדות ובפעילויות שונות שלו (נ/7 סעיף 2.5.3).
--- סוף עמוד 196 ---
1181. כמו כן, כאמור, החל משנת 2012 שימש נאשם 4 כראש מכון גורלניק, תחילה כממלא מקומו של מר מאיר פרשטמן ז"ל, ובהמשך כמחליפו בתפקיד באופן רשמי. במסגרת תפקיד זה היה על נאשם 4 לנהל ביעילות ובאפקטיביות את פעילות המחלקה, תוך היענות לצרכי השדה להשגת המטרות והיעדים שלה – השבחת ההוראה וניהולה, שיפור הלמידה ברשת אורט, העלאת קרנם וחשיבותם של לימודי הטכנולוגיה והמדעים, באורט ובמערכת החינוך בארץ, וכן מיצוב רשת אורט בקהילה החינוכית בישראל (נ/7 סעיף 2.4.1-2.4.2).
1182. תפקיד זה כלל, בין היתר, ניהול והנחיה של מנהלי ההוראה; ייזום, פיתוח ויישום של מגוון רחב של השתלמויות, הדרכות ומעגלי למידה של מורים ומרכזי מקצוע/מגמות בנושאים פדגוגיים וניהול ההוראה; ייזום קשרים ופעילויות משותפות עם הגופים הרלבנטיים במשרד החינוך; ייזום קשרים ופעילויות משותפות עם גורמי משק וקהילה, כגון צה"ל והתעשייה; הנחייה ומעקב אחר הקמת בסיס מידע ועיבוד מידע עבור המחלקה; ניהול ומעקב אחר עמידה במסגרת תכנית העבודה ובמסגרת התקציב; וניהול והנחייה של ראשי פרויקטים תפעוליים (כמו מד"צים) לביצוע פעילות הפרויקטים (נ/7 סעיף 2.4.3).