1230. נאשם 4 אף הודה בעצמו כי תפקידו באוהל אורט ויריד המדע כלל גם את ארגונם וגיוסם של מורים נוספים, שיסייעו לנאשמת 2 ביום האירוע (ת/38 ש' 20-26; ת/39 ש' 65-68; ת/39ג'; פרוטוקול בעמ' 320 ש' 25-29, בעמ' 321 ש' 20-32, בעמ' 322 ש' 1-4, בעמ' 372 ש' 7-11, בעמ' 393 ש' 22-25 ובעמ' 394 ש' 11-19). בהקשר זה אינני מקבל את טענתו של נאשם 4 כי הוא רק "עשה טובה" לנאשמת 2 ועזר לה בעניין זה. בנוסף לכל האמור לעיל באשר לתפקידו ולאחריותו של נאשם 4 בפרויקט הקניונים וביריד המדע, שאינם מתיישבים עם טענתו זו, כעולה מהראיות ומהעדויות גם בהקשר זה היה נאשם 4 בעל תפקיד מרכזי ומהותי שכן הוא היה האחראי הבלעדי על שיבוץ המבוגרים המלווים מטעם אורט, ואף דאג להוסיף מיוזמתו אנשים במקומות בהם לא שובץ אף אחד (ת/39ג'; פרוטוקול בעמ' 393 ש' 31-33 ובעמ' 394 ש' 1-19). כמו כן, נאשם 4 העביר למבוגרים המלווים הודעת דוא"ל הכוללת "הנחיות לליווי פעילות המדצי"ם ביום המדע בכיכר רבין ובשבוע שלפני חופשת פסח בקניונים", ביום 13.03.14, אשר כללה הנחיות על תפקידם המיתוגי-שיווקי של המבוגרים המלווים ביום האירוע, הנחיה "לגלות ענין בתלמידים המציגים ולסייע עפ"י צורך", הנחיה להשגיח שלא יגנבו את הרובוטים שנקנו לאירוע, הנחיה "להשגיח על הפעילות מחוץ לאוהל
--- סוף עמוד 205 ---
בכיכר רבין, כמבוגר אחראי בסביבה" והנחיה לעורר עניין במבוגרים ונוער מזדמנים להיכנס למתחם אוהל אורט (נ/35).
1231. בנוסף, מהודעת הדוא"ל האמורה, בה הנחה נאשם 4 את המבוגרים המלווים "לגלות ענין בתלמידים המציגים ולסייע עפ"י צורך" [הדגשה שלי, י.ג.] (נ/35), אף עולה כי נאשם 4 ראה את עצמו כאחראי על רווחתם של התלמידים המציגים וכי הוא דאג להנחות את המבוגרים המלווים לסייע לתלמידים על פי צורך.
1232. אם כן, מכלל האמור עולה בבירור שיש לראות בנאשם 4 כבעל תפקיד ניהולי מרכזי ומהותי בפרויקט הקניונים ויריד המדע, וככזה הוא היה אחראי לתכנון, לניהול, לארגון ולהפקת פרויקט הקניונים ואוהל אורט מטעם מפ"ה. תפקידו זה כלל, בין היתר, אחריות על: נאשמת 2, אופן פועלה והתנהלותה, כמנהל הישיר שלה; היוזמה לבצע את פרויקט הקניונים; שותפות לקביעת עקרונות היסוד לביצועו; כתיבת ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, אשר היוותה את המסמך המרכזי והבסיסי עליו הסתמכו בהמשך לביצוע אוהל אורט ויריד המדע; בחירת התכנים, הניסויים והפעילויות שיוצגו באוהל אורט, לפחות בשלב הראשון; תגמול התלמידים המשתתפים (קניית טאבלטים); קניית מתנות ממותגות לקהל הצופים (באישור נאשמת 1); קניית 3 רובוטים להדגמות; ארגון וגיוס מבוגרים מלווים, לרבות הנחייתם בדבר חובותיהם במסגרת הליווי; אחראי עליון על הפיקוח וההשגחה על התלמידים באוהל ועל ביצוע הפעילויות והניסויים בזמן אמת באוהל אורט בעת האירוע; ואחראי עליון לרווחתם של התלמידים המציגים ולכל עניין או בעיה הקשורים אליהם..
1233. כאמור, נאשם 4 ביקש לטעון כי הוא לא היה מעורב בשלב הוצאת פרויקט המד"צים לציבור, לרבות אוהל אורט ויריד המדע (וכן יריד ניו יורק), וכי הוא הונחה על ידי אלי אייזנברג לתת לנאשמת 2 לעבוד מולו ומול נאשמת 1, ולהתעסק בשיקום מכון גורלניק. בכדי להתמודד עם כך שמחומר הראיות ומהעדויות עולה כי הוא כן פעל כמנהל וכאחראי במסגרת אוהל אורט, טען נאשם 4 כי הוא רק עזר לנאשמת 2 מידי פעם, ותו לא. כפי שניתן ללמוד מהעדויות ומהראיות שנפרסו לעיל, אינני מוצא לקבל טענות אלה. מהראיות ומהעדויות שנפרסו בהרחבה לעיל עולה ללא ספק כי בזמן אמת לקח נאשם 4 חלק ניהולי מרכזי, פעיל ומהותי מטעם מפ"ה בפרויקט הקניונים וביריד המדע, כי הוא היה אחראי גם על נושאים מרכזיים וחשובים בניהול האירועים, וכי בשום אופן אין המדובר בעזרה נקודתית וספורדית לנאשמת 2. יצוין עוד כי מר אלי אייזנברג לא אמר בעדותו כי הנחה את נאשם 4 לתת לנאשמת 2 לעבוד מולו ומול נאשמת 1 ולהתעסק בשיקום מכון גורלניק, אלא רק אמר שלא הנחה את נאשם 4 להיות נוכח באירוע.
1234. בנוסף, בדומה לאמור בנוגע לנאשמת 2, גם אינני מקבל את טענת נאשם 4 כי יש לראות בהודעת הדוא"ל ששלח מר אלי אייזנברג לנאשמים 2 ו-4 ולמר יואל רוטשילד ביום 08.09.13, בהמשך להתכתבות הודעות הדוא"ל הראשונה בין נאשם 4 לנאשם 5 בעניין הוצאת פרויקט הקניונים לדרך ובניית מודל לביצועו, כפוטרת אותו (ואת נאשמת 2) מאחריות להיבטי הבטיחות של אוהל אורט ויריד המדע, כיוון שהם, לטענתו, אינם מתחום "ליבת עיסוקה" של מפ"ה, וכי בטיחות הקהל המוזמן, הלא מוכר, לאירוע פתוח היא לא בליבת העיסוק של מפ"ה ומכאן שיש להשאיר את האחריות בעניינם לאחרים (נ/8; פרוטוקול בעמ' 93-94 ובעמ' פרוטוקול בעמ' 321 ש' 9-19).
--- סוף עמוד 206 ---
1235. כפי שהסברתי בהרחבה לעיל, בנוגע לנאשמת 2, מצאתי כי הפרשנות שניתנה על ידי מר אלי אייזנברג בעדותו בפני ניתנה בדיעבד וכי אין מקום לקבלה כאותנטית וכמייצגת את האופן בו הובנה על ידי קוראי הודעת הדוא"ל האמורה בזמן אמת. כמו כן, מצאתי כי עדותו ניתנה באופן מגמתי לטובת אנשי מפ"ה, וכי תכני הפעילויות והתלמידים הקטינים שהציגו את הפעילויות עצמם, היו בהכרח בליבת העיסוק של אנשי מפ"ה, ובכלל זה בליבת עיסוקו של נאשם 4 (ובוודאי של נאשמת 2, שנאשם 4 הוא הממונה הישיר שלה). מכאן שגם האחריות לבטיחות התכנים, הפעילויות והתלמידים במישור הבטיחותי-פדגוגי חייבת גם היא להיות חלק מליבת העיסוק של מפ"ה, וזאת על פי הגדרת תפקידיה, על פי כללי ונהלי משרד החינוך, על פי התנהלות הנאשמים והמעורבים בפועל, ובפרט נאשם 4, ועל פי השכל הישר וההיגיון השיפוטי (פרוטוקול בעמ' 321-322).
1236. יתרה מכך, בעדותו אישר נאשם 4 בעצמו כי המד"צים הם ב"ליבת עיסוקם" (פרוטוקול בעמ' 321 ש' 30); כי גם ניסוי הסירה עצמו הוא בליבת העשייה של פרויקט המד"צים, שכאמור שימש כבסיס להצעות הפעילויות והניסויים לפרויקט הקניונים ולאוהל אורט; ושמי שיכול להצביע על סיכונים בטיחותיים הם גורמים במפ"ה "...בעיקר מי שמציע את הניסוי והמורים שבוחרים בו." (פרוטוקול בעמ' 400-401), קרי נאשמת 3, שהייתה במובהק אחראית תוכן מטעם מפ"ה.
1237. בנוסף, מצאתי כי הניסיון להפריד בין החלק הפדגוגי לחלק הבטיחותי-פדגוגי, הכולל את היבטי הבטיחות הנוגעים לתכנים הפדגוגיים עצמם ולתלמידים המציגים את התכנים, הוא ניסיון מלאכותי, שאינו תואם את הדרישות הנורמטיביות המחייבות ואת המציאות בפועל, וכי גם מר אלי אייזנברג עצמו נאלץ לאשר בסופו של דבר בעדותו בבית המשפט, שהאחריות של אנשי מפ"ה, כנציגי מוסד חינוכי האחראי על תלמידים, היא קודם כל "לדאוג לשלום ילדינו", קרי להיות אחראים על בטיחות התלמידים בפעילויות שאנשי מפ"ה אחראים להן (פרוטוקול בעמ' 98 ש' 4-17, בעמ' 100 ש' 5-26 ובעמ' 101-102).
1238. כמו כן, קבעתי כי כל פרשנות אחרת תסתור הלכה למעשה את הראיות הקיימות בתיק, אשר מהן ניתן ללמוד שבזמן אמת גורמי מפ"ה עצמם, לרבות נאשם 4, סברו שתחום הבטיחות, ובמיוחד בטיחות התכנים, הפעילויות והניסויים שמובאים על ידי מפ"ה ובמסגרת הפרויקטים שלה, ובטיחות התלמידים המציגים את התכנים, הם בליבת עיסוקם ואחריותם (וראה הדוגמאות שהובאו לעיל בעניינה של נאשמת 2).
1239. אם בכל האמור לא די, הרי שלא מצאתי שיש בסיס לטענתו של מר אלי אייזנברג, לפיה תפקידי גורמי מפ"ה באירוע והיעדר אחריותם להיבטי הבטיחות התבססו על חלוקת התפקידים באורט בשגרה (שממילא כללו אחריות על ההיבטים הבטיחותיים-פדגוגייים בתחום עיסוקם, כפי שפורט לעיל), שכן לא מדובר באירוע שגרתי, אלא באירוע ייחודי המשלב פדגוגיה והפקה באופן כרוך ובלתי ניתן להפרדה, במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים הכולל גורמי סיכון מובנים, ושבו חלה אחריות משותפת לבטיחות האירוע מצד כל השותפים לארגון, לניהול ולהפקה.
1240. אם כן, מכל האמור עולה במפורש שאין מקום לקבל את טענתו של נאשם 4 לפיה מר אלי אייזנברג, הנחה אותו ואת נאשמת 2 שלא לעסוק בהיבטי הבטיחות של ביצוע ניסוי הסירה בפרויקט הקניונים ובאוהל אורט, ותחת זאת יש מקום לקבוע כי היבטי הבטיחות של ביצוע ניסוי הסירה, מבחינת תוכן הניסוי, אופן ביצועו וחומריו ומבחינת התלמידים המבצעים
--- סוף עמוד 207 ---
אותו, היו כרוכים מטיבם ומהותם בהיבטים הפדגוגיים של ביצוע הניסוי ושל האחריות על התלמידים המבצעים, בנסיבות ובתנאי הביצוע בפרויקט הקניונים ובאוהל אורט, שהיו בהכרח בליבת עיסוקם של אנשי מפ"ה, לרבות של נאשם 4.
קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשם 4
פרויקט המד"צים
1241. נאשם 4 ידע, או שהיה חייב לדעת, שלנאשמת 2 אין ניסיון והשכלה מקצועיים בתחום הפיסיקה וכי הוא מהווה למעשה את הגורם המקצועי המלווה אותה, וזאת הן בשל תפקידו כמנהל הממונה הישיר עליה והן מכיוון ששימש כסמכות מקצועית ופדגוגית בכירה בתחום הפיסיקה ברשת אורט (פרוטוקול בעמ' 365 ש' 12-16 ובעמ' 400 ש' 7-9).
1242. נאשם 4 הכיר היטב את מסמך הרציונל והיה שותף לניסוחו ולעדכונו לאורך השנים, ביחד עם מר מאיר פרשטמן ז"ל ונאשמת 2 (ת/38 ש' 7-11; נ/31; פרוטוקול בעמ' 313-314).
1243. נאשם 4 העיד על עצמו כי הוא "עומד לימינה של סמדר [נאשמת 2, י.ג.] בבחירת המורים שכותבים את הפעילויות ומבצעים את ההדרכה... ואני עומד לימינה של סמדר בכל ההיבט של אירגון ההכשרה למדצים..." (ת/38 ש' 11-13).
1244. בהתאם לכך, נאשם 4 אף הוסיף בעדותו בפני כי הוא שהמליץ לנאשמת 2 על נאשמת 3, כמי שמתאימה להצטרף למורים המציעים פעילויות וניסויים לפרויקט המד"צים (פרוטוקול בעמ' 315).
1245. נאשם 4 לא היה הממונה הישיר על נאשמת 3 ואף לא היה כפוף לה. הוא הכיר את נאשמת 3 קודם לתחילת העסקתה באורט, כאשר היא שימשה כרכזת קורסים במרכז להשתלמויות מורים למדע וטכנולוגיה בשלומי, והוא ביצע תפקידים הקשורים בחטיבות הביניים. לטענתו, נאשמת 3 נבחרה הן לאור כישוריה והן לאור היכרותה את נהלי הבטיחות ואת עולם התוכן ושילובו עם סביבת הלמידה הפיזית (פרוטוקול בעמ' 317 ש' 22-24 ובעמ' 414 ש' 4-11). עוד הוסיף כי "... [היא] מומלצת על ידי משרד החינוך, במחלקת מדעים, הגב' שרה דר שגם היא וגם אני המלצנו על אלונה [נאשמת 3, י.ג.] כמנהלת באשכול פיס" (פרוטוקול בעמ' 317 ש' 25-30).
1246. מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי בדומה לנאשמת 2, מרגע שהחלו לעשות שימוש לכאורה ב"מנגנון הבקרה הכפול" (שכאמור, יש לדחות את תקפותו כמנגנון בקרה מקצועי וסביר, ואף ספק אם כלל שימש כמנגנון בקרה מועד בפועל בזמן אמת), הסתמך נאשם 4 על כך שההצעות לפעילויות ולניסויים שהועברו לנאשמת 2 על ידי המורים המובילים, ושנבחרו לאחר מכן לביצוע בבתי הספר על ידי המורים המובילים, מתאימים לרציונל של פרויקט המד"צים – קרי, שהניסויים והפעילויות מתאימים לביצוע על ידי תלמידי כיתה יא' בפני תלמידי כיתה ט', אשר יבצעו אותם בעצמם, בכיתות רגילות, ללא פיקוח של מורה מקצועי, ואפילו לא של מבוגר אחראי – אך לא דאג לוודא שההצעות יעברו פיקוח ובדיקה מקצועיים, לרבות בדיקה בטיחותית, בין אם על ידו ובין אם על ידי גורם מקצועי אחר (באורט או מחוצה לו, כולל משרד החינוך), זאת למרות גורמי הסיכון הברורים האמורים
--- סוף עמוד 208 ---
שהיו ידועים לו, ועל אף שהבין היטב שהפעילויות המבוצעות חייבות להיות פשוטות ולא מסוכנות.
1247. כמו כן, כאמור, נאשם 4 ידע, או היה חייב לדעת, על החשיבות הרבה של בחינת הפעילויות והניסויים המבוצעים במסגרת פרויקט המד"צים על ידי גורם מקצועי ופדגוגי מוסמך, מנוסה ובכיר, שכן עוד בשלב הפיילוט הוא ראה לנכון לבחון בעצמו את הרעיונות המוצעים, למרות היכרותו עם הגורמים המציעים וניסיונם העשיר בתחום הוראת הפיסיקה. כאמור, חשיבות בחינה זו דווקא מתעצמת ביתר שאת שעה שמציעי הפעילויות והניסויים הם מורים, שאינם בעלי המומחיות והניסיון של הגורמים המציעים בשלב הפיילוט.
1248. נאשם 4 היה מודע לתכנים שהועברו במסגרת פרויקט המד"צים, לרבות ניסוי הסירה, ידע כיצד מבוצע ניסוי הסירה, ידע מה התנאים הפיסיים לביצועו במסגרת פרויקט המד"צים, וידע איזה אביזרים וחומרים משמשים לביצועו (ת/38 ש' 32-35; ת/39 ש' 69-73; ת/39ד'; פרוטוקול בעמ' 414 ש' 21-29).
1249. מהראיות ומהעדויות עולה כי נאשם 4 לא בדק בעצמו ואף לא ווידא עם נאשמת 2 או עם המורים המובילים המציעים עצמם כי הם מכירים את חוזרי המנכ"ל הרלוונטיים ואת יתר ההנחיות המקצועיות הרלוונטיות של משרד החינוך, וכי הפעילויות והניסויים המוצעים תואמים את האמור בהם.
יריד ניו יורק והכשרת ניו יורק
1250. לנוכח קביעתי האמורה בדבר חלקו של נאשם 4 במסגרת יריד ניו יורק, ובמיוחד חלקו בפגישת חלוקת האחריות (נ/40) וחלקו בהתכתבות ניו יורק, מצאתי גם שיש לקבוע כי נאשם 4 ידע, או היה חייב לדעת, שסביבת ביצוע הפעילויות המדעיות והניסויים ביריד ניו יורק, תנאי ביצועם ונסיבות ביצועם השתנו מהותית ביחס לפרויקט המד"צים, שכן במסגרת יריד ניו יורק בוצעו הפעילויות המדעיות והניסויים כהדגמות על ידי תלמידים בכיתה יא' או יב', באוהל בשטח ציבורי לא מוכר להם, במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים החב ברישיון והמצריך מפיק מקצועי וקצין בטיחות, בפני קהל רחב, לא ידוע ורב גילאי, ובאופן חוזר ובמשך שעות רבות החל משעות הבוקר ועד לשעות אחר הצהריים (נ/6; נ/31).
1251. בהתאם לכך, הרי שיש מקום גם לקבוע שנאשם 4 ידע, או היה חייב לדעת, שהוצאת הפעילויות המדעיות והניסויים מהמסגרת הנורמטיבית-גיאוגרפית של פרויקט המד"צים לביצוע ביריד ניו יורק, על מאפייניו ונסיבותיו האמורים, מהווה שינוי מהותי ודרמטי במיוחד בתנאי ובנסיבות ביצוע הפעילויות המדעיות והניסויים, ובמיוחד באשר לניסוי הסירה, אשר מבוצע תוך שימוש באש גלויה ובכוהל, באופן המחייב מתן תשומת לב מיוחדת למאפיינים ולנסיבות החדשים, לגורמי הסיכון החדשים ולשילובם עם גורמי הסיכום הקיימים, ולשיקולי הבטיחות הנובעים מהם בהינתן הסיכון בניסויים עצמם, וביצוע התאמות בטיחותיות מתחייבות במידת הצורך.
1252. בהקשר זה, אני אף מוצא את טענתו של נאשם 4 כי "...לא חשבתי שיכול להיות הבדל בין ביצוע הניסוי באוהל לבין ביצוע ניסוי בכיתה, וזו בהתאמה לסביבה הפיזית" (פרוטוקול בעמ' 384 ש' 14-15) כלא מהימנה וככזו שאינה משקפת את ידיעתו, או חובת ידיעתו, אודות האמור.