בית הדין הארצי לעבודה
עס"ק 26190-05-16
עס"ק 51808-05-16
עס"ק 51795-05-16
1.נחמן כהן
2. גיא צבי לויפר
3. איתמר אטיאס
ו-2,045 אח' המבקשים להצטרף להליך
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
2. המזכירות הארצית של עובדי חברת חשמל לישראל בע"מ המבקשות
–
1. מדינת ישראל
2. חברת החשמל לישראל בע"מ
המשיבות
לפני: הנשיא יגאל פליטמן, השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק
נציג ציבור (עובדים) מר ראובן רבינוביץ, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון
בשם המבקשים להצטרף – עו"ד דלית כסלו-ספקטור
בשם נציגות העובדים – עו"ד איריס ורדי, עו"ד אילה פלזנטל-דברת, עו"ד אורנה לין, עו"ד תהילה בנישו, עו"ד מוריה גליק
בשם 3 מחברי המזכירות הארצית – עו"ד אופיר מנצ'ל
בשם חברת החשמל – עו"ד חגי ורד ועו"ד אלעד גרשקוביץ
בשם מדינת ישראל – עו"ד יעל בר לב ועו"ד ליטל ניצן
החלטה
הנשיא יגאל פליטמן
1. לפנינו בקשת המבקשים להצטרף כ"ידיד בית המשפט" להליכי הערעור המתנהלים בבית דין זה בין המבקשות (להלן - נציגות העובדים) ובין המשיבה 1 (להלן - חברת החשמל) והמשיבה 2 (להלן – המדינה), וכן בקשתם למתן צו מניעה זמני נגד חתימת הסכם קיבוצי בין הצדדים.
הרקע לבקשת ההצטרפות
2. לבית דין זה הוגשו שלושה ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל נעים דיבנר ונציגי הציבור מר אריה גור ומר גיא דוד; ס"ק 36087-01-14) מיום 3.5.2016. בפסק דינו קבע בית הדין האזורי, כי לא נפל פגם בהחלטות הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן – הממונה) ביחס לרכיבים הבאים: תשלום שעות נוספות לעובדי חוץ, תשלומי אש"ל וכלכלה ותוספת פיקודית. לפיכך, החלטות הממונה בעניינים אלו תקפות החל מיום מתן החלטתו ועל החברה לפעול לפיהן. עם זאת, מצא בית הדין פגם מסוים בהחלטת הממונה לגבי שעות נוספות גלובליות פנסיוניות לחברי הנהלה, ולפיכך קבע כי האמור במזכר 77' (70 שעות תשלום) יחול על עובדים שהפכו לחברי הנהלה לאחר מועד החלטת הממונה, כלומר - מיום 10.10.2013 ואילך.
3. מנגד קבע בית הדין, כי לנציגות העובדים קיימת עילה לגיטימית לנקוט בצעדים ארגוניים בעקבות החלטות הממונה, אך זאת לאחר שתתקבל במוסדות המוסמכים לכך החלטה חדשה, לנוכח שינוי הנסיבות ומתן פסק הדין.
4. בסיום פסק דינו קבע בית הדין, כי על מנת לאפשר לצדדים להיערך לקראת יישומו של פסק הדין, הסכמת הצדדים על שמירה על סטטוס קוו – אי יישום החלטת הממונה מחד ואי קיום צעדים ארגוניים מאידך – תעמוד בתוקפה למשך 30 ימים נוספים מיום קבלת פסק הדין (להלן – הסטטוס קוו).
5. ערעורה של נציגות העובדים סב, בתמצית, על קביעות בית הדין קמא שבהן, לדידה של הנציגות, הורחבה סמכות הממונה. לטענת נציגות העובדים, בית הדין קמא לא שקל את ההשלכות הקשות שיהיו לתחולת החלטותיו של הממונה על שכרם של העובדים וגמלאי חברת החשמל.
6. ערעורה של חברת החשמל סב, בתמצית, על קביעת בית הדין קמא כי קיימת לעובדים עילה לנקוט בצעדים ארגוניים עקב החלטות הממונה, וכן העלתה טענות ממוקדות בעניין החלטותיו של הממונה.
7. ערעורה של המדינה סב, בתמצית, אף הוא על קביעת בית הדין קמא כי קיימת לעובדים עילה לנקוט בצעדים ארגוניים עקב החלטות הממונה.
8. בהחלטת בית הדין מיום 13.6.2016 ניתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין האזורי, באופן שבו יישמר הסטטוס קוו באופן ארעי, עד למועד הדיון, שנקבע ליום 17.7.2016.
9. ביום 13.7.2016 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון שנקבע, תוך המשך שמירה על הסטטוס קוו, על מנת לנסות ולייתר את הערעורים בדרך המשא ומתן. הדיון נדחה כמבוקש, ובית הדין הורה לצדדים לדווח לו מעת לעת על התקדמות המגעים ביניהם. בהחלטה מיום 26.9.2016 הוארך המועד לדיווח הצדדים כאמור, עד ליום 15.11.2016.
בקשת ההצטרפות
10. ביום 7.8.2016 הגישו המבקשים להצטרף בקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" להליך המתנהל בשלושת הערעורים. המבקשים נימקו את בקשתם והסבירו כי הם מייצגים, במועד הגשת הבקשה, כ-1,830 מעובדי החברה, אשר מבקשים להתנגד להסכם המתגבש בין נציגות העובדים ובין המדינה וחברת החשמל. לטענתם, באותו הסכם לא תיעשה הבחנה ראויה בין דרג המנהלים, שנהנה עד להחלטות הממונה מתוספות של עשרות אחוזים לשכרם, ובין עובדי חברת החשמל, שברובם כלל לא נהנו מאותם תוספות שכר חורגות. העדר הבחנה זה יגרום למצב שבו המשך תשלום התוספות החורגות לבכירים יוכשר במסגרת ההסכם המתגבש, וזאת במימון עובדי חברת החשמל שייאלצו לשאת בהחזרי שכר שכלל לא נהנו מהם. המבקשים להצטרף ביקשו עוד, שלא לגלות את רשימת שמות העובדים המצטרפים למחאה זו, אלא לעיני בית הדין בלבד, מתוך חשש להתנכלות אליהם. המבקשים פירטו, כי פנו לצדדים לערעורים בבקשה שתישקלנה חלופות פוגעניות פחות בעובדים, אשר בהתאם להן יחויבו הבכירים בהשבה גבוהה יותר מהעובדים, שברובם כאמור לא נהנו מתוספות השכר החורגות, אולם פניותיהם לא נענו. כעת, לטענת המבקשים, מנסים הצדדים לקדם הסדר מפלה זה, במחשכים ומבלי ליידע את העובדים על משמעויותיו, ועל כן נדרש צירופם של העובדים באופן ישיר להליך, על מנת שבית הדין יוכל להעביר תחת שבט ביקורתו את פרטי ההסדר המתגבש, טרם שהצדדים ימשכו את ערעוריהם. עוד טענו המבקשים, כי יש להם אינטרס ישיר בהליך, כיוון שהם אלו שעתידים להיפגע מההסכם שייחתם. לסיום טענו המבקשים, כי צירופם להליך כעת יחסוך הליכים משפטיים סבוכים ומיותרים בדיעבד, במטרה לגרום לביטול הסכם שכבר נחתם. המבקשים צירפו לבקשתם, בין היתר, מסמך המפרט את החלופות שהוצעו להפחתות בשכר (להלן – הנספח לבקשה).
11. נציגות העובדים התנגדה לצירוף המבקשים להליך, וטענה כי המבקשים אינם עומדים במבחני הפסיקה לצירוף צד כידיד בית משפט, משום שהם מבקשים למעשה להצטרף להליך כצד ישיר, ומבקשים מבית הדין סעדים הנוגעים לאינטרסים אישיים שלהם. כמו כן, המבקשים אינם יכולים להעלות תרומה מיוחדת לשאלות הנדונות במסגרת ההליך, אין להם מומחיות מיוחדת בתחום והם אינם בעלי חשיבות ציבורית נפרדת, ויותר מכך – הם לא מעלים בבקשתם ולו טענה אחת הנוגעת לטענות שהעלו הצדדים בערעוריהם. עוד טענה נציגות העובדים, כי הם אלו שמייצגים את האינטרסים של עובדי חברת החשמל במסגרת ההליך, שכן ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג של עובדי חברת החשמל, והמזכירות הארצית היא אורגן של ההסתדרות. עוד טענה, כי מדובר בבקשה שהוגשה טרם זמנה, שכן היא יוצאת נגד החלטות שטרם התקבלו והסכם קיבוצי שטרם נחתם, והדגישה כי במסגרת המשא ומתן המתנהל היא תוביל לגיבוש הסדר הגון שיבטא באופן מיטבי את האינטרס של כל 12,000 עובדי חברת החשמל. אשר לתוכן הבקשה טענה הנציגות, כי בית הדין אינו נוהג להתערב בפרטי הסכם המתגבש בין הצדדים, ואינו מאשר הסכמים קיבוציים, לפני או אחרי חתימתם. עוד טענו, כי דרך המלך להצטרפות לערעור בסכסוך קיבוצי, היא באמצעות תקנה 15(ב) ו-15(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט – 1969 (להלן – התקנות), שהמבקשים אינם עומדים בתנאיה. לסיום טענה, כי המבקשים טרם מיצו את ההליכים הפנימיים העומדים לרשותם במסגרת נציגות העובדים.
כמו כן, ביקשה נציגות העובדים למחוק את הנספח לבקשה מתיק בית הדין, שכן הוא חוסה תחת חיסיון עו"ד – לקוח.
12. המדינה התנגדה אף היא לצירוף המבקשים להליך, וביקשה להדגיש כי השגת הסכמות במסגרת ההידברות המתקיימת כעת בין הצדדים עשויה לייתר את המשך ההליכים לפני בית דין זה. המדינה טענה, כי המבקשים מנסים באמצעות בקשתם להשפיע על פרטי ההסכם המתגבש, בעוד שנושא ההליך המשפטי דנן כלל איננו ההסכם, שמטרתו כאמור היא בין היתר לייתר את ההליך המשפטי. עוד טענה המדינה, כי יש לדחות את הבקשה, גם מן הטעם שאין זה המקום המתאים לתקיפת ההסכם המתגבש, ואין זה האופן הראוי לתקוף אותו, והצדדים להליך אינם הצדדים המתאימים לטענות שהועלו בבקשת ההצטרפות. כמו כן טענה המדינה, כי למבקשים אין מה לתרום להליך, וטענותיהם אינן רלבנטיות להליך זה, ומשום כך הם אינם עומדים בתנאי הפסיקה לצירוף כידיד בית משפט, והדגישה כי אם המבקשים מנסים להשפיע על עמדות הארגון היציג שלהם, הליך זה אינו המקום המתאים לכך.
13. חברת החשמל לא הגיבה לבקשה.
14. המבקשים השיבו לתגובות הצדדים, ועדכנו כי נכון למועד הגשת התשובה, קבוצת המבקשים מונה 2,006 עובדים, כמעט רבע מעובדי החברה, אשר קולם אינו נשמע במסגרת ההידברות בין הצדדים, ועל כן הם מבקשים מבית הדין שייתן להם להשמיע את קולם נגד ההסכם המפלה והפוגעני המתגבש. המבקשים טענו עוד, כי בפסיקת בתי הדין התאפשר לעובדים להיכנס לזירה כגורם נוסף כאשר התברר כי ארגון העובדים אינו מייצג אותם נאמנה, למשל באמצעות תובענות ייצוגיות. נוכח האמור, ועל מנת למנוע חתימתו של ההסכם שכבר התגבש בין הצדדים, ביקשו המבקשים כי בית הדין יצרפם להליך, בין כידיד בית משפט ובין בכל דרך אחרת.
אשר לנספח לבקשה הגיבו המבקשים, כי מדובר על מסמך המלמד כי לאחר התארגנות קבוצת המבקשים ופנייתם לנציגות העובדים, החלה המזכירות הארצית לבחון אפשרויות אחרות, מפלות פחות נגד העובדים, אך כעת מצויה המזכירות הארצית במצב של קיפאון מוחלט וחבריה אינם מתכנסים ואינם נחשפים למידע כלשהו לגבי ההסכם המתגבש, וזאת במטרה לנטרל את המבקשים.
15. ביום 27.9.2016 הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני ועיכוב הליכים, שהתבקשה נגד הצדדים להליך ונגד כל אחד מחברי המזכירות הארצית באופן אישי, שבה ביקשו כי בית הדין יורה על מניעת חתימתו של ההסכם הקיבוצי בין הצדדים, עד לבירור טענות המבקשים בפני ההסתדרות, ועד למיצוי זכויותיהם מולה. זאת, נוכח הצהרות מנכ"ל וסמנכ"ל חברת החשמל וברכתו של יו"ר המזכירות הארצית על המוגמר לפני העובדים, ומשנציגות העובדים אינה מזכה את טענותיהם בפניה בכל מענה. המבקשים טענו, כי מחלקת השכר בחברת החשמל כבר קיבלה הנחיות לביצוע הקיזוזים, ההשבות והחיובים, באופן שעליו התריעו המבקשים בבקשתם.
16. חברת החשמל התנגדה לבקשה, ופירטה, כי נכון להיום טרם הוחלפו טיוטות בין הצדדים, אשר מצויים בעיצומו של משא ומתן ביניהם, כפי שניתן ללמוד מהארכת המועד להגשת דיווח מטעמם עד ליום 15.11.2016, כאמור. חברת החשמל טענה, כי טענותיהם של המבקשים אינן מופנות למעשה כלפיה, אלא כלפי נציגות העובדים, וטענות ממין זה אין מקומן להתברר במסגרת הליכי הערעור דנן, ואינן יכולות להוביל למתן סעדים זמניים כמבוקש על ידם. עוד ביקשה, לחייב את המבקשים בהוצאות.
17. המדינה התנגדה אף היא לבקשה, וביקשה להדגיש כי הצדדים פעלו על פי המלצתו של בית הדין האזורי בפסק דינו, לנהל משא ומתן ביניהם לגבי הנושאים שנדונו בפסק הדין ונושאים נוספים הקשורים לעניין, ועל כן אין כל הצדקה למנוע, בשל בקשתו של מי שאינו צד להליך ואין לו כל מעמד בו, את ניהול המשא ומתן בין הצדדים. עוד ביקשה המדינה להדגיש, כי בניגוד לנטען בבקשה, ההסכם לא צפוי להיחתם בימים הקרובים והצדדים מנסים לגשר על הפערים שעוד קיימים ביניהם.
18. שלושה מחברי המזכירות הארצית הגיבו לבקשה, באמצעות תצהיר מטעמו של אחד מהם, מר יעקב חי, שבו אישר למעשה את הנטען על ידי המבקשים בבקשותיהם. בתצהירו פירט מר חי את מהלכי ההתנגדות מטעמו למשא ומתן המתנהל בין הצדדים, והבהיר כי עמדתו היא שההסכם המתגבש אינו חוקי ואינו ראוי, וכי על כל עובד ומנהל להשיב את חריגות השכר הרלבנטיות אליו בלבד, ואין להעדיף אינטרס של קבוצת עובדים אחת על פני האחרת.
19. נציגות העובדים ביקשה למחוק את הבקשה על הסף, מחמת העדר עילה ומשהוגשה בניגוד לכללי הפרוצדורה, בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. הנציגות טענה, כי המבקשים טרם מיצו את ההליכים הפנימיים במסגרתה, וכי טענות המבקשים בנוגע למהלכי המשא ומתן אינן נכונות וניזונות משמועות בלתי מבוססות בלבד, אשר לגביהן יידרש בית הדין לקיים הליך של בירור עובדתי, שאין מקומו במסגרת ערכאת הערעור. עוד ביקשה הנציגות להבהיר כי המבקשים אינם בעלי מעמד בהליך, כי בקשתם אינה מתאימה להתברר במסגרת הליכים אלו וכי דינה להידחות גם לגופה, וכן טענה כי המבקשים לא הוכיחו כי הם אכן מייצגים מעל 2,000 מעובדי חברת החשמל, כטענתם. לסיום טענה הנציגות, כי המבקשים הסתירו מבית הדין את המכתב ששלחה למבקשים במענה על פנייתם אליה, וצירפה את המכתב לתגובתה.
הכרעה
20. לאחר שעיינו בבקשת ההצטרפות ובבקשה למתן צו מניעה זמני, ובתגובות להן, מצאנו כי מן הראוי לדחותן. בעיקרו של דבר, מקובלים עלינו נימוקיהן של המדינה ונציגות העובדים. ונפרט:
21. אשר לבקשה לצירוף המבקשים כידיד בית משפט ייאמר, בראשית הדברים, כי המבקשים לא עונים ולו אחר קריטריון אחד שנקבע בפסיקה לצירוף מסוג זה. כאמור בטיעוני הצדדים, וכנקבע בהלכת קוזלי (מ"ח 7929/96 קוזלי – מד"י, פ"ד נ"ג(1), 529) שאומצה גם בבית דין זה, המבקשים לא הראו כי ביכולתם להציע לבית הדין תרומה פוטנציאלית לבירור ההליכים הנדונים והם אינם בעלי מומחיות מיוחדת הקשורה לעניין הנדון במסגרת ההליך, וזאת במיוחד בשים לב לזהות הצדדים להליך, והסוגיות העומדות להכרעה, כמו גם לשיקולי יעילות הדיון.
מעבר לזאת יודגש, כי המבקשים מיוצגים במסגרת הליך זה על ידי המזכירות הארצית וההסתדרות, שאין חולק על היותה ארגון העובדים היציג בחברת החשמל, ובכלל זה של המבקשים. לכן, אין מקום לצירופם להליך כידיד בית משפט, אלא, אם בכלל, על פי תקנה 15(ב) לתקנות, כפי שיפורט בהמשך הדברים.
יתרה מזו, המבקשים מעלים סוגיה שכלל אינה עומדת לבחינת בית הדין במסגרת הערעורים הנדונים לפניו, והיא נוגעת לפרטיו של ההסכם הקיבוצי המתגבש בין ארגונם היציג ובין מעסיקתם, חברת החשמל.
נוכח האמור, לא מצאנו גם כי צירופם של המבקשים להליך ייעל את ההליך ויחסוך זמן שיפוטי, שכן עניינו של ההליך אינו העניין שאותו מעלים המבקשים בבקשתם.
22. בתשובתם לתגובות הצדדים ביקשו המבקשים כי אם לא יצורפו כידיד בית משפט, יצורפו בכל דרך אחרת. הדרך האחרת לצירוף צד להליך המתנהל בבית הדין במסגרת סכסוך קיבוצי, מנויה בתקנה 15 לתקנות, הקובעת כך:
“)א) ...
(ב) ברשות מיוחדת של בית הדין רשאי להתייצב לפני בית הדין ולטעון בא כוח של קבוצת עובדים או של מעביד, הנוגעים בדבר במישרין והטוענים שעמדתם לענין העומד לדיון בבית הדין שונה מעמדת הצד להסכם הקיבוצי.
(ג) רשות בית הדין לפי תקנת משנה (ב) תינתן רק אם לדעתו רצוי לעשות כן למען יישוב יעיל של הסכסוך ולא יתפרש הדבר כהענקת מעמד והכרה לענין הסכסוך או לכל ענין אחר." (ההדגשה שלי – י"פ).
כלומר, בית הדין רשאי לאפשר לקבוצת עובדים להתייצב בהליך, ככל שעמדתה של אותה קבוצת עובדים שונה מעמדת הצד להסכם הקיבוצי, ולענייננו – נציגות העובדים, בעניין העומד לדיון בבית הדין. אשר לכך הובהר, כי עמדתם של המבקשים נוגעת להסכם המתגבש בין הצדדים מחוץ לכותלי בית הדין, באמצעות ארגונם היציג, אשר פרטיו לא ידועים והוא אינו עומד לדיון בבית הדין במסגרת הערעורים שלפנינו.
23. משאלה הם הדברים, לא מצאנו כי יש מקום לצירופם של המבקשים להליכי הערעור הנדונים, בין כידיד בית משפט ובין בדרך אחרת, ומשכך - הבקשה נדחית.
24. אשר לבקשה למתן צו מניעה ייאמר, כי בקשה זו מצביעה על כך שמבוקשם האמתי של המבקשים הוא להעמיד את ההסכם הקיבוצי המתגבש לדיון במסגרת ההליך שלפנינו, וזאת כאשר תוקף הסכם זה, שאפילו עדיין לא התגבש, לא עמד לדיון בבית הדין האזורי והוא אינו חלק מיריעת המחלוקת במסגרת הערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי. בקשה מסוג זה אינה ראויה להתברר במסגרת הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. לפיכך, גם הבקשה למתן צו מניעה זמני – נדחית.
25. סוף דבר – הבקשות נדחות. הנספח לבקשה יימחק מתיק בית הדין. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.